Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

אסטרואיד ענק יחלוף בקרבת כדור הארץ – ואין סיבה לדאגה

יום חמישי 15.12.22
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

האסטרואיד יחלוף במרחק של כ-690,000 ק"מ מאיתנו, בעוד שרוב האסטרואידים לא מגיעים קרוב יותר מ-5 מיליון ק"מ

ביום 15.12, בשעה 10:12 לשעון ישראל, האסטרואיד 2015 RN35 יחלוף בקרבה גדולה יחסית לכדור הארץ. המעבר הזה הוא אחד המעברים הקרובים ביותר של אסטרואיד לכוכב הלכת שלנו בשנת 2022 ובכלל. רוב האסטרואידים שחולפים על פני כדור הארץ עושים זאת ממרחק של מעל 5 מיליון ק"מ. 2015 RN35, לעומת זאת, יגיע בשיא הקרבה שלו למרחק של 690,000 ק"מ בלבד מאיתנו. יחסית לאסטרואידים מדובר במרחק זעום, אך חשוב לציין כי זה עדיין מרחק אדיר בקנה מידה שאנו מורגלים לו בכדור הארץ – זהו כ-1.8 פעמים המרחק הממוצע מהארץ לירח.

כפי שנלמד משמו, האסטרואיד התגלה בשנת 2015, והוא גדול יחסית לאסטרואידים קרובים: גודלו המוערך הוא בין 60 ל-140 מטרים. לשם השוואה, המטאור שהתפוצץ מעל צ'ליאבינסק שברוסיה ב-2013, קוטרו המוערך היה 17 מטרים – והוא שחרר אנרגיה בעוצמה של 33 פצצות האטום שהוטלו על הירושימה, פצע כ-1,500 בני אדם וגרם נזק נרחב לרכוש.

למרבה המזל, אין כל סכנה ש-2015 RN35 יפגע בנו. למעשה, לאסטרונומים קל יותר להבחין באסטרואידים גדולים כמו 2015 RN35 – ולחשב את מסלוליהם ברמה גבוהה של ודאות – שעה שלאנושות עדיין אין פתרון משביע רצון לאיתור מוקדם של אסטרואידים קטנים כמו זה שחדר לאטמוספירה מעל צ'ליאבינסק. אסטרואידים כמו 2015 RN35 נמצאים במעקב שנים רבות לפני שהם מתקרבים אלינו – ולראיה: האסטרואיד שיגיע לקרבה מרבית אלינו בסוף 2022 התגלה כבר ב-2015.

כאמור, 2015 RN35 יחלוף סמוך לכדור הארץ כשכאן בישראל תזרח השמש, כך שיהיה קשה מאוד לצפות בו – אפילו בעזרת טלסקופים משוכללים יחסית. אבל האסטרואיד הקרוב והאיטי, שמהירותו ביחס למהירות כדור הארץ תהיה כ-6 ק"מ לשנייה בלבד, יהיה מטרה נוחה לתצפיות ולמדידות בחלקים אחרים של העולם.

sky calendar Image
שובל המטאור שהתפוצץ מעל דרום רוסיה ב-2013. קרדיט: M. Ahmetvaleev
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

השמש– כוכב הבית: מפגש מקוון לחובבי אסטרונומיה

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

השמש היא הכוכב הקרוב ביותר אלינו. בדומה לכוכבים אחרים היא טומנת בחובה סודות רבים, לגבי דרך פעולתה, והיציבות שבה היא מספקת אנרגיה לאורך 4.5. מיליארדי שנים. מדוע מתחוללות על פני השמש סערות בלתי פוסקות? כיצד השדה המגנטי שלה משתנה? איך מגיעה אנרגיה מליבת השמש אל פניה? מתי השמש תכבה? האם גם השמש תהפוך לענק אדום? מה יקרה לכדור הארץ כאשר השמש תתנפח? 


על שאלות מרתקות אלה ועל רבות נוספות נדון במפגש הקרוב. 

 

פרטים נוספים:

  • מתי: יום שני, 27.12.22 בשעה 17:30
  • איפה: מפגש מקוון.
  • למי: חובבי אסטרונומיה ולכל בני המשפחה. 
  • הרשמה: ההשתתפות ללא עלות אך יש להירשם מראש עד ה-26.12.22
Event Image
השמש. קרדיט: נאס"א
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

כנס החלל הבינלאומי ה-18 ע"ש אילן רמון 2023

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון יתקיים השנה בפעם ה-18, בין ה-31 בינואר ל-1 בפברואר כחלק מאירועי שבוע החלל הישראלי 2023. אחרי שנתיים בהם התקיים הכנס באופן וירטואלי בלבד בשל מגפת הקורונה, הכנס יערך השנה במלואו באופן פיזי במלון דיוויד אינטר קונטיננטל בתל אביב. הכנס, שנערך בשיתוף קרן רמון, הינו לחלק ממסורת ארוכה והוא מתקיים מדי שנה לזכר האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ולאסון מעבורת החלל "קולומביה".

בכל שנה, מתכנסים ראשי סוכנויות החלל הגדולות בעולם, בכירי תעשיית החלל העולמית ושוחרי ומדעני חלל בינלאומיים, בכדי להציג את ניסיונם ולהיפגש עם הדרגים הגבוהים ביותר בעולם החלל. לצידם, מארח כנס רמון מספר גדול של חברות ישראליות המציגות את הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים בעולם החלל.

 

מה בתוכנית:

הכנס השנה יעמוד בסימן "Earth and Space Becoming One" - כלומר, השפעות הפעילות הגוברת בחלל על שינויים בכדור הארץ. בין שלל ההרצאות והדיונים, בהם פאנל ראשי הסוכנויות המסורתי, לו נוסף השנה גם דיון אזורי ממוקד יותר, יתקיימו פאנלים בנושאים בוערים כגון השימוש בטכנולוגיות חלל לפתרון בעיית האקלים, האתגרים וההזדמנויות בחקר המאויש לחלל, ייצור בחלל, ורבים אחרים.

 

הכנס יפתח בנאום מיוחד של נשיא מדינת ישראל ובנוכחות שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה. השנה גם יצוינו 20 שנים לאסון מעבורת קולומביה ופטירתו של צוות המעבורת בהם גם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, ועל כן יתקיים טקס מיוחד בפתיחת הכנס.

 

לאורך הכנס, צפויה להתקיים גם תערוכת חברות חלל, בה יוכלו המשתתפים להתרשם מחברות ישראליות ובינלאומיות בתחום החלל ואף לבצע נטוורקינג באמצעות חדרי B2B ייעודיים. ביומו השני של הכנס יתקיים במקביל גם כנס בינלאומי אקדמי בנושא "חורים שחורים – מתאוריה לתצפיות" בהשתתפות מרצים ואקדמאים בינלאומיים בולטים.

 

פרטים נוספים:

  • מתי: ביום שלישי ה-31 בינואר ויום רביעי ה-1 בפברואר, 2023
  • איפה: מלון דיוויד אינטר קונטיננטל, תל אביב
  • קהל היעד: בכירים ממשלתיים מעולם החלל, חברות חלל פרטיות, מהנדסים ומדענים, משקיעים ויזמי חלל פרטיים,  ושוחרי חלל מכל העולם.
  • הרשמה: ההרשמה למוזמנים בלבד - פרטים בקרוב. 
Event Image
כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון
space week
space week
Space week Logo
שבוע החלל הישראלי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

בוחרים שם עברי לכוכב חוץ שמשי

מתי: יום שלישי, ה 29/11 בשעה 18:15

למי: פתוח למשפחות בכל הגילאים

כמה: הכניסה לאירוע ללא עלות אך מותנית בהרשמה מראש.

איפה: פלנתניה, רחוב צ'יאונה סוגיהארה 1, נתניה (בWaze פלנתניה)

הרשמה: יש להירשם בלינק הבא.

מתן שם עברי לעולם חיצוני, הינו מיזם ייחודי במסגרת פרויקט בינלאומי, תחת איגוד האסטרונומיה העולמי IAU. הפרויקט, שזו הפעם השלישית בה הוא נערך, מאתגר קבוצות ברחבי העולם במתן שם סימבולי בשפה המקומית למערכת השמש החוצנית. 

 

המועמד הישראלי למתן שם עברי, שנבחר מבין 20 אפשרויות, הוא הכוכב GJ-367 אשר סביבו התגלה גם כוכב לכת בשם GJ-367b. ועתה תיערך הצבעה פתוחה לציבור, למתן שם עברי למערכת השמש הנ"ל, במסגרת אירוע בפלנתניה. פרט להצבעה יתקיימו גם הרצאות וכן פעילויות פלנטריום ותצפיות. 

 

מה בתוכנית: 

18:15: התכנסות וכיבוד 

18:30 ניר דוברובסקי, מוביל הפרויקט: דברי פתיחה והסבר על התחרות והרצאה בנושא "פוטנציאל חיים במערכות שמש אחרות". 

19:15 "פעילות בין כוכבית": תצפית כוכבים למערכות שמש אחרות ומופע מרתק בפלנטריום.

20:20 הרצאה של ד"ר דיאנה לאופר: "פלנטות ענקיות מה ניתן לגלות מתצפיות".

21:00  הצבעה חיה למתן שם עברי למערכת שמש חיצונית. 

לאירועי שבוע החלל הישראלי
Event Image
כוכבי לכת חוץ שמשיים. לאחד מהם נבחר שם עברי ביום שלישי. קרדיט: NASA
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

מענן אבק למערכת השמש: מפגש לחובבי אסטרונומיה

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

האסטרונומים מאמינים כי מערכת השמש וכדור הארץ שעליו אנו חיים היו פעם ענן אבק קוסמי דליל. למרות שאמונה זו אינה מתקבלת על דעתו של אדם רגיל, היא מגובה בממצאים מדעיים משכנעים ביותר. ככל שמכשירי התצפית משתכללים ויכולתנו לעבד את המידע הזורם מהם מתפתחת אמונה זו רק הולכת ומתחזקת. במפגש נכיר את התיאוריה ואת הממצאים התצפיתיים שהובילו לאמונה זו. אמונה הטוענת כי גם אתם הייתם בעבר הרחוק... אבק של כוכבים.

 

פרטים נוספים:

  • מתי: יום שלישי, 29.11.22 משעה 17:30
  • איפה: מפגש מקוון
  • למי: חובבי אסטרונומיה ולכל בני המשפחה. 
  • הרשמה: ניתן להשתתף במפגש ללא עלות באמצעות הרשמה עד 28.11.22  בקישור הזה. 
Event Image
ענן אבק קוסמי בערפילית טרנטולה והכוכבים שנוצרו ממנו. קרדיט: NASA
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

כנס שינויי האקלים – COP27: מושב החלל בהובלת סוכנות החלל הישראלית

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

הכנס ה-27 לשינויי אקלים (COP27) מתקיים השנה בשארם א-שייח, מצרים, בין ה-8-18 בנובמבר. השנה ניתנה לסוכנות החלל הישראלית הזדמנות ייחודית להציג פתרונות אפשריים לאתגרים גלובליים כגון משברי מזון ואסונות טבע באמצעות טכנולוגיות חלל ולוויינים. 

 

אם אין לכם כרטיסים לשארם א-שייח, אז בכנס ניתן יהיה לצפות גם בשידור חי. 

 

שימו לב: הכנס יועבר בשפה האנגלית.

 

צפו כאן:

IFrame

 

תוכנית הכנס באנלית:

  • 10:30-10:35 Opening remarks - Ambassador Gideon Behar Special Envoy for Climate Change and Sustainability - Ministry of Foreign Affairs of Israel
  • 10:35-11:00 Panel - "Space as a mitigator of climate change A regional multi-stakeholder perspective"
  • 11:00-12:00 TED style presentations revolving various relevant topics Hyperspectral Imaging, Disaster Management, Ocean Monitoring and Weather Intelligence

פרטים נוספים לאירוע החלל בכנס: 

  • מתי: יום רביעי, 9 בנובמבר, 2022, בשעות בין 11:30 - 13:00 (שעון ישראל). 
  • למי: קהילת החלל הישראלית, מדעני ויזמי אקלים. 
  • היכן צופים: לינק לשידור החי.
Event Image
מיפוי זרמי האוקיינוסים. אילוסטרציה: NASA's Goddard Space Flight Center
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

דארט – משימה להגנת הפלנטה

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

ב-23 בנובמבר 2021, נאס"א וסוכנות החלל האירופאית שיגרו לחלל את החללית דארט (Dart) שתתרסק על האסטרואיד דימורפוס וככל הנראה תשנה את מהירות ההקפה שלו סביב האסטרואיד דידימוס - וזה חלקו העיקרי של ניסוי שאפתני לפיתוח אמצעי הגנה פלנטריים כנגד אסטרואידים מסוכנים. ההתנגשות צפויה לקרות ב 27/9 בשעה 2 לפנות בוקר שעון ישראל. 

 

לאחר מכן אתם מוזמנים להצטרף לראיון מיוחד עם חבר הצוות המדעי של דארט -  דר' דוד פולישוק , שיספר על תוצאות הניסוי, מה אנו לומדים ממנו וכיצד נוכל להגן על כדה"א מפני אסטרואידים. 

 

האירוע הינו חלק מהיוזמה הבינלאומית של IAU: מאה שעות של אסטרונומיה.

 

פרטים נוספים:

  • מתי: ביום שני 3.10 בשעה 20:30:
  • איפה: האירוע מקוון וללא תשלום. הירשמו מראש. 
  • למי: חובבי אסטרונומיה בכל הגילאים. 

 

Event Image
הדמיית אמן שמראה את הרה סורקת את המכתש שיצרה החללית דארט באסטרואיד דידימון. קרדיט: ESA
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

מגלילאו ועד ווב: מפגש טלסקופים לחובבי אסטרונומיה

אירוע רשמי של סוכנות החלל הישראלית

בעקבות בקשה של חובבי אסטרונומיה רבים הוחלט להפוך את המפגש למפגש מקוון. מצפה הכוכבים כנרת שמח להזמינכם חובבי אסטרונומיה למפגש השני השנה. המפגש יעסוק בטלסקופים מאז ימיו של גלילאו גליליי ועד לטלסקופ החלל המתקדם ע"ש ג'יימס ווב JWST. הטלסקופים אפשרו לבני האדם לגלות תופעות חדשות בשמים, שאינן ניתנות לצפייה בעין בלתי מצוידת. ככל שהלכו והשתכללו הטלסקופים כך הועמקה הבנתנו לגבי היקום שבו אנו חיים. 

 

במפגש נתאר את דרך פעולתם והתפתחותם של טלסקופים. נכיר את השאלות שעמם התמודדו האסטרונומים ככל שהטלסקופים הלכו והשתכללו.  מסע שהחל לפני 412 שנה ממשיך גם היום ואתם מוזמנים לקחת חלק בהרפתקה נפלאה זו.    

 

בסיום המפגש נצא לצפות בכוכבים (אם לא תהיה עננות)  באמצעות שלושה טלסקופים. 

 

פרטים נוספים:

  • מתי: יום שני, 24.10.22 בשעה 17:30
  • איפה: מפגש מקוון.
  • למי: חובבי אסטרונומיה ולכל בני המשפחה. 
  • הרשמה: ההשתתפות ללא עלות אך יש להירשם מראש עד ה-23.10.22.
Event Image
טלסקופים. מקור אילוסטרציה: rawpixel
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צפו: אחרי שהקיפה את הירח ארטמיס 1 חוזרת לכדור הארץ

השידור החי: החל מ-18:00. אחרי שגמעה קצת יותר משני מיליון ק"מ, ארטמיס 1 תנחת ב-19:40 ועל סיפונה "זוהר" הישראלית

11.12.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
"זריחת הארץ" של ארטמיס 1: כדור הארץ עולה מעל האופק הירחי. התמונה צולמה ב-5 בדצמבר. קרדיט: נאס"א
"זריחת הארץ" של ארטמיס 1: כדור הארץ עולה מעל האופק הירחי. התמונה צולמה ב-5 בדצמבר. קרדיט: נאס"א

בתום מסע חלוצי ושובר שיאים בן 26 יום בחלל העמוק, משימת ארטמיס 1 חוזרת הביתה לכדור הארץ. חללית האוריון תצנח באוקיינוס השקט, לא רחוק לחופי באחה קליפורניה שבמדינת מקסיקו, בשעה 19:40 (לשעון ישראל).

 

צפו במשדר המיוחד:

IFrame

 

הכניסה מחדש לאטמוספרה תתחיל 40 דקות קודם לכן, בשעה 19:00, כאשר האוריון תתנתק מתא השירות שלה, שנבנה על ידי סוכנות החלל האירופית. בתא השירות נמצא המנוע, הדלק והפאנלים הסולאריים שמניעים ומספקים חשמל לאוריון, והתא יעוף מהחללית כך שהוא לא יסכן את האוריון או את בני האדם שעל הקרקע.

 

בשעה 19:20 תתנגש קפסולת האוריון באטמוספרה של כדור הארץ במהירות מסחררת של כ-40,000 קמ"ש, פי 32 ממהירות הקול. החיכוך עם האטמוספרה יחמם את החללית לטמפרטורה של 2,800 מעלות צלזיוס – כמחצית מטמפרטורת פני השמש.

 

כדי להאט את החללית, נאס"א תנסה טכניקה חדשנית של הקפצתה על פני האטמוספרה – כמו אבן שמקפיצים על פני המים. האוריון תפגע באטמוספרה, תשיל חלק מהמהירות שלה ותקפץ חזרה לחלל. אחר כך החללית תחדור שוב לאטמוספרה. 

 

ב-19:35, כשהאוריון תימצא בגובה של כ-12.2 ק"מ מעל גובה פני הים, היא תפתח את מצנחיה כדי להאט עוד יותר. וכעבור חמש דקות, היא תפגע בים במהירות של 32 קמ"ש בלבד, ותחולץ כעבור שעתיים על ידי ספינת חיל הים האמריקני פורטלנד וצוללנים שעובדים בשירות נאס"א.

 

Image
מסלול הכניסה של האוריון. קרדיט: נאס"א
מסלול הכניסה של האוריון. קרדיט: נאס"א

 

Image
ב-28.11 ביום ה-13 למשימה, אוריון הגיעה למרחק המקסימלי מכדור הארץ – 432,210 ק"מ – רחוק יותר מכל כלי שנועד לשאת אסטרונאוטים. קרדיט: NASA
ב-28.11 ביום ה-13 למשימה, אוריון הגיעה למרחק המקסימלי מכדור הארץ – 432,210 ק"מ – רחוק יותר מכל כלי שנועד לשאת אסטרונאוטים. קרדיט: NASA

 

חללית האוריון שוגרה למסע סביב הירח ב-16 בנובמבר. היה זה שיגור הבכורה של משגר ה-SLS (מערכת שיגור לחלל), המשגר העוצמתי ביותר בתולדות האדם, והשיגור הראשון של חללית האוריון לחלל העמוק. משימת ארטמיס 1 נועדה לבדוק את המערכות לקראת הנחיתה של האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הראשון מאז אפולו 17 על פני הירח ב-2025. 

 

על סיפונה של ארטמיס 1 שתי בובות פנטום: "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, שלוקחות חלק ניסוי Matroshka AstroRad Radiation Experiment, או MARE, שנועד לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא לבשה את האפוד במהלך המסע – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית. 

 

Image
זוהר של סוכנות החלל הישראלית והלגה של סוכנות החלל הגרמנית. קרדיט: נאס"א
זוהר של סוכנות החלל הישראלית והלגה של סוכנות החלל הגרמנית. קרדיט: נאס"א 

 

דורות ההמשך של משימות ארטמיס

אחרי ההצלחה הכבירה של כל מערכות ארטמיס 1, בנאס"א חושבים קדימה. לאחר שמשימת ארטמיס 2 תשלח ב-2024 ארבעה אסטרונאוטים למסע סביב הירח, ושנה אחר כך ארטמיס 3 תנחית שני אסטרונאוטים על אדמתו בחללית סטארשיפ של ספייס אקס. בחודש שעבר הזמינה נאס"א מספייס אקס חללית סטארשיפ נוספת, בעלות של 1.15 מיליארד דולר, שתשמש כנראה לנחיתה במשימת ארטמיס 4. ואילו בשבוע שעבר פרסמה נאס"א קול קורא חדש, שמזמין חברות אחרות להתחרות על מכרז שיספק את מערכת הנחיתה הירחית לארטמיס 5 – על מנת שלא להסתמך על חברה אחת, שעדיין לא הוכיחה שהסטארשיפ מסוגל להמריא ולחזור בחתיכה אחת. 

 

כרגע מתחרים על ההצעה החדשה בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס וחברת דיינטיקס, שהפסידו לספייס אקס במכרז המקורי ב-2021, שעמד על סכום של 2.9 מיליארד דולר לפיתוח ולבניית מערכת הנחיתה האנושית על הירח. בדרך כלל נאס"א אינה מסתמכת על קבלן אחד ויחיד, מחשש לעיכובים ולתקלות שעלולים לבטל את תוכניותיה – וההחלטה של נאס"א להעניק את מלוא הסכום לספייס אקס הרים לא מעט גבות. כעת, כאמור, נראה שנאס"א מבינה שלפחות לטווח הארוך, טוב אם תהיה מערכת גיבוי לתוכנית ארטמיס השאפתנית להחזיר בני אדם לירח – ולבנות בו בסיס מאויש עד סוף העשור. 

 

Image
הדמיית אמן של הסטארשיפ חונה על אדמת הירח. קרדיט: ספייס אקס
הדמיית אמן של הסטארשיפ חונה על אדמת הירח. קרדיט: ספייס אקס
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

"קפיצת דרך": אמזון הדגימה לראשונה עיבוד אוטונומי של מידע – בלוויין

הניסוי עשוי להיות הצעד המשמעותי הראשון להגשמת חזון "האינטרנט של הדברים"

8.12.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של הלוויין ION של חברת D-Orbit, שעל גבו בוצעה ההדגמה הטכנולוגית של אמזון. קרדיט: D-Orbit
הדמיה של הלוויין ION של חברת D-Orbit, שעל גבו בוצעה ההדגמה הטכנולוגית של אמזון. קרדיט: D-Orbit

בשבוע שעבר (29.11) הודיעה AWS, חברת שירותי הענן של אמזון, שהצליחה להדגים למידת מכונה וטכנולוגיה חישובית על גבי לוויין שמקיף את כדור הארץ. לפי הודעת החברה, הניסוי נערך במשך 10 חודשים במסלול לווייני נמוך (LEO), ונועד לבדוק שיטה מהירה ויעילה יותר לאיסוף ולניתוח מידע מהחלל באמצעות ענן המחשוב של אמזון. ההדגמה פורצת הדרך נערכה בשיתוף עם הסטרטאפ האיטלקי D-Orbit וחברת הטכנולוגיה Unibap. ההודעה נשמעת לקונית והניסוי טכני, אולם ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת.

 

פרופ' פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון מסביר שאם הדברים נכונים – מדובר במהפכה של ממש בתעשיית החלל. כדי להבין מדוע, צריך ראשית להבין מה המצב כיום.

 

"לקוחות הלוויינים רוצים לקבל מידע בזמן אמת, אבל הם צריכים לחכות לקו ישיר בין הלוויין לתחנת הקרקע כדי להוריד את המידע", מסביר פרופ' גורפיל, החוקר הראשי של פרויקט "אדליס-סמסון", שמורכב משלושה ננו-לוויינים ונבנה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "כשאוספים מידע חזותי לאורך זמן, צריך לזהות שינויים בתמונות ותבניות שונות כמו מבנים על הקרקע, שריפות וכיו"ב. בתחנת הקרקע יושבים עשרות אנשים שמקבלים את התמונות מלווייני התצפית ומשתמשים בכלים חישוביים כדי לנתח אותן. זהו תהליך מורכב, ממושך ויקר. אם למידת מכונה יכולה לעשות את זה במסלול ולשלוח רק את המידע הרלוונטי, היא הייתה יכולה לחסוך לנו את כל האופרציה. מצד שני, צריך לזכור שזאת שמיכה של כוח חישוב, וכשמושכים אותה לצד אחד מפסידים משהו בצד השני. התוכנה העוצמתית של אמזון מן הסתם מצריכה חומרה עוצמתית לא פחות, ולזה יש השלכות תקציביות. אבל גם כאן מסתמנת התקדמות כי לפי ההודעה, אמזון השתמשה במעבד המהווה קפיצת מדרגה בחומרה של שני דורות לעומת מעבדים קיימים של לוויינים".


 

Image
מעבד מחשוב הענן החדשני של Unibap, שהריץ את האלגוריתמים החישוביים של אמזון. קרדיט: Unibap
מעבד מחשוב הענן החדשני של Unibap, שהריץ את האלגוריתמים החישוביים של אמזון. קרדיט: Unibap

 

ענן מסתיר את התמונה? הלוויין לא ישמור אותה

בשנים האחרונות לווייני תצפית משוגרים בקצב חסר תקדים. מאות לוויינים כאלה (מהם פרטיים ומהם ממשלתיים), משמשים למעקב אחר מגוון רחב של משתנים – מתנועת צבאות אויב, דרך המסת קרחונים כתוצאה מהתחממות גלובלית וכלה בשריפות יער. צוואר הבקבוק של התעשייה המתפתחת הזו אינו המידע שהלוויינים אוספים, אלא רוחב הפס הקיים ותחנות הקרקע שמקבלות את התמונות לעיבוד. 

 

כך לדוגמה, הלוויין ונוס של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית מצלם מדי יום את השדות בנגב כדי לעקוב אחר מצב הצמחייה ולספק מידע בזמן אמת. אלא שהלוויין מצלם גם עננים שחולפים בינו לבין השדה – תמונות שאין להן כל שימוש. במצב הנוכחי, התמונות מגיעות לניתוח בתחנת הקרקע ורק לאחר מכן נזרקות. לו הלוויין היה יודע לסנן בעצמו את התמונות המעוננות, הוא היה חוסך זמן לצוות בתחנת הקרקע ומשתמש ברוחב הפס כדי להעביר אך ורק את התמונות החשובות. 

 

עיבוד תמונה אוטומטי שכזה חשוב במיוחד ללוויינים שעוקבים אחר התפתחויות שמחייבות תגובה מהירה – כמו שריפות יער. בהדגמה, אמזון טוענת שהצליחה לחסוך עד 42% מכל התמונות שצולמו, ולהעביר את התמונות הרלוונטיות במהירות גדולה בהרבה.

 

"הפנטזיה של עולם החלל: אינטרנט של הדברים"

אבל ההשלכות הפוטנציאליות של למידת מכונה במסלול חורגות בהרבה מלווייני תצפית. סינון המידע ברמת הלוויינים יאפשר בפועל להוזיל את שירותיהם ולהנגישם ליותר ויותר אנשים, עם עוד ועוד סוגי שימושים.

 

פרופ' גורפיל מסביר כי "הפנטזיה של עולם החלל כבר בעשור הקודם הייתה האינטרנט של הדברים. כדי להגשים זאת, צריך להפוך את הלוויין לפלטפורמה שקופה, לעוד מחשב, וזה לא חשוב שהוא נמצא עכשיו 700 ק"מ מעלינו. בעצם אמזון מנסים לייצר כאן ענן חישובי בחלל, שאפשר לחבר אותו למחשב או למכונית או לכל דבר אחר שיוכל לבצע שאילתות ולקבל מידע.

 

"אם יהיה להק של לוויינים חכמים כאלה בחלל, לא נצטרך למשל לווייני תקשורת גיאוסינכרוניים. במקום שהלוויין יהיה מעליי, המידע יעבור מתחנת השידור ללוויין אחד, ומשם לוויין שני, והלוויין השלישי שבמקרה יהיה מעליי ידע לשדר לי את הסדרה שאני רוצה לצפות בה כרגע. תהיה רשת חיישנים גלובלית שתעביר מידע מצומת אחד לשני באופן חכם ומוצפן. בנוסף, היום כשהטלפון מגבה את התמונות בענן, התמונות נשמרות בחוות שרתים על הקרקע. בעתיד אפשר יהיה לשמור אותן בלוויינים, ולגשת למידע בהמשך בצורה מאובטחת – ובהמשך גם בהצפנה קוונטית".

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הרצוג בכנס החלל באבו דאבי: אנו על סיפו של עידן מהפכני בחקר החלל

נשיא ישראל, יצחק הרצוג, השתתף בדיבייט בין מדינות עם תעשיות חלל הצומחות במהירות בעולם

5.12.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
נשיא ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג, בכנס החלל באבו דאבי. קרדיט: עמוס בן גרשום/לע"מ
נשיא ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג, בכנס החלל באבו דאבי. קרדיט: עמוס בן גרשום/לע"מ

נשיא ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג, השתתף היום (שני) בכנס החלל באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות, שאיתה כוננה ישראל יחסים דיפלומטיים ב-2020. הרצוג השתתף גם בפורום על מדיניות חקר החלל, יחד עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.

 

כנס החלל באבו דאבי, שמאורגן על ידי סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות, הוא פלטפורמה ייחודית למנהיגות עולמית בחלל. הכנס נועד להוות פורום עולמי חדש ומרכזי עבור תעשיות החלל וקובעי מדיניות, במטרה לדון ולגבש הסכמה סביב האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני כלכלת החלל העולמית. אירוע הדיבייט של הכנס, אשר בו השתתף הרצוג, הוא באופן ספציפי פלטפורמה לדיון בין מדינות עם תעשיות חלל הצומחות במהירות בעולם.

 

Image
נשיא ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג, לצד הנשיא שייח׳ מוחמד בן זאיד אאל נהיאן בכנס החלל באבו דאבי. קרדיט: עמוס בן גרשום/לע"מ
נשיא ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג, לצד הנשיא שייח׳ מוחמד בן זאיד אאל נהיאן בכנס החלל באבו דאבי. קרדיט: עמוס בן גרשום/לע"מ

 

אני מביאים כאן את דבריו של הרצוג במלואם:

 

"אני שמח מאד להיות כאן ולהשתתף בדיון החשוב הזה, תחת חסותו של חברי היקר, הנשיא שייח׳ מוחמד בן זאיד. זה עתה הגעתי מבחריין עם רעייתי מיכל, שם ערכנו את הביקור הממלכתי הראשון של נשיא ישראל בממלכת בחריין, ואני מודה מאוד להוד מלכותו מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה.

 

אנו ניצבים כאן על סיפו של עידן חדש ומהפכני של חקר החלל. כיום, השמיים פתוחים למגוון מסחרר של גורמים ממשלתיים ופרטיים, משגרים לוויינים, חיישנים, וחלליות אל תוך הלא-נודע. מגמה זו מייצרת הן הזדמנויות והן אתגרים, שהאנושות מעולם לא ידעה. התמונות עוצרות-הנשימה מטלסקופ החלל ג'יימס ווב, לדוגמה, לא רק לוקחות אותנו לנקודות הקדומות ביותר של היקום. הן גם מציפות שאלות מדעיות חדשות שאפילו לא ידענו שנוכל לשאול.

 

אך בעוד האנושות מתבוננת בכוכבים, ברצוני להשיב את הדיון בחזרה לכדור הארץ. הרי אני מאמין כי הבשורה הגדולה של חקר החלל טמונה לא רק בתגליות בכוכבי-לכת רחוקים, אלא גם בגילוי מחדש של הפוטנציאל שלנו לשיתופי פעולה, כאן ב"כוכב הכחול" שאנו קוראים לו בית.

 

מספרים שבמשימות חלל בינלאומיות, ביומן הראשון, אסטרונאוטים מצביעים על המדינות שלהם. ביום השני, הם מצביעים על היבשות שלהם. וביום השלישי, הם רואים רק כדור ארץ אחד. מאות קילומטרים מעל הקרקע, הגבולות נעלמים, ובמקומם עולה מודעות עוצמתית שכולנו חולקים כדור ארץ אחד, ועל כולנו מוטלת חובה משותפת לשמרו. ובדיוק כפי שהגבולות נעלמים כאשר כדור הארץ נצפה ממרומים, כך גם עלינו לעבוד מבעד לחלוקות הללו על מנת להיאבק במשבר האקלים, המהווה איום על כולנו.

 

אין ספק כי בעתיד, גורלה של האנושות טמון בחלל. אך בהווה המיידי, הערך האולטימטיבי של טכנולוגיות החלל טמון בהצלת כוכב-הלכת אשר כבר שלנו.

 

אני גאה בשיתוף הפעולה ההדוק של ישראל עם נאס"א, סוכנות החלל האירופית, ומקבילינו בצרפת, איטליה, גרמניה, יפן, ברזיל, ועוד מדינות רבות. אך אני מתגאה במיוחד בשותפות המתהווה שלנו בתחום החלל עם איחוד האמירויות. מדינותינו מובילות את המרחב אל עבר גבולות חדשים בחלל, ומותירות חותם על ההיסטוריה.

 

דוגמה מעוררת השראה, היא הלוויין "ונוס", מיזם ישראלי-צרפתי, המספק נתונים למחקר ישראלי-אמירותי משותף. הלוויין "ונוס" חג סביב כדור הארץ, מנטר את הצמיחה ביערות, בשדות, ובשמורות טבע, ומשדר בחזרה תמונות מולטי-ספקטרליות. ביוזמתם המשותפת הראשונה, סוכנויות החלל של ישראל ואיחוד האמירויות ממנות ניתוח משותף של הנתונים הללו על ידי מדענים ישראליים ואמירותיים, אשר יסייע לנו להבין יותר טוב את הסביבה העולמית שלנו ולשתף פעולה לפיתוח פתרונות חדשים לשמירה על הריאות הירוקות של כדור הארץ.

 

על כן, היום, חיוני כי נעמיק ונרחיב שותפויות בינלאומיות כאלה, לטובת כדור הארץ שלנו ואזורנו גם יחד. והנה באה הודו עם היכולות הטכנולוגיות העצומות שלה, עם חוכמת אזרחיה, ועם תכנית חלל מרשימה ביותר. בזמן שאנו מצפים לקראת כנס האקלים COP-28 באיחוד האמירויות, עלינו לעבוד יחד ולרתום את כוחם של טכנולוגיות חלל מתקדמות על מנת לטפל במשבר האקלים הדחוף במזרח התיכון ובאגן הים התיכון. שיתוף הפעולה בינינו יכול להפוך את האזור היפהפה שלנו למוקד עולמי של פתרונות סביבתיים. אני מאמין כי איחוד האמירויות וישראל והודו יכולות להוביל את הדרך עבור אזורנו כולו, ביחד עם ידידינו ושותפינו.

 

כולנו התרשמנו עמוקות מהישגיה של תוכנית החלל האמירותית, כולל משימת מאדים. היא מהווה שותפה מושלמת לישראל, מובילה עולמית בתחומי הטכנולוגיות ללוויינים מיניאטורים, לצילומים ברזולוציה גבוהה, ואבטחת סייבר בחלל.

 

חברים יקרים, ישנו תחום נוסף, מעבר לטכנולוגיות פורצות-דרך, בהן חיוני להשקיע: חינוך בתחום החלל עבור הדור הצעיר – זהו העתיד. משאב הטבע הגדול שלנו הוא הסקרנות של ילדינו, וראיתי את עיניהם בוהקות כשהם למדים על החלל. בישראל, הקמנו תכנית בשם תבל, אשר כבר עובדת עם תלמידי תיכון ברחבי הארץ, יהודים וערבים כאחד. הם בונים, בוחנים, ומשגרים ננו-לוויינים לחלל, ונעזרים בהם לאיסוף נתונים ועריכת ניסויים. ישראל מזמינה את כל המדינות המיוצגות כאן לעבוד איתנו ולהרחיב את התוכנית הזו במישור האזורי והבינלאומי. ביחד, נרתום את היצירתיות, הגאונות, והפליאה המשותפים של הנוער שלנו. ואני מזמין את כולכם להצטרף ליוזמה הנפלאה הזאת.

 

לבסוף אבקש שוב להודות למארחנו, הנשיא שייח׳ מוחמד בן זאיד, וכמובן גם לשר החוץ השייח' עבדאללה בן זאיד. אתם באמת מנהיגים עולמיים בעלי חזון, ואני מודה לכם על כינוס פורום החלל הזה. הוא מציע תרומה נהדרת לדיאלוג העולמי בתחום החלל, והוא מסייע לנו לסלול דרך משותפת אל עבר עתיד זוהר יותר.

 

הבה נתקדם מעלה מעלה, לא בתחרותיות של מלחמה קרה אלא בשיתוף פעולה של שלום חם. הבה נרתום את כוחו של החלל למען הבשורה של הארץ. הבה נביט מעלה אל השמיים וננעץ את מבטנו בכדור הארץ שלנו. ביחד, אנו יכולים להוביל את חקר החלל לגבהים חדשים, ולהציל את כדור הארץ שלנו משפלים חדשים. היום ניתן לומר: השמיים הם רק הגבול התחתון!

 

כפי שאמר המשורר הערבי הגדול אַבוּ א-טַּיִּב אל-מֻתַנַבִּי: "אם יצאת לחפש גדולות, אל תסתפק בפחות מהכוכבים."

 

תודה רבה לכם."

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נאס"א השקיעה 60 מיליון דולר בטכנולוגיה שתדפיס בסיס על הירח בתלת ממד

עודד כרמלי
4.12.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של מערכת אולימפוס בונה מנחת על אדמת הירח. קרדיט: ICON/BIG-Bjarke Ingels Group
הדמיה של מערכת אולימפוס בונה מנחת על אדמת הירח. קרדיט: ICON/BIG-Bjarke Ingels Group

נאס"א העניקה כמעט 60 מיליון דולר לחברת אייקון (ICON) האמריקנית כדי שזו תפתח את אולימפוס – מדפסת תלת ממד שנועדה להפוך את אדמת הירח ומאדים למבנים שישמשו אסטרונאוטים בעתיד. אייקון תעבוד יחד עם צוותי נאס"א ממרכז טיסות החלל מרשל, במטרה לבדוק את הטכנולוגיה לבניית בסיס על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס. חוזה הפיתוח תקף עד לשנת 2028.

 

היעד הסופי של תוכנית ארטמיס בהובלת ארה"ב, וגם של מקבילתה הסינית, הוא לבנות בסיס מאויש באזור הקוטב הדרומי של הירח לקראת מפנה העשור הנוכחי. השהייה הממושכת על פני הירח נועדה להכין את הצוותים ולפתח את הטכנולוגיות המתאימות למשימות מאוישות במאדים בעשור הבא.

 

אלא שעלות שיגור חומרי הגלם והאספקה הנדרשים לקיום בסיס מכדור הארץ לירח צפויה להיות אסטרונומית, והן ארה"ב והן סין מבקשות לעשות שימוש מרבי במשאבים הקיימים – כמו במרבצי מי הקרח המסתתרים במכתשים המוצלים תמידית להפקת שתייה, חמצן ואפילו דלק.

 

אבל בסיס של ממש מצריך גם תשתית, ובעיקר שלושה סוגים של מבנים: מנחתים, כבישים ומבנים לצורכי מגורים ומעבדות. כך למשל, כשהנחתת המפורסמת "העיט" של אפולו 11 נחתה על הירח או המריאה ממנו, המנועים העיפו המון אבק ואבנים. בעתיד, אלה עלולים להיכנס לריאות האסטרונאוטים ולמערכות אלקטרוניות, ואפילו לפגוע בחלליות אחרות שיהיו במסלול סביב הירח, כמו תחנת החלל הבינלאומית החדשה הלונר גייטוויי. האבק לא מהווה בעיה כשמדובר ברכב נחיתה אחד שנוחת בעולם שומם, אבל בסיס מאויש זקוק למנחתים בנויים. 

 

למרבה המזל, אותו אבק בעייתי ומסוכן יכול גם לשמש לבניית המנחתים, הכבישים והמבנים הנדרשים, מבלי להצטרך לשגר טונות של מלט מכדור הארץ. חברת אייקון כבר בונה בתים כאן בכדור הארץ, ובימים אלה היא בונה קהילה של 100 בתים שנבנו בהדפסת תלת ממד באוסטין, טקסס. אייקון מעריכה שהמערכת שלה יכולה לבצע את העבודה של 20 עובדי בניין בחמישה מעברים של המדפסת, וגם זה שיקול – שכן נאס"א מן הסתם תרצה לנצל את זמנם היקר של האסטרונאוטים במחקר מדעי.

 

IFrame

פרויקט אולימפוס בפעולה. קרדיט: ICON, BIG-Bjarke Ingels Group and Bucharest Studio

 

לזפזפ את האבק הירחי בלייזר – עד שיידבק

כמובן, הרגולית הירחי לא רק שונה מאוד מהאדמה הארצית – הרכבו משתנה מאזור לאזור בירח עצמו. לכן מערכת אולימפוס של חברת אייקון תהיה עצמאית למדי, ואחרי הנחיתה על הירח היא תצא לחפש בעצמה את חומרי הגלם הדרושים לה להדפסת כל מבנה. 

 

זאת ועוד, באייקון נעזרים בכבידה המזערית על הירח, ומתכננים את מערכת אולימפוס כרובר דמוי עקרב. עגורן האולימפוס יחפון את האבק והסלעים הירחיים הרצויים, יישא אותם לאתר הבנייה ויסדר אותם בסדר המבוקש – למשל, בצורת השכבה הראשונה של קיר. בשלב השני, האולימפוס ישתמש בלייזר עוצמתי על מנת להתיך את האבק והסלעים יחד. זאת בשונה מבטון על בסיס מים, שבו משתמשים כ"דבק" לחומרים בבנייה תלת ממדית של מבנים כאן בכדור הארץ. אחרי שהשכבה הראשונה תתמצק, הוא יחזור על הפעולה שוב ושוב עד להשלמת המבנה. 

 

נאס"א מממנת את פיתוח מערכת האולימפוס לבנייה מחוץ לכדור הארץ מאז 2020 במסגרת מכרזים וקולות קוראים שונים. ב-2021 חשפה אייקון את ה-Mars Dune Alpha, מתקן של 157 מ"ר שהודפס בתלת ממד במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א וישמש למשימת הדמיית מאדים שתארך שנה שלמה.

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 82
  • 83
  • 84
  • 85
  • 86
  • 87
  • 88
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית