מה היה קורה אילו אסטרונאוט היה נפלט מחללית ללא חליפת חלל?

מה היה קורה אילו אסטרונאוט היה נפלט מחללית ללא חליפת חלל?

אז חבריו בחללית בטח היו צוחקים עליו, שהוא כזה "אסטרונאוט".
 
ועכשיו ברצינות: לא שסביר שכזה דבר יקרה אי פעם, אבל לו אסטרונאוט באמת היה מוצא את עצמו ערום מחוץ לחללית אז… החדשות הטובות הן, שהוא לא יתנפח עד שיתפוצץ, כפי שנהוג לחשוב בעקבות כמה סרטי מדע בדיוני. מצד שני, יקרו לו כמה דברים לא נעימים אחרים. 
ואנחנו מתכוונים, מאוד, מאוד לא נעימים. 
נתחיל בכך שבחלל אין לחץ אוויר  העוטף את הגוף כמו בכדור הארץ. בהיעדר לחץ אוויר, כל מה שיכול לצאת החוצה מגופו של האסטרונאוט ייצא מיד. האוויר שבריאותיו, למשל, יפלט מיד מהפה ומהאף. ואם הוא שכח ללכת לשירותים לפני שהוא קפץ החוצה מהחללית, אז... לא נעים להודות אבל גם המעיים שלו יתרוקנו מיד. טוב, לפחות זה לא משהו שהוא יוכל להריח, כי אי אפשר לנשום. 
מצד שני, לא היינו ממליצים לאסטרונאוט ללא חליפת חלל לעצור את הנשימה כפי שאנחנו רגילים לעשות מתחת למים.
 
 
 
מדוע? משום שבקְרב האימתני בין הריאות הכולאות את האוויר לבין וואקום החלל שבחוץ... הוואקום ינצח. כלומר, הריאות יתנפחו מבפנים וייקרעו. 
באופן מפתיע, אפשר להציל אסטרונאוט שנפלט לחלל ערום, אם עושים את זה ממש מהר. למרות שהוא יאבד את ההכרה תוך 15 שניות, מניסויים שמדענים ערכו בסביבה ללא לחץ אוויר, אפשר להגיד שאם אותו אסטרונאוט מסכן ייאסף חזרה לחללית תוך דקה וחצי-שלוש, סביר להניח שהוא ישרוד.
 
 
 
גופו של הנבדק האנושי ג'ים לבלנק נחשף לוואקום בשל תקלה בחליפת החלל שלו במהלך ניסוי. כפי שהוא מספר בסרטון למעלה, ממש לפני שהוא איבד את ההכרה, הרוק בפיו החל לבעבע, מה שככל הנראה קרה גם לדם בעורקיו בשל היעדר לחץ האוויר. אך תוך 25 שניות צוות הניסוי הצליח להצילו. בחלל החיצון כנראה היה עליו להמתין קצת יותר. וכאשר נוזלי הגוף מתאדים, הגוף מתחיל לתפוח. ייתכן שהוא אף היה תופח פי-שניים מגודלו המקורי. אבל הוא לא היה מתפוצץ. זו נחמה קטנה מאוד כמובן, בהתחשב בעובדה שגופתו עתידה להיסחף בחלל לנצח. 
 
ביי ביי לאסטרונאוט המרחף
 
אבל חליפת חלל לא רק מגינה על אסטרונאוטים מפני היעדר אוויר בחלל. היא עושה הרבה מעבר לזה.
 
שתף: