ביום שישי, 23 בפברואר, אינטואיטיב מאשינז (Intuitive Machines) עשתה היסטוריה כשהנחיתה את הנחתת שלה נובה-סי (Nova-C) על אדמת הירח – החללית המסחרית הראשונה אי פעם שנוחתת נחיתה רכה על הירח, ובכלל החללית האמריקאית הראשונה שנוחתת נחיתה רכה על הירח מאז אפולו 17 ב-1972. אלא שכעת מסתבר שהנחיתה לא הייתה רכה לחלוטין, והנחתת – המכונה "אודיסאוס" על שם הגיבור ההומרי – הפוכה על צידה.
חללית שעונה על סלע
הנחתת אודיסאוס שוגרה ב-15 בפברואר על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס. אחרי שני תיקוני מסלול, האודיסאוס נכנסה למסלול ירחי נמוך ב-21 בפברואר. בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 01:23 לשעון ישראל, היא נחתה סמוך למכתש מאלאפרט A (Malapert A) המרוחק כ-300 ק"מ מהקוטב הדרומי.
כאמור, כעת מסתבר שהנחיתה לא עברה חלק. במסיבת עיתונאים שנערכה 24 שעות אחרי הנחיתה אישרו מנהלי אינטואיטיב מאשינז שהנחתת, שגובהה 4.3 מטר ורוחבה 1.6 מטר, נחה על צידה שניים או שלושה ק"מ מאתר הנחיתה המיועד. המנכ"ל סטיב אלטמוס סיפר שבמהלך הנחיתה הסופית, האודיסאוס הייתה אמורה לנחות בקצב של מטר לשנייה. בפועל, היא נחתה בקצב מהיר פי שלושה למטה – וכן נעה בקצב של מטר לשנייה הצידה. כתוצאה מכך, אחת מרגלי הנחתת נתפסה בקרקע – והיא התהפכה.
במקרה כזה, הנחתת בהחלט הייתה יכולה לפגוע בקרקע ולהישבר חלקית או לחלוטין. אלא שבאינטואיטיב מאשינז מניחים שהאודיסאוס שעונה על סלע, כשהיא מורמת מעט מעל פני הקרקע. למסקנה זו הגיעו בעקבות החשמל שהלוחות הסולאריים שלה מייצרים, חשמל המעיד על כך שצידה האחד אמנם חשוך יותר, אך הוא אינו מכוסה כולו.
למרבה המזל, המטען היחיד שהורכב על צד החללית שפונה לקרקע הוא מטען סטטי לגמרי: עבודת האומנות "מופעי הירח" של הפסל האמריקאי ג'ף קונס. כל שאר המטענים – המסחריים והמדעיים – עבדו כשורה במהלך הנחיתה וממשיכים לאסוף נתונים כעת על אדמת הירח. הקושי העיקרי של מהנדסי המשימה יהיה להעביר את כל המידע הזה חזרה לכדור הארץ. מאחר שהאודיסאוס שכובה על צידה, חלק מהאנטנות שלה אינן מכוונות אלינו. באינטואיטיב מאשינז עדיין מנסים להבין באיזה קצב הנחתת יכולה לשלוח את המידע בעזרת האנטנות השמישות, אך מעריכים באופטימיות שרוב נתוני המשימה יתקבלו בסופו של דבר.
ניסוי של נאס"א הציל את המשימה
עד כה, חמש מעצמות הצליחו לנחות על הירח: ברה"מ, ארה"ב, סין, הודו ויפן, כאשר הנחתת ההודית צ'אנדריאן 3 נחתה על הירח באוגוסט האחרון – והנחתת היפנית SLIM עשתה זאת רק לפני כחודש.
אודיסאוס של אינטואיטיב מאשינז היא הנחתת הלא-ממשלתית השלישית שמנסה לנחות על הירח. הראשונה שניסתה הייתה בראשית הישראלית של עמותת SpaceIL, שהתרסקה על הירח באפריל 2019. אחריה באה HAKUTO-R M1 של החברה היפנית ispace, שהתרסקה על הירח באפריל 2023. ואילו ב-8 בינואר השנה שוגרה לירח הנחתת פרגרין (Peregrine) של חברת אסטרובוטיק, אך תקלה גרמה לפיצוץ באחד ממכלי הדלק שעות ספורות לאחר ההמראה – ומהנדסי המשימה נאלצו לבטל את ניסיון הנחיתה.
למרות שאינטואיטיב מאשינז ואסטרובוטיק הן חברות פרטיות למהדרין, ניסיונות השיגור שלהן לירח זכו לרוח גבית חזקה מנאס"א במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים הירחיים של נאס"א (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS). כך, נאס"א שילמה לאינטואיטיב 118 מיליון דולר בתמורה לנשיאת שורה של ניסויים מטעמה לפני השטח של הירח.
למרבה האירוניה, יכול מאוד להיות שאחד מאותם ניסויים "בתשלום" הציל את המשימה. ב-21 בפברואר, אחרי שהנחתת נכנסה למסלול סביב הירח, מהנדסי המשימה גילו שמדי טווח הלייזר לא עובדים – כי לפני השיגור מישהו שכח להסיר את מתגי הבטיחות מעל הלייזר, המסוכן לעיניים. בלי מדידה מדויקת של הטווח, החללית לא הייתה יודעת מתי לבלום את עצמה לפני הנחיתה – והיא הייתה מתרסקת כמעט בוודאות.
רצה הגורל ואחד מהניסויים שנאס"א שילמה בגינם הוא מכשיר ניסיוני בשם Navigation Doppler Lidar שפותח במרכז המחקר לנגלי. המכשיר משתמש באפקט דופלר כדי למדוד בדיוק רב יותר את הגובה, המהירות והכיוון, והוא נועד לאפשר נחיתה בתוואי שטח בעייתי, כמו בתוך מכתשים ותעלות לבה. לאחר שגילו את התקלה במערכות הניווט שלהם, באינטואיטיב מאשינז כללו את נתוני הניסוי במערכת הניווט של אודיסאוס – וכך גם הצילו את הנחתת וגם ערכו ניסוי "רטוב" בשירות נאס"א.