חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

בשלישי: שני אסטרונאוטים יעלו לראשונה על חללית הסטארליינר החדשה של בואינג

החללית המסחרית המאוישת השנייה בהיסטוריה חשובה לנאס"א בעיקר מבחינת יתירות

עודד כרמלי
2.05.2024
וילמור וויליאמס על רקע הסטארליינר. קרדיט: נאס"א
וילמור וויליאמס על רקע הסטארליינר. קרדיט: נאס"א

לפנות בוקר יום שלישי, 7.5, בשעה 05:34 לשעון ישראל, שני אסטרונאוטים אמיצים יעלו על טיסת הבכורה המאוישת של חללית הסטארליינר. בארי "בוטץ'" וילמור וסוניטה "סוני" ויליאמס מנאס"א ינסו לעשות היסטוריה ולהיות הראשונים לטוס בחללית החדשה של בואינג – וגם הראשונים להגיע לחלל בעזרת המרקיע החדש אטלס 5 של חברת ULA. כל טיסה לחלל מצריכה אומץ, אבל במקרה הזה מדובר באתגר ממשי לעצבים – שכן משימות הניסוי הלא-מאוישות של הסטארליינר היו רצופות תקלות.

 

פיגור של שנים אחרי ספייס אקס 

ב-2014, במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית (CPT), העניקה נאס"א מענקי פיתוח לשתי חברות – לחברת הזנק קטנה בשם ספייס אקס על פיתוח חללית הדרגון ולענקית התעופה בואינג על פיתוח חללית הסטארליינר – שתיהן חלליות מאוישות. מטרת התוכנית הייתה לאפשר לנאס"א להתמקד במשימות לחלל העמוק, ולממן את פיתוחן של חלליות פרטיות שיישאו אסטרונאוטים אל ומתחנת החלל הבינלאומית.

 

ב-2020 שיגרה ספייס אקס את הדרגון המאויש הראשון, שנשא את בוב בנקן ודאג הארלי – האסטרונאוטים הראשונים אי פעם שטסו בחללית פרטית. היום חלליות דרגון מטיסות אנשים ומטען באופן סדיר לתחנת החלל הבינלאומית. במארס השנה המריאה המשימה המאוישת השביעית לתחנת החלל הבינלאומית בשירות נאס"א, לא כולל ארבע טיסות פרטיות – שבאחת מהן טס האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה. בסך הכול חללית הדרגון הטיסה 50 אסטרונאוטים לחלל עד כה.

 

 

Image
שיגור הסטארליינר ב-2019. קרדיט: בואינג
שיגור הסטארליינר ב-2019. קרדיט: בואינג

 

ואילו הפרויקט של בואינג עדיין לא צלח את שלב טיסת הבכורה המאוישת. טיסת הניסוי הלא-מאוישת הראשונה של החללית נערכה בדצמבר 2019, אלא שבעיה בשעונים הפנימיים של הסטארליינר גרמה לחללית להאמין שהיא בתמרון כניסה חזרה לכדור הארץ, ולשרוף יותר מדי דלק. כתוצאה מכך, יומיים אחרי השיגור, החללית נאלצה לנחות חזרה מבלי שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית. בדיעבד, מזל שבבואינג לא ניסו לעגון בתחנת החלל – כי הסתבר שהייתה תקלת תוכנה נוספת בחללית, שלא הייתה מאפשרת לה להשתמש במבעריה בעדינות, וסביר להניח שהסטארליינר הייתה נהרסת בניסיון העגינה. טיסת הניסוי הלא-מאוישת השנייה, שנערכה במאי 2022, הייתה מוצלחת יותר – החללית עגנה בתחנה – אך גם בה נמצאו שורה של ליקויים.

 

 

Image
כך התסיימה טיסת הניסוי הראשונה של הסטארליינר, אחרי הנחיתה המוקדמת חזרה על כדור הארץ. קרדיט: נאס"א
כך התסיימה טיסת הניסוי הראשונה של הסטארליינר, אחרי הנחיתה המוקדמת חזרה על כדור הארץ. קרדיט: נאס"א

 

טיסת הבכורה המאוישת הייתה אמורה לצאת לדרך ב-21 ביולי אשתקד, אלא התגלו שתי בעיות בטיחות חדשות – וחמורות. ראשית, אחד מקבלני המשנה של הפרויקט הודיע לבואינג כי מערכת מצנחי החללית, שאמורה להנחית את האסטרונאוטים חזרה בכדור הארץ, אינה עומדת בדרישות נאס"א. לסטארליינר שלושה מצנחים, ששניים מהם אמורים להספיק לבלום את החללית במקרה של תקלה טכנית במצנח השלישי. אלא שאז התברר שתקלה בפריסת כל אחד משלושת המנצחים עלולה להסתיים בהתרסקות החללית. הבעיה השנייה הייתה חמורה אף יותר: התברר שהסרט הדביק שמלפף את כל החיווט בחללית יוצר מחומר דליק. בתוך הסטארליינר יש מאות מטרים של הסרט הזה, ובואינג נאלצה למצוא פתרון שאינו מחייב את פירוק החללית והרכבתה מחדש – צעד שעלול לגרור בעיות בטיחות חדשות.

 

משלם המיסים האמריקאי שילם לבואינג 4.2 מיליארד דולר על פיתוח הסטארליינר, כסף שיקנה לנאס"א שבע טיסות מבצעיות לתחנת החלל הבינלאומית מעתה ועד 2030, ואילו בואינג עצמה הוסיפה כמיליארד דולר בניסיון להציל את הפרויקט. 

 

לכאורה, נאס"א הייתה יכולה להסתפק בדרגון של ספייס אקס ולשחרר את הסטארליינר. אבל בסוכנות החלל כיוונו מלכתחילה לא רק לתחרות מסחרית בחלל, אלא גם ליתירות בחלל. במקרה של תקלה בדרגון, בנאס"א יצטרכו לקרקע את החללית, ולארה"ב שוב לא תהיה אפשרות להטיס מטען וצוותים לתחנת החלל הבינלאומית אלא בעזרת החללית הרוסית סויוז (עניין שהפך יותר מסובך מאז פרוץ המלחמה באוקראינה). חללית מסחרית שנייה תבטיח נוכחות אמריקאית קבועה במסלול לווייני נמוך, ואף תעודד בניית תחנות חלל חדשות, מסחריות וממשלתיות, לדוגמה במסגרת התוכנית ליעדים המסחריים במסלול לווייני נמוך.

 

שני טייסי הניסוי הכי מנוסים בכדור הארץ

כעת, אחרי 14 שנות פיתוח, מגיע המבחן הגדול של החללית המסחרית השנייה בהיסטוריה. הנסיינים הם שני אסטרונאוטים מנוסים ביותר: בארי "בוטץ'" וילמור הוא טייס ניסוי של הצי האמריקאי. וילמור טס הן במעבורת החלל אטלנטיס, הן בחללית הרוסית סויוז לתחנת החלל הבינלאומית. לצידו בחללית החדישה תשב סוניטה "סוני" ויליאמס, אף היא טייסת ניסוי של הצי האמריקאי ואחת האסטרונאוטיות המנוסות בעולם. בחגורתה של ויליאמס ארבע טיסות לחלל ושבע הליכות חלל.

 

וילמור וויליאמס יצטרכו לוודא שהחללית בטוחה לשימוש מבצעי, ופירושו של דבר שהם לא רק יטוסו בה – אלא גם יבדקו אותה. כך למשל, השניים יוודאו שחוויית הטיסה דומה לסימולציות הקרקע, וכן יעברו לשליטה ידנית כדי לוודא ששליטה כזו אפשרית במקרה של תקלה במערכות ההיגוי והניווט האוטומטיות. למעשה, האסטרונאוטים יתרגלו מספר "תקלות" כמו לעדכן את מחשב החללית שהיא לא נמצאת איפה שהיא נמצאת – ולאחר מכן לאכן את עצמם ידנית בעזרת הכוכבים.

 

אם הכול ילך כשורה, השניים יעגנו בתחנת החלל הבינלאומית וישהו בה במשך כשבוע. בזמן הזה הם יסייעו לניסויים ולעבודות התחזוקה השונות של צוות משלחת מס' 70, וכן יתרגלו שורה של מצבי חירום כמו שימוש בסטארליינר כ"סירת הצלה" במקרה של סכנה.