Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מחקר: כשליש מהעולמות הגדולים מכדור הארץ – עולמות מים רותחים

חדשות רעות לחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ: מניתוח הנתונים של משימות קפלר וגאיה עולה שהגלקסיה שלנו מלאה בקומקומים רותחים, מסיביים ולחוצים

עודד כרמלי
26.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
עולמות מים- נפוצים מכפי שנהוג היה לחשוב | אילוסטרציה: Lucianomendez
עולמות מים- נפוצים מכפי שנהוג היה לחשוב | אילוסטרציה: Lucianomendez
 
ב-1989 יזם פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל אביב את החיפוש לגילויו של כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש. היום, באמצע 2018, מספר כוכבי הלכת החוץ שמשיים הידועים לנו עומד על 3,706, רובם התגלו על ידי טלסקופ החלל קפלר, ואלפים נוספים ממתינים לאישור תצפיתי.
 
מספרים אלה אפשרו לאסטרונומים להתחיל לייצר סטטיסטיקות לגבי סוגי העולמות בגלקסיה שלנו, ובמהרה התברר שמערכת השמש שלנו אינה מערכת שמש טיפוסית. כך, למשל, נראה שהגלקסיה שלנו מרבה לייצר כוכבי לכת סלעיים הגדולים מעט מכדור הארץ, המכונים "סופר כדורי-ארץ", וכוכבי לכת גזיים הקטנים מנפטון, המכונים "מיני-נפטונים" – שני טיפוסים של כוכבי לכת שכלל אינם קיימים במערכת השמש שלנו.
 
כעת, צוות חוקרים בהובלת ד"ר לי זנג מאוניברסיטת הארוורד הציג ממצאים חדשים לגבי סוגי העולמות בגלקסיה שלנו. הממצאים, שהוצגו בכנס גולדשמיט לגאוכימיה, שנערך השנה בבוסטון, מראים כי רבים מהעולמות הגזיים מסוג "מיני-נפטון" אינם גזיים כלל וכלל – אלא הם "עולמות אוקיינוס" חמים וכבדים.
 
 
שכיחות העולמות ביחס לכדוה
 

סאונות בכל מקום

 
ד"ר זנג וצוותו השתמשו במדידות הרדיוס והמסה של טלסקופ החלל גאיה, והשוו אותם לספקטרום האור שנקלט בעדשת טלסקופ החלל קפלר, במטרה ליצור מודל משולב של הרכבם הפנימי של סוגי העולמות. לפי המודל  החדש, רוב העולמות הגדולים פי שניים עד ארבעה מכדור הארץ הם עולמות אוקיינוס, דהיינו עולמות המכוסים מים מקצה לקצה, בדומה לירח של שבתאי אנקלדוס ולירח של צדק אירופה.
 
אלא שעולמות אלה שונים מאוד מאנקלדוס ואירופה. ראשית, הם מסיביים פי עשרה מכדור הארץ בממוצע, והחוקרים מעריכים שהמים אחראים ל-50% מסך כל המסה של כוכבי הלכת. לשם השוואה, מים אחראים רק ל-0.2% מהמסה של כדור הארץ. שנית, עולמות המים מקיפים את השמשות שלהם ממרחקים קרובים מאוד – מה שהופך אותם, למעשה, לסוג של כוכב לכת, שגם הוא אינו קיים במערכת השמש שלנו.
 
"מדובר במים", הסביר ד"ר זנג בכנס, "אבל לא כמו המים שיש לנו כאן בכדור הארץ. טמפרטורת פני השטח בעולמות האלה צפויה להיות בטווח של בין 200 ל-500 מעלות צלזיוס. לפיכך, האטמוספירה העבה שלהם אמורה להיות מורכבת ברובה מאדי מים, עם שכבה של מים נוזלים מתחתיה ושכבה של מי קרח בלחץ גבוה העוטפת את הליבה הסלעית".
 
 
שכיחות העולמות ביחס לכדוה
שכיחות העולמות ביחס לכדוה
 
 

חדשות רעות לחיים

 
אבל אולי העובדה המדהימה ביותר לגבי עולמות האוקיינוס היא שכיחותם בשמי הלילה. לפי המחקר החדש, כ-35% מכל כוכבי הלכת הגדולים מכדור הארץ הם עולמות אוקיינוס. כמובן, לנתון זה יש השלכות חשובות לגבי החיפוש אחר חיים ביקום. מים הם תנאי הכרחי לחיים, אבל לא במצב צבירה גזי ובמאות מעלות. ואילו חיים בשכבת המים הנוזלים גם הם לא סבירים, שכן האטמוספירה העבה תחסום את אנרגיית השמש למעמקים – ותפעיל על החיים למטה לחץ אטמוספרי אדיר, בדומה לזה שאנו רואים על פני השטח של נוגה.
 
מיואשים? חכו. חקר כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש נמצא בחיתוליו, וכולם ממתינים לדור הבא של הטלסקופים ציידי העולמות. יורשו המדעי של קפלר, טלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite , או TESS, שוגר השנה בהצלחה, ובקרוב הוא צפוי לאתר אלפים רבים של עולמות אוקיינוס. ואילו ב-2021 ישוגר יורשו של טלסקופ החלל האבל, טלסקופ החלל ג'יימס ווב. לווב תהיה את היכולת לנתח את הרכב האטמוספירות בעולמות הללו, לרבות מציאת סימנים להפרת האיזון הכימי בין הגזים השונים, מה שעשוי להעיד על קיומם חיים – ייתכן שאפילו חיים תבוניים. 
 
תגיות:
  • כוכבי לכת
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

ליל המדענים: פעילויות והרצאות חלל במכון דוידסון

אירועי ליל המדענים יתקיימו השנה ב-6 בספטמבר ב-13 אוניברסיטאות, מכללות ומוזיאוני מדע ברחבי הארץ. באירועים, שיתקיימו בסימן 70 שנה לישראל, בהובלת משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי, מוזמן הקהל הרחב לגלות ולחקור את עולם המדע המתפתח בישראל, לחזות בהדגמות מדעיות, תערוכות, הרצאות ומופעים מדעיים – הכל ללא תשלום.
 
במסגרת ליל המדענים, מכון דוידסון יקיים סדרה של הרצאות ופעילויות מרתקות המתמקדות בתחום החלל. 
 

פרטים נוספים:

  • למי: עבור הקהל הרחב: ילדים, נוער ומבוגרים גם יחד. חפשו בתוכנייה לבדיקת הגילאים המומלצים לפעילויות השונות
  • מתי: יום חמישי, כ"ו אלול תשע"ח, 6 בספטמבר 2018 בין השעות 17:00-22:00
  • איפה: במכון ויצמן למדע ברחובות- ראו במפה. 
  • כמה: הכניסה לאירועים ללא תשלום
  • איך: כניסה לחלק מהפעילויות מותנת בקבלת כרטיס כניסה
  • מומלץ לתכנן את הביקור מראש>>
  • פירוט על דרכי הגעה>>
  • לכל אירועי ליל המדענים>>
 

פירוט ההרצאות:

 
הרצאה: אנחנו לא יודעים איך סופרנובות מתפוצצות
  • מרצה: ד"ר בועז כץ, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
  • שעה: 18:30-17:30
  • מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, אולם הרצאות, מספר 7 במפה
  • סופרנובות הן פיצוצים עזים בחלל, המתגלים מדי יום בעזרת טלסקופים. במשך השנים למדנו רבות על פיצוצים אלו, ובפרט – שמרבית היסודות הנפוצים בעולם שסביבנו נוצרו או השתחררו בסופרנובות. למרות זאת, עדיין איננו יודעים כיצד הפיצוצים מתרחשים. אולי יש לכם רעיון?
 
הרצאה: פצצות תרמו-גרעיניות בחלל
  • מרצה: ד"ר דורון קושניר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
  • שעה: 18:30-17:30
  • מיקום: בניין וייסמן, מספר 3 במפה
  • כוכבים יכולים להתפוצץ בתוך כמה שניות, בעוצמה של מיליארד-מיליארד-מיליארדי פצצות תרמו-גרעיניות. מדוע זה קורה? ההסבר המפתיע שהתגבש רק בשנים האחרונות.
 
תגליות חדשות בחקר כוכבי הלכת: מסע החללית ג׳ונו אל כוכב הלכת צדק
  • מרצה: פרופ' יוחאי כספי, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
  • שעה: 20:00-19:00
  • מיקום: בניין וייסמן, מספר 3 במפה
  • לאחר מסע של חמש שנים מאז שיגורה, הגיעה לפני כשנתיים הגשושית ג׳ונו לכוכב הלכת צדק, ומאז נמצאת במסלול סביבו. ג׳ונו מאפשרת לנו בפעם הראשונה להביט על הנעשה במעמקי כוכב הלכת הגזי ולהבין את התהליכים הפיסיקליים השולטים בו. פענוח תהליכים אלה תורם לא רק להבנה של כוכב הלכת עצמו, אלא להבנת מערכת השמש כולה, וכן לחקר כוכבי לכת אחרים שהתגלו לאחרונה סביב שמשות אחרות. בהרצאה זו נסקור את הגילויים האחרונים מג׳ונו ומגשושיות אחרות, ששינו במידה רבה את הבנתנו את מערכת השמש. נדון הן בתגליות המדעיות עצמן והן בדרכים שבהן עורכים ניסויים במרחק כה רב מאיתנו.
 
חקר כוכבי הלכת והירחים והחיפוש אחר חיים ביקום: חוויה אינטראקטיבית
  • מרצים: פרופ' עודד אהרונסון, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן
  • אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים על שם קראר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
  • שעה: 21:30-20:30
  • מיקום: אמפי כיכר הזיכרון, מספר 6 במפה
  • מדעני מכון ויצמן מכוונים את עדשות הטלסקופים שלהם אל כוכבי הלכת והירחים, ואפילו שולחים חלליות לבצע מדידות מקרוב. אנו חוקרים את התנאים השוררים על פני השטח של מאדים, הירח, טיטאן וגופים אחרים, ומחפשים אחר סביבות המתאימות לחיים כיום, או שהתאימו לחיים בעבר. הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת וחוויה משותפת של צפייה בכוכבים. 
 
ארוכה הדרך למאדים
  • מרצה: איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  • שעה: 20:00-19:00
  • מיקום: רכז שוורץ/רייסמן, רחבת הכניסה, מספר 7 במפה
  • המסע הארוך של בני האדם למאדים: התצפיות ההיסטוריות, הפנטזיות על פלישות ממאדים, החלליות שנשלחו אליו (ואלה שנכשלו בדרך), היוזמות למשימות מאוישות והעתיד שלהן.
 
אסטרוביולוגיה: המצוד אחר חיים ביקום
  • מרצה: ד"ר רעות סורק-אברמוביץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  • שעה: 18:30-17:30
  • מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, רחבת הכניסה, מספר 7 במפה
  • יש חיים ביקום! באמת! בואו לגלות אילו חיים מוזרים יש על כדור הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל. מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כגון גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה ועוד, ועוסק בשאלות כמו: איך התחילו החיים על כדור הארץ? איך מגלים חיים על כוכב לכת מרוחק? מי חי בסביבות קיצוניות להחריד, והאם ניתן להפיק פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?
 

סדנאות פעילות לילדים

 
מידע כללי:
  • יש להגיע לעמדת חלוקת הכרטיסים, בכניסה לאולם הברוז, מספר 8 במפה
  • הכניסה לסיורים מותנית בקבלת אישור כניסה בעמדת חלוקת הכרטיסים
  • מספר המקומות מוגבל
 
לעוף על המדע
  • שעות הפעילות: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00
  • מיקום: בניין הברווז, מספר 8 במפה
  • מגיל 6 ומעלה
  • איך התרומם האדם מפני האדמה והגיע לחלל? מהו הכוח המניע חלליות? בואו לבנות רקטות ולצפות בשיגורן לשמיים.
Event Image
ליל המדענים
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מלגאי סוכנות החלל הישראלית זכה בפרס מנאס"א עבור תכנון חללית למאדים

צוות הסטודנטים, בהובלת גדי מינסטר, עיצב מעבורת חלל-עמוק עם כבידה מלאכותית המדמה את הכבידה שבכוכב הלכת האדום

אשלין נוטסן וסוכנות החלל הישראלית
28.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
קונספט החללית "היפריון" של הצוות | הדמייה: ג'ייקוב אינווה
קונספט החללית "היפריון" של הצוות | הדמייה: ג'ייקוב אינווה
 
בסרטי מדע בדיוני הגיבורים בחללית אף פעם לא מרחפים בחסור משקל אלא תמיד הולכים ויושבים כאילו תנאי המיקרו-כבידה בחלל אינם משפיעים עליהם. מהי בדיוק הכבידה המלאכותית שמצמידה אותם לקרקע? זו שאלה כבדת משקל, תרתי משמע, כיוון שבמסעות מאויישים ליעדים רחוקים, החיים בחוסר משקל אינם אידיאליים, בלשון המעטה.
 
הפתרון המוביל כיום לכבידה מלאכותית, הוא באמצעות רוטציה עם כוח צנטרפוגלי שיצמיד את האסטרונאוטים לדפנות החללית. זו גם היתה משימתו של גדי מינסטר, מלגאי רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שעמד בראש צוות סטודנטים מאוניברסיטת דרום קליפורניה. הצוות השקיע תשעה חודשים בעיצוב החללית היפריון למאדים במסגרת תחרות מסע לחלל של נאס"א שהתקיימה ביוני, וזכה במקום הראשון במחלקת הבוגרים.
 
התחרות השנתית, שמטרתה לחולל רעיונות מהפכניים למערכות חלל, הגיעה לשיאה בפורום בן שלושה ימים במהלכו המועמדים הסופיים מתוך עשרות צוותים התחרו בקוקואה ביץ' בפלורידה ביוני האחרון. 
 
במהלך התחרות, הסטודנטים באוניברסיטה עבדו יחד כדי לעצב ולנתח חלליות וארכיטקטורות שיוכלו לעמוד במסע בחלל למרחקים ארוכים. השנה, הסטודנטים יכלו לבחור בין ארבעה נושאים של חקר החלל. הצוות של בית הספר להנדסה ע"ש וטרבי באוניברסיטת דרום קליפורניה, שכלל גם את אלכסנדר צ'אנג, ג'ייקוב אינווה, סריראם נריאנן, אוסטין קרטר וג'יאלינג טונג, בחר בנושא "מעבורת חלל עמוק מאוישת עם כבידה מלאכותית לשימוש חוזר". משימתם היתה לעצב חללית עם כבידה מלאכותית, הדומה לכבידה של מאדים, שתוכל לעמוד בשלוש משימות אל כדור הארץ ובחזרה למשך תקופה של 15 שנים.
 
על אף שהסיבה להדמיית הכבידה של מאדים לא צוינה, מינסטר שיער שהמטרה היא להרגיל אסטרונאוטים לתנאים של מאדים לפני הנחיתה על הכוכב האדום.
 
"החשש הוא שאחרי שהאסטרונאוטים יבלו חצי שנה בחלל, הם ינחתו על מאדים ולא יהיו מסוגלים לתפקד באופן אפקטיבי", אמר מינסטר. "זו הסיבה שאנחנו יוצרים כבידה מלאכותית – כדי להכין אותם למסע הארוך שלפניהם".
 
הצגת הפרויקט | הסרטון נוצר בשיתוף עם בית הספר לקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה
 
 

כבידה מלאכותית: מסתובבים בחלל

 
אחרי תקופה ממושכת בסביבה ללא כבידה בתחנת החלל הבינלאומית, כשהאסטרונאוטים חוזרים לכדור הארץ קשה להם לנוע. מעבר לכוח המשיכה של כדור הארץ, עליהם להתאים מחדש את חוש הכיוון והאיזון שלהם. לפעמים לוקח להם שבועות עד שהם מסוגלים לתפקד בצורה נורמלית – מה שיהווה בזבוז זמן עבור החוקרים שנחתו על מאדים.
 
על מנת ליצור כבידה מלאכותית, הצוות עיצב חללית מסתובבת, תחת הנחייתו של פרופסור המחקר דיוויד ברנהרט, מנהל מרכז המחקר להנדסת חלל במכון המדעי המידע של USC. הכוח הצנטרפוגלי כתוצאה מהסיבוב, מייצר תחושה של משיכה לכיוון רצפת החללית אשר מחקה את השפעות הכבידה. במקרה זה, הצוות חישב שהחללית תצטרך להסתובב בקצב של כשלושה מחזורים בדקה על מנת לדמות את הכבידה של מאדים, השווה בערך ל-38% מהכבידה של כדור הארץ.
 
שיטה זו של יצירת כבידה מלאכותית מופיעה באופן נרחב בסרטי מדע בדיוני וכיום היא האפשרות הטכנולוגית המעשית ביותר. "השאלה הגדולה היא מה בדיוק צריך להסתובב היא אחת מהשאלות הגדולות ביותר בתכנון החללית," מסביר מינסטר. הצוות שהוביל היה היחיד בתחרות שבחר לסובב את כל החללית. באופן זה, המתכננים יכלו להימנע מההתמודדות עם בעיות החיבור בין מודולים מסתובבים לנייחים.
 
 
הצוות משמאל לימין: ג'יאלינג טונג, גדי מינסטר, סריראם נריאנן, דיוויד ברנהרט, אלכסנדר צ'אנג וג'ייקוב אינווה | צילום: RASC-AL/NASA
הצוות משמאל לימין: ג'יאלינג טונג, גדי מינסטר, סריראם נריאנן, דיוויד ברנהרט, אלכסנדר צ'אנג וג'ייקוב אינווה | צילום: RASC-AL/NASA
 
 
העיצוב החדשני של הצוות כלל מספר תכונות המאפשרות את הרוטציה הייחודית. על מנת לשמור על האיזון, הם השתמשו במבנה דינאמי שמתקצר ומתארך על מנת לפצות על שינויים במסה בעקבות צריכת הדלק והמשאבים. על מנת לשמור על קשר עם כדור הארץ, הם השתמשו בטכנולוגיית אנטנות מוכחת שחללית MarCO של נאס"א משתמשת בה כיום, המניעה את האנטנות באופן אלקטרוני במקום מכאני, כך שיוכלו למצוא את הכיוון הנכון תוך מילישניות ספורות.
 
לבסוף, ברגע שהחללית מגיעה ליעדה, הלוחות הסולאריים תוכננו כך שיוכלו להפוך ל"מצנחים", כדי להגביר את כוח הגרר ולהאט את המעבורת באופן הדרגתי בלי להשתמש במערכות הנעה יקרות. בשיטה זו, הנקראת "בלימה אטמוספירית", משתמשת הגשושית אקסו מארס של סוכנות החלל האירופית ורוסקוסמוס הרוסית.
 
על מנת להבטיח את הצלחת הפרויקט, צוות המהנדסים, המורכב הן מסטודנטים לתואר ראשון ממחלקת הנדסה אסטרונאוטית ומחלקת הנדסת החלל והנדסה מכאנית, עבדו יחד עם סוקרים ממעבדות הנעת הסילון של נאס"א (JPL) ומדענים מצוות אקסו מארס. 
 
באוקטובר הקרוב הצוות יציג את עבודתו בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי בגרמניה. 
 
 
תגיות:
  • מאדים
  • חללית
בלעדי לקהילת הורייזון: ייצור חליפת החלל למאדים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher
 
 
 
 
 
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נאס"א תשגר לוויין שימדוד את גובה הקרחונים – בדיוק של עד 4 מ"מ

הלוויין ICESat-2, שישוגר ב-15 בספטמבר, ימדוד את הגבהים השונים של כדור הארץ בדיוק חסר תקדים, במטרה להבין טוב יותר את השלכות שינויי האקלים

עודד כרמלי
21.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של ICESat-2 בפעולה | קרדיט: נאס"א
הדמיה של ICESat-2 בפעולה | קרדיט: נאס"א
 
ב-15 בספטמבר תשגר סוכנות החלל האמריקנית לוויין שימדוד את גובהו המשתנה של כדור הארץ. ה-Ice, Cloud and Land Elevation Satellite-2, או ICESat-2, ישוגר מבסיס חיל האוויר ונדברג בקליפורניה, על גבי משגר דלתא 2.
 
בעודו מקיף את כדור הארץ מגובה 500 ק"מ מעל פני הים, ה-ICESat-2 יירה 10,000 פולסים של לייזר מדי שנייה. הלוויין יישא עמו מד גובה שיהיה מסוגל לזהות את אותם הפוטונים שישתקפו חזרה מפני השטח. על ידי מדידת זמני החזרת הפוטונים מפני השטח ללוויין, המדענים יוכלו למדוד בדיוק חסר תקדים גבהים של קרחונים והתרחבות והתכווצות של יערות.
 
אם תושלם בהצלחה, המשימה תאסוף מספיק מידע כדי להעריך את גובהם השנתי של הקרחונים בגרינלנד ובאנטרקטיקה עד לרמת דיוק של 4 מ"מ – כעוביו של עיפרון – וברזולוצייה גבוהה של פני השטח (מדידה כל 71 ס"מ). ה-ICESat-2 היא משימת המשך למשימת ICESat הראשונה, ששוגרה ב-2003 ופעלה עד 2009. לשם השוואה, הלוויין הקודם ירה 40 פולסים מדי שנייה, ומדד את גובה פני השטח מדי 170 מטר.
 
 
סרטון המסביר את אופן פעולתו של מכשיר ה-Advanced Topographic Last Altimeter System, או ATLAS, על גבי הלוויין ICESat-2.
 
 

אצבע בסכר

 
לפי התכנון, ICESat-2 יתעד במשך שלוש שנות פעילותו את השינויים בתווי שטח כגון כיפות הקרח, הקרחונים הימיים ויערות כדור הארץ. יחד עם המידע שנאסף במשימת ICESat הקודמת, בנאס"א מקווים להבין את השינויים שחלו בקריוספרה – מערכת כיפות הקרח בים ובישה – לאורך 16 השנים האחרונות.
 
הקריוספרה חיונית לעתיד האנושות משתי סיבות. ראשית, הפשרת קרחוני היבשה פירושה עלייה במפלס פני הים. התחממות כדור הארץ כבר הביאה לעלייה של 20 ס"מ במפלס הים במהלך המאה ה-20, וקצב העלייה כמעט הכפיל את עצמו בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21. לפי הערכות, מפלס הים יגבה עד סוף המאה בחצי מטר עד שני מטרים – כך שערים, ואף מדינות שלמות, ימצאו את עצמן מתחת למים.
 
שנית, קרחוני המים והיבשה אחראים לוויסות הטמפרטורות בכדור הארץ. כשאור השמש פוגע בקרחונים הלבנים, חלק ניכר ממנו מוחזר חזרה לחלל ואינו נספג כאנרגיית חום כמו בים וביבשה. כך נוצרת לולאת היזון חוזר: ככל שיותר קרחונים נמסים, כך יותר אנרגיית חום נספגת והטמפרטורה עולה – עלייה שמפשירה קרחונים נוספים וחוזר חלילה. בין 1993 ל-2016, גרינלנד איבדה 281 טון קרח מדי שנה, ואילו אנטרקטיקה איבדה באותה התקופה 119 טון קרח מדי שנה – קצב שכמעט שילש את עצמו בעשור האחרון.
 
בין היתר, הלוויין ICE-Sat 2 ימדוד את תרומת הפשרת הקרח בגרינלנד ובאנטרקטיקה לעליית מפלס הים, את עוביים של קרחוני הים הנותרים ואת האופן המדויק שבו כיפות קרח וקרחונים מאבדים מסה באזורים שונים של כדור הארץ.
 
מלמטה: קרחוני הים הצפוני ב-1980 וב-2012. הלבן הבהיר מייצג את קרח העד, שנותר קפוא לאורך השנה. הכחול הבהיר מייצג את הממוצע השנתי
מלמטה: קרחוני הים הצפוני ב-1980 וב-2012. הלבן הבהיר מייצג את קרח העד, שנותר קפוא לאורך השנה. הכחול הבהיר מייצג את הממוצע השנתי
תגיות:
  • כדור הארץ
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

נולדתם במזל מאזניים? תגידו תודה ליוליוס קיסר

יום שישי 17.8.18
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

חפשו בשמיים את המחזה שנגלה לעיני יוליוס קיסר: צדק המתקרב לכוכב זוּבָּן אל־גָ'נוּבּי בקבוצת הכוכבים מאזניים
-
 
כוכב הלכת צדק הוא המושל בכיפה בשמי הלילה של חודשי הקיץ. הוא נראה היטב מעל האופק הדרומי עם שקיעת החמה, ובולט באורו הצהבהב־לבן. צדק נע בימים אלה על כיפת השמיים ממערב למזרח ביחס לכוכבי השבת, במה שמכונה "תנועה קדומנית", והוא מצוי בתחומיה של קבוצת הכוכבים מאזניים.
 
מי שיביט היטב בסביבתו של צדק יבחין בכוכב בהיר יחסית המצוי מעט מזרחית לו. זהו הכוכב המצוין באות אלפא בקבוצת מאזניים. השניים הולכים ומתקרבים בימים הראשונים של חודש אוגוסט, והקִרבה המרבית ביניהם תהיה ב-17 באוגוסט, שאז יחלוף צדק כחצי מעלה בלבד צפונית לכוכב. תופעה זו מכונה "התקבצות".
 
לכוכב אלפא במאזניים יש סיפור מעניין. שמו הוא זובן אל-ג'נובי, ופירוש השם הערבי הוא "הצבת הדרומית". מה למצבט ולקבוצת מאזניים? ובכן, בימי קדם היו הכוכבים שהיום אנו מזהים עם קבוצת מאזניים חלק מקבוצת עקרב, המצויה משמאלהּ, והכוכב אלפא סימל את הצבת הדרומי של העקרב. רק במאה הראשונה לפני הספירה הבחין יוליוס קיסר שהשמש מצויה בתחומי הצבתות של קבוצת עקרב ביום שוויון הסתיו. בלי לחשוב יותר מדי הוא הפקיע תכף ומייד את כוכבי הצבתות מקבוצת עקרב וקרא לקבוצה החדשה "מאזניים", שכן היא מאזנת בין היום והלילה.
 
 
גאיוס יוליוס קיסר. קיבל כמה החלטות שנויות במחלוקת, אבל ההמצאה של קבוצת מאזניים – הברקה.
גאיוס יוליוס קיסר. קיבל כמה החלטות שנויות במחלוקת, אבל ההמצאה של קבוצת מאזניים – הברקה.
 
זובן אל-ג'נובי הוא כוכב כפול, אבל כזה שאפשר לראות בעין: הביטו טוב טוב ותוכלו לראות שלכוכב יש מלווה קטנטן המצוי מעט מעליו ומימינו. כמובן, המראה יפה יותר מבעד למשקפת או לטלסקופ קטן, שאז אפשר לראות שהכוכב הגדול, הבהיר יותר, זוהר באור לבן ואילו הכוכב הקטן מאיר באור לבן־צהבהב. שני הכוכבים אכן מצויים זה ליד זה, באופן יחסי, שכן שניהם מצויים במרחק דומה מאיתנו – כ-75 שנות אור. תצפיות אסטרונומיות מראות שהכוכבים נמצאים במרחק 5,400 יחידות אסטרונומיות, או 0.08 שנות אור, זה מזה. נוסף על כך, מתברר שכל אחד משני הכוכבים הוא בעצמו מערכת בינאריות, כך שלמעשה אנו מביטים באורם המשותף של ארבעה כוכבים, לפחות.
 
sky calendar Image
הכוכב הכפול זובן אל־ג'נובי. קרדיט: AAO/STScI/WikiSky
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

מטר הפרסאידים 2018

מטר מטאורים הוא תמיד מאורע מרגש, במיוחד כאשר מדובר במטר החזק בשנה. אנחנו כמובן מדברים על מטר הפרסיאידים, שלכבודו, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינה אתכם ללילה אחד בלתי נשכח של כוכבים נופלים בשמורת אור הכוכבים הבינלאומית, מכתש רמון, ביום ראשון 12 באוגוסט, 2018.
 
האירוע יהיה פתוח לקהל הרחב ללא עלות. ההשתתפות בחלק מהפעילויות מצריכות הרשמה מראש. 
 
מידע נוסף:
  • קראו עוד על מה צופים לכם השמיים במטר הפרסאידים 2018. 

  • רוצים לדעת עוד על התופעה? קראו את מדריך הצפיה שלנו- מהו בכלל כוכב נופל ומדוע דווקא הלילה

  • טלפון לבירורים: 073-3742730

 
פרטים נוספים:
  • איפה: האירוע יתקיים במכתש רמון. ממצפה רמון תהיה הכוונה להתצפיות שיתקיימו בחניוני לילה שונים במכתש. 
  • למי זה מתאים: לכל המשפחה, חובבי טבע ואסטרונומיה, זוגות רומנטים, ילדים ומבוגרים סקרנים כאחד.
  • מה ומתי: כל האירועים יתקיימו בין ראשון לשני, 12.8.18 - 13.8.18
    • 16:00 - 20:30: מגוון פעילויות שיעבירו חוקרי חלל בתחומים שונים. מצריך הרשמה מראש (ההרשמה הסתיימה)
    • 20:30 ועד הבוקר: מרחבי צפייה בכוכבים בחניוני היום במזרח מכתש רמון, עם פריסה של טלסקופים ועמדות תצפית בליווי מדריכים. ברובע דרכי הבשמים שבמצפה רמון – יוקרנו לציבור סרטים וסרטוני חלל ללא כל תשלום.
    • החל מהשעה 22:00 מצפה רמון וסביבתו יוחשכו כדי להעצים את חוויית הצפיה במטאורים. הצפיה במתחם החל מ- 19:00 ועד 5:00 בבוקר למחרת. 
  • כניסה: הכניסה חופשית וללא תשלום.
  • זיכרו להביא ביגוד חם. הלילות במצפה רמון קרירים.
לאירועי חלל
Event Image
מטר מטאורים | צילום: צילום: קייט גירייס
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

מטר הפרסאידים: מופע הראווה השמימי של קיץ 2018

יום ראשון 12.8.18
בת-שבע וגון-גלמידי וד"ר יגאל פת-אל

 
בלילה שבין ה-12 ל-13 לחודש אוגוסט, יגיע לשיאו מטר המטאורים העשיר ביותר בשנה – הפרסאידים. השילוב המוצלח של מטאורים בהירים במיוחד, בקצב מהיר, בעיצומו של החופש הגדול, הופך את האירוע הזה כל שנה למסיבת אסטרונומיה המונית ותוססת, גדושת אירועים פתוחים לקהל, בעיקר באזור מצפה רמון והדרום. 
 
-
 
בלילה שבין ה-12 ל-13 לחודש אוגוסט, יגיע לשיאו מטר המטאורים העשיר ביותר בשנה – הפרסאידים. השילוב המוצלח של מטאורים בהירים במיוחד, בקצב מהיר, בעיצומו של החופש הגדול, הופך את האירוע הזה כל שנה למסיבת אסטרונומיה המונית ותוססת, גדושת אירועים פתוחים לקהל, בעיקר באזור מצפה רמון והדרום. 
 
גם סוכנות החלל הישראלית מקיימת אירוע ב- 12.8.18 במצפה רמון, לכבוד מטר הפרסאידים 2018- הכניסה חופשית וכל הפרטים על האירוע כאן>>
 

כדורי אש בשמיים

 
תופעה נוספת המאפיינת את מטר הפרסאידים היא הבלחתם התכופה של "כדורי אש". כדור אש – מטאור בהיר במיוחד – נראה כאשר מטאוריד גדול יחסית נכנס לאטמוספירה. בהירותו של כדור אש עשויה להשתוות לזו של כוכב הלכת נוגה, וקשה להישאר אדישים למראהו של כדור כזה החוצה את כיפת השמיים. נאס"א מפעילה רשת מצלמות המפוזרות ברחבי דרום ארה"ב, ועוקבות אחר פעילותם של כדורי האש מאז שנת 2008. מחקר שפרסם ביל קוק ממשרד המטאורידים של נאס"א לפני שלוש שנים קבע כי מטר הפרסאידים הוא השיאן הרשמי של כדורי האש. 
 
כמו רוב המטרים, גם הפרסאידים מקורם בשרידי אבק שהותיר אחריו כוכב שביט במסלולו סביב השמש. הפעם מפיקו של המופע הוא כוכב השביט המחזורי סוויפט-טאטל, המקיף את השמש אחת ל-133 שנים. פעם בשנה, כשכדור הארץ עובר בשובל השאריות של השביט, פוגעים המטאורידים באטמוספירה במהירות של 59 ק"מ לשנייה ויוצרים מופע שמימי מרהיב. הפעם האחרונה שסוויפט-טאטל קפץ לביקור בשכונה הייתה בשנת 1992. האירוע המשמח הזה לווה בפרץ של מאות פרסאידים בשעה גם בשנים שאחריו: כ-200 פרסאידים בשעה בשנת 1993 וכ-500 מטאורים בשעה בשנת 1994. מאז, הקצב הממוצע של הפרסאידים בשיא נע סביב ה-100 מטאורים בשעה. סוויפט-טאטל, שגודלו מגיע ל-26 קילומטרים, גדול במידה ניכרת משביטים טיפוסיים, ולדעת ביל קוק זה מה שהופך אותו לאלוף האלופים של כדורי האש. 
 
 
 
לא תוכלו להישאר אדישים למראהו של כדור אש החוצה את השמיים
לא תוכלו להישאר אדישים למראהו של כדור אש החוצה את השמיים | צייר: Frederic Edwin Church, 1860
 
 

דמעות שמימיות של קדוש נוצרי

 
המטר העשיר של הפרסאידים היה ידוע עוד בעת העתיקה, אולם אז ניתנו לתופעה המרהיבה הזו הסברים הרבה פחות מדעיים. כך למשל ברומא העתיקה, כשהקיסר דן למוות את האפיפיור סיקסטוס השני בשל אמונתו הנוצרית: רגע לפני שהלך אל מותו קרא סיקסטוס לעוזרו הנאמן לָאוּרנטיוס וציווה עליו לחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים, לבל ייפלו לידי הרומאים. שלושה ימים חילק לאורנטיוס כסף וזהב וכל דבר בעל ערך לכל פשוטי העם – החולים, הנכים והקבצנים. המעשה עורר את זעמו של הקיסר, ולאורנטיוס נידון לשריפה על המוקד. כך, על פי האמונה הנוצרית, בשנת 258 מת לאורנטיוס מות קדושים. דמעותיו של הקדוש המעונה עלו השמימה ומאז ועד היום הן נראות כמטר הפרסאידים – "דמעותיו של לורנס הקדוש".
 
 
לאורנטיוס הקדוש בציורו של אנג'ליקו (1447) – מחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים
לאורנטיוס הקדוש בציורו של אנג'ליקו (1447) – מחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים
 

כיצד צופים במטר הפרסאידים ומתי הוא יגיע לשיאו?

 
את כדורי האש ניתן אומנם לראות היטב גם באור יום, אולם מרבית הפרסאידים אינם כדורי אש ואורם משתווה לאורו של כוכב ממוצע ואף פחות מזה. לכן גם הפעם מומלץ לצאת למקום חשוך מחוץ לעיר כדי לצפות בכל מה שיש למטר להציע. אין צורך במשקפות או בטלסקופים כדי לצפות במטר המטאורים, ורצוי לשכב על הגב ולהביט לכיוון צפון מזרח. הירח יהיה ממש לאחר המולד וישקע מייד עם שקיעת החמה, ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. 
 
שמם של הפרסאידים ניתן להם בשל נקודת המוצא שלהם, המצויה בקבוצת הכוכבים פרסאוס. קבוצת פרסאוס מצויה בחצי הכדור הצפוני, סמוך לקבוצת קסיופיאה, והיא נראית ברוב שעות הלילה. לפני חצות קצב המטאורים יהיה נמוך, והוא יעלה בהתמדה במשך הלילה. הוא יגיע לשיא לקראת השעה 23, בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, ויימשך עד שעות הבוקר, כאשר קבוצת פרסאוס תהיה גבוה בשמיים. אולם כדאי לזכור כי למטר ארוך שכזה יש כמה וכמה שיאים, כך שיש סיכוי שהמזל יאיר לכם פנים גם קודם לכן.
 
 
תגיות:
  • מטר הפרסאידים
sky calendar Image
מקורם של הפרסאידים הוא שובל כוכב השביט סוויפט-טאטל | צייר: Flavio Capelli, בן 11
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

שוגרה הגשושית הסולארית פארקר שתיגע בשמש ותזהיר מפני התפרצויות סולאריות

באחת מהמשימות השאפתניות בחקר החלל, נאס"א שיגרה את החללית שתגיע למרחק 5.9 מיליון ק"מ בלבד מהשמש, ותקיף אותה מתוך האטמוספירה החיצונית שלה

עודד כרמלי
12.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
Parker Solar Probe: תשבור את שיא המהירות של כל חללית שבאה לפניה | הדמייה: NASA's Goddard Space Flight Center
Parker Solar Probe: תשבור את שיא המהירות של כל חללית שבאה לפניה | הדמייה: NASA's Goddard Space Flight Center
 
סוכנות החלל האמריקנית שיגרה היום (ראשון) בהצלחה את אחת המשימות השאפתניות בהיסטוריה של חקר החלל, הגשושית הסולארית פארקר, או ה-Parker Solar Probe. החללית, שגודלה כגודל מכונית קטנה אבל משקלה על כדור הארץ כ-50 קילוגרמים, שוגרה בשעה 10:33 (שעון ישראל) מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, על גבי משגר דלתא-4 כבד. בנקודה הקרובה ביותר שלה, החללית תגיע למרחק 5.9 מיליון ק"מ בלבד מפני השמש, ותקיף את הכוכב מתוך האטמוספירה החיצונית, או הקורונה (בעברית: "עטרה").
 
השיגור של Parker Solar Probe | קרדיט: NASA/Bill Ingalls
 
 

שבירת שיא המהירות

 
לכאורה, אין דבר קל יותר מאשר להגיע לשמש: הרי השמש שלנו מושכת את כל הגופים במערכת השמש, מכדור הארץ ועד אחרון השביטים בעננת אורט הרחוקה. אחרי הכול, 99.8% מהמסה במערכת השמש נמצאת בשמש עצמה.
 
אלא שכדי להגיע מכדור הארץ לשמש צריך להשקיע הרבה מאוד אנרגיה – פי 55 יותר אנרגיה מאשר כדי להגיע למאדים. מדוע? ובכן, מאותה הסיבה שבגינה כדור הארץ אינו צולל פשוט לבאר הכבידה של השמש: אנחנו נעים במהירות אדירה סביב השמש, 108,000 קמ"ש, וכמו בקרוסלה שמסתובבת מהר, הכוח הצנטרפוגלי זורק אותנו כלפי חוץ מה שמאזן את כוח הכבידה של השמש כלפי פנים ושומר שנשאר במסלול קבוע. כדי להגיע לשמש עצמה, החללית תצטרך לבטל כמעט את כל המהירות הזאת, כלומר לבלום.
 
לשם כך, בשבע השנים הקרובות תקיף ה-Parker Solar Probe את נוגה לא פחות משבע פעמים במטרה להאט את מהירותה, בתמרון שנקרא "מקלעת כבידתית". בעצם, ה-Parker Solar Probe תשתמש בכבידה של נוגה כדי להאט את עצמה.
 
לאחר שהחללית תשיל מעליה את הכוח הצנטריפוגלי שבאמצעותו אנחנו שומרים על מרחק מהשמש, כוח הכבידה האדיר של הכוכב יאיץ אותה למהירות שיא. בהקפות האחרונות והקרובות ביותר שלה סביב השמש, ה-Parker Solar Probe תקבע שני שיאים לאנושות: היא תגיע למרחק של 5.9 מיליון ק"מ מפני השמש – ותנפץ את השיא הקודם של החללית הליוס 2, שב-1976 הגיעה למרחק 43.5 מיליון ק"מ מהשמש – והיא תעקוף בסיבוב את שיא המהירות של חפץ מעשה ידי-אדם, כשתעוף במהירות של כמעט 700,000 קמ"ש. לשם המחשה, אם לאנושות הייתה את היכולת הטכנולוגית להאיץ חלליות למהירות 700,000 קמ"ש ללא עזרה מהשמש, מסע מהארץ לירח היה אורך חצי שעה.
 
כמובן, עם קרבה גדולה ועם מהירות גדולה באה סכנה גדולה. בעודה בתוך האטמוספירה החיצונית של השמש, ה-Parker Solar Probe תאלץ לעמוד בעומסי חום של למעלה מ-1,400 מעלות צלזיוס. לשם השוואה, התפרצויות געשיות לא מגיעות ליותר מ-1,200 מעלות. כדי לעמוד במשימה, ה-Parker Solar Probe מצוידת במגני חום מיוחדים, וכן במערכת קירור פנימית, שאמורים לשמור על המערכות האלקטרוניות הפנימיות בטמפרטורה נוחה של 30 מעלות. נוח יותר מקיץ בתל אביב.
 
 
משגר דלתא-4 כבד נושא את החללית Parker Solar Probe מכדור הארץ | צילום: NASA/Bill Ingalls
 
 

הפסקת חשמל כלל-עולמית

 
בסוף כל התמרונים והפעלולים, משימתה המדעית של ה- Parker Solar Probe ברורה וחיונית: להבין את מנגנוני ההאצה של רוחות סולאריות מהשמש – ולאפשר לאנושות לחזות התפרצויות של סופות סולאריות שעלולות לשתק את הציוויליזציה שלנו.
 
זוהי המשימה הראשונה של נאס"א שנקראת על שם אדם חי: הפיזיקאי האמריקני יוג'ין פארקר בן ה-89. ככלל, סוכנות החלל אינה מנציחה אישים בעודם בחיים, אלא שתרומתו המכרעת של פארקר הצדיקה החרגה מכלל זה. פארקר, במאמר מדעי שפרסם ב-1958, היה הראשון להראות שהשמש פולטת זרם של חלקיקים טעונים לחלל.
 
השדה המגנטי של כדור הארץ אמנם הודף את רוב החלקיקים הטעונים, אבל מפעם לפעם – במנגנון שאינו נהיר לנו – השמש משחררת בבת אחת כמיליארד טונות של חלקיקים כאלה, שיכולים להגיע גם למהירות של 1.6 מיליון קמ"ש. להבדיל מרוחות סולאריות, סופות סולאריות יכולות לחדור מבעד לשדה המגנטי של עולמנו ולהרוס את רשתות התקשורת והחשמל על הקרקע.
 
התפרצות סולארית שארעה ב-31 באוגוסט, 2012. אם הסופה הסולארית הזאת הייתה מכוונת אלינו, העולם היה משותק לתקופה ממושכת
השיגור של Parker Solar Probe | קרדיט: NASA/Bill Ingalls
 
 
כך ארע ב-1859, כשסופה סולארית הידועה בשם "אירוע קרינגטון" קיצרה את קווי הטלגרף החדשים ברחבי אירופה וצפון אמריקה. כמובן, "אירוע קרינגטון" לא היה דרמטי במיוחד, שכן רוב העולם עוד לא היה מחובר לרשתות אלקטרומגנטיות. לפי הערכות האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים, היום התפרצות דומה תעלה 2 טריליון דולרים – ותשאיר את כל החוף המזרחי של ארצות הברית בעלטה למשך שנה שלמה.
 
משימתה של ה-Parker Solar Probe, אם כן, היא לחקור את המנגנונים הפנימיים בשמש שמאיצים את הרוחות הסולאריות לכדי סופות סולאריות, ובכך לאפשר את הקמתה של מערכת התראה מוקדמת, שתגן על החשמל והאינטרנט שלנו על הקרקע – אבל גם על האסטרונאוטים שלנו בחלל, במאדים או בירח.
 
תגיות:
  • שמש
  • כדור הארץ
  • חללית
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הסרטון שמראה את כוחו של החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו

האם ראיתם פעם צילום אמיתי של שמשות מתעוותות סביב חור שחור? סרטון הטיים-לאפס שלפניכם נוצר מתמונות שצולמו במשך עשרים שנה

עודד כרמלי
6.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמייה של כוכב מאיץ בקרבת חור שחור על-מסיבי. הכוכב S2 שבסרטון מאיץ למהירות 7,650 ק"מ לשנייה | ESO, ESA/Hubble, M. Kornmesser
הדמייה של כוכב מאיץ בקרבת חור שחור על-מסיבי. הכוכב S2 שבסרטון מאיץ למהירות 7,650 ק"מ לשנייה | ESO, ESA/Hubble, M. Kornmesser
 
צאו למדבר בלילה קיצי והביטו בשביל החלב. זוהי הגלקסיה שלנו. מאחר שאנו מביטים בדיסקת הגלקסיה מבפנים, היא נראית לעינינו כמעין שובל לבנבן של כוכבים, שהולכים ומצטופפים עד להפיכתם לפס אחיד של אור. היוונים הקדמונים קראו לרצועת האור הזאת שביל החלב, שכן היא הזכירה להם חלב. לכן המילה "גלקסיה" נגזרת מהמילה היוונית galaxias, או "חלבי".
 
אבל אם תביטו לכיוון קבוצת הכוכבים קשת, תבחינו שרצועת החלב שם חלבית במיוחד. זהו מרכז המסה שכל זרועות הגלקסיה, כל הכוכבים, כל כוכבי הלכת והירחים, כל האסטרואידים והשביטים, סובבים אותו. ושם, ממש שם, במרחק 26,000 שנות אור מעולם הבית שלנו, ישנו חור שחור על-מסיבי. כמה "על-מסיבי"? לפי הערכות, מסתו של החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו היא פי ארבעה מיליון ממסת השמש שלנו.
 
התפרצות קרינת רנטגן ב-2013, באזור החור השחור *Sagittarius A. הגורם להתפרצות היה כנראה אסטרואיד חסר מזל ש
 
איך אנחנו יודעים שהחור השחור הזה, *Sagittarius A, נמצא שם? הרי חורים שחורים הם גופים מסיביים עד כדי כך, שהמהירות הנדרשת כדי להשתחרר מכוח המשיכה שלהם גבוהה ממהירות האור עצמה – ומכאן שמם. לכן איננו יכולים לצלם חורים שחורים, אבל אנחנו כן יכולים לצלם את ההשפעה הכבידתית של החורים השחורים על סביבתם, לצלם כוכבים שמסתובבים במהירויות אסטרונומיות סביב משהו שאינו שם לכאורה.
 

וזה בדיוק מה שעשו ב"טלסקופ הגדול מאוד" (VLT) של מצפה הכוכבים האירופי (SEO). הסרטון המדהים שלפניכם הוא סרטון אמתי לגמרי, שצולם באורכי גל בתחום התת-אדום. הוא מורכב מתמונות סטילס שצולמו לאורך כמעט עשרים שנות תצפית על *Sagittarius A. לכן הסרטון מתחיל כשהוא מטושטש – ומתבהר בהדרגה, עם השתפרות הטכנולוגיה.

 

אלה לא חיידקים בצלחת פטרי. אלה תמונות שצולמו במשך כמעט עשרים שנה, של שמשות מתעוותות בנוכחותו של החור השחור העל-מסיבי שבמרכז שביל החלב | קרדיט: ESO/MPE
 

איינשטיין (שוב) צדק

 
כוכב הסרטון הוא הכוכב האמיץ S2, שבמרכז הפריים. הכוכב האומלל הזה מקיף את החור השחור במסלול אליפטי קרוב להפליא ומסוכן להחריד. למעשה, היה זה מסלולו המשונה של S2 שב-1995 סיפק לאסטרונומים את העדות התצפיתית הראשונה לקיומו של חור שחור על-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו.
 
במאי 2018 – הפריימים האחרונים בסרטון – S2 התקרב לחור השחור עד כדי 120 יחידות אסטרונומיות, בערך כמרחק מהשמש שלנו לקצה מערכת השמש. אלא שבמרחק כזה מהמפלצת, החור השחור האיץ את מסלולו של S2 למהירות אסטרונומית של 7,650 קילומטרים לשנייה – או 2.55% ממהירות האור. לשם השוואה, כדור הארץ, הקרוב לשמש בהרבה, מקיף אותה במהירות של 30 קילומטרים לשנייה.
 
אלא ש-S2 האומלל לא רק מעיד על קיומו של חור שחור תפלצתי במרכז שביל החלב – הוא גם מהווה, בעל כורחו, מעבדת ניסויים לבחינת תורת היחסות הכללית. במאי האחרון אסטרונומים צפו ב-S2 בעת מסלולו במהירות שיא. הם כמובן ראו אותו כפי שהוא היה לפני 26,000 שנה, כי זה הזמן שלקח לאור להגיע ממנו אלינו, אבל אור זה סייע להם לבחון את התיאוריה של איינשטיין בדבר הסחה לאדום כבידתית.
 
הסחה לאדום, כידוע, נגרמת על ידי אפקט דופלר. בדומה לסירנה של אמבולנס המתרחק מאתנו, תדרי האור הנפלטים מכוכבים מתארכים ככל שהכוכבים מתרחקים מהר יותר מאיתנו. איינשטיין חזה שתופעה זו תחזור על עצמה גם בתנאי כבידה קיצוניים, ו-S2 הוכיח, פעם נוספת, שאיינשטיין צדק: גלי האור של הכוכב אכן התארכו על הספקטרום האלקטרומגנטי ככל שהכוכב התקרב לחור השחור שבלב הגלקסיה.
 
הדמיית אמן המראה את אורו של הכוכב S2 מתעוות כתוצאה מכוח הכבידה של החור השחור, בדיוק כפי שחזה איינשטיין. קרדיט: ESO/M. Kornmesser
התפרצות קרינת רנטגן ב-2013, באזור החור השחור *Sagittarius A. הגורם להתפרצות היה כנראה אסטרואיד חסר מזל ש
 
תגיות:
  • חור שחור
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

גילוי וכיסוי בשמיים: אומיקרון בקשת מתכסה בירח

יום שלישי 18.9.18
- 21:08
עודד כרמלי וד"ר יגאל פת-אל

הכוכב אומיקרון בקבוצת קשת מתכסה – ולאחר מכן מתגלה – מאחורי הירח, וזאת ההזדמנות שלכם לראות את השירה בשמי הלילה
-
 
בשעות הערב של ה-18 בספטמבר יכסה הירח שלנו על כוכב אומיקרון בקשת. מאחר שאומיקרון בקשת הוא כוכב בהיר מאוד וקרוב מאוד – באופן יחסי, כמובן – ניתן יהיה לראות את הכוכב מתכסה ומתגלה: נעלם ומופיע מחדש מאחורי שוליו המוארים של הירח.
 
 

השירה של שמי הלילה

 
לכאורה זהו אירוע אסטרונומי שגרתי, שאפשר להסבירו בקלות: כוכבים הנמצאים על מישור המִלקֶה, הוא המישור הגאומטרי של מסלולם של כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סביב השמש, נעלמים מפעם לפעם מאחורי הירח, ולעיתים רחוקות יותר מאחורי כוכבי הלכת, ולאחר מכן מופיעים מחדש.
 
אלא שגילוי וכיסוי זה מגלה לנו משהו עמוק על מקומנו ביקום. במסה "גילוי וכיסוי בלשון" דימה המשורר חיים נחמן ביאליק את הסופרים לאלה הפוסעים על נהר קפוא: הם נוהגים בשפתם כמי שהולכים על קרקע מוצקה, ואינם שמים לב למצולות השפה. לעומתם, טען המשורר, המשוררים מכירים במים הגועשים והסוערים תחתם, בהשתנות משמעותן של המילים לאורך הדורות.
 
תחת שמי הלילה
 
 
גם שמי הלילה נראים לנו קפואים, נצחיים, בלתי משתנים. כוכבים מסיביים בהרבה מהשמש שלנו נראים לנו כנצנוצים חיוורים המלווים את חיינו ביום־יום. אלא שיש דרך נוספת להביט בשמיים, דרך השירה. בְמָקום שאחדים רואים נצנוצים רגילים, אסטרונומים מקצועיים וחובבים מרגישים את השינוי המתמיד שהיקום מצוי בו, את הדרמה של כדורי הפלזמה, שחלקם, כמו אומיקרון בקשת, בוערים באורן של עשרות שמשות.
 
כיסוי כוכב בירח הוא הזדמנות טובה להתבונן ביקום כפי שהמשוררים חשים במים הקוצפים, המסוכנים, שמתחת לקרקע הקפואה של נהר המילים. אומיקרון בקשת הוא כוכב ענק שגונו כתום. הוא מאיר בעוצמה של ארבעים שמשות. אבל במרחק ארבעים וחמש שנות אור מכדור הארץ, הירח הקטן שלנו מכסה אותו ללא קושי. ממש עבד כי ימלוך. ומי יודע, אם יש כוכבי לכת המקיפים את אומיקרון, ואם על אחד מכוכבי הלכת הללו יש חיים תבוניים, אולי גם הירח שלהם מכסה על השמש שלנו. ואולי גם הם עומדים משתוממים מול המחזה. 
 
אנימציה המראה את התכסות כוכב אלדברן בירח
במבט חטוף למעלה, שמי הלילה נדמים נצחיים ובלתי משתנים
 

זריחה מסוג אחר

 
תחילת ההתכסות בשעה 21:08, שעון ישראל, כאשר הירח מצוי גבוה בשמיים. רצוי מאוד להתחיל לצפות בירח כשעה ויותר לפני ההתכסות, ורצוי מאוד להשתמש במשקפת שדה או בטלסקופ קטן כדי לראות את הירח הולך ומתקרב לכוכב, עד שזה מתכסה מאחורי שוליו הכהים.
 
בשעה 22:14 יתגלה הכוכב בשנית מאחורי שוליו הבהירים של הירח. הצפייה בהתגלות תהיה מאתגרת, שכן אורו המסנוור של הירח יאפיל על הכוכב. כדי להתכונן נדַמֶה את הירח לשעון; מקום השעה 12 יהיה בחוד העליון של חרמש הירח. יש לחפש את הכוכב המתגלה מאחורי השוליים המוארים של הירח במקום של השעה 5.
 
אז אל תסתפקו בזריחות ובשקיעות השמש על הארץ. היו משוררים של היקום, פייטנים של שמי הלילה. הצטיידו בטלסקופ ובסבלנות ותזכו לראות זריחה של כוכב אחר על הר בירח. 
 
sky calendar Image
מישור המִלקה כפי שצולם ב-1994 על ידי החללית קלמנטיין. משמאל ניתן לראות את מאדים, שבתאי וכוכב חמה, המקיפים את השמש במישור | NASA
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צילומים מלוויין הסביבה הישראלי מראים את היקף הנזק של השריפות בדרום

1.08.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
 
צילומים חדשים מ"ונוס" - לוויין הסביבה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע -  מציגים לראשונה את היקף הנזק עקב השריפות שגרמו עפיפוני התבערה באיזור הסמוך לצפון רצועת עזה באחרונה.  מהצילומים שצולמו במהלך יוני וביולי ניתן לראות את השטחים השרופים המסומנים באדום שהיקפם נאמד בכ-9,000 דונם חורש, וכ- 6,000 דונם גידולים חקלאיים. הלוויין ונוס, אשר בנתה התעשייה האווירית לישראל, שוגר לחלל בדיוק לפני שנה, באוגוסט 2017. 
 
את ההבדלים בין אזורי חורש לגידול החקלאי ניתן לזהות לפי מבנה סדור המייצג שדה, ומבנה לא סדור המייצג חורש. בתמונות של ונוס מאזור הצמוד לצפון הרצועה ניתן לראות את הנזק הרב שנגרם לחקלאות, כאשר לשטחי החורש יש קושי להשתקם במהרה לעומת השדות. לשריפות בתנאים הסביבתיים של מדינות ים תיכוניות השלכות הרות אסון לסביבה הטבעית. השריפה גורמת לכמות המינים ובתי הגידול לרדת, ואיתם מתמעטים בעלי החיים שניזונו מהצמחים שנעלמו בעקבות השריפה. בנוסף, משתחררים מינרלים לאוויר בעת שריפה הפוגעים בשכבת העצים ובפני הסלע. 
 
אזורי השריפות סביב צפון רצועת עזה (מסומנים באדום) על פני טווח של שבועיים וחצי
אזורי השריפות סביב צפון רצועת עזה (מסומנים באדום) על פני טווח של שבועיים וחצי
 
לדברי שר המדע אופיר אקוניס,  "נזקי הטרור של חמאס נראים היטב מכל מקום - הגיעה השעה להפסיק להבליג ולהגיב בעוצמה". 
 
ונוס, שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, מצויד במצלמה מיוחדת הקולטת פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין.  ונוס הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שבנייתו הושלמה ונחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. לבניית הלוויין היו שותפות שלוש תעשיות חלל בישראל: התעשייה האווירית לישראל ששילבה בו את המצלמה והמנועים; המנועים החשמליים תוכננו ונבנו על ידי רפא"ל; והמצלמה על ידי אלביט אלקטרו-אופטיקה אל אופ. התמונות מהלוויין מגיעות למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, שם הן מנותחות ומעובדות לצורכי מחקר ומועברות לחוקרים.
 
לתמונות נוספות של לוויין ונוס>>
 
 
כתבתו של ניר דבורי בחדשות 2 | מקור: מאקו

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 215
  • 216
  • 217
  • 218
  • 219
  • 220
  • 221
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית