הנה הם באים, טייסי החלל שיתארחו לרגל שבוע החלל הישראלי 2019, שיתקיים ב- 27.1 - 31.1. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הזמינה אסטרונאוטים מנאס"א, ששלושה מהם יסיירו במרכזים הקהילתיים והמצפים ברחבי הארץ המשתתפים בשבוע החלל.

בואו לפגוש את האנשים ששוגרו לחלל ולשמוע הרצאות מעוררות השראה על תפקידיהם השונים. 

סקוט קלי: האמריקאי ששבר את שיא זמן השהייה בחלל

Scott_J._Kelly.jpg

 

סקוט קלי (54), אסטרונאוט לשעבר בנאס"א וכיום שגריר האו"ם למען חלל מטעם משרד החלל באו"ם, הוא האמריקאי ששהה בחלל יותר מכל אמריקאי אחר- 340 ימים! לקלי אח תאום, אסטרונאוט אף הוא, שהמתין על כדור הארץ במסגרת ניסוי התאומים של נאס"א.

קלי נבחר להיות אסטרונאוט ב-1996, לאחר שירות בתור טייס בבסיס אוויר צבאי של חיל הים של ארצות הברית. טיסתו הראשונה לחלל הייתה ב-1999 על מעבורת החלל דיסקברי STS-103, בה שימש כטייס.

במהלך השנים עבד בנאס"א במגוון תפקידים, בהם: מפקד משימת NEEMO 4, משימה אנלוגית מתחת למים שנועדה לבחון תפעול בתנאי סביבה קיצוניים, מפקד משימת מעבורת החלל אנדוור STS-118 וכן משימת שהות שנה בחלל במסגרת משלחות 43-46 לתחנת החלל הבינלאומית.

במשימת שנה בחלל, שהפכה אותו לאחד האסטרונאוטים המפורסמים ביותר בעולם, נאס"א ערכה השוואה בין סקוט לתאומו, מארק, שנשאר על הקרקע, כדי לבחון את השפעה של שהות ממושכת בחלל על הגוף בחלל. אחד הגילויים בניסוי, למשל, היה שסקוט היה גבוה מאחיו ב-5 ס"מ לאחר חזרתו לכדור הארץ. אולם הוא צפוי לחזור בחזרה לגובהו המקורי בעקבות השפעות הכבידה של כדור הארץ.

"זה אתגר לחיות בחלל, הכל מרחף סביבך וזה מקשה על החיים", אמר קלי בכנס משרד החלל באו"ם ביוני האחרון, "אתה הולך לישון בעבודה ומתעורר בעבודה ואין הובר שיבוא לאסוף אותך כשאתה רוצה ללכת, אבל אולי בעתיד עוד יהיה".

היכן יבקר סקוט קלי:

• יום ראשון, 27.01.2019, 14:30 - 16:0, הרצאה בהיכל התרבות, נתניה (יש להירשם מראש)
• יום שני, 28.01.2019 16:30 - 18:00, הרצאה באוניברסיטת תל אביב (יש להירשם מראש)
• יום רביעי, 30.01.2019 18:00 - 19:0, הרצאה במכון ויצמן למדע, רחובות (יש להירשם מראש)
• קלי ישתתף גם בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון

ד"ר סנדרה הול-מגנוס: המהנדסת שנסקה לגובה

Sandra_Magnus_2011.jpg

 

ד"ר סנדרה הול-מגנוס (53), מי שהייתה אסטרונאוטית בנאס"א וכיום מנכ"לית המכון האמריקאי לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה (AIAA), נבחרה להיות אסטרונאוטית ב -1996 ושוגרה למשימת החלל הראשונה שלה, STS-112, ב- 2002. במהלך השנים עבדה בנאס"א במגוון תפקידים, בהם: מפקדת משלחת של NEEMO 11 - משימה שמטרתה הייתה לבחון את נושא התנועה בחלל, ולדמות את כוח הכבידה של הירח.

הול-מגנוס הייתה מהנדסת טיסה בתחנת החלל הבינלאומית וב-2010 נבחרה למשלחת הצלה בכוננות עבור משימת STS-134. סך הכל הול-מגנוס בילתה בחלל -157 ימים בחלל, מתוכם 134 ימים ברציפות.

לד"ר הול-מגנוס תואר ראשון בפיסיקה ובהנדסת חשמל ותואר דוקטור למדעי החומר והנדסה.  ד"ר הול-מגנוס זכתה במהלך שירותה בפרסים רבים, בהם: מדליית חיל האוויר של נאס"א ופעמיים במדליית שירות יוצאת דופן של נאס"א.  

המכון האמריקאי לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה (AIAA) בו היא  מכהנת כמנכ"לית הוא מכון מקצועי בתחום ההנדסה וחלל המעניק מלגות ומוציא כתבי עת ומהווה הנציג האמריקני בפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה ובמועצה הבין-לאומית למדעי אווירונאוטיקה. בשנת 2015, היו חברים בו 30,000 אנשי מקצוע בתחום התעופה והחלל.

היכן תבקר סנדרה הול-מגנוס:

• יום ראשון, 27.1.19, 16:00, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל באופקים
• יום שני, 28.1.19, 10:30, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל במרחבים
• יום שני, 28.1.19, 16:00, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל במוזיאון המדע, ירושלים
• יום שלישי, 29.1.19, 19:00, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל במדעטק, חיפה
• יום שלישי, 29.1.19, 16:00, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל בתיאטרון גבעתיים
• יום רביעי, 30.1.19, 15:45, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל במכללת אלקאסמי, באקה אל-גרבייה
• יום רביעי, 30.1.19, 17:15, הרצאה במסגרת פעילות שבוע החלל מרכז החלל טייבה
• סנדרה הול-מגנוס תבקר גם בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, וכן בכנס רמון לחינוך.

גארט רייזמן- האסטרונאוט היהודי הראשון שנשא לחלל דגל ישראל לזכרו של אילן רמון

Garrettreismanv2.jpg

גארט רייזמן (50) הוא מהנדס יהודי-אמריקאי העובד כיום בחברת ספייס-אקס ואסטרונאוט לשעבר בנאס"א, היה ליהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית וכן שוגר במסגרת שלוש משימות לתחנת החלל הבינלאומית. במהלך קורס האסטרונאוטים היה חברו של אילן רמון ז"ל מאז הוא שומר על קשר קרוב עם משפחת רמון ואף ביקר בישראל מספר פעמים.

ביוני 1998 נבחר על ידי נאס"א לראשונה כמומחה משימה. הכשרתו לתפקיד כללה אימון טכניקות השרדות במים ובמדבר בנוסף לסיורים ותדרוכי התמצאות, תדרוכים מדעיים והדרכה אינטנסיבית אודות מעבורת ותחנת החלל הבינלאומית (ISS).

כחלק מהאימון לתחנת החלל, רייזמן השתתף בפעילות ה- NEEMO 5 אשר מתמחה בתפעול משימות בתנאי סביבה קיצוניים, במסגרתה שהה 14 יום מתחת למים, המסע הארוך ביותר של ה- NEEMO.

רייזמן השלים את טיסתו הראשונה לחלל בשנת 2008  ושהה בתחנת החלל הבינלאומית שלושה חודשים ברציפות. במסגרת טיסה זו ביצע הליכת חלל במשך שבע שעות ודקה. בשנת 2009 השתתף רייזמן בהופעת אורח בתכנית המדע הבדיוני Battlestar Galactica.

שבע שנים לאחר אסון המעבורת קולומביה, בשנת 2010, החזיר גארט רייזמן את דגל ישראל לחלל, מתחת למגן דוד שעל הדגל נמצא סמלה של קרן המלגות ע"ש אילן רמון במשרד המדע.  

לרייזמן תואר בטכנולוגיה וניהול מטעם אוניברסיטת פנסילבניה ודוקטור בהנדסת מכונות מטעם אוניברסיטת קליפורניה. כיום עובד רייזמן כמהנדס בכיר בחברת ספייס-אקס בקליפורניה אשר מתמחה בייצרו ושיווק רקטות וחלליות מתקדמות.

היכן יבקר גארט רייזמן:

• גארט רייזמן יקיים הרצאה לציבור הרחב ביום שלישי, 29.1.19, 18:30 - 19:30, במסגרת הפעילות במכללת כנרת, עמק הירדן
• רייזמן יהיה גם חלק מחבר השופטים שיבחרו את ניסוי התלמידים שישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת תוכנית SpaceLab, ישתתף בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, ירצה בפני תלמידי קרן רמון, יבקר בכנס רמון לחינוך.

לרגל שבוע החלל הישראלי, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הודיעה כי היא מממנת פיתוח של משדר לוויני בצורת שעון יד של חברת מוביט טלקום, לאיתור אנשים שנמצאים בשטחים שאינם מכוסים ברשתות סלולריות, בסכום כולל של כ-2 מיליון שקלים. התמיכה באה במסגרת שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הגרמנית (DLR) והסכם בין מוביט לסוכנות החלל הישראלית. המשדר מיוחד בכך שניתן לאתר אותו בעזרת 2 לווינים בלבד, ללא תלות במערכת הניווט – GPS, ובכך שהוא תואם לשתי מערכות לווינים שונות.

המשדר מיועד לאיתור בשגרה של שייטים, דייגים, מטפסי הרים, טיילים במקומות מרוחקים, טייסים חובבים, גולשי סקי, רוכבי שטח, ובעצם כל אדם שנע בשטחים שאינם מכוסים ברשתות סלולריות. המשדר מתקשר במצב שיגרתי עם מערכת הלווינים ארגוס שמאפשרת איתור כל מספר שעות, ואילו בזמן חירום משדר למערכת לווינים אחרת – Cospas-Sarsat שמאפשרת איתור מדויק מדי דקה, אך מיועדת אך ורק לאיתור אנשים במצוקה. השידור ללווייני Cospas-Sarsat מנותב למדינה הקרובה ביותר למקום האירוע, ומשם מתנהל החילוץ עצמו, באחריות אותה מדינה.

movit.jpg

המשדר שהינו בצורת שעון יד, קטן וקל משקל, והוא מלווה את המשתמש לכל מקום על פני כדור הארץ. מטרתה של מוביט היא להפוך את מכשירי החיפוש וההצלה למכשירים קומפקטיים, זולים ושימושיים על ידי כל שייט, טייס וחובב טיולים. הפרויקט הנוכחי הותנע בסוף 2017 ומתוכנן להמשך כ- 30 חודשים.

מוביט היא חברת סטארט אפ המפתחת מוצרים לתקשורת וניווט לוויני ורשמה מעל לתריסר פטנטים בינלאומיים בתחום הזה והיא בין המובילות בעולם בטכנולוגיה של איתור לווייני עולמי ללא תלות במערכת ה- GPS או דומות לה, מה שמאפשר חסינות גדולה יותר להפרעות וחסימות, על בסיס משדרים קטנים, זולים ודלי הספק. 

Possible_AT2018cow_244.000927647_+22.2680094118_20180624.jpg

"הפרה" בפעולה. קרדיט: R. MARGUTTI/W. M. KECK OBSERVATORY

קריסה כבידתית

כדי לפתור את התעלומה, מוסדות וסוכנויות חלל מרחבי העולם הפנו את מכשיריהם כלפי "הפרה", כשהם סורקים את מה שנותר מההבזק לכל אורך הספקטרום האלקטרומגנטי. כך, למשל, טלסקופ החלל Swift של נאס"א בחן את פליטת קרני הרנטגן מהעצם, מצפה הכוכבים INTEGRAL של סוכנות החלל האירופית בדק את קרני הגמא ואילו מצפים כמו NRAO ו-VLA האיזו לתדרי רדיו מהאזור. מכל אלה עולה בבירור שההבזק לא התפשט במרחב ודהה כמצופה, אלא בא במגע, והסתחרר סביב, קליפה דחוסה מאוד של חומר בלב האירוע.

ראיות אלו הובילו את החוקרים למסקנה שהם חזו למעשה ברגע הולדתו של חור שחור או כוכב נייטרונים, בלב ליבה של סופרנובה. ככלל, כשכוכב מסיבי מסיים את חייו כסופרנובה, הוא משאיר אחריו ליבה דחוסה. בכוכבים מסיביים במיוחד, הליבה הדחוסה הזאת הופכת לחור שחור, ואילו בכוכבים פחות מסיביים תהליך הקריסה הכבידתית נעצר בנקודה שבה האלקטרונים והפרוטונים מתמזגים לנייטרונים, כך שמתקבל כוכב נייטרונים. אלא שכל זה היה בגדר השערות עד כה. האנושות מעולם לא חזתה ברגע לידתו של חור שחור או של כוכב נייטרונים.

יצוין כי התגלית ההיסטורית לא הייתה אפשרית אלמלא ההתגייסות כל מצפי כוכבים שונים על הארץ ובחלל, וגם אז ספק אם המכשירים היו רגישים דיים כדי לזהות אירוע מרוחק יותר. בנוסף, "הפרה" עצמה פלטה מעט חומר באופן יחסי לסופרנובה, מה שאפשר למדענים לזהות את גחל החור השחור או כוכב הנייטרונים בתוך המערה. כעת,  החוקרים מקווים שהתגלית חסרת התקדים תאפשר להם לחפש אחר לידות נוספות של גופים דחוסים ביקום, ועל ידי כך להבין טוב יותר את התנאים שבהם חורים שחורים וכוכבי נייטרונים נוצרים ומתעצבים.

אסטרופיזיקאים מאוניברסיטת וילאנובה שבפנסילבניה חישבו את כמות הקרינה שסופג כוכב הלכת החוץ-שמשי ברנרד b מהכוכב שלו – ומצאו שהעולם הקפוא יכול לקיים חיים. את הממצאים הציגו החוקרים הערב (חמישי) במסגרת הכנס ה-223 של האגודה האסטרונומית האמריקנית, שנערך השנה בסיאטל, וושינגטון.

כוכב קטן, עמום וזקן

מערכת השמש הקרובה ביותר למערכת השמש שלנו היא מערכת אלפא קנטאורי, המרוחקת 4.3 שנות אור מאתנו. אלא שאלפא קנטאורי היא מערכת משולשת, כלומר היא מורכבת משלושה כוכבים המקיפים זה את זה. הכוכב הבודד הקרוב ביותר לשמש שלנו הוא כוכב ברנרד, במרחק 5.9 שנות אור. כוכב ברנרד התגלה ב-1916 על ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד. בנובמבר 2018 התגלה כוכב לכת דמוי ארץ המקיף את כוכב ברנרד.

eso1837e_small.jpg

כוכב ברנרד הוא כוכב קטן, עמום וזקן מסוג ננס אדום. כוכב הלכת המקיף אותו, ברנרד b, הוא כוכב לכת מסוג סופר-ארץ, כלומר עולם סלעי גדול יותר מכדור הארץ, ובמקרה של ברנרד b – עולם שהרדיוס שלו הוא 1.3 מרדיוס כדור הארץ ומסתו פי 3.25 ממסת כדור הארץ. כוכב הלכת משלים הקפה סביב הכוכב מדי 233 ימים ארציים, כשמסלולו קרוב מאוד לכוכב ברנרד – בערך כמסלול כוכב חמה מהשמש.

עם זאת, מאחר שעוצמת של כוכב ברנרד קטנה בהרבה מזו של השמש שלנו, הקרינה שכוכב הלכת סופג היא רק 2% מהקרינה שכדור הארץ מקבל. מכאן יוצא שברנרד b הוא עולם קר מאוד, עם טמפרטורה ממוצעת של 168- מעלות צלזיוס. לכאורה, הסיכוי שקיימים בו מים במצב צבירה נוזלי, ומכאן שגם חיים, נראה נמוך עד אפסי.

תור הזהב של ברנרד

אלא שצוות חוקרים, בהובלת אדוארד גוינן וסקוט אנגל מאוניברסיטת וילאנובה ובמימון נאס"א, חישב את שטף הקרינה האולטרה סגולה וקרינת הרנטגן שפוגע בברנרד b, ומצא שבעבר ייתכן שהיה חם מספיק כדי לקיים מים נוזלים על פני השטח. ננסים אדומים כמו כוכב ברנרד חיים חיים ארוכים מאוד. גילו של כוכב ברנרד מוערך ב-7 עד 12 מיליארד שנה, כלומר הוא מבוגר לפחות פי שניים מהשמש. בצעירותו, כוכב ברנרד היה מאיר לפחות פי 10 מכפי שהוא כעת, כך שכוכב הלכת ברנרד b היה חם יותר ב-70 מעלות צלזיוס.

ממצאים אלה מצביעים על כך שאם לברנרד b יש גלעין גדול של ברזל או ניקל כמו ליבת כדור הארץ – ייתכן שגלעין זה ממשיך לחמם את המים מתחת לפני השטח, בדומה לתהליך שאנו רואים באגמים התת-קרקעיים של אנטרקטיקה ובירח הקרח אירופה. אם כן, לא מן הנמנע שצורות חיים פשוטות מתקיימות מתחת למעטה הקרח בכוכב הלכת ברנרד b, כשהן מתקיימות הודות לפעילות גיאותרמית במעמקי האוקיינוס.

כמובן, אלו הן ספקולציות בינתיים. מעט מאוד ידוע לנו על ברנרד b, ועוד פחות מכך על ההיסטוריה שלו. למרבה המזל, כוכב הלכת קרוב כל כך שהטלסקופים מהדור הבא, כמו טלסקופ החלל ג'יימס ווב שצפוי להשתגר בשנת 2021, יוכלו לצלם אותו במישרין – ולשפוך אור על האטמוספרה, על פני השטח ועל פוטנציאל החיים של שכננו הקוסמי.

Barnardstar2006.jpg