אנו יודעים לנתח את המידע שמגיע מהלוויינים ולאתר בעזרתם אירועים ושינויים בכדור הארץ, כגון שריפות או תהליכים אקולוגיים כמו דילול צמחייה והמסת קרחונים.
הניתוח יכול לסייע לנו לשמור על כדור הארץ: למנוע דברים רבים שיכולים לסכן את האנושות, ואף להתריע על בעיות שלא היינו מודעים לקיומן.
הפעילות שלפניכם נועדה להקנות לתלמידים ידע על הרכב הלוויין המלאכותי והבנת הקשר בין מרכיבי הלוויין לתרחישים אקולוגיים ספציפיים.
"הבריחה ממאדים" הוא משחק לוח שיתופי המזמין את התלמידים להכיר את תנאי החיים במאדים ולהבין את מורכבות שהייתו של האדם על פני כוכב הלכת הזה. משחק יכול לשמש כפתיח לנושא מערכת השמש, כוכבי לכת ועוד.
מטרת המשחק: התוודעות לתנאי החיים במאדים ולאפשרות להוציא אליו משלחות מאוישות לכוכב, והגברת הסקרנות בעניין.
המשחק שלפניך מאפשר הוראה חווייתית באמצעות משחק. זהו משחק במתכונת "צוללות", משחק אסטרטגיה מוכר. התלמידים ילמדו בעזרתו על טכנולוגיית הטלסקופ ועל סוגי טלסקופים ויכולותיהם, ולאחר כמה סבבים ידעו לומר מה הטלסקופים בחלל יכולים לזהות.
משחק זה מבוסס על פיתוח שהוצע במסגרת האקתון חלל 2018 ביוזמת סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון, על ידי חברי הצוות: אלמוג אוחיון, אתי דגן, אלה רץ, רנדא שוקייר ואבי עמיצור. ייעוץ ופיתוח פדגוגי: תעשיידע (ע"ר), מחלקת פיתוח הדרכה. ייעוץ מקצועי: מר יורם אורעד.
אמש ננעל כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. משתתפי הכנס, בכירי סוכנויות החלל ותעשיית החלל בישראל ובעולם, ניהלו דיונים מרתקים שכללו תובנות מחזית הטכנולוגיית והיחסים הבינלאומיים בתחום. הכנס התמקד השנה במסחור הגלובלי של תחום החלל. בין הנושאים הבולטים שנידונו בכנס היו אתגרים בחיי היום יום והעבודה בחלל; משוק החלל לכלכלת חלל; עסקי החלל; אבטחת סייבר בחלל; השקעות בתחום החלל; יזמות חלל; עבר מול עתיד בחקר החלל ועוד.
זוהי השנה ה-14 שסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מקיימת את הכנס לזכר האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, בסמיכות למועד אסון מעבורת החלל "קולומביה". השנה, בעקבות פטירתה בטרם עת של אלמנתו, רונה רמון, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, רן בר, הוקיר את זיכרה בדברי הפתיחה שנשא. "כל מה שאנחנו עושים כאן הוא מכיוון שאנו מאמינים בחלומות וטכנולוגיה", אמר בר, "אילן ורונה היו חולמים גדולים ואנחנו שואפים להעניק השראה לדור הבא של החולמים. חברתינו היקרה רונה, יחד עם משרד המדע והטכנולוגיה, ייסדו את קרן רמון הממשלתית ב-2008 על מנת לקדם פרויקטים חינוכיים ללימודי מדעים. יחד עם משרד החינוך, משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית, רונה היתה שותפה ביצירת תוכניות רבות, לרבות תחרויות חינוך, שבוע החלל וכנס זה".
כנס החלל הבינלאומי היווה גם השנה מוקד משיכה לראשי סוכנויות חלל, בכירים מתעשיית החלל, אסטרונאוטים, יזמים ומשקיעים. בין המשתתפים הבולטים: יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל; ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא; סמנכ"ל Airbus ניקולא צ'מוסי; סמנכ"ל לוקהיד מרטין וויליאם בלייר; מנכ"ל סוכנות החלל האירופית יאן וורנר; נשיא סוכנות החלל הצרפתית ז'אן איב לה-גאל; נשיא סוכנות החלל הפולנית ד"ר גרזגורז ברונה; מנכ"ל סוכנות החלל של לוקסמבורג מרק סרס; ראשת סוכנות החלל הגרמנית פרופ' פסקל ארנפרויינד; מיכאל לופז אלגריה מחברת אקסיום ואסטרונאוט לשעבר; אורי אלקין מ-Digitalglobe; מנכ"לSpacelL עידו ענתבי ועוד.
מחפשים מה לעשות עם הילדים בשבת בבוקר? קחו אותם החוצה לראות תופעה שמימית מדהימה ונדירה: התכסות כוכב הלכת שבתאי בירח
בבוקר יום שבת, 2 בפברואר, תתרחש אחת התופעות היפות יותר הקשורות בירח ובכוכבי הלכת – התכסות של כוכב הלכת שבתאי בירח. ההתכסות תיראה בשעות הבוקר, לאחר זריחת החמה, אולם עם קצת מאמץ ניתן יהיה לצפות בה במשקפת שדה גדולה או בטלסקופ קטן (שימו לב: אסור להביט בשמש דרך משקפת או טלסקופ ללא ציוד מגן מיוחד).
יומיים לפני מולד הירח, חרמש הירח הדק יהיה קשה לאיתור באור היום, אולם אפליקציות מבוססות GPS, כמו SkyView החינמית, יכולות להצביע בכיוון מקומו המשוער של הירח – ומשקפת שדה תקלוט אותו. בסביבות השעה 7 בבוקר, כאשר הירח יעמוד ב-25 מעלות מעל האופק, יהיה אפשר להבחין בשבתאי מזדנב מעט מזרחית לשולי הירח המוארים.
הירח יתחיל לכסות את שוליהן המערביים של טבעות שבתאי המלכותיות בשעה 07:45:52. כמה רגעים לאחר מכן, ב-07:46:45, יתחיל הירח לכסות גם את דִסקת כוכב הלכת עצמו. בשעה 07:47:38, כדקה וחצי לאחר שהירח החל לנגוס בטבעות שבתאי, יכוסה שבתאי כולו, על טבעותיו, בירח.
ההתגלות של שבתאי מחדש תחל כשעה וחצי אחר כך, מאחורי שוליו החשוכים של הירח. בעוד בהתכסות יהיה קל יחסית לצפות, כי אפשר לעקוב אחרי שבתאי בטרם יתכסה, ההתגלות תהיה קשה יותר לתצפית, מכיוון ששבתאי יפציע מאחורי שוליו הכהים של הירח. ההתגלות של הטבעות תחל בשעה 9:14:41 ותושלם בשעה 9:16:43.
זוהי ההתכסות השלישית בסדרה של 15 התכסויות שבתאי בירח, שראשיתה בדצמבר 2018 וסופה בדצמבר 2019, והיא היחידה מביניהן שתיראה מישראל. בפעמים שבהן הירח לא יכסה את שבתאי לגמרי, מבחינת הצופה בישראל, הוא בכל זאת יעבור סמוך מאוד אליו.
קמים מוקדם? מומלץ מאוד לתפוס את התכסות שבתאי בירח. ראשית, סדרת ההתכסויות הבאה תתחיל רק ב-2024 – ולמי יש סבלנות לחכות? ושנית, זאת הזדמנות פז לשבת עם הילדים ולהסביר להם מתי ניתן לראות את הירח גם בשעות היום (דווקא כשהירח חסר הוא נמצא בנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש, כלומר הוא מאיר מאוד ביום בזמן היעדרותו משמי הלילה), על האשליה האופטית של התכסות (הירח מרוחק מאיתנו כ-380,000 ק"מ, ואילו שבתאי נמצא במרחק 1.3 מיליארד קילומטר) – ובכלל על קסם השמיים, שלא נעלם עם זריחת השמש אלא מעינינו.
מערך שיעור לתלמידי חטי"ב: מעלינו שטים אלפי לוויינים מלאכותיים, הם נעים בחלל מסביב לכדור הארץ, מקיפים אותו. לכל לוויין אופי וייעוד משלו. הלוויינים נשלחו למשימות הנוגעות לכדור הארץ כגון צילום, תקשורת, ריגול ועוד. לכל לוויין משימה משלו, איכויות משלו, וגם קצב ותנועה משלו. אם כך, איך אלפי הלוויינים אינם מתנגשים זה בזה?
שיעור זה הוא שיעור חשיפה למסלולים השונים שבהם שטים הלוויינים המלאכותיים שהאדם שולח לחלל, להסתובב סביב כדור הארץ.
השנה אנחנו חוגגים 50 שנה לאפולו 11, בין היתר בשבוע החלל הישראלי שנפתח בסימן הירח. אבל צריך לזכור שהניסויים של משימות אפולו נמשכים עד עצם היום הזה. גולת הכותרת המדעית של התוכנית היא הבאתן של 2,200 דוגמיות מהירח, במשקל כולל של 382 ק"ג, למעבדות בכדור הארץ. אלא שכעת מתברר שדוגמית אחת שנלקחה מהירח – בסך הכול חזרה הביתה.
צוות בינלאומי של חוקרים, העובדים יחד עם המרכז למדע ולחקר הירח של נאס"א (CLSE), טוען ששבריר אבן שהובא לכדור הארץ במשימת אפולו 14 – מקורו בכדור הארץ. לפי החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Earth and Planetary Science Letters, השבריר, במשקל שני גרם, שייך לאבן ארצית קדומה. הראיות לכך נמצאות בהרכב השבריר, שמורכב מחומרים כמו קוורץ, פצלת השדה וזירקון – חומרים נפוצים בכדור הארץ ונדירים להפליא על הירח. ואילו ניתוח כימי של שבריר האבן מראה שהיא התאבנה בסביבה מחומצנת ובטמפרטורות ארציות – ולא בסביבה הירחית.
לפי החוקרים, סיפורה המופלא של האבן התחיל כ-20 ק"מ מתחת לפני השטח של הארץ לפני כארבעה מיליארד שנה. פגיעה אחת או יותר של אסטרואיד או של שביט הביאו את האבן לפני השטח ושיגרו אותה לחלל. תרחיש כזה הוא קיצוני כיום, אולם יש לזכור שכדור הארץ הצעיר הופצץ תדיר באסטרואידים גדולים, שיצרו מכתשים בקוטר אלפי קילומטרים – ובעוצמה מספקת כדי להעיף חומר לחלל. בנוסף, צריך לזכור שהאטמוספרה של כדור הארץ הייתה דלילה בהרבה, וכן שהירח עצמו היה קרוב פי שלושה מכפי שהוא היום.
אבל החיים הקשים של האבן לא נעצרו שם. אחרי שפגעה בירח כמטאוריט, היא נפגעה בעצמה על ידי מספר סלעים אחרים, עדות נוספת לעברה האלים של מערכת השמש. החום הרב כתוצאה מאחת ההתנגשויות התיך אותה חלקית לפני 3.9 מיליארד שנה. ההתנגשות עצמה קברה את האבן מתחת לפני הירח. אירוע ההתנגשות האחרון אירע לפני 26 מיליון שנה, כשמטאוריט פגע באדמת הירח שמעל האבן ויצר מכתש בקוטר 340 מטרים – ובכך חשף את האבן המותכת חזרה לפני השטח, שם שבריר ממנה נאסף על ידי האסטרונאוטים אלן שפרד ואדגר מיטשל לפני 48 שנה בדיוק, בין ה-31 לינואר ל-6 בפברואר 1971.
אבן הירח שבה נמצא השבריר הקדום סקרנה חוקרים במשך שנים ארוכות. ידוע שהאבן, שזכתה לכינוי "ברטה הגדולה", מורכבת ממספר סלעים שונים, שהותכו יחד בפגיעה אחת או יותר של אסטרואידים. אלא שהממצאים החדשים מעוררים התרגשות רבה בקהילה המדעית. אם יתברר שמוצאו של השבריר בברטה הגדולה אכן בכדור הארץ, פירושו של דבר שנמצאה האבן הקדומה ביותר בכדור הארץ – והיא יכולה ללמד אותנו על התנאים שהתקיימו בכדור הארץ המוקדם, כמו הטמפרטורה והרכב האטמוספרה.
ואם בכל זאת יתברר שהשבריר שייך לאבן שנוצרה בירח, תרחיש שהוא פחות סביר לפי החוקרים, היא ודאי נוצרה במעמקים אדירים בליבת הירח – וכך השבריר יספק לנו הצצה ראשונה לתנאים המתקיימים שם.
