הבית הלבן רוצה לקצץ 24.3% מתקציב סוכנות החלל האמריקאית. אם הצעת התקציב תאושר, יהיה זה הקיצוץ השנתי החד ביותר בהיסטוריה של נאס"א: מ-24.8 מיליארד דולר ב-2025 ל-18.8 מיליארד דולר בשנת התקציב 2026. הצעת התקציב היא רעידת אדמה של ממש, שכן תוכניות גדולות שכבר נמצאות בפיתוח עלולות להתבטל או לשנות את פניהן כליל. הקיצוץ משקף אמון גדול במהפכת "החלל החדש" ויכולתן של חברות חלל מסחריות למלא את החסר בחלק מהפרויקטים הממשלתיים.
עיקר הקיצוצים ייערכו במחלקות המדע ומדעי כדור הארץ, שיקוצצו ב-2.3 מיליארד דולר ו-1.2 מיליארד דולר – בהתאמה. הנפגעים העיקריים במחלקות אלו יהיו תוכנית ארטמיס במתכונתה העכשווית, משימות החקר הפלנטריות למאדים ולנוגה, חקר החלל העמוק וניטור התחממות האקלים.
תוכנית ארטמיס תשנה את פניה?
ב-2011 הכריזה נאס"א על מרקיע ה-SLS והחללית אוריון כמחליפי תוכנית מעבורות החלל, ומאז היא השקיעה כ-50 מיליארד דולר בפיתוחם. ענקיות התעופה המסורתיות לוקהיד מרטין ובואינג פיגרו שוב ושוב בייצור מערכת השיגור העוצמתית, שנועדה לשאת בני אדם לירח ולמאדים, ורק ב-2022 נערכה טיסת הניסוי הלא-מאוישת של ה-SLS – במסגרת משימת ארטמיס 1 לירח. משימת ארטמיס 2, שבמסגרתה עתידים אסטרונאוטים של נאס"א להקיף את הירח, משובצת לשיגור בשנה הבאה. אלא שבינתיים חברת ספייס אקס מפתחת את הסטארשיפ שלה, מערכת שיגור רב-פעמית ולכן גם זולה בהרבה: כחצי מיליארד דולר לשיגור בסטארשיפ לעומת 4 מיליארד דולר ב-SLS החד-פעמי. הצעת התקציב מסמנת בבירור את הדרך קדימה: הסתמכות מוחלטת של ארה"ב על חברות החלל החדש כדי להגיע לירח ולמאדים – על חשבון ענקיות התעופה המסורתיות ועל חשבון פסי הייצור הממשלתיים.
הקיצוץ עשוי לשנות מן היסוד את תוכנית ארטמיס בהיבט נוסף. , ונוסף על תחנות מסחריות במסלול לווייני נמוך – סוכנויות החלל האמריקאית, האירופית, הקנדית, היפנית והאמירתית ביקשו לבנות תחנת חלל במסלול אליפטי סביב הירח, הלונר גייטוויי, שתתמוך בתוכנית ארטמיס להקמת תחנת מחקר מאוישת בקוטב הדרומי של הירח, וכן תשמש קרש קפיצה למשימות מאוישות למאדים. המודול הראשון, מתוצרת נורת'ראפ גראמן, עתיד היה להשתגר ב-2027. אם הקיצוץ המסתמן אכן יאלץ את נאס"א לוותר על הלונר גייטוויי, אחת המשמעויות היא שבני אדם ככל הנראה יטוסו לירח ולמאדים במישרין, מבלי לעצור קודם בתחנת חלל.
זאת ועוד, נזכיר כי ב-2030 תחנת החלל הבינלאומית צפויה להתרסק ריסוק מבוקר באוקיינוס השקט, וכי תחנת החלל הירחית אמורה הייתה לשמש בתור המעבדה החללית הבינלאומית במקומה. גם כאן, הקיצוץ משקף אמון בתחנות המסחריות במסלול לווייני נמוך וביכולתן למלא את החלל, תרתי משמע.
משימות למאדים ולנוגה
אחת המשימות המרגשות ביותר במדעים הפלנטריים היא משימת החזרת דוגמיות הקרקע ממאדים, המשותפת לנאס"א ולסוכנות החלל האירופית. המשימה נועדה בין השאר לענות על השאלה הנצחית: האם יש (או היו) חיים על מאדים? בשנים האחרונות התוכנית המורכבת התעכבה ותקציבה הלך והאמיר. בבחינה האחרונה, שנערכה בינואר, התחייבה נאס"א להחזרת הדוגמיות יקרות הערך לכדור הארץ בין השנים עד 2039 לכל המאוחר ובתקציב של כ-7 מיליארד דולר (על פני כמה שנים). אלא שסין מתכננת להביא דוגמיות קרקע ממאדים כבר ב-2031, ובין כה וכה נאס"א מתכננת משימה מאוישת למאדים עד 2040 – משימה שתייתר את המשימה הרובוטית, שכן האסטרונאוטים הראשונים יוכלו להביא את דוגמיות הקרקע עימם, בדומה לדוגמיות הירח שהובאו בתוכנית אפולו. כעת, הקיצוץ המסתמן עשוי לגנוז סופית תוכנית זו.
זאת ועוד, גם היתכנותן של משימות דהוינצ'י ו-VERITAS לנוגה מוטלת כעת בספק. שתי המשימות, שעלותן כמיליארד דולר יחד, נבחרו ב-2021 במסגרת תוכנית דיסקברי של נאס"א. הן עתידות היו לכלול שתי מקפות וכן גשושית שתצנח מבעד לאטמוספרה העבה של נוגה ותחזיר תמונות מפני השטח של נוגה (לראשונה מאז משימת ונרה 14 של ברית המועצות ב-1982). המשימות נולדו בעקבות העניין המחודש שהתעורר בנוגה בשנים האחרונות, בין היתר בשל גילויו של גז פוספין באטמוספרה של כוכב הלכת וההשערה השנויה במחלוקת שהוא עשוי להעיד על קיום חיים מיקרוביאליים בענני כוכב הלכת הרותח.
מניטור האקלים למבט לחלל העמוק
אחד הנפגעים העיקריים של הקיצוץ המסתמן עשוי להיות ניטור לווייני של התחממות האקלים בכדור הארץ, שכן הצעת התקציב מקצצת למעלה מ-50% מתקציב מחלקת מדעי כדור הארץ בנאס"א (קיצוץ בגובה 1.2 מיליארד דולר). מדענים חוששים כי ניטור זה חיוני כיום יותר מתמיד, שכן 2024 הייתה השנה החמה ביותר מאז שהחלו המדידות, עם עלייה ממוצעת של 1.47 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצע באמצע המאה ה-19. יצוין כי קיצוץ נוסף בשיעור 27% הוצע לתקציב מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי NOAA, המתריע מפני פגעי מזג אוויר קיצוני – כמו הוריקנים.
קיצוץ נוסף עלול לפגוע באחת ממשימות הדגל לחקר החלל העמוק והתפשטות היקום. טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן הוצע לראשונה ב-2010 כיורש לטלסקופ החלל האבל, וב-2020 הוחלט בנאס"א לקרוא לו על שם ד"ר ננסי גרייס רומן – האסטרונומית הראשית הראשונה בסוכנות החלל האמריקאית ומי שנחשבת ל-"אמא של האבל". הטלסקופ מצויד בחיישן שדה רחב פי 100 מזה של האבל. השדה הרחב הזה נועד לאפשר לטלסקופ למלא את משימתו העיקרית: למדוד את קצב התפשטות היקום ואולי אף לפצח את אחת החידות הגדולות בקוסמולוגיה – האנרגיה האפלה. ננסי גרייס רומן כבר נבנה והורכב והוא מוכן לשיגור בשנה הבאה על גבי מרקיע מסוג פאלקון כבד של חברת ספייס אקס. אם תאושר הצעת התקציב, הפרויקט שעלותו 4.3 מיליארד דולר (על פני כמה שנים), עלול לרדת לטמיון.
רוב ההשלכות בקיצוץ המסתמן במשימות מדעיות אינן ידועות. נאס"א אמורה לשגר בשנה הבאה טלסקופ חלל נוסף, אולטראסט (ULTRASAT), שהוא טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרוייקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לפי שעה עוד לא ידוע אם לקיצוץ תהינה השלכות על פרויקט זה, שאמור להשתגר למסלול גאוסטציונרי (מסלול של כ-35 אלף ק"מ מעל כדור הארץ) וצפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים ארעיים ומהירים כמו סופרנובות, תוך כיסוי נפח חסר תקדים של היקום.
כמובן, יש להדגיש כי הצעת התקציב היא מה שהיא: הצעה. הקונגרס הוא הגורם המממן, וההצעה צפויה לגרור דיונים סוערים – הן בשל חשיבותה להמשך הובלתה של ארה"ב בחלל, הן בשל אלפי המשרות במפעלי תאגידים כמו לוקהיד מרטין, בואינג ונורת'ראפ גראמן התלויים בחוזים הללו. זאת ועוד, אלפי מדענים ומהנדסים שעובדים ישירות עבור נאס"א צפויים ללכת הביתה אם יאושר התקציב. כך למשל, רוב התקציב של מרכז טיסות החלל גודרד מוקדש לבניית טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן, ובלי הטלסקופ – רוב עובדיו יפוטרו. מחוקקים במדינת מרילנד שבו יושב המרכז כבר התחייבו להתנגד להצעת הבית הלבן.