כ-1000 איש מכל העולם השתתפו היום בכנס החלל הבינלאומי ה-17 ע"ש אילן רמון

שתף: 
  • Shauli_Lendner_0007.jpg

    כנס רמון ה-17 אשר התקיים השנה במתכונת מקוונת. צילום: שאולי לנדנר

כנס רמון הבינלאומי ה-17 ע"ש אילן רמון נחתם לאחר שהתארחו בו, בין השאר, ראש נאס"א, ביל נלסון, נשיא המדינה, בוז'י הרצוג, והאסטרונאוט מאיחוד האמירויות, האזע אל מנסורי. כאלף איש מכל העולם השתתפו בכנס של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, קרן רמון וסדנת יובל נאמן של אוניברסיטת ת"א.

 

כנס רמון הוא חלק ממסורת ארוכה והוא מתקיים מדי שנה לזכר האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון - בסמיכות למועד אסון מעבורת החלל "קולומביה". השנה  התקיים הכנס במתכונת מקוונת והציגו בו ראשי סוכנויות החלל הגדולות בעולם, אסטרונאוטים, ובכירי תעשיית החלל העולמית, לצד חברות ישראליות שהציגו פיתוחים טכנולוגים כחול לבן.

 

לקראת חתימת סוכנות החלל הישראלית על הסכמי ארטמיס, ראש נאס"א, ביל נלסון, אמר כי הוא "גאה להשתתף באירוע עם מקביליי מאיחוד האמירויות ומישראל בכנס השנה; אנחנו עושים צעד משמעותי בחקר ובהכנה לקראת נחיתה על הירח ובהמשך הכוונה להגיע למאדים. מספר הולך וגדל של מדינות כבר חתמו על הסכמי ארטמיס משום שאנו מאמינים שעידן חקר החלל החדש צריך להיעשות בדרכי שלום, בבטחה ובאמצעות שיתופי פעולה עם עמיתנו הבינלאומיים. אנו מצפים לקראת חתימת ישראל על ההסכמים". 

 

נלסון הוסיף כי " מטען חשוב על גבי ארטמיס 1 היא החליפה להגנה מפני קרינה האסטרוראד, שהיא תרומתה של מדינת ישראל ושל שותפות בינלאומיות ומסחריות אחרות. החליפה תילבש על ידי בובת דמה במטרה לצמצם את מידת החשיפה לקרינה ולסייע לנו להיערך למשימות ארוכות יותר. חשוב כעת יותר מתמיד, בשעה שהפעילות במסלול הלווייני הנמוך ומעבר לה מתגברת, שנתאחד כמדינות לשמור על המרחב המשותף הזה בחלל. בנוסף, נלסון ציין כי "בסוף מארס, כחלק מהמשימה הפרטית הראשונה של אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, יעלה גם איתן סטיבה הישראלי. זה הולם שאנחנו מדברים על הישראלי הבא בחלל בכנס הזה לזכרו של אילן רמון. סטיבה ימשיך את מסורת ישראל בהגעה לתחנת החלל."

 

כנס רמון הבינלאומי התקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי, בסימן "החלל החדש". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה: ״העולם משתנה, טכנולוגיות חדשניות משנות את החלל ככלל ואת תעשיית החלל בפרט. עלויות הופחתו: לפתח, לבנות לשגר. שחקנים לא ממשלתיים הצטרפו, והתעשייה גדלה והשתנה. ‎בעידן של החלל החדש, ההשפעה של סוכנות החלל חיונית, באמצעות עידוד ותמיכה במגזר הפרטי. רק החודש, אישרנו מענק ל-11 חברות על סך 18.5 מיליון שקל בתחום החלל. מטרת המהלך היה להקים ולחזק סטרטאפים בתחום החלל. נפעל בצעדים נוספים ורבים בתחום".

 

כנס רמון היה גם הפעם הראשונה שבה ישראל אירחה אסטרונאוט אמירתי. שרת הטכנולוגיות המתקדמות של איחוד האמירויות שרה אל-אמירי בירכה ואמרה בכנס כי "שנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם בין המדינות, הסכמים שהובילו לקידום השלום, היציבות והשגשוג בנינו ובהם גם חיזוק הקשרים בתחום החלל, כבוד וזכות עבורי לדבר כאן היום בשם העם האמרתי. אנחנו בפתחו של עידן חדש של שותפויות עולמיות, שיאפשרו לכל מדינה קטנה כגדולה, כלכלות קטנות ומתפתחות להצטרף לחלל וליהנות מהיתרון הגלום בו. החלל הוא מקפצה לשינוי חברתי-כלכלי, לצמיחה ולשגשוג. כממשלות וכעמים אנחנו צריכים להתמקד במספר עקרונות בתחום: במישור הבינלאומי - כולנו צריכים לעבוד יחד על מנת לוודא שהשימוש והניצול של החלל החיצון ייעשה למטרות שלום ולתת מענה לצפיפות הגוברת בחלל. העיקרון השני הוא לקחת יכולות מתחום החלל ולהשמיש אותן לטובת החיים על פני הכדור הארץ והשלישי כסוכנויות חלל ממשלתיות עלינו לקדם ולתמוך בחדשנות, לעבוד עם סקטורים אחרים ולהבין את היתרונות של הדאטא מהחלל לתחומי חיים אחרים. השרה סיכמה ואמרה כי "אנחנו מזהים את החלל כזירה המשמעותית הבאה שבה מדינות ידרשו לשתף פעולה על מנת לקדם את האנושות".

 

תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית סיכם את פנאל ראשי סוכנות החלל הבינלאומיות בו השתתף: "במסגרת המושב עם עמיתיי ראשי סוכנויות חלל מארה"ב, קנדה, צרפת, ברזיל ואיחוד האמירויות עלתה שאלת תפקידן של סוכנויות החלל בתקופה בה גורמים פרטיים נכנסים לתחום. מדהים היה לראות את הדימיון באתגרים שכולנו חווים סוכנויות קטנות כגדולות, חדשנות כוותיקות. אחד מתפקידיה המרכזיים של סוכנות חלל בעת הנוכחית היא לזהות ולגשר בין הצרכים השונים הממשלתיים, המסחריים והחברתיים לבין היכולות המחקר והטכנולוגיה של החלל. כבר היום יש במידע וביכולות המיוצרות בחלל בכדי לעזור באופן משמעותי ויעיל למגוון צרכים מידיים שעולים בתחומי החקלאות, איכות הסביבה, שיפור תשתיות התקשורת ועוד. אני משוכנע כי נכסים ויכולות אלו שמגיעים מהחלל יהפכו למרכיב משמעותי ביכולת של ישראל לתת מענה לאתגרים אלה." 

 

פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית הוסיף כי "אין זה סוד שאנו מצויים בעידן בו החלל עובר מהפיכה. דוגמה אחת מספיקה: מי היה מאמין, לפני שנים ספורות, שקבוצה מהמגזר הפרטי, תיזום, תבנה ותשגר נחתת לירח, וכל זה במדינה קטנטונת כמו ישראל? והנה זה בדיוק מה שנעשה בפרויקט בראשית, ואני שמח לבשר כאן שבראשית 2 כבר הותנע ויצא לדרך, והפעם הוא יותר שאפתני: המטרה היא להנחית 2 נחתות על הירח. עד לא מזמן חשבנו שרק ממשלות יכולות לבצע פרויקטים מסוג זה, והנה אנו נמצאים בעידן של ״חלל חדש״ בו הכל מתהפך ומשתנה בקצב מהיר: הטכנולוגיות נעשות יותר זמינות, והעלויות יורדות. ישראל, למרות קוטנה, ראתה את עצמה תמיד כחלוצה בחלל, והמגמה החדשה הזו, חלל חדש, מתאימה לנו מאד, והופכת את עיסוקנו בחלל ליותר ויותר אפשרי. יש האומרים שהעיסוק בחלל חשוב למען עתיד המין האנושי. יש החושבים שהעתיד טמון בפיתוח היכולות האנושיות של הדור הצעיר. ואנחנו אומרים: אין סתירה בין השניים. נהפוך הוא: אין כמו העיסוק בחלל כדי למשוך את הדור הצעיר לעיסוק במדע וטכנולוגיה, וסיפור ״בראשית״ מעיד על כך יותר מאלף עדים."

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}