מה לארוז למאדים

שתף: 
כמו לפני כל מסע לחו"ל, גם רואי נאור היה צריך לחשוב מה לארוז בתיקו. אלא שה"חוצלארץ" של נאור, תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע, הוא קצת שונה: מתחם נידח בארה"ב שאמור להוות סימולציה לכוכב הלכת מאדים, שם הוא מייצג את ישראל במשימה מדעית, כנציג סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע. 
 
במסגרת המשימה יתגורר נאור בשבועיים הקרובים עם חמישה אנשי צוות ממדינות שונות במבנה מבודד דמוי גליל במדבר יוטה. הצוות יסייר בחליפות חלל מיוחדות, יקפיד על משמעת מים ומזון, מקלחת פעם בשלושה ימים והתקשורת שלו עם העולם תהיה מוגבלת. רואי יעסוק במחקר גאולוגי על עברו של מאדים והצוות כולו ינסה להוכיח היתכנות לבנייה של מבנה מחומרים מקומיים על מאדים באמצעות מדפסת תלת מימד. עם סיום המשימה, ב-29 בינואר, תפתח סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את אירועי שבוע החלל הישראלי ברחבי הארץ, גם הם בסימן עתיד מאדים.
 
אז בדקנו מה ארז נאור בתיק ל"מאדים" ומה מומלץ לקחת לשם כשיגיע הזמן למסע האמתי: 
 

פטיש גאולוגי

 
כל טיסה לחלל מלווה במשימה מדעית.  מאחר שמחקרו של נאור עוסק במינרלים קרבונטיים אשר הימצאותם על פני מאדים מהווה עדות לקיום מים בעברו של מאדים, הוא יבצע מחקר מקביל בהדמיה, שם ידגום סלעים, ינתח את הדגימות וייקח אותן חזרה למכון ויצמן למדע. "עדויות לנוכחות מינרלים קרבונטים במאדים מחזקים את ההשערה בדבר היתכנות לאפשרות של קיום חיים בעברו של מאדים", מסביר נאור. הפטיש שייקח למשימה הוא כלי שדוגמים בעזרתו סלעים בשדה. הפטיש חזק מאוד, צדו האחד שטוח והאחר מחודד ואפשר לשבור בו סלעים או לגרד אותם. לצד הפטיש לוקח נאור גם בקבוקון של חומצה מלחית (מימן כלורי). את החומצה מטפטפים על סלעים כדי לדעת אם יש בהם המינרל קלציט שאותו הוא מחפש. אם ישנו, נוצרת תסיסה. 
 

חליפת חלל

 
לא חשבתם שאפשר להסתובב במאדים בלי חליפת חלל, נכון? גם אם זו רק הדמיה, נאור יסייר בשטח בחליפת חלל המתוכננת למאדים, שהנה קלה יותר לתנועה בהרבה, בהשוואה לחליפות החלל המשרתות כיום אסטרונאוטים בתחנת החלל הבין-לאומית, ומאפשרת לנוע ביתר חופשיות. החליפה כוללת כמובן קסדה ובלון חמצן ועליה להגן גם מפני קרינה על הכוכב האדום. 
 
חליפת החלל האמתית שתשמש בעתיד את האסטרונאוטים הראשונים במאדים נמצאת כבר היום בפיתוח בנאס"א. החליפה צריכה להיות חמה במיוחד כי הטמפרטורה הממוצעת על מאדים היא מינוס 55 מעלות צלזיוס ויכולה להגיע גם למינוס 143 מעלות צלזיוס. 
 
 

מדפסת תלת ממד

 
מדפסת תלת ממד תשמש את הצוות של נאור למשימת הדגל שלו: שימוש בחומרי גלם מקומיים לבניית מבנה קבע על מאדים. הצוות ינסה להדפיס לבֵנים העשויות בחלקן מחומרים מהשטח. נאור יבחן אם יש ביכולתן לשאת משקל ומה מידת עמידותן בתנאי שטח דמויי מאדים. מטרת משימת המחקר היא להוכיח אם וכיצד ניתן להשתמש בחומרים המקומיים על מאדים לבנייה, כך שבמשימות עתידיות למאדים יהיה ניתן לבנות  מבנה שישמש את האסטרונאוטים ללא צורך להעביר חומרי גלם מכדור הארץ.
 
 

ערכה ישראלית

 
אפילו במסע לאוסטרליה נוהגים לקחת משהו מהבית, משהו קטן שיפיג מעט את הגעגוע מדי פעם, אז למאדים, המרוחק מכדור הארץ 225 מיליון קילומטר בממוצע, קל וחומר. אמנם המסע של נאור הוא רק למקום המהווה סימולציה לדבר האמתי ובכל זאת, בכוונתו להניף את דגל ישראל על אדמת 'מאדים' ולקחת איתו גם מאכל ושיר ישראליים מובהקים:
 
אומנם אדמת מאדים נחשבת למתאימה לגידולים חקלאיים, אבל עד אז, הגולשים בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית התבקשו להציע לנאור מאכל ישראלי שיגיש ויבשל לחבריו לצוות המגיעים מספרד, אוסטרליה, אירלנד, צרפת וסלובקיה. בין ההצעות שעלו: בורקסים, במבה, גפילטע פיש, חומוס, לוף, שווארמה, שקשוקה ועוד. נאור בחר בבמבה ובסלט ירקות ישראלי כמאכלים שייצגו את ישראל ב"מאדים". גידול ירקות על מאדים הוא אתגר של ממש בין השאר בשל האטמוספרה הדלילה, הכבידה המזערית והרעלנים המצויים באדמת הכוכב האדום. 
 
השיר העברי הראשון בחלל היה 'זמר נוגה' של המשוררת רחל בביצוע 'החלונות הגבוהים'. את השיר השמיע האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, בדיוק לפני 14 שנה לחבריו על סיפונה של המעבורת קולומביה במסגרת נוהג של שירי השכמה. בהמלצת החברים בדף הפסייבוק של סוכנות החלל הישראלית, בחר נאור להשמיע לחבריו לצוות במשימה את השיר 'חללית' של להקת גזוז. בשל הנסיעה הארוכה למאדים, שיכולה להימשך כשנה, חשוב שלצוות יהיה מספיק דברים שינעימו את השהייה שלהם ואת המסע הארוך. 
 
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}