את עיר הולדתכם אתם מכירים וגם את ארץ מולדתכם, אבל מה לגבי שאר היקום? ההרצאה תערוך היכרות עם המקום בו אנחנו נמצאים, במובן הכי רחב של המילה "מקום": נעסוק בגרמי השמיים השונים, למן הקרובים ביותר ב"שכונת" מערכת השמש, הלאה בגלקסיה שלנו, ועד שאר היקום המוכר לנו.
במהלך ההרצאה נערוך חידון אינטראקטיבי, ולבסוף יוכלו המשתתפים להציץ בשמים באמצעות טלסקופ מיוחד אותו בנה עדן אוריון, שגם יסביר על גרמי השמים הנצפים.
מרצה: עדן אוריון- חובב חלל מושבע, בונה ומשפץ טלסקופים, יו״ר ועד מנהל עמותת מידברן, עוסק באמנות כ 15 שנים, חוקר ומרצה בתחום הטכנולוגיה והמולטימדיה.
שימו לב: בקרבת הברים בהם יתקיים האירוע, יוצעו לציבור הרחב עמדות טלסקופים עם מדריך לצפיה בכוכבים, יחד עם עמדות מציאות מדומה- חוויית תלת-ממד בשיתוף SpaceIL, שתאפשר לכם לצפות בשיגור חללית לחלל עם סיבוב קטן בשכונת מערכת השמש.
הכניסה והפעילות ללא תשלום. הזמנת מזון ושתייה אופציונאלית בתשלום.
האירוע מתאים לקהל בוגרים (18 ומעלה) ויתקיים במקומות ומועדים שונים:
כולנו יודעים שאנחנו אומת סטרטאפים (START UP NATION) אבל רבים אינם יודעים שזה כולל את תחום החלל!
בואו להכיר את מיזמי החלל הישראלים וכיצד הם הולכים לשנות את העולם. אשת התקשורת מעיין פרילוק תיתן סקירה ותחשוף מספר ראיונות מצולמים שנערכו במיוחד לשבוע החלל העולמי בישראל. הראיונות עם יזמים בתחום החלל, ביניהם כפיר דמארי, ממייסדי עמותת SpaceIL שמטרתה לשגר חללית לירח; הלן וקסלר, שזכתה לציון לשבח מנאס"א בשלב הראשון של התחרות למגורים מודפסים בתלת ממד על מאדים; ויוסי ימין מייסד ומנכ"ל חברת ספייס פארמה, שידבר על האתגרים הקיימים בתחום, למה בחרו דווקא בחלל ולאן שואפים להגיע.
מנחה: מעיין פרילוק, כתבת טכנולוגיה וחדשנות של "קשת" זכיינית ערוץ 2.
שימו לב: בקרבת הברים בהם יתקיים האירוע, יוצעו לציבור הרחב עמדות טלסקופים עם מדריך לצפיה בכוכבים, יחד עם עמדות מציאות מדומה- חוויית תלת-ממד בשיתוף SpaceIL, שתאפשר לכם לצפות בשיגור חללית לחלל עם סיבוב קטן בשכונת מערכת השמש.
הכניסה והפעילות ללא תשלום. הזמנת מזון ושתייה אופציונאלית בתשלום.
האירוע מתאים לקהל בוגרים (18 ומעלה) ויתקיים במקומות ומועדים שונים:
באר שבע
מתי: 5.10.17 | 21:30
איפה: לולה
כתובת: סמילנסקי 13, באר שבע
תל אביב
מתי: 7.10.17 | 20:00
איפה: פרלה
כתובת: פלורנטין 8, תל אביב
חיפה
מתי: 8.10.17 | 20:00
איפה: בארקי
כתובת: דרך העצמאות 84, חיפה
ירושלים
מתי: 10.10.17 | 21:00
איפה: המרפסת (מוסללה). הגג של מרכז כלל, עליה מקומה E
אין מי שאינו מכיר את התחלפות העונות ורובנו יודעים גם שזה קשור באופן שבו כדור הארץ סובב סביב השמש. אך מהי הסיבה העמוקה והאמיתית לעונות השנה?
מערך השיעור שלפניכם ינתץ מיתוסים לגבי חילופי העונות ויסייע לכם להסביר בפשטות, ועם זאת באופן מעמיק, מהם הגורמים העיקריים להיווצרות הסתיו, החורף, האביב והקיץ.
השיעור שלפניכם מתבסס על ידע מוקדם ולכן חשוב לוודא כי יש לתלמידים היכרות בסיסית של המושגים שלהלן:
מסלול הקפת כדור הארץ סביב השמש
ציר הסיבוב של כדור הארץ וסיבוב כדור הארץ סביב צירו
כתמי שמש הם תופעה המתרחשת על פני השמש באזור הקרוי ’פוטוספרה‘, השכבה החיצונית של השמש אותה אנו רואים. כתמי השמש הם איזורים בהם השדות המגנטיים חזקים במיוחד, אשר מקשים על חומר לעלות לפני השטח וכך נוצרים איזורים קרים יותר. וכך, בעוד שהטמפרטורה על פני השמש היא בערך 5500 מעלות צלזיוס, באזורי כתמי השמש היא צונחת ל- 3200 מעלות. זו הסיבה שבעטיה הם גם נראים כהים יותר. הקשר בין פעילות השמש והקרינה המגיעה לכדור הארץ היא אחד המניעים לחקירת השמש בכלל וכתמי השמש בפרט.
במערך הפעילות שלפניכם התלמידים יקבלו מימד על פעילות השמש, יכירו את כתמי השמש ויבצעו מיפוי שלהם.
לווייני תקשורת הם לוויינים המשמשים כתחנות ממסר להעברת שידורים בגלי רדיו בין שתי נקודות שונות על כדור הארץ או יותר. כדי לתפקד ביעילות כתחנת ממסר, על לוויין התקשורת להיות באופן קבוע מעל נקודה קבועה על הקרקע. מסיבה זאת כמעט כל לווייני התקשורת חגים סביב כדור הארץ במסלול מיוחד הקרוי מסלול גיאו-סינכרוני, או מסלול גיאו-סטציונרי. התנועה במסלול זה מבטיחה כי תהיה התאמה בין נקודה קבועה בשמים (הלוויין) לגורם המשדר או הקולט על הקרקע.
כל שיגור של לווין למסלול גיאו-סינכרוני מחייב אישור מארגון התקשורת העולמי (ITU), שהוא הגוף האחראי על התקינה והרגולציה (ויסות והסדרה) של מיקום הלוויינים במסלול זה. הרגולציה הזאת הכרחית, מכיוון שמסלול זה הוא בעל חשיבות רבה ולכן חברות תקשורת לוויינים רבות מבקשות לנצל אותו, כך שהוא עשוי להיות די צפוף. לכן חשוב, בין היתר, להבטיח שהלוויינים השונים לא יתנגשו זה בזה, ושהפעילות במסלול לא תגרום להפרעות בתשדורת הלוויינים. לוויין התקשורת הראשון ששוגר למסלול גיאו-סינכרוני היה טלסטאר, ששוגר ב-1960 מארה"ב. דוגמה ללווייני תקשורת מתוצרת ישראל היא הלוויינים מסדרת עמוס.
לוויינים ורכבי חלל שונים מורכבים ממספר יחידות בסיסיות החוזרות על עצמן בכל המערכות, כגון: גוף, יחידת הנעה, מקור אנרגיה, אנטנה ועוד.
באמצעות מערך השיעור שלפניכם, יכירו התלמידים את חלקיו הבסיסיים של הלוויין תוך בניית דגם מחומרי מיחזור. בנוסף, יכירו התלמידים את בעיית פסולת החלל, כמו שברי לוויינים שעלולים לפגוע בלוויינים אחרים, בחלליות ואפילו באסטרונאוטים.
הדמיית החללית במושבה האנושית על מאדים. שימו לב לבסיס, לחוות הסולאריות ולמספר החלליות | איור: SpaceX
זאת כבר הפכה להיות מסורת: מדי שנה, יזם העל (חלל) אילון מאסק גונב את ההצגה עם תוכנית מהפכנית חדשה. הפעם הוא עשה זאת בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי, שנערך השנה באדלייד שבאוסטרליה, לפני אלפי אנשים בקהל ומיליונים רבים שעקבו אחר נאומו בשידור חי.
בשנה שעברה הציג המיליארדר ומייסד חברת ספייס אקס את תוכניתו ארוכת הטווח, משאת נפשו: להפוך את האנושות לציוויליזציה המתקיימת בשני מקומות במערכת השמש, על כדור הארץ ועל מאדים. התוכנית הסופית של מאסק לגבי מאדים כוללת הקמת יישוב אנושי בן מיליון בני אדם תוך עשור, ובטווח הרחוק יותר "הארצה" (Terraforming) של כוכב הלכת כולו, כלומר הפיכתו לראוי למגורי אדם כמו כדור הארץ, עם אטמוספרה שנוכל לנשום, מים שנוכל לשתות ושפע צמחיה. לשם כך הציג מאסק תוכניות לבניית החללית הגדולה ביותר בהיסטוריה, כזו שתוכל לשגר למאדים עד מאה נוסעים בכל מסע.
בשנה שחלפה, מאסק השקיע סכומים אדירים להמשך פיתוח הרעיונות, לבדיקות טכניות שונות ואף ללבנייה בפועל של חלקים שייכללו יום אחד בחללית עצמה. התוצאה, שנחשפה השנה, היא מערכת אחת שאמורה לבצע את הכול – לשגר לוויינים לחלל, לשגר מטענים וצוותים לתחנת החלל הבינלאומית, להטיס אסטרונאוטים לבסיס בירח, להעביר מתיישבים ואספקה למושבה במאדים ואפילו להפוך לכלי תחבורה מהפכני בתוך כדור הארץ. כן, מאסק מציע לשנע נוסעים מכל מקום לכל מקום על פני כדור הארץ תוך פחות משעה – עם קיצור דרך קטן דרך החלל.
המערכת הכל-יכולה החדשה נקראת BFR – ראשי תיבות של Big Falcon Rocket, אם כי מאסק גילה שבתוך החברה המערכת נקראת בשם ההולם Big Fucking Rocket. אמנם מאסק הנמיך מעט את הציפיות מהתוכנית הקודמת ליישוב מאדים, אבל השימוש החדש לשינוע נוסעים בתוך כדור הארץ הופך את מיזם ה-BFR לשאפתני ביותר בהיסטוריה של החלל בפרט והתחבורה בכלל.
חללית רב תכליתית ורב פעמית
כמובן, כדי להרים חללית אדירה לחלל, לעתים עם מספר מדהים של עד 100 נוסעים, יש צורך במשגר אדיר ממדים. המשגר של מאסק ישוגר מכן שיגור בבסיס החלל קנדי שבפלורידה. דקות ספורות לאחר שיכלה את מכלי הדלק שלו ויתנתק מהחללית, המשגר יחזור לנחיתה מדויקת על כן השיגור עצמו – לקראת המראה נוספת לחלל שעות בודדות לאחר מכן.
ואילו החללית שתשוגר תהיה מסוגלת לשהות בחלל חודשים רבים – להגיע למאדים, לנחות על פניו ולהמריא ממנו אל כדור הארץ, וכן לבצע מסע זה מספר רב של פעמים.
על מאדים, החללית תייצר לעצמה את הדלק הדרוש לה למסע חזרה מהחומרים המצויים שם – מהאטמוספרה ומהקרח של מאדים. דלק החללית יהיה מתאן בשילוב עם חמצן, סוג דלק שמאסק בחר על מנת להיות בלתי תלוי באספקה יקרה של דלק מכדור הארץ. הפקתו על מאדים תאפשר לחללית להגיע ליעדה כמעט ללא דלק, ולנצל את מלוא יכולת הנשיאה שלה לשינוע ציוד ונוסעים.
אם בעבר דיבר מאסק על שותפויות עתידיות עם ממשלת ארה"ב על מנת להפוך את חזונו למציאות, הרי שהיום הוא מאמין כי יוכל לממן בעצמו את המיזם – תוך הסטת כלל משאבי חברת ספייס אקס למטרה זו. כך, אומר מאסק, הוא מתכוון לייתר בעתיד הלא-רחוק את כל המערכות של ספייס אקס, לרבות משגרי הלוויינים מסדרת "פאלקון" (אפילו את הדגם ה"כבד", שכלל עוד לא נוסה וצפוי לטוס לחלל ככל הנראה לקראת סוף שנה זו) והחלליות מסדרת"דראגון" (שמעבירות בשנים האחרונות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, ובקרוב עתידות לשנע גם אסטרונאוטים). את כל המשימות אלה ועוד, אומר מאסק, תבצע מערכת ה-BFR.
חללית ראשונה למאדים – כבר ב-2022
קצת מספרים, על מנת להתרשם מהתעוזה: ה-BFR (המשגר והחללית יחד) תתנשא לגובה של 106 מטרים, כמעט בגובה סאטורן 5, הטיל הגדול בהיסטוריה בגובה 111 מטרים, שנשא אסטרונאוטים לירחים. קוטר המשגר יהיה 9 מטרים. מספר המנועים, שכבר פותחו ואפילו נוסו בהצלחה – 31. המערכת תוכל לשגר לחלל מטען שיא של 150 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ (השוו זאת, למשל, למשקל של 400 ק"ג שמשגר לחלל משגר הלוויינים הישראלי "שביט"). ואילו בטיסה חד פעמית, שאינה מתוכננת לשוב לכדור הארץ, המשגר ירים אל החלל 250 טון בשיגור יחיד.
בנוסף למסלול סביב כדור הארץ, למושבה במאדים ולבסיס המוצע בירח, החללית של מאסק תוכל לשגר משימות מאוישות לירחים של כוכבי לכת רחוקים יותר דוגמת צדק ושבתאי. בין היתר, בחללית יהיו תאי מגורים, מרפאות חדשניות ומקלט לעת סערות על פני השמש.
מאסק מציג את חזונו להפוך את המין האנושי לרב-עולמי | צילום: SpaceX
לגבי "כפר הירח", מעניין לציין את העיתוי שבחר מאסק: ממש בימים אלה הוצגו תוכניות עבודה של ארה"ב ורוסיה לעבודה משותפת במטרה להקים במטרה להקים בסיס על הירח. כיצד ישתלב חזונו הפרטי הפרטי של מאסק עם תוכניות החלל הממשלתיות והבינלאומיות הממוסדות – עוד מוקדם לנבא.
אילון מאסק כבר הציג רכיבים שונים שנבנו עבור מערכת BFR, דוגמת המנועים הרקטיים, שצברו כבר למעלה מ-1,200 שניות הפעלה ב-50 ניסויים נפרדים, ומכלי הענק העשויים מסיבי פחמן – מכלי הדלק הגדולים ביותר בהיסטוריה מחומר זה. מאסק הצהיר כי בכוונת החברה להתחיל בבניית המערכת עצמה כבר בשנה הבאה, ולשגר את החללית הראשונה למאדים כבר בשנת 2022.
יצוין שבאותו כנס ממש בו הוצג מיזם BFR של מאסק, חברת התעופה האמריקאית לוקהיד מרטין הציגה לראשונה תוכנית משלה למסע מאויש אל מאדים, הכוללות תחנות חלל וכלי רכב חלליים לנחיתה ולהמראה מהכוכב האדום. התוכנית של לוקהיד מרטין נסמכת על חומרת חלל שפותחה עבור נאס"א, לרבות החללית "אוריון", גם אם בשלב זה החברה לא הציגה לוח זמנים למימוש התוכנית.
מניו יורק לשנחאי ב-39 דקות
ואם כל זה לא מספיק, מאסק הצהיר על כוונתו לחולל מהפכת ענק גם פה בכדור הארץ. לפי מאסק, ספייס אקס תנצל את מערכת ה-BFR על מנת להטיס נוסעים, דרך החלל, מכל יעד לכל יעד בכדור הארץ בזמן טיסה מרבי של פחות משעה.
בשל העובדה שהחללית והמשגר הם רב פעמיים ובנויים לעשרות (ובהמשך הדרך למאות) טיסות, ומכיוון שניתן להשיג נחיתות דיוק (כפי שראינו שראינו בסרטוני הנחתת השלב הראשון של משגרי הלוויינים פאלקון 9 בתום משימתם, ושימוש נוסף בהם בהמשך), הרי שניתן להמריא מכל מקום ולנחות בכל מקום – ללא צורך בתשתיות מורכבות מדי. בסרטון שהציג מאסק נראה שיגור של נוסעים מאתר שיגור צף אל מול חופי ניו יורק. החללית יוצאת לחלל ונוחתת חזרה על אתר נחיתה המוצב מול חופי שנחאי שבסין, וכל זאת ב-ב-39 דקות טיסה בלבד. האם מיזם זה יהיה מיועד רק לעשירים? מאסק לא סבור כך. לפי חישובי החברה, המחיר יהיה דומה בסופו של דבר למחיר רגיל של כרטיס טיסה במחלקת תיירים.
ככלל, הרעיון של מאסק אינו חדש. קיצור זמני הטיסה בין יעדים בכדור הארץ באמצעות היציאה לחלל הוא רעיון שמסתובב כבר עשורים רבים, כאשר לפחות חצי-תריסר חברות, ביניהן וירג'ין גלקטיק של המיליארדר-המתחרה ריצ'רד ברנסון, עובדות קשה מאוד בניסיון להפוך את החלום למציאות. אלא שכל החברות הללו מציעות להשתמש במטוסים מיוחדים, שמסוגלים להגיע למהירויות על-קוליות ולגבהים קיצוניים, ואילו מאסק מציע להשתמש ברקטות ממש.
אז האם המיזם השאפתני של מאסק יתממש בימי חיינו? ימים יגידו. בעבר כבר היו מומחים שביקרו את מאסק על נטייתו להציג הדמיות מחשב עתידניות שאין להן כיסוי, במטרה לתפוס כותרות ולגייס הון. גם אם זה נכון, יש לציין שגם המיזמים הקודמים של ספייס אקס, כמו הרקטה הרב שימושית, הוצגו בהתחלה כסרטוני אנימציה מרשימים וחסרי כיסוי, ובסופו של דבר התממשו והפכו לדבר שבשגרה – גם אם בלוחות זמנים אחרים ומאוחרים מאלו שהוצגו בכנסים.
סרטון האנימציה שמדגים את השימוש העתידי במערכת BFR לטיסות בתוך כדור הארץ, דרך החלל. השימוש ברקטות יאפשר לנוסעים להגיע לכל יעד תוך פחות משעה.
חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית, שמפתחת עבור נאס"א את חלליות "אוריון", הדור הבא של חלליות מאוישות למשימות חלל ארוכות טווח, הציגה פרטים חדשים במתווה שלה למשימה מאוישת למאדים. במרכזו נמצאת חללית גדולה שתיכנס למסלול סביב כוכב הלכת האדום, ובבוא העת גם תנחית עליו בני אדם.
החללית, שהיא למעשה מעין תחנת חלל, מכונה "מחנה בסיס מאדים" (Mars Base Camp, או בקיצור MBC). היא אמורה לקחת אסטרונאוטים למסע של כשלוש שנים למאדים וחזרה. המסע עצמו אמור להימשך כתשעה חודשים לכל כיוון, כך שהתחנה תשהה במסלול סביב מאדים במשך כשנה וחצי.
רוב התקופה הזו תוקדש על פי התוכנית לחקר כוכב הלכת מגובה של כמה מאות קילומטרים. מאדים אמנם קטן מכדור הארץ, אבל שטח הפנים שלו דומה לשטח היבשות על כוכב הלכת שלנו. כלי הרכב האוטונומיים שנחתו על מאדים עד כה נסעו כמה עשרות קילומטרים בלבד, כך שהם חקרו רק חלק זעיר מפני השטח שלו. התחנה תוכל לסרוק את כוכב הלכת מגבוה ולהתמקד באזורים מסוימים על פי הצורך. המחקרים האלה יאפשרו לבחון היבטים שונים של הרכב מאדים ולבחור את האתרים הטובים ביותר לנחיתות מאוישות.
כמו כן תוכל התחנה להצניח אל פני השטח כלי רכב שיופעלו בשליטת האסטרונאוטים במסלול סביב מאדים. כלי הרכב שפועלים שם כיום זקוקים ל-25-20 דקות להעביר מידע לכדור הארץ ולקבל הוראות ממפעיליהם, בגלל המרחק הרב בין כדור הארץ למאדים. בהפעלה ממסלול סביב מאדים יוכלו האסטרונאוטים לשלוט בכלי הרכב על פני השטח כמעט בזמן אמת.
גיחות של שבועיים
על פי התוכנית שהציגו אנשי החברה בוועידת האסטרונאוטיקה הבינלאומית באוסטרליה, ה-MBC מיועד לשאת שישה אסטרונאוטים למסע של אלף ימים למאדים וחזרה. התחנה מורכבת ממתחם גדול יחסית למגורים ולפעילות שוטפת; לוחות סולריים גדולים לייצור חשמל המיועד הן לתפעול מערכות התחנה הן להנעה ולתיקוני מסלול; מערכת הנעה מבוססת גז עם מכלים רבים של מימן וחמצן; מתחם אספקה גדול לאחסון הציוד; מעבדה מדעית; וחדר מיוחד ליציאת אסטרונאוטים לחלל, לניסויים ובחינה של ציוד. במוקד התחנה עומדת חללית אוריוןעצמה, שתשמש מרכז השליטה, הפיקוד והעצבים של ה-MBC.
התחנה תורכב בין השאר משתי חלליות כאלה, וגם מרכיבים אחרים יהיו כפולים לצורך גיבוי במשימה המורכבת והממושכת הזאת. כמו כן יהיו לה עמדות עגינה לחלליות נוספות שיוכלו להביא אליה אספקה, ציוד ודלק. במידת הצורך אפילו יהיה אפשר לשגר חלליות אספקה כאלה מראש, לפני צאת חללית הבסיס, והן יחברו אליה במסלול סביב מאדים ויציידו אותה למשימות המורכבות.
תפקיד מרכזי אחר של אוריון יהיה לעמוד במרכז רכב הנחיתה על מאדים. הרכב עצמו יעוצב כטיל שבראשו החללית. הוא מתוכנן לנחיתה אנכית ויישא עמו את כל הציוד הדרוש לשהות של ארבעה אסטרונאוטים על פני השטח של מאדים למשך שבועיים, כמו גם את הדלק הדרוש להמראה מפני כוכב הלכת וחבירה ל-MBC.
החללית, שתהיה מרכז הבקרה והשליטה, תשמש גם בית לאסטרונאוטים על פני השטח, כך שהם לא יצטרכו להקים מבני מגורים על מאדים, ולא יהיו תלויים במציאת משאבים על פניו. הדבר יהיה דומה למשימות אפולו שנחתו על הירח, שרכב הנחיתה שימש בהן גם בית לאסטרונאוטים בזמן הפעילות על פני הירח.
לאחר משימה של שבועיים על פני השטח יחברו שוב אוריון וטיל הנחיתה לחללית הבסיס, שם יוכלו הצוות לתדלק אותם מחדש ולהכין אותם למשימת נחיתה נוספת. התוכנית היא לבצע ככל הנראה כמה נחיתות כאלה במהלך השנה וחצי במסלול סביב מאדים. בין השאר האסטרונאוטים יאספו דגימות סלעים שיועברו לניתוח במעבדה שעל גבי ה-MBC, ובהמשך יישלחו לבדיקה מעמיקה בכדור הארץ. נוסף על המידע היישומי שסלעי מאדים אמורים לספק על חומרים שימושיים לקיום ממושך שם, בלוקהיד מרטין אומרים שדגימות כאלה יסייעו לנו לחקור את תולדות מאדים ומערכת השמש, ולהבין מאין באנו ולאן אנו הולכים.
תוכנית נוספת שאמורה להתבצע מחללית הבסיס היא שיגור חלליות אישיות זעירות, מעין התקני ריחוף לאסטרונאוט יחיד, לנחיתה על שני הירחים הזעירים של מאדים – דמוס ופובוס. מעריכים כי שני הסלעים הקטנים (קוטרו של פובוס הוא כ-22 ק"מ; דמוס פחות מ-13) הם אסטרואידים שנלכדו במסלול סביב מאדים, והמדענים מעוניינים לאסוף דגימות מפני השטח שלהם ולבדוק אם הם מכילים קרח או חומרים שימושיים נוספים.
רכב הנחיתה על בסיס חללית אוריון יספק את כל הצרכים של ארבעה אסטרונאוטים לשבועיים | איור: Lockheed Martin
ארוכה הדרך למאדים
היוזמה של לוקהיד מרטין משתלבת עם התוכנית של נאס"א להקים במהלך העשור הבא תחנת חלל במסלול סביב הירח. בשבוע שעבר קיבל המיזם משנה תוקף כשנאס"א וסוכנות החלל הרוסית הכריזו על כוונה לשתף פעולה בפיתוח התחנה. התחנה הירחית אמורה להיות אמצעי לפיתוח טכנולוגיות שישמשו בהמשך גם במשימה למאדים, ובהמשך לשמש בסיס יציאה למשימות לעומק החלל, ובראשן טיסות למאדים. על פי החזון של לוקהיד מרטין, ה-MBC יורכב בשלבים בתחנת החלל שחגה סביב הירח, ובסופו של דבר ישוגר משם למסע הארוך אל כוכב הלכת האדום.
אנשי לוקהיד מרטין הדגישו שהתוכנית שלהם אינה היחידה האפשרית, וציינו כי עצם הצגתה ופרסומה נועדו להביא לפתיחת שיח בנושא ולמשוך משתתפים להציע רעיונות לטיסה מאוישת בת ביצוע למאדים. הם הדגישו כי יידרש לכך כנראה שיתוף פעולה בינלאומי, של סוכנויות חלל והמגזר הפרטי גם יחד, כמו למשל התכנית של מייסד SpaceX, אילון מאסק, למשימה מאוישת למאדים הכוללת הקמת מושבה על פני כוכב הלכת.
אולם אף שהתוכניות על הנייר מלהיבות ומסעירות את הדמיון, יישומן מתנהל בינתיים מאוד בעצלתיים. טיסת הניסוי הראשונה של חללית אוריון לא מאוישת בוצעה לפני כמעט שלוש שנים, וטיסת הניסוי הבאה, המכונה EM1 (קיצור של Exploration Mission, משימת מחקר), תתקיים רק ב-2018 או 2019. לפי התכנון, החללית הלא מאוישת תקיף את הירח ותגיע רחוק יותר מכל חללית מאוישת. זה גם אמור להיות מבחנו הראשון של טיל השיגור החדש שמפתחת נאס"א למטענים כבדים במיוחד ומשימות לעומק החלל.
אם הכל ילך כשורה, תתקיים כנראה בתחילה העשור הבא משימת EM2 – טיסה מאוישת ראשונה של אוריון, שתקיף את הירח ותביא לשם בני אדם בפעם הראשונה מאז משימת אפולו 17 בדצמבר 1972. נאס"א אמנם הודיעה לפני כמה חודשים שהיא בוחנת את האפשרות לקצר את לוח הזמנים לניסויים האלה, אך ספק אם תוכל לעמוד באתגר של טיסה מאוישת סביב הירח כבר בעשור הנוכחי.
אולי ההודעה של חברת SpaceX על כוונתה לשגר בני אדם לטיסה סביב הירח כבר ב-2018, תסייע גם לנאס"א לקדם את העניינים, או שתוליד שיתוף פעולה בין החברה הפרטית לסוכנות הממשלתית. מה שבטוח – הדרך למאדים אמנם מתקצרת, אבל בקצב שבו העניינים מתנהלים על הקרקע בכדור הארץ, היא עדיין ארוכה מאוד.
צפו בסרטון קצר של לוקהיד מרטין המתמצת את עיקרי התכנית (באנגלית):
הלילה השמים משחזרים סיפור מיתולוגי ידוע. סיפור האהבה שבין מארס, אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, לבין ונוס, אלת האהבה, הגיע לשיאו במעשה בגידה מאחורי גבו של וולקן, אל האש. גם בשמי הלילה, כוכב הלכת נוגה (ונוס) וכוכב הלכת מאדים (מארס) ילכו ויתקרבו זה לזה עד שבקרבתם המקסימלית באופק, השמש תזרח ואורה ישתלט ויעלים את אורם הגווע, השוקע מעבר לקו האופק.
המפגש בין כוכבי הלכת שנקראו על שם המאהבים המיתולוגיים, הוא מפגש יפה מאוד וגם נדיר למדי.
-
הלילה השמים משחזרים סיפור מיתולוגי ידוע. סיפור האהבה שבין מארס, אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, לבין ונוס, אלת האהבה, הגיע לשיאו במעשה בגידה מאחורי גבו של וולקן, אל האש. גם בשמי הלילה, כוכב הלכת נוגה (ונוס) וכוכב הלכת מאדים (מארס) ילכו ויתקרבו זה לזה עד שבקרבתם המקסימלית באופק, השמש תזרח ואורה ישתלט ויעלים את אורם הגווע, השוקע מעבר לקו האופק.
המפגש בין כוכבי הלכת שנקראו על שם המאהבים המיתולוגיים, הוא מפגש יפה מאוד וגם נדיר למדי. יפה משום שמדובר בשני כוכבי לכת בעלי בהירות חזקה מאוד שאי אפשר לפספס בשעות של לפנות בוקר, ונדיר בשל מיקומם ביחס לכדור הארץ: נוגה (ונוס) במסלול פנימי קרוב יותר לשמש ביחס לכדור הארץ (מרחק של כ- 42 מיליון ק"מ), ומאדים (מארס) במסלול חיצוני למסלול כדור הארץ במרחק ממוצע של כ- 78 מיליון ק"מ. במונחים אסטרונומיים מרחקים אלה הם ממש מעבר לפינה אבל על מנת שאנחנו בכדור הארץ נראה את נוגה ומאדים יחד בשמים, כדור הארץ צריך לעבור קרוב מאוד להמשכו של הקו המחבר בין נוגה ומאדים.
כדור הארץ משקיף על נוגה ומאדים מהמשכו של הקו המחבר ביניהם | SkySafari app
כדי לא לפספס את הדייט הנדיר כדאי לכוון שעון מעורר לחמש בבוקר של יום שישי, 6.10: שני שכנינו הנאמנים יתקבצו קרוב לאופק במרחק זוויתי של כ- 11 דקות קשת זה מזה (לשם המחשה: הגודל הזוויתי של הירח הוא כחצי מעלה, כלומר כ 30 דקות קשת, בממוצע), לפני שהם ישקעו מעבר לאופק.
הי, אבל אתם לא צריכים להסתפק בהמלצה שלנו. גם פול מקרתני ממליץ לשאת מבט לאופק לקראת הבוקר:
איך צופים בהתקבצות?
אי אפשר לפספס את נוגה, הכוכב הבהיר ביותר בשמים, שמבצבץ וזורח במזרח קצת לפני דמדומי הזריחה. בעזרתו תוכלו למצוא את מאדים הסמוך אליו מימין. מידי שעה בליל חמישי הם הולכים ומתקרבים זה לזה, וכבר לפנות בוקר של שישי למחרת תוכלו להבחין בהתקבצות מרשימה גם ללא טלסקופ. שיא ההתקבצות יתרחש ביום חמישי, 5/10 בשעה 18:35, אז יחלוף נוגה '11 צפונית למאדים. בשעה הזו, כאן בישראל, יתרחש הדייט הלוהט מתחת לאופק, כך שלנו יישאר רק לדמיין אותו. אבל בתור פרס תנחומים, ב 5:00 בבוקר שלמחרת (ביום שישי), משכימי הקום יוכלו ליהנות מ"אפטר פארטי" מכובד ביותר, בו השניים יהיו במרחק זוויתי של כ 15 דקות קשת בלבד זה מזה. שני כוכבי הלכת ייראו באותו שדה ראייה בטלסקופ אפילו בהגדלה גדולה של X100. נוגה הוא הבולט והבהיר יותר מבין השניים, וצבעו לבן לעומת צבעו הכתום-אדום של מאדים. כדי להשלים את האווירה הרומנטית, הדייט בין נגה למאדים יתרחש בימים של ירח מלא, אך למרבה המזל, מעט לפני הזריחה ישקע הירח המלא באופק המערבי וישאיר לנו שמים חשוכים.
כאמור, מי שדווקא כן תפריע בנוכחותה, היא השמש, שנמצאת במרחק זוויתי של כ 23.5 מעלות בלבד מההתקבצות, ומרגע זריחתה בשעה 6:00 תשתלט באורה המסנוור על כל חלקה בשמיים, ונגה ומאדים יבלעו באורה הדומיננטי. הרומן הזה ילך וידעך בהדרגה, ובבקרים הבאים תוכלו לעקוב אחרי השניים ההולכים ומתרחקים זה מזה. לפחות עד להתקבצות הבאה בחודש אוגוסט, 2019.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס החליט להאריך את כהונתו של פרופ' יצחק בן ישראל כיו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. פרופ' בן ישראל עמד בראש הסוכנות ב-12 השנה האחרונות ותקופת כהונתו הנוכחית עמדה כעת להסתיים.
"לפרופ' בן ישראל קריירה ועשייה ציבורית עשירה ותרומה משמעותית לקידום תחום החלל בישראל בעשור האחרון" אמר שר המדע אקוניס לאחר ההחלטה. "אנו גאים להמשיך להתכבד בעשייה שלו בין שורותינו ובטוחים שהוא ימשיך להצעיד את סוכנות החלל הישראלית להישגים נוספים גם בשנים הבאות".
פרופ' בן ישראל הודה לשר על המשך האמון והמינוי ואמר: "אני רואה בכך הזדמנות להמשיך לקדם את סוכנות החלל הישראלית להתמודדות עם האתגרים העתידיים של תחום החלל. תחום החלל בישראל צועד לכיוון של פיתוחים אזרחיים לצורכי חלל בהשתתפות יזמים פרטיים וקטנים שנכנסים למשחק לצד תעשיות החלל הגדולות - נישה שצוברת תאוצה גם בעולם ויש בה פוטנציאל ממשי לקידום הכלכלה. החלל הוא גם אמצעי מעולה לקידום החינוך המדעי בישראל, בדגש על הפריפריה. הסוכנות תמשיך לקדם את תחום הלוויינים הזעירים והקטנים שבו לישראל יש יתרון משמעותי בעולם ותפעל להכרה ממשלתית בחשיבות לוויינות התקשורת".
פרופ' (אלוף מיל.) בן ישראל מילא בעברו שורה של תפקידים בצה"ל ובמערכת הבטחון ובמהלך שירותו קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. היה אחראי בין היתר על פיתוח תוכנית "תלפיות" ומיוזמי תוכנית "עתידים". עם פרישתו מצה"ל הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב שם הוא עומד כיום בראש מרכז הסייבר וסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון. במסגרת כהונתו כחבר כנסת היה חבר ועדת חוץ ובטחון, ועדת הכספים וועדת המוכנות בעורף. בין תפקידיו הציבוריים הנוספים: ממקימי מטה הסייבר, חבר בדירקטוריון של שורה של חברות ממשלתיות בתחומי המדע והחלל וכן יו"ר המועצה הלאומית למו"פ. לאורך השנים יצאו ספרים רבים פרי עטו בתחומים של בטחון, מדע וחלל.
אדוות בזמן מרחב. איינשטיין חזה אותן לפני מאה שנה אך רק בשנה האחרונה הן נצפו לראשונה | איור: NASA
במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה אמש (ד') בטורינו שאיטליה, במסגרת כנס שרי המדע של מדינות ה-G7, נציגי LIGO (ראשי תיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory) האמריקאי ו-Virgo האיטלקי-צרפתי הודיעו על גילויים של גלי כבידה שנוצרו בהתמזגות של שני חורים שחורים – במרחק שיא של 1.8 מיליארד שנות אור מכדור הארץ.
לפני 1.8 מיליארד שנה, שני חורים שחורים, אחד במסה של 31 שמשות ואחד במסה של 25 שמשות, התמזגו לחור שחור אחד במסה של 53 שמשות. אם שמתם לב שנעלמו להן 3 מסות שמש, זו אינה טעות בחישוב. שלוש מסות השמש החסרות השתחררו כאדוות במרקם המרחב-זמן, וב-14 באוגוסט, בשעה 01:30:43, עיוותו לרגע גם את מערכת השמש וכדור הארץ.
לא מדובר כמובן בסוג האדוות שיפילו לכם את האגרטל בבית, אם כי גם הוא חלק מאותו רצף של מרחב-זמן שכולנו חלק ממנו. ועדיין, מדובר בהפרעות שניתן למדוד הלכה למעשה. גלי כבידה נמדדו לראשונה באופן ישיר בפברואר 2016. זה קרה 100 שנה לאחר שאלברט איינשטיין חזה את קיומם בתורת היחסות הכללית. גלי כבידה, או גלים גרביטציוניים, הם הפרעה מתפשטת של עקמומיות המרחב-זמן, כלומר של מרקם היקום עצמו, והם נוצרים באירועים האלימים ביותר ביקום, כמו סופרנובות, התמזגויות של שני כוכבי נייטרונים והתמזגויות של שני חורים שחורים.
גלי הכבידה שנמדדו ב-2016 נוצרו כאשר שני חורים שחורים, במסות של 36 ו-29 מסות שמש, התמזגו לחור שחור אחד בעל מסה של כ-60 שמשות בלבד. בדומה לאדוות במים, המסה העודפת התפשטה ביקום במהירות האור, תוך כדי שהיא מעוותת את מרקם המרחב-זמן של כדור הארץ, במרחק 1.3 מיליארד ק"מ מהאירוע – עיוות שנמדד בשני גלאי LIGO. מאז נמדדו עוד שני אירועים של גלי כבידה, שניהם כתוצאה מהתמזגות חורים שחורים, ואילו הגלים שנמדדו ב-14 באוגוסט, אירוע בשם GW170814, הם הראשונים שהורגש גם בגלאי Virgo שבפאתי העיר פיזה.
אנימציה המראה את שדות הכבידה של שני החורים השחורים מתמזגים – ומשחררים גלי כבידה
השימוש בגלי כבידה: ענף חדש במדע
שיתוף הפעולה בין שני גלאי LIGO הממוקמים בארה"ב לגלאי Virgo שבאיטליה הוא שאפשר את המדידה ההיסטורית, ברמת דיוק גבוהה פי 10 מאשר שני גלאי LIGO לבדם. התגלית החדשה מעוררת תקווה לגילוי של גלי כבידה גם כתוצאה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים. לפי הערכות, התמזגויות של כוכבי נייטרונים נפוצות יותר מהתמזגויות של חורים שחורים, אולם לאחר הקריסה הכבידתית, כוכבי נייטרונים הם בעלי מסה של פחות מ-3 שמשות – כעשירית מהמסה של החורים השחורים שהתמזגותם נמדדה באוגוסט. משום ששדות הכבידה קטנים יותר, גם גלי הכבידה שהם מייצרים בעת ההתמזגות קטנים יותר, מה שמסביר מדוע עד היום עוד לא נמדדו גלי כבידה מאירועים אלו.
הענף החדש של אסטרונומיית גלי כבידה (Gravitational-wave astronomy) מהווה צוהר חדש להבנת היקום. באופן מסורתי, מדע האסטרונומיה מסתמך על קרינה אלקטרומגנטית – ראשית, בטווח האור הנראה, ולאחר מכן בתדרים אחרים בספקטרום האלקטרומגנטי, כמו גלי רדיו, רנטגן וגמא. אסטרונומיית גלי כבידה עושה שימוש בתופעה שונה לגמרי, מה שמאפשר לחוקרים להציץ לתופעות במרחקים אדירים, כמו גם ללמוד על גופים שאינם פולטים אור, כמו חורים שחורים.
השוואה בין מערכות כפולות של חורים שחורים בחקר גלי רנטגן (בסגול) ובגלי כבידה (בכחול) לפי מסות שמש | LIGO/Caltech/Sonoma State
