המירוץ לחלל: תחנות במסע מופלא של אומץ ותעוזה

מתחיל "המירוץ לחלל", שהונע על ידי תחרות על העליונות בטכנולוגיה ובחקר החלל בין ארצות-הברית לברית המועצות, במסגרת המלחמה הקרה שהתנהלה ביניהם לאחר מלחמת העולם השנייה. במחצית השנייה של שנות החמישים הובילה ברית המועצות בתחרות זו, ככשיגרה למסלול הקפה סביב כדור-הארץ את הלווין הראשון – ספוטניק – את היונק הראשון – הכלבה לייקה – ואת האדם הראשון – יורי גגארין. אלא שבשנות השישים הצליחה ארצות הברית להנחית לראשונה בני אדם על הירח, ומאז שמרה על העליונות עד התפרקות ברית המועצות.

ספוטניק 1, הלוויין הראשון בחלל ששיגרה ברית המועצות, מסמן את יריית הפתיחה של המירוץ לחלל בינה לבין ארצות הברית. אמנם כל יכולותיו של ספוטניק – כדור מתכת בקוטר חצי מטר - הסתכמו בשידור אותות מורס אודות האטמוספירה העליונה, אך בריה"מ עשתה היסטוריה והלוויין שלה היה הישג חסר תקדים. ארצות הברית ספגה מהלומה קשה ליוקרתה כמעצמה מובילה, שעליה היא פיצתה רק בסוף שנות השישים כשהנחיתה אדם על הירח. מעבר למאבקי המלחמה הקרה, שיגור ספוטניק היווה נקודת תפנית סמלית בתולדות המין האנושי, שלראשונה הצליח להשתחרר מגבולות כדור-הארץ ולהגיע לאטמוספרה באמצעות שליח מלאכותי.

ברית המועצות משגרת לחלל את הלווין ספוטניק 2 ובו הכלבה לייקה, היונק הראשון בחלל. לייקה שוגרה לחלל כחודש בלבד אחרי ספוטניק 1 – העצם האנושי הראשון ששוגר לחלל. היא התחילה את חייה ככלבת רחוב וסיימה אותם כיצור החי הראשון ששוגר לחלל בלי כל סיכוי שישוב בחיים. במשך שנים הגרסה הסובייטית הרשמית היתה שלייקה הומתה המתת חסד לפני התפרקות החללית באטמוספרה, אך למעשה היא מתה שעות ספורות לאחר השיגור בשל מהתחממות יתר. עם זאת, הניסוי הראה שיצור חי יכול לשרוד שיגור שכזה.

בכל פעם שאנו מביטים לירח אנו זוכים לראות את אותם פנים, הולכות ומתמלאות או מתחסרות במשך החודש. על גב הירח אפשר היה רק לחלום או לשיר שירים, כמו להקת פינק פלויד עם "הצד האפל של הירח", שאינו כזה אפל כמו שחושבים. אך כשברית המועצות שלחה לשם חללית, קיבלנו הצצה לחלק הרחוק והנסתר הזה. לונה 3 היתה חלק מתוכנית בת 15 משימות, שפעלה בין 1959 ל- 1976 ופרצה דרך בתחום חקר הירח. תוכנית לונה היתה למעשה הפעם הראשונה שהאנושות הגיעה כל כך קרוב לעולם אחר, זר, במערכת השמש.

יורי גגארין עושה את מה שמעטים העזו לחלום: חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות. קבלו עשר עובדות מפתיעות

אחרי מאות שנים שבני אדם ידעו על קיומם של כוכבי הלכת הגיע הזמן לשלוח סופסוף חללית לביקור. לאחר מסע בן שבעה חודשים וחצי בחלל הריק, מארינר 4 ביצעה את היעף הראשון בהיסטוריה על פני כוכב לכת וצילמה אותו. מאדים. פני השטח המדבריים שאנו מכירים מכדור הארץ הציתו פליאה בכל מי שצפה בתמונות ההן. עולם כה קרוב ועם זאת כה קרוב. אין פלא שאחת השאלות שהתעוררו היתה: האם במאדים התקיימו פעם (או קיימים כיום) חיים?

הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב יוצא מהחללית ווסחוד 2 ומבצע לראשונה בהיסטוריה הליכת חלל. לאחר שליאונוב סיים את לבצע הליכת החלל התקדימית, הוא התקשה לחזור לחללית מכיוון שחליפת החלל שלו התנפחה כתוצאה מלחץ האוויר, והוא לא הצליח לעבור דרך פתח החללית. לבסוף, לאחר מאמצים רבים, הצליח להידחק חזרה פנימה. פעילות חוץ-רכבית היא עניין מסוכן למדי בשל אפשרות של קריעת חליפת החלל בעקבות מגע עם רכב החלל או פגיעה של חפץ כלשהו, כמו גם התנגשות עם ״זבל״ חלל – שיירים של לוויינים ועצמים קטנים אחרים המקיפים את כדור-הארץ.

להנחית חללית על קרקע של עולם אחר בחלל, נחיתה רכה שתאפשר גם שידור מידע ותצלומים מפני השטח. את החלום הזה הגשימו לראשונה הסובייטים ב- 30 בינואר עם הגשושית לונה 9. לונה היתה רק אחת מבין 15 משימות שהושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט.

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.