משימה חדשה לכוכב חמה תנסה לפתור את תעלומת החיים

המשימה, הנושאת גם טכנולוגיה ישראלית, תנסה לענות על שאלת השאלות: האם אנחנו לבד ביקום?
שתף: 
  • bepi_colombo.jpg

    הלוויין היפני (למטה) יחקור את השדה המגנטי והלוויין האירופי יחקור את עוצמת הקרינה האולטרה-סגולה של כוכב חמה |איור: ESA
כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הוא לכאורה המקום האחרון שכדאי לחפש בו חיים. בלילה הטמפרטורה צונחת למינוס 173 מעלות – וביום היא מטפסת ל-801 מעלות, מספיק כדי להתיך עופרת. אבל דווקא הכבשן הזה עשוי לספק תשובות לאחת השאלות החשובות של המדע: האם אנחנו לבד ביקום?
 
לאחרונה סוכנות החלל האירופאית וסוכנות החלל היפנית סיימו את הבדיקות האחרונות ל- BepiColombo, משימה משותפת לכוכב חמה. הגשושית, שעלותה 1.6 מיליארד יורו, עתידה להשתגר באוקטובר 2018 ולהגיע לעולם העוין אחרי מסע מפרך בן שבע שנים.
 
אז למה כוכב חמה? התשובה קשורה להתפתחויות החדשות והמסעירות בתחום גילוי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש. כיום אנחנו יודעים על קיומם של אלפי כוכבי לכת חוץ-שמשיים (Exoplanets), רובם הודות לטלסקופ החלל קפלר. מאחר שכוכבי לכת עמומים בהרבה מכוכבי שבת, ונבלעים באורם החזק, קפלר מזהה את המעבר המחזורי של העולמות כנגד השמשות, מעבר שגורם להתעמעמות מחזורית של אור הכוכב.
 
מסיבה זו, קפלר, כמו טלסקופים אחרים, יכול להבחין בעולמות גדולים המקיפים את כוכבם ממרחק – או בעולמות קטנים הנמצאים במסלול קרוב מאוד לכוכב האם. ככלל, ייתכנו חיים בעולמות קטנים המקיפים כוכבים ממרחק קצר, אבל רק בתנאי שגם הכוכבים הללו יהיו קטנים וקרים – כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח.
 
וכאן אנחנו חוזרים לכוכב חמה. השמש שלנו היא שמש גדולה בהרבה מרוב השמשות בקטלוג קפלר (למשל, מהשמש הננסית TRAPPIST-1, שהעולמות המקיפים אותה נחשבים למועמדים הטובים ביותר לחיפוש אחר חיים) – כך שככל הנראה לא ייתכנו שם חיים כפי שאנו מכירים אותם. עם זאת, הסמיכות של כוכב חמה לשמש מאפשרת לחוקרים ללמוד את התנאים המיוחדים של כוכבי לכת חוץ-שמשיים הנחשבים למועמדים טובים בחיפוש אחר חיים.
 
כוכב חמה מקיף את השמש במרחק ממוצע של 58 מיליון קילומטר – בהשוואה למסלול כדור הארץ של כמעט 150 מיליון קילומטר. בעזרת המשימה החדשה BepiColombo, החוקרים מקווים להבין טוב יותר את התנאים המיוחדים שנוצרים בשל הקרבה לשמש, ובמיוחד את עוצמת הקרינה האולטרה-סגולה, כדי להעריך טוב יותר הסיכויים להימצאותם של חיים באותם עולמות חוץ-שמשיים שנתגלו.
 
 
מכתש סקרלטי בכוכב הלכת חמה כפי שצולם על ידי הלוויין MESSENGER | צילום: NASA
 

טכנולוגיה ישראלית בלוויין אירופי

 
BepiColombo, הקרויה על שם המתמטיקאי והמהנדס האיטלקי בן המאה ה-20 ג'וזפה קולומבו, היא משימה כפולה, המורכבת משני לוויינים: לוויין אירופי שייכנס למסלול סביב כוכב הלכת ולוויין יפני שיקיף את העולם ממרחק רב יותר במטרה לחקור את השדה המגנטי של כוכב הלכת.
 
החלק האירופי של המשימה מאתגר במיוחד מבחינה טכנולוגית והנדסית, שכן קרינת השמש בכוכב חמה חזקה פי עשרה מאשר בכדור הארץ, כאשר גם פני השטח הלוהטים פולטים חום שיכול להרוס את מערכות הלוויין. במילים אחרות, הלוויין האירופי יקיף את כוכב חמה בעודו מופצץ בקרינה מהשמש מצד אחד ובקרינה מכוכב הלכת מצד שני.
 
בין יתר הטכנולוגיות שפותחו כחלק מהמשימה ישנה גם זווית ישראלית. בעקבות שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל במשרד המדע סייעה לחברה הישראלית SCD בבדיקת עמידות דיודות לייזר (שבבים מוליכים למחצה) בתנאי חלל. בין השנים 2011 - 2012 נבדקו דיודות לייזר מרובות הספק ולאחר מכן, דיודות דור ראשון מסוג זה נבחרו על ידי סוכנות החלל האירופית למשימת BepiColombo. 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}