סוכנות החלל האמריקאית NASA תשגר ב-2026 את אולטראסט (ULTRASAT) - טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע. הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א העמיק בכך את השותפות בין הצדדים בפרויקט המדעי.
אולטראסט, שישוגר למסלול גאוסטציונרי (מסלול של כ-35 אלף ק"מ מעל כדור הארץ), צפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים ארעיים כמו פיצוץ כוכבים (סופרנובה), אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.
פריצת דרך מדעית עם לוויינים זולים יחסית
טלסקופ החלל אולטראסאט צפוי להיות פורץ דרך מבחינה מדעית. לא רק שהוא יוכל למדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, אשר אינו ניתן למדידה מהקרקע בשל האטמוספרה של כדור הארץ, הוא יעשה זאת גם תוך כיסוי חסר תקדים. נפח היקום שיהיה נגיש לאולטראסט בכל זמן נתון יהיה יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. יכולות אלה יאפשרו מבט חסר תקדים על היקום ויקדמו מחקר במגוון תחומים, כגון: מקור היסודות הכבדים בטבע, השפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים. "מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", מסביר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "והדרישות מאולטראסט, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית".
לאולטראסט צפויה להיות השפעה רחבה גם מעבר להיבט המדעי. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.
לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות לנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה, נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני. סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת אולטראסט למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר. לאחר השיגור, אולטראסט יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (גיאו-סטציונרי, כמסלולם של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל.
הלוויין נבנה על-ידי התעשייה האווירית-מבת, אשר תהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה על-ידי אלביט מערכות-אלאופ, וגם לניהול המשימה בחלל. מכון DESY בונה את המצלמה שתותקן בתוך הטלסקופ, כשבתוכה גלאים ייעודיים שפותחו עבור המשימה על-ידי טאואר סמיקונדקטור. פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של אולטראסט, מסביר כי "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע".
