חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

מעבדת DIDO-3: סוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית ישגרו ניסויים ביולוגיים לחלל

31.08.2020
ספייס פארמה, מעבדה חללית | צילום: Spacepharma
ספייס פארמה, מעבדה חללית | צילום: Spacepharma

לאחר מספר דחיות, חלקן בעקבות משבר הקורונה, בשבוע הקרוב ישראל ואיטליה צפויות לשגר לחלל מעבדה של סוכנות החלל האיטלקית וסוכנות החלל הישראלית אשר יוצרה בחברת ספייס פארמה הישראלית ויחלו בסדרת ניסויים חדשניים. המעבדה הזעירה, שתורכב על ננו-לוויין, היא פרי שיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית. השיגור על גבי משגר מסוג וגה יערך מבסיס החלל האירופי שבגיאנה הצרפתית, יישא 53  לוויינים סך הכל, רובם זעירים, מ-13 מדינות. 

 

"חברת ספייס פארמה היא פורצת דרך בתחום ביצוע ניסויים מעבדתיים בחלל בתנאי מיקרו-כבידה", מסביר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. "המעבדה הממוזערת שפיתחה החברה, בסיוע סוכנות החלל הישראלית, ומופעלת אוטונומית ובכך חשיבותה. עד לימים אלו ניסויים בתנאי מיקרו-כבידה מבוצעים בתחנת החלל הבינלאומית ומפעלים על ידי אסטרונאוטים. ספייס פארמה היא כיום החברה המסחרית היחידה עם מעבדה למחקר בחלל, שניה לנאס"א בלבד. הפיתוח הנוכחי מאפשר לכל מדען לערוך את ניסוייו בצורה עצמאית ונגישה".

 

vega (1).jpg

משגר וגה של חברת אריאנספייס, כפי שצולם שבוע שעבר
הרכבת משגר וגה של חברת אריאנספייס, כפי שצולם שבוע שעבר. קרדיט: SAB Aerospace

 

השיגור הקרוב של מעבדת DIDO-3 שיוצרה בספייס פארמה יכלול ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה. בכל ניסוי שותף חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. החוקרים הישראלים מהטכניון, בית החולים תל השומר והאוניברסיטה העברית בירושלים. כך, למשל, פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהטכניון מתכוונים לבחון את ביצועיהם של חומרים אנטי-בקטריאליים מול חיידקים בתנאים המאתגרים של מיקרו-כבידה.

 

"לאחר שתי דחיות בשיגור, אנחנו נרגשים שזה עומד לקרות", מספר מייסד ספייס פארמה יוסי ימין. "לאחר שווידאנו שכל הרכיבים פועלים בהתאם לתוכנת השליטה, הזרמנו למעבדה הקטנה את כל חומרי הגלם של הניסויים. לאחר מכן הכנסנו את הלוויין עם התמיסות למקרר מיוחד – שם הוא מאופסן עד להמראה".

 

סביבה נוחה לחיידקי חלל

ככלל, החלל הוא סביבה אופטימלית לעריכת ניסויים ביולוגיים וכימיים, בין היתר על מנת לפתח תרופות חדשות. למשל, חיידקים בחלל החיצון מפתחים עמידות מהירה לתרופות בשל תנאי העקה המיוחדים – ותרופה שהוכחה כיעילה נגד חיידקי החלל הללו צפויה לגבור בקלות על חיידקים ארציים מאותו הזן.

 

DIDO-3 של סוכנות החלל האיטלקית וסוכנות החלל הישראלית, אשר יוצר בחברת ספייס פארמה – הוא מעבדה בגודל קופסת נעליים ובמשקל 2.3 קילו בלבד – המאפשרת לערוך ניסויים כאלה בזול, בקטן וללא מגע יד אדם. כל מעבדה שמשוגרת יוצאת עם מספר ניסויים המתנהלים אחד אחרי השני. ממקום מושבם בכדור הארץ, החוקרים השונים יכולים להתעדכן בנתונים ולהתערב בניסויים בזמן אמת. 

 

"אנחנו מעריכים שתוך חודשיים נשלים את כל הניסויים", מספר ימין, "אבל אף פעם אין לדעת. המדענים אינם יכולים לצפות מה יקרה בחלל. כך או כך, התוצאות יתחילו לזרום אחרי שבועיים-שלושה. הן יגיעו למרכז בשווייץ – ומשם ינותבו למעבדות ולאוניברסיטאות השונות. החוקרים ישלטו בניסויים מהמחשב או דרך אפליקציה בטלפון".

 

מהחלל למדף התרופות

ב-2018 ספייס פארמה עשתה היסטוריה כשהפכה לחברה הישראלית הראשונה ששיגרה מטען לחלל – והשיבה אותו בבטחה לכדור הארץ. המעבדה שוגרה ב-2017 על גבי משגר מסוג סייגנוס ועגנה בתחנת החלל הבינלאומית. במרץ 2018 נמשתה המעבדה בהצלחה מהאוקיינוס השקט. הפעם המעבדה לא צפויה לעגון בתחנת החלל או לנחות חזרה בכדור הארץ. כל הניסויים יבוצעו בחלל, ישלטו ישירות מכדור הארץ והתוצאות יישלחו לחוקרים. במסגרת הניסויים באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי בשיתוף מרכז רפואי שיבא יחקרו גנים עמידים בפני אנטיביוטיקה בתנאי מיקרו-כבידה; באוניברסיטת רומא טרי בשיתוף הטכניון יחקרו השפעות תנאי מיקרו-כבידה על תכונות ההתקשרות של אלבומין אנושי; באוניברסיטת רומא טור ורגאטה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית יחקרו שינוי תצורת מבני דנ"א ותפקידם בחלל; ובאוניברסיטת בולוניה בשיתוף הטכניון יחקרו ריאקציות אנזימטיות עם בקטריות במיקרו-כבידה. 

 

קראו עוד על כל הניסויים ותרומתם האפשרית.

תגיות: