קנדה התחייבה להשקיע 1.5 מיליארד דולר בתחנת החלל הירחית שמתכננת נאס"א

שותפה ראשונה לתחנת החלל Lunar Gateway שנאס"א מתכננת לבנות סביב הירח: ג'סטין טרודו התחייב שקנדה תבנה זרוע רובוטית הדומה לזו שפועלת בתחנת החלל הבינלאומית
שתף: 
  • p4nkJDca35dnmm9j99mipR-650-80.jpg

    קנדה מושיטה יד: הדמיית אמן של ה-Canadarm3 בפעולה. קנדה נחשבת למעצמת חלל בתחום הרובוטיקה. קרדיט: Canadian Space Agency

תחנת החלל הבינלאומית, המקיפה את כדור הארץ מאז 1998 ומאוישת דרך קבע מאז שנת 2000, מתקרבת לקיצה. השותפות העיקריות בתחנה, סוכנות החלל האמריקנית נאס"א וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, מתכננות להפסיק לתקצב את המבנה היקר ביותר בהיסטוריה – שבנייתו נמשכת כל הזמן – עד שנת 2024.

 

אז מה הצעד הבא? נאס"א מעוניינת לבנות את תחנת החלל הבינלאומית הבאה סמוך לירח. התחנה, שנקראת Lunar Orbital Platform-Gateway (LOP-G), תשמש את המדינות החברות בה כפלטפורמה למשימות מאוישות לירח – וכן למשימה המאוישת הראשונה למאדים. כעת, ממשלת קנדה הצטרפה רשמית למאמצים, עם התחייבות של ג'סטין טרודו להשקיע 1.56 מיליארד דולר בבניית "Canadarm3": זרוע רובוטית חכמה, שתשמש לתיקונים ולתחזוקת התחנה – בדומה ל-Canadarm2, שמשמשת היום את תחנת החלל הבינלאומית.

 

בנוסף, קנדה תבנה זרוע רובוטית קטנה ורגישה יותר, בדומה לרובוט "handyman" בתחנת החלל הבינלאומית הנוכחית. יצוין כי Canadarm3, שלא כמו Canadarm2, תהיה אוטונומית לחלוטין – שכן, לפי התכניות, תחנת החלל הירחית LOP-G תהיה מבצעית גם כשלא יהיו אסטרונאוטים על סיפונה.

 

כחלק מההתחייבות בת ה-24 שנים, קנדה מתכוונת להקצות משאבים גם לעידוד עסקים קנדיים קטנים ובינוניים לפיתוח טכנולוגיות למשימות מאוישות לירח – בדומה למכרזים שפרסמה לאחרונה נאס"א לפיתוח מערכת נחיתה מאוישת לירח.

 

 

יצוין כי ב-2017 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח, וייתכן שכבר בשנים הקרובות נראה אסטרונאוטים אמריקניים על הירח, לפני השלמת תחנת ה-LOP-G. כך או כך, קנדה היא המדינה הראשונה שמצטרפת לארה"ב בהתחייבות כספית לבניית תחנת החלל החדשה.

 

שער הכניסה לכוכבים

לפי התכנית, החלק הראשון של התחנה הראשונה, שיכלול את מערכות ההנעה והחשמל, ישוגר ב-2022, ומעבורת החלל המאוישת הראשונה, שתהיה אמריקנית, תצטרף אליו ב-2024. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי מאוד סביב נקודת לגראנז' 2 – נקודה יציבה יחסית בין מסות הארץ והירח – כשהוא נע, במשך שישה ימים, במרחק של בין 70,000 ק"מ ל-1,500 ק"מ מפני השטח של הירח. משימות מאוישות ובלתי-מאוישות יעגנו ב-LOP-G בדרכן לירח, למאדים וליעדים רחוקים יותר, כאשר בשנות ה-30 של המאה ה-21 צפויה המשימה המאוישת הראשונה למאדים להשתגר מהתחנה.

 

 

יצוין כי לתחנת חלל סמוך לירח יכולים להיות יתרונות גדולים על פני שיגורים ישירים מהארץ לירח או מהארץ למאדים. כך, למשל, התחנה תאפשר לאסטרונאוטים לאסוף סלעים מהירח, כמו הדוגמיות שהובאו בתכנית אפולו, ולמיין ולנתח אותן בתחנה – לפני החזרתן לכדור הארץ. בנוסף, כפי שיודע כל מי שצפה בסרט האימה המדע הבדיוני "Life", את הדוגמיות הראשונות ממאדים רצוי לנתח בתחנת חלל לפני שמנחיתים אותן על כדור הארץ – בשל החשש לזיהום ביולוגי כאן.

 

אבל אולי היתרון הגדול ביותר של התכנית, לדעת חסידיה כמובן, נעוץ באפשרות לבנות מחדש – ובבטחה יחסית – את יכולות האסטרונאוטים וסוכנויות החלל בחלל העמוק. צריך להבין שמאז סיום תוכנית מעבורות החלל ב-2011, הנוכחות האנושית בחלל הוגבלה לשיגורים של חלליות רוסיות מסוג סויוז לתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך מאוד של כ-400 ק"מ מפני הים. ה-LOP-G תאפשר לבדוק את הכלים החדשים, כמו מעבורת החלל אוריון, בחלל העמוק, מבלי לסכן את אנשי הצוות במשימה ישירה לירח – בטח ובטח שלא במשימה בת שנה ויותר למאדים.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}