ד"ר מייקל וויי ממכון גודארד לחקר החלל של נאס"א הציג מחקר חדש במסגרת הקונגרס השנתי של האגודה האירופית למדעים פלנטריים (Europlanet Society), לפיו בכוכב הלכת נוגה היו מים נוזלים במשך שניים עד שלושה מיליארד שנה – ומכאן שכוכב הלכת קיים את התנאים לקיומם של חיים כפי שאנו מכירים אותם.
נוגה נחשב במשך שנים ל"אח תאום" של כדור הארץ. כוכב הלכת, השני במסלולו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ, הוא הדומה ביותר לעולם שלנו בממדיו, במסה שלו, בצפיפות ובהרכב.
אלא שתוכניות החלל מארינר האמריקנית וגם ונרה הסובייטית שהגיעו לנוגה בשנות ה-60 וה-70, הראו שנוגה הוא לא אח תאום – הוא גיהינום. כוכב הלכת הקרוב והדומה ביותר לארץ הוא גם העולם החם ביותר במערכת השמש, עם טמפרטורה קבועה-כמעט של 462 מעלות צלזיוס – מספיק כדי להתיך עופרת.
הסיבה לכך היא האטמוספרה העבה של נוגה, שמורכבת מפחמן דו-חמצני. כוכב הלכת מכוסה ענני פחמן דו-חמצני צפופים שלוכדים את קרני השמש ומחממים את פני השטח, באפקט שנקרא "אפקט החממה". למעשה, אנו משתמשים במושג הזה גם כדי לתאר את התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטות פחמן דו-חמצני בעת שריפת דלקי מאובנים כמו פחם ונפט.
Venus-real_color.jpg
מאורע אפוקליפטי
ברור שנוגה הקדום היה כוכב לכת שונה מאוד, וגם סביר להניח שהיו מים על פני השטח של נוגה – שהגיעו אליו ככל הנראה דרך אסטרואידים, כפי שהגיעו אלינו. השאלה העיקרית היא כמה זמן המים האלה הצליחו להחזיק מעמד. האם היה מספיק זמן כדי לאפשר לחיים להתפתח על פני נוגה?
ד"ר וויי ועמיתיו הריצו חמישה מודלים ממוחשבים, המניחים רמות כיסוי שונות של אוקיינוסים. בכל חמשת התרחישים, המדענים מצאו שנוגה היה מסוגל לשמור על טמפרטורות יציבות של בין 20 ל-50 מעלות צלזיוס למשך שלושה מיליארד שנה. למעשה, החוקרים מצאו שהאקלים הנוח שהיה קיים בנוגה היה קיים עד עצם היום הזה, אלמלא מאורע – או סדרת מאורעות – ששחררו כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני מהסלעים לאטמוספרה בערך לפני 700-750 מיליון שנה.
לאחר היווצרות כוכב הלכת, האטמוספרה של נוגה הייתה מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני. אלא שמאות מיליוני השנים הבאות, בדומה מאוד לתהליך שקרה לכדור הארץ הצעיר, גז החממה הזה נספג בסלעים סיליקטיים – וחנקן הפך לגז הנפוץ ביותר באטמוספרה הדלילה, בדומה לכדור הארץ היום. תנאים נוחים אלו, כאמור, היו אמורים לפי המודל החדש להישאר על כנם במשך מיליארדי שנים – די והותר זמן לאפשר את התפתחותם של חיים.
אז מה גרם לפליטה המסיבית של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה של נוגה? אנחנו לא יודעים. השערה אחת היא פעילות געשית בקנה מידה גלובלי, שהתיכה את הסלעים ושחררה את הגז האצור בהם. לאחר מכן, המגמה התקשתה וכיסתה את פני השטח החדשים – וכך יצרה מחסום בפני הסלעים הסיליקטיים, שלא יכלו לספוג מחדש את גז החממה מחדש.
640px-Foto_de_Venera_9.jpg
איפה לחפש חיים?
למחקר של ד"ר וויי ועמיתיו יש כמה וכמה השלכות מרחיקות לכת. ראשית, ישנו דיון ער בקהילת האסטרונומיה סביב שאלת "האזור הישיב" – המרחק הנכון של עולם מהכוכב שלו, שמאפשר את קיומם של מים במצב צבירה נוזלי על פני השטח. במערכת השמש שלנו, האזור הזה מתחיל קצת אחרי נוגה ומסתיים קצת אחרי כדור הארץ – כאשר יש מדענים הכוללים את נוגה באזור הישיב ויש כאלה שטוענים שכוכב הלכת חם מדי למים נוזלים, גם בלי קשר לאפקט החממה. אם אכן היו מים נוזלים על פני נוגה במשך מיליארדי שנים, עולמות במערכות שמש אחרות הנמצאים ב"אזור נוגה" יכולים גם להיחשב לבעלי פוטנציאל לקיום חיים.
שנית, אם אכן היו חיים על פני נוגה, שנשרפו, נחנקו או נמחצו חיים, לא מן הנמנע שיימצאו מאובנים שלהם מתחת לשכבת המגמה. מצד שני, אין כיום שום אפשרות למשימה רובוטית כזאת על נוגה. למרות שבני האדם הגיעו לנוגה לפני שהגיעו למאדים, כל הרובוטים יצאו מכלל שימוש זמן קצר לאחר הנחיתה בגלל הלחץ האטמוספרי האדיר (המשול לשהייה בעומק קילומטר מתחת לפני הים) והחום האדיר.
ב-1978, ונרה 12 הסובייטית הצליחה להחזיק מעמד במשך 110 דקות על פני נוגה – שיא שלא נשבר עד עצם היום הזה, ולא צפוי להישבר בזמן הקרוב. מה שכן, בחודש אוקטובר 2020 יחל קמפיין בינלאומי לחקר כוכב הלכת. בין היתר, החללית האירופית-יפנית בפי-קולומבו תבקר בנוגה בדרכה לכוכב חמה. מצפי כוכבים על הארץ ישלימו את עבודת המיפוי של בפי-קולומבו, וינסו למפות את דפוסי העננים בנוגה באורכי גל שונים. נאס"א אף בוחנת אפשרות לשלוח בלוני הליום לנוגה. נכון לכתיבת שורות אלו, החללית היחידה שחוקרת את נוגה היא היפנית אקצוקי, שמקיפה את כוכב הלכת המסתורי מאז 2015.