חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

נאס"א בודקת אפשרות לשלוח בלוני הליום לנוגה

בניסוי מוצלח שנערך במדבר נבדה, שני בלוני הליום הצליחו למדוד רעידת אדמה מהאטמוספירה – ובנאס"א מקווים לחזור על ההישג הזה גם בנוגה

עודד כרמלי
2.01.2019
עננים טרופיים בכוכב הלכת ונוס | צילום: JAXA/ISAS/DARTS/Damia Bouic
עננים טרופיים בכוכב הלכת ונוס | צילום: JAXA/ISAS/DARTS/Damia Bouic

בנובמבר 2018, הנחתת איסייט (InSight) של נאס"א נחתה על פני מאדים – ובימים אלה היא מודדת באמצעות סיסמוגרף אם ישנן רעידות אדמה בכוכב הלכת האדום. משימה דומה לכוכב הלכת נוגה, לעומת זאת, הייתה מועכת וממיסה את הנחתת תוך שניות. נוגה מכוסה באטמוספירה צפופה כל כך, שהטמפרטורה על פני השטח שלו – שנותרת קבועה לכל אורך היממה ובכל עונות השנה – היא 462 מעלות צלזיוס, מספיק כדי להתיך עופרת. אז איך נדע אם נוגה פעיל גיאולוגית?

 

לנאס"א יש פתרון: בלוני הליום. בניסויים שערכה סוכנות החלל לאחרונה במדבר נבדה שבארה"ב, הוכח כי בלוני הליום באטמוספירה יכולים למדוד רעידות אדמה מלמעלה. שלא כמו החום והלחץ האטמוספרי על פני השטח של נוגה, התנאים באטמוספירה העליונה שלה נוחים למדי. למעשה, קצות העננים של נוגה הוא המקום הדומה ביותר לכדור הארץ בכל מערכת השמש. אם ניתן יהיה לשנע ולפרוש את בלוני ההליום האלה בענני נוגה, הם יעניקו לנו הצצה ראשונה להרכב ולהיסטוריה של כוכב הלכת.

 

מה קרה לנוגה?

עבור הניסוי שנערך במדבר נבדה, צוות ממשרד האנרגיה של ארה"ב פוצץ חומר נפץ כימי בן 50 טון כ-300 מטר מתחת לפני השטח, פיצוץ שיצר רעידה בת 3-4 בסולם ריכטר. הרחק מעל ההתרחשות, שני בלוני הליום נשאו מכשירים רגישים שהצליחו למדוד את השינוי בלחץ האטמוספרי וגלי קול בתדרים נמוכים בהרבה מגובה השמיעה של בני אדם – שתי עדויות מובהקות לרעידת אדמה. אחד הבלונים היה מחובר לקרקע בחוט, ואילו האחר שייט לו בחופשיות.

 

הניסויים החדשים מצטרפים לניסויים שנערכו בהצלחה בשנה שעברה – וייתכן שמדובר בכיוון חדש עבור נאס"א, שמחפשת דרכים חדשות לחקור את נוגה. יצוין כי שני בלונים סובייטיים שייטו באטמוספירה של כוכב הלכת השכן כבר ב-1985, אולם הם לא צוידו במכשור שמאפשר לגלות רעידות.

 

Russian__Vega__balloon_mission_to_Venus_on_display_at_the_Udvar-Hazy_museum.jpg

דגם הבלונים הסובייטיים ממשימת Vega. הבלונים הפסיקו לשדר רק כשאזלה להם הסוללה – לאחר כיומיים בשמי נוגה. קרדיט: Geoffrey.landis
דגם הבלונים הסובייטיים ממשימת Vega. הבלונים הפסיקו לשדר רק כשאזלה להם הסוללה – לאחר כיומיים בשמי נוגה. קרדיט: Geoffrey.landis

 

למרות התקדים, לא יהיה קל לגרום לטכנולוגיה הזו לעבוד בנוגה. מצד אחד, מאחר שהאטמוספירה בנוגה עבה בהרבה מזו של כדור הארץ, גלי קול מתפשטים בה בקלות רבה יותר כך שיהיה פשוט יותר למדוד אותם. מצד שני, האטמוספירה האימתנית של כוכב הלכת היא גם ביתם של רוחות על-קוליות עוצמתיות, שיכולות לבלבל או להרוס את המכשור המדויק. עם זאת, המדענים שעובדים על התוכנית מאמינים שהבלונים יוכלו למדוד רעידות קלושות של 2 ומטה בסולם ריכטר.

 

לקיומן של היעדרן של רעידות אדמה בנוגה חשיבות מדעית עליונה. לפי הסברה הרווחת, חום עדיין מנסה להשתחרר מליבת כוכב הלכת, תהליך שיכול לגרום לרעידות. אם נצליח למדוד רעידות בנוגה, נבין טוב יותר מה מתרחש בליבתה – ומכאן שגם נקבל הסבר לשאלת התפתחותה. שעה שנוגה חולקת מאפיינים רבים עם כדור הארץ, כמו מסתם ומרחקם הדומה יחסית מהשמש, שני העולמות התפתחו בצורה שונה מאוד: האחד הפך לגן עדן והשני הפך לגיהינום. ואנחנו עדיין לא יודעים איך זה קרה.


 
תגיות: