בלי פאניקה: סיכוי של 1 ל-7,000 לפגיעת אסטרואיד ב-9.9

מדוע סוכנות החלל האירופית עדכנה כעת את תחזיותיה לפגיעה אפשרית ואילו גופים נוספים ברשימת האסטרואידים המסוכנים?
שתף: 
  • איפה ברוס וויליס כשצריך אותו? הדמיית אמן של אסטרואיד העושה את דרכו לכדור הארץ. קרדיט: ESA

סיכוי קלוש, אבל לא אפסי: סוכנות החלל האירופית מעריכה שיש סיכוי של 1 ל-7,299 לפגיעת האסטרואיד 2006 QV89 בבוקר יום שני, ה-9 בספטמבר, בשעה 09:02 (שעון ישראל).

 

2006 QV89 הוא אסטרואיד מסוג אפולו, כלומר אסטרואיד שמסלולו חוצה את מסלול הארץ סביב השמש. האסטרואיד, שלפי הערכות רוחבו 48.5 מטרים ואורכו 109 מטרים – פחות או יותר כמו מגרש כדורגל – התגלה כבר ב-2006, כשהיה במרחק 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ, או כ-4,500,000 ק"מ. כעת, סוכנות החלל האירופית ערכה חישובים מתמטיים חדשים של מסלולו, ומצאה שיש סיכוי – נמוך מאוד, כאמור – לכך שהעצם יתנגש בנו כבר במהלך ההקפה הנוכחית.

קראו עוד:

 

דירוג האסטרואידים המסוכנים

יש הרבה אסטרואידים בעלי פוטנציאל התנגשות יום אחד בכדור הארץ: טבלת סוכנות החלל האירופית מונה 870 עצמים כאלה. אמנם האסטרואיד 2006 QV89 האפיל למקום הרביעי בטבלת העצמים המסוכנים, אבל יש לזכור שיש עצמים גדולים ממנו בהרבה, כמו האסטרואיד בנו שקוטרו כחצי קילומטר, וכן שיש עצמים עם סיכויים גבוהים בהרבה להתנגש בכדור הארץ, כמו האסטרואיד הקטן 2010 FR12, שיש סיכוי לא קטן של 1 ל-16 שיפגע בנו – אבל ב-2095. גם האסטרואיד בנו, שהחללית אוסיריס רקס של נאס"א מקיפה אותו בימים אלה ממש, לא צפוי להוות סכנה עד שנת 2196.

 

 

מה שמייחד את 2006 QV89, אם כן, הוא לא גודלו או סיכוייו לפגוע בנו, אלא שהעדכון של סוכנות החלל האירופית מגיע בטווח של שלושה חודשים לפני הסיכוי לפגיעה.

 

אפילו אם התרחיש הבלתי סביר הזה יתממש והאסטרואיד אכן יתנגש בכדור הארץ ב-9.9, הוא צפוי לגרום לנזקים רחבי היקף ולאובדן חיי אדם – אבל לא לסכן את החיים בכדור הארץ או את חיינו שלנו בכדור הארץ. ככלל, אסטרואידים בעלי קוטר של קילומטר ומעלה נחשבים ל"מסכני ציוויליזציות" (לשם השוואה, העצם שהרג את הדינוזאורים היה בעל קוטר של 11 ק"מ – לכל הפחות). אסטרואידים גדולים פוגעים בכדור הארץ אחת לחצי מיליון שנה בערך; אסטרואידים בינוניים, כמו 2006 QV89, יכולים להשמיד מטרופולין גדול, והם פוגעים בכדור הארץ אחת לאלף שנה בערך; ואילו גופים קטנים יותר פוגעים בכדור הארץ מדי שנה בממוצע.

 

איך מתמודדים עם האיום

למעשה, אנחנו צפויים לשמוע הרבה יותר על אסטרואידים מסוכנים כמו 2006 QV89 בשנים הקרובות, והסיבה לכך היא המשאבים הרבים שסוכנויות החלל וההגנה משקיעות בגילויים – והשתכללות הטלסקופים, שמאפשרת לנו לצפות בעצמים קטנים ורחוקים יותר מאי פעם.

 

בד בבד, מדענים עובדים על מציאת פתרונות אפשריים להסטת אסטרואידים – אם וכאשר יתגלה אסטרואיד העושה את דרכו אלינו. ב-2022, החללית דארט ("חץ") של סוכנות החלל האמריקנית תתנגש באסטרואיד הבינוני דידימון, בניסיון לשנות את מסלולו. בשלב שני, ב-2026, החללית האירופאית הרה תחקור את דידימון הפגוע בניסיון לאסוף מידע שלא ניתן לאסוף מכדור הארץ – כמו מסתו, פני השטח שלו וצורת המכתש שיצרה דארט. כל זאת בניסיון לבחון האם הסטת אסטרואידים ממסלולם באמצעות התנגשות היא אפשרית, למקרה שאסטרואיד כזה יעמיד את עולמנו בסכנה.

 

אז מה עושים עם האסטרואיד 2006 QV89? כרגע שום דבר. אסטרונומים לא הצליחו לצפות בו מאז גילויו ב-2016. במהלך חודש יולי יגיע האסטרואיד ל"ניגוד", כלומר יעמוד בין כדור הארץ לשמש, ולכן יהיה מואר מהרגיל. בשלב זה מצפי כוכבים ברחבי העולם יכוונו אליו את מכשיריהם וינסו לדייק את מסלולו, בתקווה להוריד את הסיכוי הנמוך ממילא של התנגשות.

 


 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}