כמה זמן נמשכת יממה בכוכב הלכת נוגה? תלוי במזג האוויר

בעקבות תגלית מפתיעה של החללית היפנית אקאצוקי: פתרון לתעלומת משך היממה בכוכב הלכת הסוער
שתף: 
  • מזג האוויר בנוגה סוער עד כדי כך, שהוא משפיע על מהירות סיבוב הפלנטה כולה | אילוסטרציה: ESA/J. Whatmore
 
האינטראקציה בין האטמוספרה המהירה של נוגה לפני השטח שלה – וספציפית האינטראקציה בין האטמוספרה לפסגות ההרים והרי געש – משנה את מהירות סיבוב כוכב הלכת. כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Geoscience. המחקר מתבסס על תגלית של החללית היפנית אקאצוקי.
 
נוגה היא עוף מוזר במערכת השמש. שעה שהשמש וכל כוכבי הלכת מסתובבים על צירם נגד כיוון השעון (ביחס לקוטב הצפוני שלנו), נוגה היא היחידה שמסתובבת הפוך – עם כיוון השעון. והיא עושה זאת בקצב איטי להפליא: סיבוב אחד של נוגה על צירה אורך 243 ימים בכדור הארץ. באותו הזמן, האטמוספרה העבה של נוגה מסתובבת מהר בהרבה מפני השטח, כשהיא משלימה סיבוב מדי ארבעה ימים.
 
וכאילו כדי להוסיף עוד קצת מסתורין לתעלומה, קצב הסיבוב של נוגה אינו אחיד. כך, למשל, ב-2012 הוונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית מצאה שהיום בנוגה התארך ב-6.5 דקות לעומת המדידות שערכה שם החללית מגלן של נאס"א בתחילת שנות ה-90. לשם השוואה, באותה תקופה נוספו ליממה שלנו לא יותר ממספר שניות, וגם זה בגלל שהירח מאט בהדרגה את סיבוב כדור הארץ. ואילו לנוגה אין ירח שמאט אותה.
 
 
התוואי האטמוספרי שהתגלה לאורכה של נוגה. קרדיט: JAXA
 
 

הגל הגדול במערכת השמש

 
כעת, הודות לתמונות של החללית אקאצוקי של סוכנות החלל היפנית (JAXA), נראה שנמצא האשם בשינויים הללו: כבידת גלים (gravity wave).
 
ולא, הכוונה כאן איננה לגלי כבידה (gravitational wave) שהם עיוותים קוסמיים של המרחב-זמן שנתגלו ב-2016, אלא לגלים של ממש. כשהרוח בכדור הארץ למשל, סוחפת מים בים, ובכך עורמת מים על מים, היא מפרה את איזון הכבידה של המים. כדי לשוב לאיזון, המים הנוספים נופלים חזרה לארץ – והגולשים נהנים מהנפילה הזאת. תופעה דומה מתרחשת גם באטמוספרה, כשרכסי הרים עורמים זרמי רוחות אחד על גבי השני. כדי לשוב לאיזון כבידתי, כלומר כדי להתקרב למרכז המסה של כדור הארץ, העננים העליונים והקרים יותר נשברים מטה.
 
תרשים סכמטי של היווצרות גלים אטמוספריים בנוגה. כבידת הגלים משפיעה על מהירות סיבוב כוכב הלכת. קרדיט: ESA
 
 
מזג האוויר הסוער בנוגה נעשה סוער יותר בשל רכסי ההרים בכוכב הלכת |קרדיט: NASA - Jet Propulsion Laboratory
 
בסוף 2015, מעט אחרי שנכנסה למסלול סביב נוגה, המקפת אקאצוקי הבחינה בגל ענק ומוזר בנוגה. הגל העצום, בצורת קשת, השתרע כמעט מקוטב אל קוטב, מה ששיווה לנוגה כולה מראה של סמיילי. הגל נעלם והופיע מחדש מספר פעמים, אבל בכל פעם הוא נוצר מעל האזור הררי אפרודיטה טרה. מניתוח פני השטח באורכי גל שונים, שיכולים לחדור מבעד למעטה העננים הסמיך של נוגה, החוקרים הצליחו לאשר שמדובר בכבידת גל אטמוספרי – הגדול שאי פעם נמדד במערכת השמש – שנוצר כתוצאה מאינטראקציה בין הרוחות המהירות לפסגות ההרים.
 
ואיך כל זה קשור למהירות הסיבוב של כוכב הלכת? ובכן, האטמוספרה הצפופה של נוגה מסיבית עד כדי כך, ומהירה כל כך ביחס לסיבוב פני השטח, שהחוקרים מעריכים שגלים אטמוספריים כאלה משנים את מהירות סיבוב כוכב הלכת כולו. כשגלי רוחות עוצמתיים קורסים כבידתית במורד ההרים, הם דוחפים ומאיצים את ההרים והקרקע. וכשמזג האוויר נוח (יחסית לנוגה), הסיבוב מאט.
 
אם כן, התשובה לשאלה "כמה זמן אורכת יממה בנוגה?" היא "תלוי במזג האוויר".
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}