מאז ומעולם הביטו אנשים אל שמי הלילה בהשתאות, בסקרנות וביראה. סודותיהם הנסתרים של גרמי השמיים נחשפים היום באמצעות טלסקופים משוכללים, כלי רכב חלליים, ושיטות צילום מתקדמות. כלים אלו מאפשרים לנו ללמוד את אופיים במבט מקרוב, וליהנות מיופיים במבט מרחוק. צפו דרך 'הטלסקופ הווירטואלי' בגופים שמימיים המצויים במרחקים שונים מאתנו, והכירו את ייחודם.
מה עושים?
היכנסו לתערוכה הדיגיטלית בקישור הבא. התערוכה מציעה חוויה של תצפית פעילה בגופים מקרוב ומרחוק. כך ניתן לבחון גלקסיות, גופים במערכת שלנו כמו השמש, הירח וכוכב הלכת מאדים; שביטים, מטאורים וחלקיקי רוח שמש.
מעל 60 שנים שלוויינים מלאכותיים מקיפים את כדור הארץ. חלקם משמשים לתקשורת, כמו שידורי טלוויזיה, חלקם מצלמים את פני כדור הארץ למטרות שונות, חלקם עוקבים אחר מזג האוויר, חלקם מסייעים בניווט, וחלקם, שששש... זה ממש סודי...!
אבל האם בזה מיצינו את דרכי השימוש שלנו בלוויינים? לא בטוח. ביקשנו שתציעו לנו שימושים אזרחיים שונים בלוויינים, שישפרו את חיינו כפרטים וכקהילה.
בשלב הראשון, פרסמנו בדף הפייסבוק של מוזיאון המדע את הקריאה - שלחו לנו את הלוויינים שלכם! השימוש שהצעתם יכול היה להיות דמיוני ולא בהכרח ישים, אבל הוא היה חייב לענות על איזשהו צורך, ולהתייחס לעקרונות בסיסיים של לוויין.
קיבלנו עשרות הצעות ללוויינים, המתארות את הלוויין ואת תפקידו, וכן איורים שהמחישו את הלוויין המוצע וחלקיו העיקריים.
צוות מקצועי מטעם המוזיאון בחר את 5 הלוויינים הטובים ביותר מבין ההצעות, ולכל לוויין משפחתי מבין החמישה הנבחרים ציוותנו מומחה או מומחית שסייעו לה לבנות דגם שייצג את הרעיון העיקרי של הלוויין.
אתם מוזמנים לצפות בחמשת סרטוני הלוויינים בקישור הבא - ולהצביע – איזה לוויין הכי מוצלח?
רקע על סדנת נפלאות מערכת השמש:
במהלך סדנה זו נתייחס להגדרת כוכב לכת, מספר כוכבי הלכת במערכת השמש, שמות כוכבי הלכת וחיפוש אחרי כוכבי הלכת הבולטים בעזרת אפליקציית Sky Map.
אתם מוכנים ללמוד על מערכת השמש ולצפות בכוכבי הלכת מהבית?
הצטרפו אלינו בשידור החי ב-28 בינואר בשעה 17:00.
מהלך הניסוי:
הורידו את אפליקציית Sky Map
לחצו על כפתור ההתחלה.
כתבו את שם כוכב הלכת במפתח החיפוש.
עקבו אחר החץ שמופיע על המסך וכשיגיע לכוכב הלכת יופיע סביבו עיגול גדול הניתן להגדלה.
חידה: הסתכלו על השמש - מהו כוכב הלכת הכי קרוב לשמש לפי מה שאתם רואים באפליקציה? האם זה באמת כוכב הלכת הקרוב ביותר? תוכלו להסביר?
חידה: חפשו את כדור הארץ, האם מצאתם? מה הסיבה?
שלחו לנו צילום מסך של כוכב הלכת מאדים וכוכב הלכת שבתאי
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
כדי להגיע ממקום למקום ביישוב המגורים שלנו - אנחנו יכולים פשוט ללכת ברגל. אם זה רחוק - אולי נחליט לקחת אופניים, או ליסוע באוטובוס. מי שיוצא לחופשות בחו"ל - יכול לטוס במטוס, או להרפתקנים שבינינו - אפשר לשוט באונייה. אבל - מי שרוצה להגיע לחלל, לא יוכל להיעזר באף אחד מכלי התחבורה האלה. כדי להגיע לחלל צריך לשבת על חללית קטנה הממוקמת על גבי טיל ענק - בגודל של בניין מגורים שלם - כדי לזכות ולראות את כדור הארץ מהחלל. הצטרפו אלינו לסדנא לבניית דגם חללית, וללמוד עוד על הטיסה לחלל.
הצטרפו אלינו כדי ללמוד על החלל. מחכים לך בשידור החי ב 28 בינואר בשעה 17:00.
מהלך הניסוי:
קחו את הבריסטול הראשון וכופפו אותו בצורת גליל ואז הצמידו אותו באמצעות דבק.
קחו את הבריסטול השני וחלקו אותו לשני חלקים: אחד מרובע ושני מלבני.
קחו את החלק המרובע וחלקו אותו לארבעה משולשים זהים.
קחו כל משולש והדקו את פינות הבסיס, חברו את כל המשולשים לגוף החללית, שהוא הבריסטול הראשון. המשולשים חייבים להיות בזווית של 90 מעלות. כאן נקבל את כנפי החללית.
קחו את החלק המלבני וחלקו אותו לשני מלבנים זהים (נצטרך רק מלבן אחד).
קחו את המלבן ובצעו חתך מפינה אחת בלבד למרכז המלבן.
סובבו את הנייר עד שתקבלו חרוט - זהו החלק הקדמי של החללית.
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
כדי להגיע ממקום למקום ביישוב המגורים שלנו - אנחנו יכולים פשוט ללכת ברגל. אם זה רחוק - אולי נחליט לקחת אופניים, או ליסוע באוטובוס. מי שיוצא לחופשות בחו"ל - יכול לטוס במטוס, או להרפתקנים שבינינו - אפשר לשוט באונייה. אבל - מי שרוצה להגיע לחלל, לא יוכל להיעזר באף אחד מכלי התחבורה האלה. כדי להגיע לחלל צריך לשבת על חללית קטנה הממוקמת על גבי טיל ענק - בגודל של בניין מגורים שלם - כדי לזכות ולראות את כדור הארץ מהחלל. בסדנא לבניית דגם חללית שבסרטון נלמד גם על הטיסה לחלל.
מהלך הניסוי:
קחו את הבריסטול הראשון וכופפו אותו בצורת גליל ואז הצמידו אותו באמצעות דבק.
קחו את הבריסטול השני וחלקו אותו לשני חלקים: אחד מרובע ושני מלבני.
קחו את החלק המרובע וחלקו אותו לארבעה משולשים זהים.
קחו כל משולש והדקו את פינות הבסיס, חברו את כל המשולשים לגוף החללית, שהוא הבריסטול הראשון. המשולשים חייבים להיות בזווית של 90 מעלות. כאן נקבל את כנפי החללית.
קחו את החלק המלבני וחלקו אותו לשני מלבנים זהים (נצטרך רק מלבן אחד).
קחו את המלבן ובצעו חתך מפינה אחת בלבד למרכז המלבן.
סובבו את הנייר עד שתקבלו חרוט - זהו החלק הקדמי של החללית.
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
ספקטרומטר הוא שם גדול למכשיר פשוט ומרתק. כל מי שראה פעם קשת בחייו, אותם צבעים מרהיבים שמופיעים בשמים כאשר השמש מאירה בזמן שיורד גשם, יודע שאור השמש מורכב למעשה מהמון צבעים מרהיבים. אור המגיע ממקורות אור שונים, מורכב מצבעים שונים, או מדויק יותר לומר - מאורכי גל שונים. ספקטרומטר הוא כלי המגלה לנו אילו צבעים מרכיבים את האור שאנו בוחנים - ואחד השימושים המרתקים שנועדו לו הוא במסגרת החיפוש אחר חיים במקומות אחרים ברחבי היקום שלנו!
הצטרפו אלינו בשידור החי. מחכים לכם ב- 28 בינואר בשעה 17:00.
מהלך הניסוי:
חותכים את הקווים הרציפים של התבנית.
מכופפים את הקווים המקווקווים לתבנית.
מדביקים את הקווים המקווקווים לתבנית.
מסירים את השכבה הראשונה (השכבה הצבעונית הדקה) מהשכבה השנייה בדיסק הקשיח.
לוקחים חתיכה מהשכבה השנייה של הדיסק הקשיח ומניחים אותה בחזית התבנית.
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
כאשר גלילאו גלילאי הביט בפעם הראשונה דרך הטלסקופ שלו אל עבר כוכב הלכת צדק, וראה את 4 הירחים הגדולים שלו מקיפים אותו - העולם שאנחנו חיים בו התהפך על הראש. הטלסקופ - כלי פשוט ורב עצמה, סיפק לו את ההוכחה הניצחת שלא כל גרמי השמיים סובבים סביב כדור הארץ. כדור הארץ שאנו חיים עליו יכול להיות חשוב מאוד עבורנו, אבל הוא לא מרכז היקום. מאז ועד היום - מספקים טלסקופים מידע מרתק על היקום בו אנחנו חיים, על המפץ הגדול, על היווצרות כוכבים וכוכבי לכת, על מערכות שמש אחרות ועל הסיכוי למצוא בהן חיים. הצטרפו לסדנא מרתקת בה נלמד מעט על טלסקופים ואיך הם פועלים.
הצטרף אלינו לשידור החי ב- 28 בינואר בשעה 17:00.
מהלך הניסוי:
מכופפים את נייר הבריסטול הראשון ומניחים דבק כדי להצמידו, ואז שמים את העדשה הגדולה על קצה אחד של הנייר ומצמידים באמצעות דבק.
מכופפים את דף נייר הבריסטול השני ומניחים דבק כדי להצמידו, ואז שמים את העדשה הקטנה על קצה אחד של הנייר ומצמידים אותו עם דבק.
מכניסים את הנייר המקופל בקוטר קטן יותר לנייר המקופל הגדול יותר ואז מקבלים טלסקופ.
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
רקע על סדנת שיגור הטילים:
הסדנה תעסוק בטילים, כיצד הם פועלים, ומדוע אנחנו משתמשים בהם כדי לשגר לוויינים וחלליות לחלל. רוצים לשגר איתנו טילים? הצטרפו אלינו לסדנה מרתקת.
מהלך הניסוי:
מלאו את צינור הפלסטיק בחומץ עד האמצע.
שימו שתי כפיות אבקת סודה בתוך פיסת נייר והכניסו אותו לחלק העליון של צינור הפלסטיק - מבלי שהוא נוגע בחומץ.
סגרו את הצינור עם פקק הגומי, והתחילו לערבב את החומרים אשר בפנים לכמה שניות.
אחזו בפקק בלבד, וכוונו את הצינור קדימה בכדי לשגר את הטיל.
(הערה: עליכם לבצע את הניסוי בחלל פתוח – בחצר או במקום כלשהו מחוץ לבית)
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות הניסוי שלכם! שלחו לנו תמונות או סרטונים לעמוד הפייסבוק של מצפה הכוכבים אלקאסמי או באמצעות דואר אלקטרוני: marsad.alqasemi@gmail.com
שריפות הענק באוסטרליה, 28 בינואר 2020. קרדיט: Nick-D
טמפרטורת פני השטח הממוצעת בכוכב הלכת ארץ בשנה החולפת הייתה החמה ביותר מאז שהחלו המדידות לפני 130 שנה – כך לפי מכון גודארד לחקר החלל (GISS) של נאס"א. 2020 הייתה חמה מעט יותר מהשנה החמה ביותר עד כה, 2016. במקביל, מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA) פרסם את תוצאות המחקר העצמאי שלו – ומצא כי 2020 הייתה השנה השנייה החמה ביותר, אחרי 2016. שלא כמו נאס"א, לנוא"א אין את היכולת למדוד את הטמפרטורה בקטבים – והבדל זה במתודולוגיה יכול להסביר את ההבדל בתוצאה הסופית.
כמובן, אין חשיבות לשאלה איזו שנה הייתה החמה ביותר, ומשתנים מקומיים רבים משפיעים על מממוצע הטמפרטורות השנתי. ככלל, שבע השנים האחרונות היו שבע השנים החמות מאז תחילת המדידות, וכדור הארץ חם היום ב-1.02 מעלות צלזיוס יותר מאשר ממוצע השנים 1951 - 1980, וב-1.2 מעלות צלזיוס יותר מאז בסוף המאה ה-19. הסיבה העיקרית להתחממות היא פליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן.
130 שנות פליטות גזי חממה והשפעתן על כוכב הלכת – בפחות מדקה.
נוסף להמשך הצטברות גזי החממה באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית, כמו שריפת דלקי מאובנים למשק האנרגיה, שני אירועים משמעותיים השפיעו על הטמפרטורה הממוצעת ב-2020. בתחילת השנה שריפות ענק באוסטרליה כילו כ-200 קמ"ר אדמה. השריפות שחררו עשן וחלקיקים אחרים לגובה של כמעט 30 ק"מ באטמוספרה, ואלה חסמו חלק מקרינת השמש – ותרמו לקירור האטמוספרה של כדור הארץ.
לעומת זאת, למשבר הקורונה הייתה השפעה הפוכה. אמנם נראה שהאנושות פלטה פחות פחמן דו-חמצני בשנה שעברה, אבל התחממות כדור הארץ היא תוצאה של הצטברות איטית של גזי החממה באטמוספרה מאז המהפכה התעשייתית – והשבתה זמנית של ענפים מזהמים כמו תעופה אזרחית לא הפכה את המגמה. למעשה, הסגרים השונים ברחבי העולם הביאו לירידה משמעותית בזיהום אוויר, מה שאפשר לקרינה רבה יותר מהשמש לפגוע ישירות בקרקע ולחמם אותה.
מאסק ובזוס משתפים פעולה למען הסביבה
במקביל לדו"ח השנתי של נאס"א ושל נוא"א, החליטו שני ברוני החלל ג'ף בזוס ואילון מאסק, שהם גם שני האנשים העשירים ביותר בכוכב הלכת, לשתף פעולה במטרה לשלוח לוויין שינטר את רמות המתאן באטמוספרה.
הלוויין, MethaneSAT, הוא פרויקט של עמותה ללא מטרות רווח בשם קרן הגנת כדור הארץ, או EDF. בחודש נובמבר, קרן בזוס לכדור הארץ תרמה 100 מיליון דולר ל-EDF במטרה לתמוך בבניית ובשיגור הלוויין החדש – כחלק מהתחייבותו של בזוס לתרום לא פחות מ-10 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר האקלים.
בשבוע שעבר נודע שה-EDF חתמה על חוזה עם המתחרה העיקרי של חברת בלו אוריג'ן של בזוס – ספייס אקס של מאסק. ספייס אקס תשגר את ה-MethaneSAT על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של מאסק כבר באוקטובר 2022.
הלוויין החדש ינסה לגשר על הפער הקיים בניטור פליטות מתאן מקומיות, בדגש על תעשיות הנפט והגז. זאת כיוון שאחרי פחמן דו-חמצני, מתאן הוא הגורם השני בחשיבותו להתחממות כדור הארץ. למעשה, מומחים מעריכים כי הפחתת פליטות המתאן מתעשיות הנפט והגז ב-45% עד 2025 תהיה משמעותית לעתיד החיים על כדור הארץ כמו סגירת שליש מתחנות הכוח הפחמיות.
הרצאת ה-TED שהזניקה את פרויקט MethaneSAT.
כיום פועלים רק לוויינים מסחריים שמנטרים פליטות מתאן. ל-MethaneSAT תהיה רזולוציה גבוהה בהרבה ושדה ראייה רחב יותר מהלוויינים הקיימים, ובעיקר: ב-EDF מתכוונים לשתף את הנתונים שיאספו חינם אין כסף, כך שכל חברה וממשלה תוכל לעקוב בזמן אמת אחר הפליטות.
משחק טריוויה בממשק ”טריוונטי“ בנושא חלל ולוויינים. יש בו שלושה שלבים המדמים את שלושת מסלולי הלוויינים המרכזיים בחלל. לכל מסלול דרגת קושי משלו: נמוכה, בינונית, גבוהה.
שבוע החלל הישראלי 2021 עוסק בנושא שהוא חוד החנית של תעשיית החלל הישראלית: לוויינים!
כדי להבין את חשיבותו של הלוויין לחקר כדור הארץ והחלל ולהבין את תפקודו בשמיים, פיתחנו את מערך הפעילות הזה, המסביר את נושא הלוויינים בצורה קלילה ומאפשר לתלמידים להתייחס אליהם בכבוד הראוי להם – כאל גיבורי-על!
תחילה נציג הסבר קצר על החלל ועל מה שיש בו. לאחר מכן נלמד על הלוויין באמצעות המחשה ויזואלית: הלוויין כגיבור-על. בהמשך נשחק משחק "דאבל" כיפי, כדי להכיר את יכולותיהם המופלאות של הלוויינים השונים. לבסוף, מחומרים ממוחזרים נבנה לוויין שממחיש את גודלו של לוויין אמיתי.
למקרה שיהיו פערי ידע, הוספנו לכם סרטונים והסברים על החלל ועל לוויינים.
מיועד עבור תלמידי כיתות א'-ד'
מטרות הפעילות:
התלמידים יגדירו מהו לוויין ומהם תפקידיו השונים.
התלמידים ימנו את רכיבי הלוויין השונים, באמצעות משחק קלפים.