אחד מענפי האסטרופיזיקה והתחומים המדעיים הוותיקים ביותר, קוסמולוגיה, הוא פקעת של שאלות שיכולות לעשות לכל אחד סחרחורת: האם ליקום יש צורה? האם יש לו התחלה וסוף? איך היקום נולד? האם הוא רק זמני או נצחי לעד? מהם ה"חומר השחור וה"אנרגיה האפלה" המהווים כ-95% מן היקום? 

הצטרפו למסע קצר למרחבי היקום. נתחיל בכוכב הלכת שלנו ובשכונתו הקרובה, נמשיך משם בטיול דרך שביל החלב, ונרחיק עד לגלקסיות רחוקות והקצוות הנידחים של היקום הנצפה.

הרצאה שתיקח אתכם אל מאחורי הקלעים של משימתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל.

בכדור-הארץ מתרחשות כאלפיים סופות ברקים בכל רגע נתון ובזמן שאתם קוראים שורות אלה, כל שניה פורצים כחמישים ברקים בממוצע. סערות אלה הן סימן למזג-אוויר קיצוני, שכן בדרך כלל הם מלוות גם בברד כבד ובגשמים עזים העלולים לגרום לשטפונות, ולעתים גם בסופות טורדנו. מערכות לאיתור ברקים מנטרות את התקדמות הסופות ומספקות התראות וחיזוי, וזאת הן מפני השטח והן מהחלל, באמצעות לוויינים. 

 

אך כדור הארץ לא לבד. חישה מרחוק של ברקים מבוצעת גם על ידי חלליות, שכן בכוכבי-הלכת צדק ושבתאי התגלו זה מכבר סופות ברקים עזות.

במסגרת שבוע החלל העולמי, מרכז החלל הדרוזי על שם אילן רמון מכין לכם הרצאות מרתקות ופעילויות במגוון נושאים:

 

19:00 - 19:45   הרצאה על האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בנחיתה מאוישת על מאדים.

20:00 - 21:00   הרצאה על שימוש בטכנולוגיית הדפסת תלת ממד בחלל.

20:00                פעילות בפלנטריות בנושא קבוצות כוכבים

21:00 - 22:00   תצפית מודרכת לכוכבי לכת ולירח

 

האירועים שסללו את הדרך לחלל עשויים מהחומרים שמהם עושים סרטים. בהרצאה זו נעקוב אחר התפתחות חקר החלל המודרני, מרעיונות של אנשי חזון ואגודות חובבים, ועד להכרה של הקהילה המדעית; מפעילות של בודדים ועד מפעלי ענק בתמיכת ממשלות.

אמנם עוד טרם מצאנו חיים מחוץ לכדור הארץ אבל בעשרים השנים האחרונות מצאנו שלל כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, כולל אחד הסמוך לשמש הקרובה אלינו ביותר.

מדינת ישראל נכנסה לתחום החלל משקולי ביטחון, בתחילת הדרך, אבל גם ידעה להתמקד בתחומים שהם כיום המובילים בעידן החדש בחלל.

באוירת שיחה בין חברים על בירה ובוטנים, נסקור כמה מהסיבות שהובילו את ישראל להוביל בתחום החישה מרחוק בדגש על מזעור מערכות. החל ממשימות "שלום" ו"ונוס" שעושות שימוש בטכנולוגיה ישראלית ועד מלך הירחים, צדק, עם פרוייקט JUICE (ראשי תיבות של JUpiter ICy moons Explorer).

אפשרות קיומם של חורים שחורים ענקיים שמסתם פי מיליון עד פי מיליארד ממסת השמש הועלתה כבר לפני כארבעים שנה כהסבר אפשרי למנגנון הפעולה של הקוואזרים, אחת התופעות המסתוריות ביקום שבהן אנרגיה עצומה סובבת סביב גרעין גלקטי. אולם סבירותה של השערה זו נותרה בספק.

לתנועת האטמוספירה ממקום למקום, כלומר לרוח, יש השפעה על עיצוב פני השטח של כוכבי לכת סלעיים. הופעתן של צורות נוף איאוליות, כלומר כאלה שנוצרות על ידי רוח כמו דיונת חול, למשל, מרמזת על יחסי הגומלין שבין הרוח לקרקע. בהרצאה זו נתמקד בצורת הנוף האיאולית הנפוצה ביותר בכוכבי הלכת מאדים, נוגה וארץ – פסי רוח.