תעשיה ומחקר

חקר כוכב הלכת צדק וירחיו במסגרת פרויקט JUICE

במסגרת שיתוף פעולה מדעי עם סוכנויות החלל האיטלקית (ASI) והאירופית (ESA), מומחים מהאקדמיה והתעשייה הישראלית מפתחים טכנולוגיה למשימת JUICE המתוכננת לחקור את כוכב הלכת צדק וירחיו.
lesson Image
Jupiter and Ganymede | NASA Goddard Space Flight Center
מבַצעים:
סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל האמריקאית (NASA), מכון ויצמן למדע
פרויקט JUICE (ראשי תיבות של JUpiter ICy moons Explorer) הוא פרויקט הדגל של סוכנות החלל האירופית ESA במסגרתו מפותחת חללית שמתוכננת להיות משוגרת בשנת 2022 ולהגיע לכוכב הלכת צדק וירחיו בשנת 2030. משימתה המדעית מתוכננת להימשך שלוש שנים, אשר במהלכן יתבצעו תצפית וחקירה של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש ושלושה מירחיו: גנימד, קליסטו ואירופה.
 
בין השאר, עתידה החללית לבחון את האטמוספירה המיוחדת של צדק, למדוד את המגנוטוספירה (האזור המושפע עקב השדה המגנטי) ולחקור את שדות הגרביטציה של כוכב הלכת ושלושת יריחיו במסגרת המחקר GM3, בו לוקחים חלק גם סוכנות החלל הישראלית, חברת אקיוביט ומדעני מכון וייצמן למדע. כמו כן, החללית תשמש כדי לחקור את מבנה שכבות הקרח שבירחים גנימד (הגדול מבין ירחי מערכת השמש כולה) ואירופה, כמו גם את מאפייני האוקיינוס התת-קרחי שלהם.
 
החללית, שתשקול כמעט שני טון, תצויד בכור גרעיני המיועד לאספקת כח לחללית ולמטענה. המכשור המדעי שיותקן בה, במשקל של כמאה ק"ג, ישמש לביצוע 11 מחקרים שונים שיבוצעו באחריותה של סוכנות חלל אחת או יותר מבין קבוצת שש עשרה מדינות אירופאיות, ביניהן סוכנויות החלל האיטלקית היפנית והאמריקאית. רשימת הציוד כוללת, בין השאר, מצלמות, ספקטרומטר (מכשיר המפיק ספקטרום למדידת אורכו של גל), רדאר, מד-גובה, וגלאים מסוגים שונים. המכשירים ייבנו על ידי קבוצות של מדענים מ- 16 מדינות באירופה, יפן וארה"ב ובמימון משותף של המדינות בהן קבוצת מדענים מישראל ומכשיר הנבנה על ידם בישראל.
 
את הצוות הישראלי מוביל ד״ר יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע, האחראי על אחד הניסויים העוסק בחקר האטמוספירה של צדק. לצורך ניסוי זה פיתח הצוות בישראל מכשיר מדידה, שמיוצר בחברת "אקיוביט", המתמחה בשעונים אטומיים ובמדידות של זמן. השעון המדויק שמייצרת חברת אקיוביט יאפשר מדידות של זמן ההסטה של קרן רדיו שתשלח מהגשושית לכוכב הלכת ותמשיך בדרכה לכדור הארץ. מדידת השינויים בתדר בזמן שהקרן עוברת דרך האטמוספירה של צדק תאפשר ללמוד על מבנה האטמוספירה ועל תנועת הגזים בה. "זו פעם ראשונה שהתקן שנבנה בישראל ייצא אל מעבר למסלול שסביב כדור-הארץ", אומר ד"ר כספי.
 
הגשושית מתוכננת לבצע כ-100 הקפות של כוכב הלכת כשבמהלכן תחלוף גם קרוב מאד מאד לירחיו של צדק. הסברה היא שבירחים של צדק נמצא מקור מים גדול מאוד המסתתר מתחת לשכבה עבה של קרח. ״אם ישנם חיים במקום כלשהו במערכת השמש אז זהו אחד המקומות האחרונים שנותרו לנו לחפש בהם״ אומר אומר ד״ר אלי גלנטי ממכון ויצמן, שותפו של ד״ר כספי למחקר. הגישושית תמפה את הירחים, ואת האוקיינוסים התת קרקעיים הנמצאים בהם באמצעות מדידת שדה הכבידה. 
 
הרכב יסיים במסלול סביב “גנימד”, שהוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש, והיחיד שידוע שמייצר את השדה המגנטי של עצמו ככל הידוע. הגשושית תבצע תצפית על האינטראקציה היחודית בין השדה המגנטי לחלקיקים הטעונים המקיפים אותו.
 
עדכונים נוספים:

 

עודכן ב:
03.10.2023