פרח ראשון בחלל: שלב נוסף במהפיכה חקלאית

שתף: 
  • flower_in_space.jpg

    הפרח הראשון בחלל בשיא פריחתו | צילום: סקוט קלי; NASA

אסטרונאוטים הצליחו לגדל צמחים פורחים בתחנת החלל הבינלאומית וזהו צעד חשוב בדרך לחקלאות משמעותית בחלל

 
ציניה (Zinnia), פרח נוי פשוט קרוב משפחה של המרגנית, זכה לעשות היסטוריה בימים האחרונים כשהיה לפרח הראשון הפורח בחלל, לאחר שהשלים שם את כל מסלול גידולו. האסטרונאוט האמריקני סקוט קלי, המנהל את ניסוי הגינון בתחנת החלל הבין-לאומית, הפיץ בטוויטר תמונה של הפרח הכתום, רק כמה שבועות לאחר שדיווח כי צמחי הציניה נובלים, ואינם מסתדרים עם התנאים בתחנה. מומחי הגינון של נאס"א העריכו כי הסיבה לנבילה היא עובש המתפתח על הצמחים, ואכן – לאחר שקלי הגביר את האוורור של הצמחים, נראה כי הבעיה נפתרה, והפרחים משגשגים. 
 
זו אינה הפעם הראשונה שאנשי צוות מגדלים צמחים בחלל, אבל זו הפעם הראשונה שניסוי בצמחים פורחים הושלם בתחנת החלל הבין-לאומית מהזרע ועד שלב הפריחה. אך  חשיבות ההצלחה היא לא רק באפשרות ליהנות מצמחיה צבעונית אי שם בחלל, אלא הרבה מעבר לכך. 
 
"זה משמעותי למדי שאנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו", אמר לגרדיאן פרופ' דירן קטאריה החוקר את הישרדותם של זרעים בחלל. "אם אנחנו שואפים לסביבה בת-קיימא, אנו זקוקים להאבקה מצליבה". קטאריה אינו מדבר על פרח נוי אחד, כמובן, אלא על חזון בו אנו מצליחים לגדל צמחים פורחים רבים במערכת אקולוגית עם אפשרות האבקתם, שהיא התנאי הבסיסי להפריית פרחים וגידול פירות וירקות רבים. זהו חזון שחורג הרבה מעבר לחיים בתחנת החלל הבינלאומית והוא רלוונטי במיוחד לטיסות מאוישות ליעדים רחוקים יותר במערכת השמש ויצירת מערכת אקולוגית בפלנטות אחרות, כמו מאדים. 
 

היסטוריה ירוקה

 
זרעי הציניה הובאו לתחנה לפני כשנה וחצי, במסגרת מערכת הגינון Veggie שפיתחה חברת Orbital Technologies האמריקנית. המערכת כוללת מצע גידול המכיל זרעים, מערכת השקיה בתוך האדמה, וכן תאורת לד בשלושה צבעים – אדום, כחול וירוק – כדי לספק לצמחים את כל אורכי הגל הדרושים להם. התאורה פועלת עשר שעות ביממה, לעומת 14 שעות חושך, כדי לדמות מחזורי יום ולילה. מכיוון שתחנת החלל מקיפה את כדוה"א 16 פעמים ביממה, אין אפשרות ליצור בה מחזורי תאורה סדירים באור טבעי. מערכת Veggie  כללה גם צמחי חסה רומית, שאנשי הצוות כבר קטפו ואכלו ממנה באוגוסט שעבר. השנה אמורים האסטרונאוטים לגדל גם כרוב סיני, ובשנה הבאה – עגבניות. 
 
השפעתם של התנאים בחלל על צמחים נבדקה עוד הרבה לפני שהחל עידן הטיסות המאויישות. כבר בשנות ה-40 שיגרו האמריקנים זרעים לחלל בטילי ה-V2, שלא נכנסו למסלול סביב כדוה"א. זרעים של תירס, כותנה ושעורה ששוגרו בניסויים האלה הונבטו לאחר מכן בהצלחה, חרף החשש של המדענים מפני השפעת הקרינה שספגו בחלל. החללית אפולו 14, ששוגרה לירח ב-1971, נשאה עמה 500 זרעים של עצים שונים. לאחר שהוחזרו לכדור הארץ, הזרעים הונבטו לצד זרעים שלא טסו לחלל, ולא נמצאו הבדלים בין הצמחים. 
 
הנסיונות לגדל צמחים בחלל עצמו התחילו ב-1982 בתחנת החלל הסובייטית סליוט-7, והקוסמונאוטים הצליחו לגדל בתחנה צמחי תורדנית (Arabidopsis) – קרובי משפחה של החרדל. בהמשך גידלו אנשי הצוות של תחנת החלל מיר כמה דגנים, ואילו בסקיילאב האמריקנית נעשו ניסויים בגידול צמחי אורז. למרבה ההפתעה, רוב הניסויים העלו כי צמחים יכולים להתפתח היטב בתנאי חוסר כבידה. הקשיים בחקלאות בחלל נובעים בעיקר מגורמי הסביבה האחרים – תאורה מתאימה, השקייה, דישון ואוורור.  
 

לגוף ולנפש

 
במשך עשרות שנים הסתדרו מאות אסטרונאוטים בחלל בלי לגדל צמחים. אולם בשנים האחרונות נשלחים אסטרונאוטים למשימות חלל ארוכות יותר ויותר, בעיקר כדי לבחון כיצד יוכלו בני אדם לתפקד במשימות ממושכות כמו טיסה למאדים. בתנאים כאלה, רוב המומחים תמימי דעים כי מזון טרי ישפר מאוד את בריאותם של אנשי הצוות, ויספק להם מרכיבי מזון חיוניים. צמחים גם יכולים לסייע בשיפור תנאי החיים בחללית – הם מעשירים את הסביבה בחמצן ומפרקים CO2 – מה שהיום עושות מערכות של משאבות ומסננים. נוסף על כך, הצמחים תורמים גם לבריאות הנפש. מחקרים פסיכולוגיים על צוותים ששהו בבידוד ממושך, כמו למשל בתחנות מחקר באנטארקטיקה, העלו כי נוכחות של צמחים והעיסוק בטיפוחם תורמים לרווחה של אנשי הצוות. יכול מאוד להיות שהצלחת המסע של  האנושות אל כוכב הלכת האדום, תהיה תלויה ביכולת לייצר בדרך לשם סביבה ירוקה. 
 
גידול חסה בתחנת החלל הבינלאומית:

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}