ב-14 במאי 2025 שיגרה סין לחלל את 12 הלוויינים הראשונים בפרויקט "Star Compute" — כחלק ממערך עתידי חסר תקדים של 2,800 לוויינים שירכיבו יחד מחשב-על מבוזר הפועל כולו בחלל. כל לוויין במערך מצויד במעבד בינה מלאכותית מתקדם ובמערכת תקשורת לייזר מהירה. מטרת המיזם: לעבד מידע ישירות בחלל, על מנת להקטין משמעותית את המידע שצריך להעביר לתחנות הקרקע על כדור הארץ.
המערכת החדשה - ששמה "מגה-מערך (קונסטלציית) שלושת הגופים", שם המתכתב עם רומן המד"ב הסיני המפורסם, היא קפיצת מדרגה טכנולוגית בכל הנוגע לעיבוד נתונים מהחלל. כל אחד מ-12 הלוויינים הראשונים שנשלחו למסלול הוא למעשה מחשב המעבד מידע במהירות 744 טרה (טרה: אלף ג'יגה, או מיליון מגה) בשניה בעזרת מודל בינה מלאכותית הכולל שמונה מיליארד פרמטרים. יחד, מציעים הלוויינים יכולת חישובית של 5 פטה בשניה (פטה: מיליון ג'יגה) – עוצמה שיכולה להתחרות במחשבי העל החזקים ביותר בעולם היום. על פי הממשלה הסינית, האשכול הראשוני ששוגר מספק גם 30 טרה-בייט של אחסון מובנה (לא הרבה ביחס למחשבים במרכזי נתונים, אבל המון ביחס ללוויינים).
הפרויקט מובל על ידי חברת ADA Space הסינית, שהוקמה ב-2018 ומתמקדת בלוויינים מבוססי בינה מלאכותית. בינואר, הגישה החברה בקשה להנפקה בבורסה בהונג קונג. על פי החברה, מדובר ב"קבוצת המחשוב החללי הייעודית הראשונה בעולם", שבניגוד לרוב הלוויינים… שאוספים מידע, גם מעבדת אותו בזמן אמת ובאופן עצמאי, בהיקף חסר תקדים.
הלוויין שלוקח החלטות
למגה-מערך כזה של אלפי לוויינים-מחשבים יש שלל יתרונות. אחד מהם הוא ההתמודדות עם ההיקף העצום של המידע: כשלוויין אוסף מידע (למשל, תמונות של סופת הוריקן או קרינה קוסמית), הוא בדרך כלל שולח את המידע לתחנות קרקע, שם הוא מעובד. תהליך זה צורך זמן, רוחב פס לתקשורת מהירה, ולעיתים יש השהיה של שעות או ימים. מעבר לכך, כיום רק כ-10% מהמידע שנאסף על ידי לוויינים אכן מועבר לכדור הארץ, בשל מגבלות של רוחב פס ושל זמינות תחנות הקרקע. דמיינו מצלמה שפועלת 24 שעות ביממה אך מסוגלת לשלוח רק תמונה אחת ביום.
ב-Star Compute, העיבוד מתבצע בחלל, והמסקנות בלבד נשלחות לכדור הארץ. כך, המערכת משחררת צווארי בקבוק ומאפשרת תגובה מהירה לאירועים קוסמיים - מסופות שמש, דרך התפרצויות קרני גמא, עבור בעצמים המתקרבים לכדור הארץ ועד לאסונות טבע כמו שריפות, שטפונות וכד'. על פי הודעת החברה, המערכת לא רק תזהה ותסווג תופעות בזמן אמת, אלא גם תוכל לקבל החלטות, כמו לדוגמה, להתריע על איום בלי להמתין לתגובה מכדור הארץ. יצויין, כי הלוויינים הסיניים אמנם מצוידים ביכולות חישה מסוימות, אך אינם אוספים את כל סוגי המידע בעצמם. חלק מהמידע מגיע ממקורות חיצוניים והם יתמקדו בעיקר בעיבוד נתונים.
כדי לאפשר תקשורת יעילה, הלוויינים מחוברים ביניהם בתקשורת לייזר במהירות העברת נתונים של עד 100 ג'יגה-ביט לשנייה (בדומה ללווייני האינטרנט סטארלינק), ומשתפים ביניהם 30 טרה-בייט של אחסון מבוזר. אחד מהלוויינים ששוגרו מצויד בגלאי קיטוב של קרני רנטגן שפותח על ידי האקדמיה הסינית למדעים, ומיועד לזיהוי תופעות קוסמיות מהסוג שפורט לעיל. אך הפוטנציאל של המגה-מערך רחב בהרבה, כמובן. למעשה, הוא כמעט בלתי מוגבל: מעיבוד תמונות תלת ממדיות של כדור הארץ, עבור בעיבוד מידע מהיר לאפליקציות גיימינג מתקדמות, מציאות מדומה, דרך שירותי מידע שונים ועד לתמיכה במצבי חירום.לצד היתרונות הטכנולוגיים הטמונים במחשוב חללי, לא פחות חשובים הם היתרונות הסביבתיים: המערכות פועלות באמצעות אנרגיה סולארית, מה שמפחית משמעותית את צריכת האנרגיה, ואילו הקור בחלל מאפשר קירור טבעי של המעבדים, מה שמפחית מאוד את טביעת הרגל הפחמנית ביחס לשרתים בכדור הארץ הצורכים כמויות אדירות של אנרגיה המנותבת לקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), מרכזי נתונים על כדור הארץ צפויים לצרוך מעל 1,000 טרה-וואט שעה בשנה עד 2026 – יותר מכל צריכת החשמל של יפן.
השלכות גיאו-פוליטיות אפשריות
תוכנית Star Compute כוללת גם שותפויות עם חברות נוספות בתחום התשתיות הקרקעיות והפלטפורמות המשלימות, ומשתלבת ביעד רחב יותר של ממשלת סין לממש את תכניתה להפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית עד שנת 2030.
בנוסף, הוא מציב את סין בחזית הטכנולוגיה של מחשוב מבוזר בחלל, עם פוטנציאל להשפעה על תחומים כמו חיזוי מזג אוויר, ניטור סביבתי, וביטחון לאומי.
הפרויקט עשוי גם לסמן את תחילתה של תחרות גיאו-טכנולוגית חדשה בין סין לארצות הברית. אמנם בארה"ב ובאירופה קיימים ניסויים במחשוב חללי, אך כאן מדובר ביישום ראשוני בקנה מידה כה רחב ומובנה.