חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

סין תכפיל את תחנת החלל שלה, תזמין אסטרונאוט מפקיסטן ותשגר חללית מאוישת לירח

עודד כרמלי
11.05.2025
תחנת החלל הסינית טיינגונג כפי שצולמה על ידי צוות השנג'ואו 16 ב-2023. קרדיט: CMSEO
תחנת החלל הסינית טיינגונג כפי שצולמה על ידי צוות השנג'ואו 16 ב-2023. קרדיט: CMSEO

תוכנית החלל המאוישת של סין עוברת שדרוג רציני: מעצמת החלל העולה מתכוונת להוסיף מודולים לתחנת החלל שלה טיינגונג ("הארמון השמיימי"), על מנת להרחיב את הפעילות המדעית והמסחרית בתחנה – וכן לארח אסטרונאוטים ממדינות אחרות, שהראשונה בהן תהיה פקיסטן. במקביל, סין עובדת על חללית מאוישת חדשה ומתקדמת, שתישא טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) הן למסלול לווייני נמוך (LEO), הן לירח.

 

משלושה מודולים לשישה

סין שומרת על עמימות רבה באשר לתוכנית החלל שלה, ופעמים רבות הפרטים המלאים של משימת חלל מתגלים, אם בכלל, רק אחרי שהיא יוצאת לפועל. הפרטים החדשים שהתגלו כעת נחשפו בכתבה של רשת הטלוויזיה המרכזית הסינית (CCTV), שכללה ריאיון עם בכיר מתאגיד המדע והטכנולוגיה החלליים של סין (CASC), תאגיד בבעלות המדינה המשמש כקבלן הביצוע העיקרי של תוכנית החלל.

 

לפי ידיעה שפורסמה שלשום (שישי) באתר האמריקאי Space.com, סין עתידה להשתמש במרקיע העוצמתי ביותר שלה עד כה – הלונג מארץ' Long March-B5 (על שם "המסע הארוך" של מאו והקומוניסטים) – כדי להוסיף מודולים לתחנת החלל שלה. לפי הדו"ח ב-CCTV, הצורך בהוספת מודולים נובע מהדרישה ההולכת וגוברת לניסויים, שאינם עולים בקנה אחד עם המקום והאנרגיה הזמינים בתחנה כיום.

 

Image
שיגור משימת שנג'ואו 14 לתחנת החלל הסינית ב-2022. קרדיט: CCTV
שיגור משימת שנג'ואו 14 לתחנת החלל הסינית ב-2022. קרדיט: CCTV

 

סין היא המעצמה השלישית בהיסטוריה שמשגרת תחנת חלל, אחרי סליוט 1 של ברית המועצות ב-1971 וסקיילאב האמריקאית ב-1973. תחנת החלל הסינית, שנבנתה ב-2021 ו-2022, מורכבת משלושה מודולים בצורת האות T: מודול הליבה טיאנחה ("הרמוניה שמיימית"), וונטיאן ("שאלת השמיים") ומנגטיאן ("חלום שמיימי"). המודול טיאנחה מספק את מערכות החיים וכן את מערכת ההנעה הנדרשת כדי להישאר במסלול. שני המודולים האחרים משמשים כמעבדות. מאז 2021, התחנה מאוישת בצוותים מתחלפים של שלושה טייקונאוטים שחיים ועורכים בה שורה של ניסויים מדעיים בתחומים כמו אסטרונומיה, חקר חומרים במיקרו-כבידה וטכנולוגיות חלל.

 

בעבר הצהירו נציגי סין כי בכוונתם להפוך את התחנה משלושה מודולים שמשקלם 22 טונות לשישה מודולים שמשקלם 180 טונות (לשם השוואה, תחנת החלל הבינלאומית שוקלת 450 טונות ויש בה 17 מודולים בתנאי לחץ מבוקר). לפי הדיווחים, סין תשגר בשנה-שנתיים הקרובות מודול מחבר רב-שימושי, בעל שש תחנות עגינה, שיתחבר למודול הליבה טיאנחה – במקום שבו היום מתחברות אליו חלליות מאוישות מסוג שנג'ואו ("מעבורת שמיימית").

 

הפקיסטני הראשון בחלל – בהזמנת סין

הרחבה שכזו תאפשר לסין גם לפתוח את שערי תחנת החלל שלה לאסטרונאוטים זרים – הזמנה יקרת ערך שעד לא מזמן רק ארה"ב ורוסיה יכלו להציע. יצוין כי טייקונאוטים סינים מעולם לא הוזמנו לתחנת החלל הבינלאומית בשל האיסור שהטיל הקונגרס האמריקאי על שיתופי פעולה מדעיים בין נאס"א לגופים הקשורים לרפובליקה העממית של סין – מחשש לדליפת טכנולוגיות מתקדמות לסין ולשימושן הצבאי בידיה. כעת סין כבר אינה זקוקה להזמנה כזו, ובעתיד הקרוב היא עתידה להזמין שותפים בינלאומיים בעצמה.

 

בפברואר השנה חתמו סין ופקיסטן על הסכם להכשרת אסטרונאוטים פקיסטנים בסין. במסגרת ההסכם, שנחתם במעמד ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף וסגן מנהל תוכנית החלל המאוישת של סין לי שיקיאנג, לפחות אסטרונאוט פקיסטני אחד יטוס בתום ההכשרה לתחנת החלל טיינגונג – האסטרונאוט הזר הראשון בתחנת בטיינגונג והפקיסטני הראשון בחלל.

 

בדומה לנעשה בתחנת החלל הבינלאומית, סין משגרת היום צוותים לטיינגונג לתקופות של חצי שנה – וצוותים בינלאומיים צפויים לשהות זמן קצר בהרבה. בד בבד עם הרחבת תחנת החלל, CASC מפתחת בימים אלה חללית מאוישת מתקדמת בהרבה בשם מנגזאו ("ספינת החלומות"). בגרסתה האחת, המנגזאו תהיה מסוגלת לשאת עד שבעה אנשי צוות ליעדים במסלול לווייני נמוך כמו תחנת הטיינגונג, או פחות אנשי צוות ויותר מטען (עד 500 ק"ג). בגרסתה האחרת, המנגזאו תהיה מסוגלת לשאת שלושה אנשי צוות לירח אך בשתי הגרסאות, החללית תהיה רב-שימושית בחלקה, תכנון שיפחית את עלויות השיגור שלה.

 

טיסת ניסוי לא-מאוישת של המגנזאו נערכה ב-2020, וטיסת הבכורה המאוישת לטיינגונג צפויה ב-2027 – כשהתחנה שתתגלה לעיני הטייקונאוטים כבר תהיה גדולה בהרבה.

 

 

Image
חללית המגנזאו בשתי תצורות: למסלול LEO (מימין) ולמסלול ירחי (משמאל). קרדיט: @ChinaDaily ברשת X
חללית המגנזאו בשתי תצורות: למסלול LEO (מימין) ולמסלול ירחי (משמאל). קרדיט: @ChinaDaily ברשת X