פיצוץ מרהיב בחלל התברר כננס לבן שהתפוצץ כסופרנובה

בערך כשאבותינו נכנסו לתקופת הברונזה, בצד השני של גלקסיית שביל החלב ארע פיצוץ אדיר: הננס הלבן G344.7-0.1 "אכל" יותר מדי והתפוצץ
שתף: 
  • g344.jpg

    כך זה נראה 3,000 שנה אחרי האירוע האלים של סופרנובה מסוג Ia. קרדיט: נאס"א

טלסקופ החלל צ'נדרה של נאס"א צילם את ההדף הצבעוני מפיצוץ שארע לפני אלפי שנים, ומדענים מקווים שהאירוע האלים ישפוך אור חדש על התהליך הנדיר: ננס לבן ששאב חומר מכוכב "רגיל", התנפח והתפוצץ כסופרנובה.

 

כשכוכב מהסדרה הראשית, דוגמת השמש שלנו, מכלה את הדלק הגרעיני שלו, הוא מתנפח לכדי ענק אדום. עם הזמן, הכוכב משיל את השכבות החיצוניות של הגז לכדי טבעת פלנטרית – ומשאיר ליבה דחוסה ועמומה של חומר ללא כל היתוך גרעיני. זהו ננס לבן. ננסים לבנים נחשבים ליציבים במיוחד, שכן הם יכולים לשרוד במשך מיליארדי ואפילו טריליוני שנים, כשהם פולטים אט אט את החום שלהם לחלל.

 

אולם כאשר ננס לבן חולף ליד כוכב אחר, למשל במערכת כוכבים בינארית, הוא יכול לשאוב חלק מהחומר שלו הודות לצפיפותו האדירה, לאבד את היציבות ולסיים את חייו במוות אלים הרבה יותר, כסופרנובה אדירה מסוג Ia. וזה בדיוק מה שקרה לשריד הכוכבי G344.7-0.1, המרוחק כ-19,600 שנות אור מהשמש. לפי צוות החוקרים בטלסקופ החלל צ'נדרה של נאס"א, הננס לבן התפוצץ כסופרנובה לפני 3,000 עד 6,000 שנה.

 

בתמונה המרהיבה והצבעונית ניתן לראות את זירת הפיצוץ. התמונה מורכבת מקרינה אלקטרומגנטית בתחום הרנטגן, התת-אדום והרדיו, והיא הורכבה על ידי צוותי צ'נדרה, שפיצר, המערך הגדול מאוד (VLA) של הקרן הלאומית למדע והמערך הקומפקטי של אוסטרליה.

 

ברזל שמקורו בסופרנובה

מעבר ליופייה, המעניין בתמונה החדשה הוא שניתן לראות בה את שיירי הננס הלבן מתפשטים בחלל לאחר הפיצוץ, עד שהם נתקלים בהתנגדות מהגז מסביב. ההיתקלות בגז מאיטה את הגז מהפיצוץ, מה שיוצר גל הדף חזרה פנימה למרכז הפיצוץ ומחמם את שיירי הננס הלבן.

 

 

למעשה, G344.7-0.1 הוא פיצוץ עתיק יחסית לסופרנובות אחרות ומוכרות מסוג Ia, שהתפוצצו באלף השנים האחרונות ועדיין לא נתקלו באותה התנגדות מהסביבה החללית. לכן המדענים מקווים שניתוח הממצאים מ-G344.7-0.1 יעזור להם להבין טוב יותר את האבולוציה המאוחרת של הסופרנובות הללו.

 

זאת ועוד, הנתונים מטלסקופ החלל צ'נדרה חשפו ברזל סמוך לליבת הפיצוץ, המוקף בקשתות המכילות סיליקון – עובדה שתומכת במודל לפיו סופרנובות מסוג Ia הן המקור ליסודות כבדים כמו ברזל.

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}