סוכנות החלל האמריקאית מציעה לחברות פרטיות מענקי פיתוח בסך 400 מיליון דולר לבניית תחנת חלל פרטית. התוכנית החדשה, Commercial LEO Destinations, או CLD, נשענת על ההצלחה המסחררת של תוכניות ה-Commercial Cargo ו-Commercial Crew, שהפריטו את החלל – ומימנו, בין היתר, את פיתוחן של חלליות הדרגון של ספייס אקס והסטארליינר של בואינג.
תחנת החלל הבינלאומית – המבנה היקר בהיסטוריה
תחנת החלל הבינלאומית היא התיישבות הקבע היחידה של האנושות בחלל, והיא מאוישת ברציפות כבר 20 שנה. לפחות על הנייר, תחנת החלל הבינלאומית היא פרויקט משותף של ארה"ב, רוסיה, אירופה, יפן וקנדה, אולם בפועל נאס"א היא שנושאת ברוב העלויות – והן היו משמעותיות. בניית תחנת החלל עלתה כ-150 מיליארד דולר – המבנה היקר בהיסטוריה – ועלות תפעולה עומדת על כ-4 מיליארד דולר בשנה.
עתידה של תחנת החלל הבינלאומית לוט בערפל. מערכות הליבה של תחנת החלל נבנו בשנות ה-90, וללא השקעה רצינית בשיפוץ ובשדרוג – התחנה עלולה לסכן את שלומם של אנשי הצוות. כרגע מסתמן שהמדינות השותפות מעוניינות להאריך את המשימה מבלי להשקיע את הכסף, לכל המאוחר עד 2030. אחת הסיבות לכך היא תחנת החלל הסינית, טיאנגונג, שצפויה להשתגר כבר ב-2024: בנאס"א לא רוצים להגיע למצב שבו יש לאנושות תחנת חלל מאוישת אחת במסלול סביב כדור הארץ – והיא בבעלות סינית.
iss056e201262.jpg
תוכנית CLD נועדה להעביר את המושכות למגזר הפרטי. במסגרת התוכנית החדשה, נאס"א תעניק ברבעון האחרון של 2021 מענקי פיתוח של בין 300 ל-400 מיליון דולר ליזמים – מענקים שנועדו לכיסוי עלויות התכנון של תחנות חלל פרטיות בין השנים 2022 ל-2025. התוכניות יעזרו לנאס"א להבין אם יש היתכנות לתחנות חלל פרטיות במסלול לווייני נמוך, וכן מי יהיו הלקוחות שיקנו את השימוש בתחנות מהיזמים – לצד נאס"א עצמה, כמובן.
בשלב השני, שיחל ב-2026, התוכנית תכסה את עלויות סוכנות החלל האמריקאית לאישור תחנות החלל הפרטיות, כך שיהיו בטוחות למטען ולאסטרונאוטים של נאס"א. בנאס"א מקווים שתחנת החלל הפרטית הראשונה, שתיבנה במסגרת התוכנית, תשוגר לפני 2030 – כדי לאפשר מעבר חלק בין תחנת החלל הבינלאומית לתחנת החלל הפרטית, מבלי ליצור ואקום של נוכחות אמריקאית מסביב לכדור הארץ.
למרות שבנאס"א לא הצהירו על כך מפורשות, בתעשיית החלל מעריכים שדרישת הרף של התוכנית היא שני אסטרונאוטים שישהו על סיפון התחנה ללא הפסקה, ויבצעו כ-200 ניסויים בשנה. לשם השוואה, תחנת החלל הבינלאומית יכולה לאכלס עד שישה אנשי צוות.
כמובן, הסכום שנאס"א מציעה, 400 מיליון דולר, הוא "כסף קטן" לעומת עלות בנייתה של תחנת חלל הבינלאומית – קטנה ככל שתהיה. תחנת החלל הסינית טיאנגונג, לשם השוואה נוספת, צפויה לעלות 30 מיליארד דולר. אלא שבנאס"א מאמינים שגם הפעם השוק החופשי יצליח להוריד את העלויות באמצעות תחרות וחדשנות, כפי שאכן קרה בתוכנית המטען המסחרית ובתוכנית הצוותים המסחרית.
קראו עוד:
- רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח
- ספייס אקס: נשגר משימה אזרחית לחלל בלי "אסטרונאוטים מקצועיים" – שניים מהנוסעים יעלו בהגרלה
- האסטרונאוטים האמריקאים חזרו לכדור הארץ בחללית המסחרית של ספייס אקס
- רקיע: משימת האסטרונאוט הישראלי השני
מהפכת החלל החדש מתקדמת בצעדי ענק
יצוין כי במקביל לתוכנית ה-CLD, נאס"א העניקה בפברואר השנה 140 מיליון דולר לחברת אקסיום ספייס, במטרה לבנות מודולים שיתחברו לתחנת החלל הבינלאומית. הרעיון הוא להשתמש בתחנה הקיימת כפלטפורמה, ולאחר צאתה מכלל שימוש לנתק את המודולים ולהפוך אותם לתחנה עצמאית.
עוד לא ידוע אילו חברות יתחרו ביניהן על הזכות לשגר את תחנת החלל הפרטית הראשונה במסגרת ה-CLD, אבל לתדרוך של נאס"א נרשמו כל השחקניות הגדולות, כמו ספייס אקס, בלו אוריג'ין, בואינג, לוקהיד מרטין, איירבוס ונורת'רופ גראמן. בתאגיד סיירה נבדה הזדרזו להודיע על מסיבת עיתונאים וירטואלית שתערך ביום רביעי הקרוב, 31 במרץ, במהלך יחשפו את "תחנת החלל של תאגיד סיירה נבדה".
כך או כך, בכל פעם שנאס"א "נסוגה" מפעילות זו או אחרת, היא מזרימה סכומי עתק לתעשיית החלל הפרטית, בהתחלה במענקי פיתוח ובהמשך גם בקניית השירותים מהספקים הפרטיים. רבים טועים לחשוב שחברות מסחריות כמו ספייס אקס מתחרות בנאס"א. למען האמת, נאס"א היא גם המשקיעה וגם הלקוחה הגדולה ביותר שלהן. בתוכניות המטען והצוותים המסחריות למשל, נאס"א העבירה מענקים בסך 6 מיליארד דולר לספייס אקס ולבואינג, ובהמשך קנתה מהן טיסות לתחנת החלל הבינלאומית ב-2 מיליארד דולר נוספים. ככלל, המדיניות של הבית הלבן בשנים האחרונות, מאז ממשל אובמה, היא למקד את נאס"א בחקר החלל העמוק (הירח ומאדים) ולפתוח את החלל הקרוב לתחרות מסחרית.