איך תלמידים מפתחים שמונה ננו לוויינים בשמונה רשויות מקומיות בתוך שנתיים ? מזמינים אתכם לשמוע על תוכנית תבל של סוכנות החלל הישראלית, המנוהלת על ידי עיריית הרצליה. ההרצאה תעסוק בין היתר בשאלות: איך תלמידי תיכון מובילים פרויקט מורכב כזה? מה הערך החינוכי של תוכנית כזו האם באמת כדאי להשקיע בפיתוח ננו לוויינים ? איך ניתן להוביל תוכנית כזו בתקציב נמוך ?
על המרצה:
את ההרצאה יוביל רז שטינמיץ, שמוביל את פרויקט פיתוח אחד הלוויינים בעיר ירוחם. רז, בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב. אחרי 20 שנה בהייטק, עבר לעבוד עם בני נוער בירוחם. רז מרכז גם את תוכנית הרחפנים בירוחם.
פרטים נוספים:
מתי: יום שלישי 13.10.20 בשעה 20:30
איפה: לעמוד האירוע בפייסבוק בקישור הבא, לקישור ישיר לזום כאן.
הסופרנובה בשולי הגלקסיה NGC 2525. קרדיט: ESA/Hubble/NASA/A. Riess/SH0ES team/Mahdi Zamani
בגלקסיה הספירלית NGC 2525, כ-70 מיליון שנות אור מאיתנו, ארע פיצוץ בקנה מידה קוסמי. כעת, אסטרונומים מפרסמים את התמונות המרהיבות שצילם טלסקופ החלל האבל מהפיצוץ האדיר. סרטון הטיים לאפס (ובעברית: "זמן מואץ") המרהיב, ממחיש עד כמה סופרנובות מאירות – ובאיזו מהירות הן דועכות.
מאירות יותר מגלקסיות שלמות
סופרנובה מתרחשת כאשר כוכב מסיבי דיו (מסיבי בהרבה מהשמש שלנו) קורס לתוך עצמו. סופרנובות הן מהאירועים האלימים ביותר ביקום, והן יכולות להאיר יותר מגלקסיה שלמה – על כל מיליוני ומיליארדי הכוכבים שבה. על ידי מדידת האור הנפלט מסופרנובות, אסטרונומים יכולים למדוד את המרחק לגלקסיות הרחוקות. ועל ידי מדידת התארכות האור (הסחה לאדום), אסטרונומים יכולים למדוד את קצב התפשטות היקום.
זאת הייתה מטרתו של טלסקופ החלל האבל, כשעקב אחר הסופרנובה ב-NGC 2525. היא נצפתה לראשונה בינואר 2018. חודש לאחר מכן, צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת חתן פרס נובל אדם ריס ממכון המחקר לטלסקופ חלל (STScI) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כיוון את האבל לנקודה הבהירה בהמיספרה הדרומית, בקבוצת הכוכבים "ירכתי הספינה".
הגלקסיה היפיפייה NGC 2525 כפי שצולמה על ידי האבל – והסופרנובה משמאל. קרדיט: NASA/ESA/A. Riess (STScI/JHU)/SH0ES team/M. Zamani
צפו בסרטון הזום-אין המרהיב אל גלקסיית NGC 2525 עם הטיים-לאפס של פיצוץ הסופרנובה ודעיכתה:
קרדיט: ESA/Hubble & NASA, M. Kornmesser, M. Zamani, A. Riess and the SH0ES team
ננס לבן עצבני במיוחד
בסרטון הטיים לאפס רואים את הסופרנובה בשולי הגלקסיה לפרטי פרטיה. בהתחלה היא מאירה יותר מכל כוכבי הגלקסיה, ובמהלך שנה בלבד של תצפיות – מפברואר 2018 לפברואר 2019 – דוהה ונמוגה לרקע.
סוג הסופרנובה שמצולם בסרטון הוא Ia. סופרנובות מסוג זה מתפוצצות כאשר ננס לבן במערכת כוכבים בינארית, או כפולה, סופח אליו מספיק חומר מהכוכב המלווה. כאשר הננס הזולל מגיע למסה קריטית (1.44 ממסת השמש שלנו), הליבה שלו הופכת חמה מספיק כדי להתיך פחמן – ופיצוץ תרמו-גרעיני בלתי נשלט מפוצץ את הכוכב תוך שניות ספורות. האנרגיה שמשתחררת קורעת את הננס הלבן ופולטת קרינה אלקטרומגנטית בהירה עד כדי פי 5 מיליארד מבהירות השמש שלנו. מאחר שבהירות הסופרנובות מסוג Ia קבועה, הן משמשות כ"נרות סטנדרטיים" למדידת המרחב והזמן.
לוויינים בשירות האדם: תצפית מקוונת ממצפה הכוכבים בית יציב
-
מצפה הכוכבים בבית יציב יקיים פעילות לקהל הרחב לכבוד שבוע החלל העולמי, הנערך השנה בסימן לוויינים בשירות האדם. הפעילות תתקיים באופן מקוון בשל מגבלות הקורונה, ותכלול פעילויות יצירה, ניסויים, שימוש בתוכנות פתוחות לצפייה בשמי הלילה ועוד.
מהלך הפעילות:
הפעילויות תועברנה החל משעה 17:30 בסדר הבא:
1. פעילות יצירה אסטרונומית לילדים צעירים.
2. תצפית שמיים וירטואלית - שימוש בתוכנת הסטלריום המדמה את השמים. כל ילד יכול להתקין ולצפות בשמיים מהבית..
3. הרצאה פעילה בנושא טכנולוגיות החלל והמירוץ לחלל.
4. הרצה פעילה בנושא מערכת השמש שלנו.
5. חידון חלל מקוון!
6. פעילות משחק אינטראקטיבית בתחום האסטרונומיה.
פרטים נוספים:
מתי: יום שלישי 6.10.20 בשעה 17:30-19:30
איפה: הרישום לפעילות והתחברות לפעילות מקוונת ייעשו דרך עמוד הפייסבוק של המצפה בקישור הבא, וכן ניתן להתחבר ישירות לזום בקישור הבא.
האם יש חיים בנוגה? תצפיות והרצאה במצפה הכוכבים גבעתיים
-
כמדי שנה בשבוע החלל העולמי, מצפה הכוכבים גבעתיים יקיים תצפית בליווי הסברים. השנה לאור המגבלות הקיימות – יתקיים האירוע באופן מקוון. בתקופה זו של השנה אנו נצפה בכוכבי הלכת צדק ושבתאי, כמו כן נדבר על חילופי העונות בכדור הארץ.
בנוסף לפעילות התצפית, תתקיים הרצאה מרתקת שתעסוק בגילוי המרעיש על כוכב הלכת נוגה, ועל הסיכוי שנמצא שם חיים בקרוב.
פרס נובל לפיזיקה לשנת 2020 יוענק לרוג'ר פנרוז, ריינרד גנצל ואנדראה גץ. פנרוז קיבל מחצית מהפרס על תרומתו התיאורטית להבנת תנאי היווצרותם של חורים שחורים ביקום לפי תורת היחסות הכללית. גנצל וגץ, שגילו את קיומו של החור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה שלנו, יקבלו את המחצית השנייה של הפרס. גץ היא האישה הרביעית בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל לפיזיקה.
חורים שחורים: הסוד החשוך ביקום
חורים שחורים הם "הסוד החשוך ביותר ביקום", לשונו של נשיא האקדמיה השוודית למדעים. כבר בסוף המאה ה-18 שיערו הגיאולוג הבריטי ג'ון מישל והמתמטיקאי הצרפתי פייר-סימון לפלס כי קיימים גופים עם כבידה חזקה עד כדי כך, שאפילו האור לא יכול לחמוק מהם. בתורת היחסות הכללית, איינשטיין יצר את התשתית המתמטית שמאפשרת את קיומם של גופים כאלה. אלא שפיזיקאים, לרבות איינשטיין עצמו, עדיין תהו האם חורים שחורים יכולים להיווצר ביקום הממשי.
ב-1965, הפיזיקאי והמתמטיקאי היהודי-בריטי רוג'ר פנרוז פרסם מאמר פורץ דרך בשם "Gravitational Collapse and Space-Time Singularities" בכתב העת Physical Review Letters. במאמרו, פנרוז הציג כלים מתמטיים חדשים והוכיח שהיווצרותם של חורים שחורים ביקום היא תוצאה בלתי נמנעת של תורת היחסות הכללית – תהליך צפוי וטבעי של קריסת כוכבים מסיביים.
התמונה הראשונה בהיסטוריה של חור שחור: החור השחור העל-מסיבי, במסה של כ-7 מיליארד שמשות, במרכז הגלקסיה M87. קרדיט: Event Horizon Telescope
למצוא חור שחור בלב גלקסיה
כבר ב-1783 הציע ג'ון מישל כי ניתן למצוא חורים שחורים לפי גופים מאירים, דהיינו כוכבים, המקיפים אותם. אם נמצא כוכבים הסובבים סביב נקודה ריקה, חשב מישל, נדע ששם נמצא חור שחור. 200 שנה אחר כך, האסטרונום הגרמני ריינהרד גנצל והאסטרונומית האמריקאית אנדראה גץ מצאו בשיטה הזאת את החור השחור העל-מסיבי A* בקשת – שנמצא במרכז הגלקסיה שלנו.
מרכז הגלקסיה שלנו עטוף בענן כבד של גז בוהק – ומכאן שמה של הגלקסיה שאנו חיים בה, "שביל החלב". כדי לראות את הנעשה מבעד לענן, יש צורך להביט בספקטרום התת-אדום. גנצל, גץ וצוותיהם חשדו שמשהו משונה קורה בלב הגלקסיה שלנו, במרחק 26,000 שנות אור מאיתנו, והפנו את הטלסקופים שלהם. הם גילו מספר כוכבים שמקיפים עצם בלתי-נראה. כוכב אחד במיוחד, S2, תפס את תשומת ליבם. לכוכב הזה לוקח 16 שנה להשלים הקפה אחת סביב הנקודה הריקה. בנקודה הקרובה ביותר שלו, הכוכב מגיע עד כדי 17 שנות אור מהעצם המסתורי. חישובי המסלול של S2 הראו שמסת העצם היא 4 מיליון מסות שמש – חור שחור על-מסיבי.
התפרצות קרינת רנטגן מקרבת החור השחור העל-מסיבי A* בקשת שבמרכז הגלקסיה שלנו, כפי שנקלטה על ידי טלסקופ החלל צ'אנדרה ב-2013. קרדיט: .NASA/CXC/Stanford/I. Zhuravleva et al
דגם של הספוטניק הראשון, שנשלח לארה"ב ונשמר במוזיאון האוויר והחלל בוושינגטון. קרדיט: NSSDC
יריית הפתיחה למרוץ החלל נורתה על ידי הסובייטים לפני 63 שנה, ב-4 באוקטובר 1957: ספוטניק 1 הדהים את העולם בהיותו האובייקט המלאכותי הראשון שנכנס למסלול סביב כדור הארץ וליווה אותו מהחלל. לרגל שבוע החלל העולמי, שמתקיים בימים אלה, קבלו 10 עובדות מפתיעות על אותו "מרבה רגליים" עתידני שעשה היסטוריה ועל מירוץ החלל שהוא הזניק.
1. התוכניות הראשוניות לספוטניק היו שאפתניות למכביר. בינואר 1956, אישרה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית תוכנית שאפתנית לשיגור לוויין במשקל 1.2 טון, שיישא ניסויים רבים של מכוני מחקר רבים לאורכה ולרוחבה של בריה"מ. הלוויין הסובייטי קיבל את הכינוי Object D.
2. בתחילה הרשויות בבריה"מ זלזלו בחלומות של סרגיי קורוליוב ואנשיו להגיע לחלל. אחרי שאושר פרויקט Object D, המזכיר הכללי ניקיטה חרושצ'וב ראה לראשונה דגם בקנה מידה אמיתי של משגר ה-R-7 החדשני. "אני לא רוצה להגזים", יכתוב חרושצ'וב, "אבל הייתי אומר שבהינו במה שהראו לנו כמו חבורת כבשים שרואה שער חדש בפעם הראשונה. חשבנו שהרקטה דומה רק לצינור בצורת סיגר, ולא האמנו שהיא תוכל באמת לעוף. קורוליוב לקח אותנו לסיור בכן השיגור וניסה להסביר לנו כיצד הרקטה עובדת. היינו כמו איכרים בשוק. הקפנו את הרקטה שוב ושוב, נוגעים בה, מקישים עליה כדי לוודא שהיא חזקה מספיק". קורוליוב הבטיח לחרושצ'וב שני דברים. הראשון: הלוויין שיקיף את הארץ יהיה "המרגל הסובייטי המושלם", חרישי ומצלם כל נקודה. השני, ולא פחות חשוב: אם הסובייטים ישגרו ראשונים – האמריקאים יתעצבנו. מאוד. חרושצ'וב התאהב במהנדס הצעיר.
משמאל: סרגיי קורוליוב, מתכנן תוכנית החלל הסובייטית, איגור קורצ'טוב, אבי פצצת האטום הסובייטית ומסטיסלב קלדיש, התיאורטיקן הראשי של תוכנית החלל– שנה לפני שיגור ספוטניק
3. לאחר עיכובים רבים מספור, בחורף של אותה שנה הורה קורוליוב לשלוח את הלוויין הלא-גמור מהמפעל בפאתי מוסקבה לאתר השיגור קוסמודרום בייקונור בערבות קזחסטן. קורוליוב העצבני והמתוח רצה להרכיב את הלוויין בעצמו. המפעל שמח להיפטר מהחפץ המוזר – ושלח אותו לנמל התעופה על גבי משאית. נהג המשאית, ששתה אלכוהול תעשייתי באותו בוקר ולא היה מודע לחיישנים הרגישים שהופקדו בידיו, נסע כמו מטורף והתנגש בעץ. Object D, למרבה הפלא, שרד: אפשר לומר שהלוויין עבר בהצלחה את מבחן ההרעדה הראשון בהיסטוריה, שכל לוויין שישוגר אחריו יעבור (בתנאים קצת יותר מבוקרים).
4. השנה הגיאופיזית הבינלאומית שהחלה ב-1957, היתה מיזם שהיו חברות בו 67 מדינות ונועד להפיג את המתחים בין הגושים ולעודד שיתוף פעולה מדעי. כיום השנה זכורה דווקא כיריית ההזנקה למרוץ החלל: גם האמריקאים וגם הסובייטים הפכו את השנה הגיאופיזית לדד-ליין לשיגור הלוויין הראשון. אלא שהשנה התקרבה בצעדי ענק, ואילו פרויקט Object D זחל בצעדי צב. הוא היה כבד מדי, עמוס מדי, ובעיקר לא מתואם. כל קבוצת מחקר בנתה את הניסוי שלה – לעיתים מבלי להתחשב ביכולות המשגר – וקורוליוב אמר נואש מהניסיון לתאם בין כל הגורמים השונים. בשלב הזה, המהנדס מיכאיל טיכונראבוב הציע לקורוליוב רעיון מהפכני: לשגר לוויין קל, במשקל 68 ק"ג בלבד. הכדור הכסוף בעל ארבע האנטנות לא יעשה שום דבר למעט לשדר את קיומו לעולם באמצעות משדר רדיו – אבל הוא עדיין יהיה הלוויין הראשון בהיסטוריה. והוא עדיין ינצח את האמריקאים. "ברית המועצות חייבת להיות הראשונה", קורוליוב אמר למועצת השרים, ובפברואר 1957 הוא קיבל את האור הירוק.
5. להתקדמות בפרויקט ספוטניק היתה גם משמעות אישית אדירה עבור סרגיי קורוליוב. לפני שהפך לאבי תוכנית החלל הסובייטית, קורוליוב הואשם בהשתייכות להתארגנות אנטי-מהפכנית ובילה שש שנים בעבודות פרך בגולאג. באפריל, חודש לפני טיסת הניסוי המתוכננת הראשונה של ה-R-7, הוא קיבל אישור רשמי על כך ששמו טוהר ושמאסרו היה לא צודק מלכתחילה.
בול המתאר את המסלול של ספוטניק סביב כדור הארץ, סביב השמש, בגלקסיית שביל החלב. האובייקטים, כמובן, אינם בקנה מידה אמיתי.
6. יום אחד, כשקורוליוב עבד באתר השיגור, אחד הטכנאים שמע ברדיו שמדענים אמריקאים מתכוונים להרצות ב-6 באוקטובר 1957 באקדמיה הלאומית למדעים בוושינגטון, כחלק מהשנה הגיאופיזית. נושא ההרצאה היה: "לוויין מעל כוכב הלכת". בקוסמודרום בייקונור, נמל החלל הסובייטי, חשבו (בטעות) שזאת תהיה מסיבת העיתונאים שבה יחגגו האמריקאים את ניצחונם. הק.ג.ב. לא ידע לאשר או לשלול את החשש – וקורוליוב החליט לפעול: הוא הקדים את השיגור ל-4 באוקטובר.
7. בליל השיגור עצמו, נשמעו זעקות בכי בקוסמודרום בייקונור. היה נראה שהמשגר האדיר נופל חזרה לקרקע. רק המהנדסים הבינו שהוא לא נופל – הוא נוטה לצידו כדי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ, בפעם הראשונה בהיסטוריה. בוואן לא רחוק מאתר השיגור נשמע צפצוף חלש, שהלך וגבר: ביפ, ביפ, ביפ... "כיבוש החלל החל!", קרא קורוליוב המאושר. "תודה רוסית גדולה לכולכם!"
הביפ ביפ ביפ שהפחיד את העולם – הקלטת שידור הרדיו של ספוטניק.
8. ה-4 באוקטובר 1957 היה יום כיפור. שעה שהיהודים המנותקים מהעולם שפכו תחינתם לפני בורא עולם, פשטה השמועה לכל קצוות תבל: הסובייטים שיגרו ירח מלאכותי. זאב לזר, אחראי משמרת בסוכנות הידיעות הממשלתית עתי"ם, קיבל את הידיעה ב-5 בבוקר. לזר האזין כלא מאמין לצפצופים ששודרו בבי.בי.סי, ברדיו מוסקבה, בבוקרשט, אבל לא עלה בידו לקלוט את האות בעצמו. בשעה 8 בבוקר הוא פנה לעובדי תחנת הקליטה המרכזית של דואר ישראל, שכיוונו את אחד המקלטים המשוכללים שלהם לתדר שהועבר מברן, שוויץ. לזר, טכנאי רדיו מנוסה, ידע כי הפעם אינו עומד לקבל תשדורת רגילה. מחוגי שעונו הצביעו על 14:12 כאשר האותות נשמעו מעל המזרח התיכון, מהוססים בתחילה. זאב לזר היה משוכנע כי הוא שומע את פעימות ליבו של רך נולד. הוא מיהר להקליט את הצפצופים והעביר את ההקלטה לקול ישראל.
9. "שמענו את ה ח ד ש ה במוצאי יום הכיפורים", פתח המשורר חיים גורי (בשם העט "חגי") את מדורו "מה אומרים?" בעיתון "למרחב". "הקריינית הפסיקה לרגע את דבריה ונתנה את רשות-הדיבור ל י ר ח, וזה מסר לנו ד"ש מהסטרטוספרה. סגרנו את המקלט שהמשיך לספר חדשות אחרות. יצאנו אל ליל הירח 'הישן' ושוטטנו שעות ברחובות".
10. על ראשוניות האירוע תעיד העובדה כי במילון העברי לא הייתה כלל מילה לתאר את העצם. כותרת העיתון "דבר" הכריזה ש"ברה'מ שילחה ירח מלאכותי לחלל", ואילו "למרחב" הודיע לקוראיו כי "כוכב-לכת מלאכותי סובייטי מקיף את כדור-הארץ". מונחים אחרים כללו "כוכב", "ירח-זוטא", "ירחון" ו"לוואי". ראש הממשלה דוד בן גוריון קרא לו בפתח מושב הכנסת "בן-ירח מלאכותי" ו"בן-הלוויה הסובייטי". רק בחודש דצמבר חידש הלשונאי יצחק אבינרי את המילה "לִויון", ממשקל "שריון" – שלמורת רוחו הלכה והתעוותה בידי עיתונאים פוחזים לכדי "לוויין".
לכבוד שבוע החלל העולמי, תקיים עיריית קריית שמונה, בשיתוף רשת המתנ"סים קריית שמונה וקהילת הורייזון - מחנכי החלל של ישראל, סדרה של הרצאות, סדנאות והפעלות שיביאו את החלל עד לסוכה שלכם. מוזמנים לראות כוכבים בסוכה, לטוס לירח ובחזרה, ללמוד על מזג אוויר חללי, ולשמוע עוד על מסעו של טייס החלל הישראלי הראשון - אילן רמון.
מהלך הפעילות:
יום שני 5.10
12:00 - "אל הירח ובחזרה" - הרצאה לכול המשפחה - פדריקו ניימן, קישור לזום כאן.
האטמוספרה היא שכבת האוויר הנמצאת מעלינו ומגינה עלינו מפני קרני השמש הלוהטות. למעשה האטמוספרה היא תנאי לקיומנו כאן, וללא הגנתה סביר שלא היו נוצרים בכדור הארץ חיים כלל.
בהרצאה זו נעבור בקצרה על מבנה האטמוספרה והרכבה ומה ניתן ללמוד עליה בתצפית מהחלל. נסקור מספר לוויינים מסוגים שונים המשמשים למדידות חלקיקים, גזים ועננים וגם ננסה להבין למה משמשים הנתונים הנאספים מהחלל.
ההרצאה תשים דגש מיוחד על שימוש בלוויינים לצורך ניטור ומעקב אחר זיהומים מסוגים שונים, וכיצד ניתן להיעזר במידע היקר שהם מספקים כדי להתמודד עם תופעת ההתחממות הגלובאלית.
על המרצה: ד״ר מיכל סגל רוזנהיימר היא חברת סגל (מרצה בכירה) בבית הספר לסביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בנאסא איימס בקליפורניה. היא בוגרת הטכניון ומחקריה מתמקדים
מתי יצא לכם בפעם האחרונה לשוחח עם המדען הראשי של NASA? פודקאסט על-חלל שמח להזמינכם להרצאה מקוונת שתכלול גם חלק שאלות ותשובות עם אחד האנשים הבכירים בתוכנית החלל האמריקאית.
בואו לשמוע מג'ים גרין מה מצפה לנו בשנים הקרובות בתחום החלל.
לכבוד שבוע החלל העולמי, ובהתאם למגבלות הקורונה - יתקיים כנס מקוון בגבעתיים שיעיף אתכם גבוה לחלל.
הכנס בנוי מהרצאות וסדנאות חווייתיות המועברות על ידי ממתנדבים ומתנדבות מגופי חינוך ותרבות בגבעתיים, אנשי תעשיית החלל ומצפה הכוכבים בגבעתיים.
מהלך הפעילות:
16:15-16:00 ברכות: ראש העיר, מר רן קוניק, ראש מנהל החינוך, הנוער והצעירים, הגב' אירית אהרונסון
17:00-16:15 הרצאת פתיחה מאת ורד כהן ברזילאי: "שחר עידן החלל היזמי".
18:00-17:00 חלוקה לכיתות (מקוונות) חלל, הרצאות ופעילויות לפי גילאים
*חובה להירשם לכיתות מראש על מנת לקבל לינק ישיר לצפייה.
במסגרת אירועי שבוע החלל העולמי, תקיים קהילת Space It Up הרצאה מקוונת בנושא מחקר מתקדם בחלל באמצעות לוויינים. איך ניתן לקיים בחלל מחקרים שישפרו את חיינו על כדור הארץ?
מהם תנאי תת כבידה? ואילו פריצות דרך אנו עתידים לראות בעתיד הקרוב? בהרצאה זו נדבר על מחקרים רפואיים בתנאי חוסר כבידה לטובת פיתוח תרופות, הנדסת רקמות, מניעת הזדקנות ועוד.
כמו כן נדבר גם על לוויין זעיר שבתוכו מעבדה עוד יותר זעירה, לביצוע מחקרים כאלו בשליטה מרחוק.
המרצה - רותם סילפין, מעורה בתחום החלל עוד מימי שירותה הצבאי - בוגרת יחידת הלוויינות. כיום מפעילת לווין בחברת SpacePharma וסטודנטית למדעי המחשב בטכניון.
פרטים נוספים:
מתי: יום ראשון 4.10.20 בשעה 20:00
איפה: ניתן להתחבר לאירוע בזום דרך הקישור הבא, או דרך עמוד הפייסבוק של קהילת Space It Up כאן.
למי: קהל רחב.
ההשתתפות בערב ללא רישום או תשלום.
המעבדה החללית שיוצרה בחברת ספייס פארמה. קרדיט: ספייס פארמה
סוכה כזו עוד לא ראיתם, ואתם האושפיזין! השנה, בעקבות הסגר ובזכות הטכנולוגיה, סוכת הנשיא המסורתית הופכת לסוכה וירטואלית וחגיגית.
משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית הכינו לכם שפע פעילויות מדעיות, ניסויים, חידונים, כתבי חידה ומשחקי חלל לכל המשפחה – והכל מבלי לצאת מהבית. חתני וכלות פרס נובל, מדענים ומדעניות, יזמים, אוהבי חלל, קהילת הוריזון והמון ילדים וילדות מקסימים וזה עוד לא הכל! גם אתם יכולים להשתתף בשידור החי.
אז הצטרפו אלינו "משחקים מדע בסוכת הנשיא". דודו ארז ושירה לוי כבר מחכים לכם!
פרטים נוספים:
מתי: יום שלישי, 6.10.20, החל מהשעה 10:00 בבוקר
איך צופים: שידור ישיר בפייסבוק, איסנטגרם ויוטיוב של משרד המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית ונשיא המדינה.
