ספגטיפיקציה: מה היה קורה אילו עמדתם ליד חור שחור?

ספגטיפיקציה: מה היה קורה אילו עמדתם ליד חור שחור?

 

מכיוון שכוח הכבידה של חורים שחורים פועל באותו אופן כמו כוח הכבידה של כל גוף אחר, תאורטית אפשר להתקרב מאוד לחור שחור, כל עוד נישאר במסלול סביבו במהירות מספקת. בדיוק כמו כדור הארץ במסלולו סביב השמש: אילו האט את מהירותו, הוא היה נופל בהדרגה לשמש והיה עליו להשקיע יותר אנרגיה כדי להאיץ ולהימלט מכוח הכבידה שלה. 

 

אלא שאחד ההבדלים החשובים בין כוכב רגיל לחור שחור הוא אותו גבול סביב החור השחור, שאם עוברים אותו, כבר אי אפשר לחזור חזרה, אפילו לא במהירות הגבוהה ביותר ביקום – מהירות האור. גבול זה נקרא "אופק האירועים". מי שעומד בלי לזוז סמוך לחור שחור ונופל אל מעבר לאופק האירועים נידון להיבלע בחור השחור. אולם הנפילה לחור שחור שונה מאוד מנפילה לתוך כוכב. 

 

 

 אילו הפכה השמש שלנו לחור שחור, כל המסה שלה הייתה נדחסת לקוטר של כ-6 ק"מ – בהשוואה ל-1.4 מיליון ק"מ בצורתה הנוכחית. כוח המשיכה הוא אותו כוח כי המסה היא אותה מסה, אבל אופן הפעולה שלו עליכם יהיה שונה מאוד. לו הייתם קופצים ראש וצוללים אל השמש, עדיין הייתם רחוקים כחצי מיליון ק"מ ממרכז המסה של הכוכב. לכן ההבדל בין הכוח שהיה פועל על הראש שלכם לכוח שהיה פועל על הרגליים – מרחק של כמטר וחצי עבורנו, בני האדם – היה בטל בשישים. הייתם נשרפים וזהו.

 

לעומת זאת, לו הייתם צוללים קרוב מאוד לחור שחור במסת השמש שלנו, ומרכז המסה של החור השחור היה במרחק כמה ק"מ מכם, אז בקרבת מרכז המסה המטר וחצי של הגוף שלכם היה משמעותי למדי: הראש שלכם היה נמשך בעוצמה רבה יותר מאשר הרגליים, והייתם נמתחים לאורך (ונדחסים לרוחב). תהליך זה, שנקרא "ספגטיפיקציה", היה נמשך עם צלילתכם לחור השחור, ולבסוף הייתם נשאבים פנימה כזרם דקיק של אטומים.

 

אבל במקום לקפוץ לבקר חור שחור, מה היה קורה אילו חור שחור היה מתקרב למערכת השמש ומבקר אותנו? ובכן, במקרה כזה צפוי כאוס טוטאלי.

שתף: