יש כל כך הרבה אוויר סביבנו, עד שהוא ממש מפעיל לחץ עדין על הגוף שלנו. איננו חשים בכך כי כבני אדם שהתפתחו בכדור הארץ, אנחנו רגילים לתחושה הזו. אבל מה קורה בחלל?
רבים טועים לחשוב שהחלל החיצון ריק לגמרי. האמת שיש בו כמות מזערית של חומר. אך כה מזערית, שאפילו המרחק בין חלקיקי חומר קטנטנים כמו אטומים, הוא גדול מאוד יחסית. כשצפיפות החומר כה נמוכה, זה אומר בעצם שאין לחץ אוויר, ודאי לא כזה שמתקרב למה שגופנו רגיל אליו.
חשיפה להיעדר לחץ אוויר בחלל היא מסוכנת מאוד. לכן, כדי להגן על עצמם, אסטרונאוטים הנמצאים בחלל הפתוח משתמשים בחליפות מיוחדות שמתפקדות למעשה כחללית אישית. בתוכה יש מספיק אוויר כדי לייצר את אותו לחץ אוויר כמו בכדור הארץ. אבל מה היה קורה אילו לאסטרונאוטים לא היתה חליפת חלל שכזו?
בפעילות זו נבדוק מה קורה כשלחץ האוויר יורד.
הוראות בטיחות
- ראשית, את הניסוי יש לעשות רק בהשגחת מבוגר.
- יש להדליק את הנר, רצוי על השיש במטבח, אך לפני כן יש לוודא שהוא רחוק מכל דבר דליק.
- הצלחת צריכה להיות בגובה נמוך כדי שאם היא תיפול, לא תישבר.
- לבסוף, יש לוודא שהנר נכבה בסיום הניסוי.
מה עושים?
ראשית, אתם צריכים נר חימום, מפית נייר עבה, כוס זכוכית, גפרורים או מצית, צלחת לא מפלסטיק וכוס מים.
על הצלחת מניחים את המפית, שופכים עליה את המים ומניחים עליה את הנר (כדאי להשתמש בנר קצר ורחב, כמו נר חימום). מדליקים את הנר, ומניחים מעליו את הכוס הפוכה, כך שהיא תכסה את הנר לגמרי.
לאחר שהנר יכבה, נסו להרים את הכוס ותראו שהצלחת תתרומם גם היא, צמודה לכוס באמצעות ואקום.
למה זה קורה?
אש זקוקה לחמצן כדי לבעור. לאחר שהיא גומרת לכלות את החמצן בתוך הכוס האש נכבית והאוויר שנותר ללא חום הלהבה, מתקרר מיד. בפועל, זה אומר שלחץ האוויר בתוך הכוס יורד. מדוע? כי כשאוויר מתקרר זה אומר שחלקיקי האוויר מתקרבים זה לזה. כלומר, לא רק שיש פחות חמצן יחסית לאוויר מחוץ לכוס, אלא שגם האוויר שנותר בתוך הכוס מתכווץ ויוצר תהליך יניקה שמצמיד את הצלחת לכוס.
.jpg?itok=s-9C9D7H)
