אלפי מהנדסים נושמים לרווחה: טלסקופ החלל ג'יימס ווב השלים בהצלחה אתמול (שבת) בערב (שעון ישראל) את פריסת החלק האחרון של מערך המראות ובכך הושלמה הפריסה כולה שנמשכה כמעט שבועיים. בשל מורכבות התהליך, שכולו התבצע בחלל, נאס"א כינתה את סדרת התמרונים של טלסקופ החלל "344 נקודות אפשריות לכישלון". אולם כעת, משהושלם בהצלחה, הטלסקופ מוכן כמעט לפעולה. 

טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שפותח במשך 25 שנה ובעלות של 9.7 מיליארד דולר, שוגר ב-25 בדצמבר על גבי משגר מסוג אריאן 5 של סוכנות החלל האירופית. מאחר שקוטר המשגר הוא חמישה מטרים וממדי טלסקופ החלל הם 21 על 14 מטרים – ג'יימס ווב נאלץ להתקפל בזמן ההמראה ולהיפתח מחדש בחלל. השיגור היה מוצלח באופן שאף אפשר למהנדסים לחסוך דלק באופן שיאריך משמעותית את משך המשימה, שנקבע מלכתחילה לעשר שנים בלבד. כעת, ייתכן שהמשימה תימשך עשר שנים נוספות. 

_122629258_51807698151_0358ce7fe0_k.jpg

 

תמונות ראשונות: רק בקיץ

ב-31 בדצמבר צוות הג'יימס ווב מתח בהצלחה את שתי זרועות העפיפון של מגן השמש, שעליהן השכבות אמורות להימתח. למחרת היום, ב-1 בינואר, נאס"א שחררה את הצוות לנוח ולחגוג את השנה האזרחית החדשה, ולאחר מכן דחתה שוב את פרישת שכבות המגן ל-3 בינואר. לפי התכנון, פרישת מגן השמש הייתה עתידה לארוך חמישה ימים – או יום לכל שכבה – אבל להפתעתם של מנהלי המשימה כל השכבות נפרשו במהירות וללא תקלות, זאת למרות שרבים מחברי הצוות נאלצו לשהות בבידוד מחשד להידבקות בווריאנט האומיקרון.

 

הצעד הקריטי של פרישת מגן השמש הושלם כשהטלסקופ נמצא במרחק של כ-900,000 קילומטרים מכדור הארץ, או פעמיים המרחק לירח, כשהוא עושה את דרכו ליעדו הסופי בנקודת לגראנז' 2, במרחק 1.5 מיליון ק"מ מאיתנו. נקודה זו שעל ציר הארץ-שמש יציבה מבחינה כבידתית, וכך תאפשר לטלסקופ "לרחף" במקום תוך השקעה מינימלית של דלק – ולזכות להגנה חלקית של כדור הארץ מפני קרינת השמש. את ההגנה הנוספת יספק כאמור מגן השמש, שכל אחת מחמש השכבות שלו תקרין את חום השמש ותקרר את המראות ב-55 מעלות צלזיוס.

 

jwst.jpg

 

כעת, לאחר השלמת פריסת המראות העיקריות והמשניות, טלסקופ החלל עדיין צריך להשלים מסע שיימשך שבועיים נוספים, למרחק של 1.6 מיליון ק"מ מכדור הארץ. לאחר מכן, הוא ייכנס לתקופת צינון בת 100 ימים – תרתי משמע: מגן השמש יאפשר למראות להתקרר לטמפרטורה של 223 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ואילו מערכת הליום ייעודית לקירור חיישני התת-אדום שנועדו לקלוט את הפוטונים שנאספים במראות תקרר את ליבת הטלסקופ לטמפרטורה של 266 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. 

 

ואז, אם הכול ילך כשורה, אנו צפויים לראות את התמונות הראשונות מהטלסקופ היקר והמורכב ביותר שאי פעם נבנה בתחילת קיץ 2022.

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות מקדמות בשיתוף פעולה מסלול תמיכה בתחום החלל המעודד מחקר ופיתוח למציאת פתרונות טכנולוגיים חדשניים ומוצרים מתקדמים בתחומי החלל, הכולל גם שימוש בסביבת חלל או תוך קליטת, עיבוד וניתוח נתונים מהחלל.  במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כבר כ-62 תכניות מו"פ שזכו למענקים של כ- 160 מיליון שקלים.

מטרת המסלול הינה לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל, לעודד צמיחת חברות הזנק בתחומי טכנולוגיות החלל, לעודד שימוש בטכנולוגיות קיימות לצורך שימוש בסביבת חלל, לצמצם פערי ידע מול הנעשה בשווקי החלל בעולם ושיפור כושר התחרות של התעשייה בישראל ולהגביר את השימוש של התעשייה הישראלית בידע מדעי בתחומי טכנולוגיות החלל

המסלול מיועד לחברות המפתחות מוצרים בתחומי החלל המיועדים להתקנה בלוויינים או בתחנות קרקע המשמשות לצרכי שו"ב ותקשורת, לחברות המפתחות מכשור וציוד לכיול ובדיקה של מוצרים בתחומי החלל המיועדים להתקנה בלוויינים או קשורים בפעולתם, לחברות המפתחות מוצרים בתחומי החלל המיועדים לפעולה בסביבת חלל או להתקנה במערכות חלל ולחברות העוסקות בעיבוד וניתוח נתונים מהחלל.

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ.  חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. אחוזים אלו, שהינם גבוהים משאר מסלולי המשנה, מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל. 

המסלול מאפשר עיסוק במו"פ ארוך טווח לפיתוח מוצרים עתידיים וטכנולוגיות חדשניות המקנים לחברה יתרון תחרותי, מאפשרים חדירה לשווקים חדשים ומחזקים את הצמיחה הכללית במשק הישראלי.

המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות. חברה נתמכת תחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן בירכה על היוזמה ואמרה כי "תחום החלל העולמי עובר מהפכה של ממש. השוק הכפיל את גודלו בעשור החולף וצפוי לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות. למדינת ישראל יתרונות  מוכרים בתחום החלל אבל בעיקר בעולמות הביטחוניים. לכן עלינו כעת להשכיל ולקדם גם את התחום האזרחי של החלל ולחברו לתעשיית ההייטק הישראלית וזה מה שהתכנית זו של סוכנות החלל בדיוק עושה. התכנית תביא לחיזוק וקידום 11 חברות טכנולוגיות מתחומי התקשורת הלוויינית, הנעה רקטית, סנסורים שיתרמו להתמודדות עם שינוי האקלים, כריית מחצבים, חקלאות ועוד. תחום החלל נמצא בתנופה ונוגע בכל תחומי חיינו - והתכנית הזו היא חלק מתהליך חשוב של העצמת תעשיה זו."

תא"ל (מיל) אורי אורון. מנהל סוכנות החלל הישראלית הוסיף כי "תעשיית החלל העולמית נמצאת בנקודת צמיחה חסרת תקדים, המסלול מאפשר כניסת שחקנים חדשים לתחום בישראל, וכן חיזוק חברות קיימות, תוך מינוף יכולות טכנולוגיות בתחום החלל הקיימת בישראל. שילוב זה מהווה  מנוע צמיחה כלכלי וחברתי".

החברות הזוכות

אייכה מערכות תקשורת בע"מ - החברה חוקרת מערכת מתקדמת לתקשורת אש"ד (אינטרנט של דברים) על גבי לווין. במסגרת המחקר אייכה מפתחת שיטת תקשורת מתקדמת המאפשר להעביר כמות גדולה של הודעות מרשתות IOT דרך לווייני LEO, באופן המאפשר להעביר יותר הודעות ברוחב סרט נתון. 

חברת פקסיס בע"מ - פרויקט SpaceSiC - בחברת פקסיס הינו פרויקט תלת שנתי שעסק בפיתוח חומר קרמי ייעודי שיטות לייצור מבנים וגופים מורכבים/תלת ממדים מסיליקון קרביד ליישומי לווינות וחלל. חומרים קרמיים ובפרט סיליקון קרביד, מאופיינים בשילוב של תכונות אופטימלית לעבודה בתנאי חלל על פני חומרים אחרים שנמצאים כיום בשימוש. 

טרא ספייס לאב - עסקה בפיתוח מטע"ד סורק חללי ייעודי בעל מחוש אינפרא-אדום מולטי-ספקטראלי. הפוד הייחודי שפותח מותקן על גבי ננו-לוויינים (6U  ומעלה) ללא צורך בשינויים מהותיים במרכב הלוויין (Hosted Payload),מאפשר סריקת שטח מולטיספקטראלית בתחום ה-IR וביצוע עיבוד נתונים בזמן אמת בחלל.  

אנ.אס.אל.קום בע"מ - החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לכיסוי קרקעי גלובאלי באמצעות קונסטלציות נאנו-לוויינים. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הדרישה לתקשורת גלובאלית בקבצים גבוהים המותאמת לצרכי הלקוחות. התוכנית תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ליבה חדשניות אשר תאפשרנה פיתוח של מגוון פתרונות לטווח הארוך המתבססים על מטע"ד ואנטנות ייחודיות.

גורילה לינק - החברה חוקרת שיבוץ תקשורת לוויינית במערכות ללא ידע מוקדם. החברה מפתחת מוצר המשלב בצורה פשוטה יכולות תקשורת לוויינית בפתרונות IoT המוצעים ללקוחות הקצה, ללא צורך בהתחייבות לרשת לוויינים מסוימת או ידע מוקדם בתקשורת לוויינית. 

גרין אוניקס בע״מ - החברה חקרה גידול בחלליות של מזון-על טרי לאסטרונאוטים במסעות חלל עמוקים (Deep Space). אחד האילוצים המרכזיים שאיתם מתמודדת NASA היא מציאת דרכים ושיטות הזנה, לשמירת בריאות האסטרונאוטים בטיסות חלל ארוכות טווח. 

הליוס (HELIOS) - הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח. הטכנולוגיה של הליוס תפיק חמצן על פני הירח, באמצעות כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונות. התהליך אינו דורש חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ ולכן מאפשר למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים מכדור הארץ. 

SCD - החברה עוסקת בפיתוח גלאי רחב-סרט VIS - Extended SWIR מרובה פיקסלים עבור מצלמה היפר-ספקטראלית לחלל. בפרויקט יפותח גלאי חדשני ופורץ דרך בפורמט גדול עם תגובה ספקטראלית רחבה וגבוהה בתחום ה- Visible + SWIR + Extended SWIR. 

ספייס פלזמטיקס בע"מ - פיתוח מערכת הנעה חשמלית למיקרולוויינים-במסגרת פרויקט זה תפותח מערכת הנעה חשמלית ללוויינים קטנים מבוססת פלזמה בטכנולוגיית Hall Thruster בעלת מימדים והספק חשמלי הקטנים ביותר בשוק כיום. מערכת ההנעה תכלול מנוע חדשני בשם microHET המבוסס על פיתוחים ופטנטים פורצי דרך של היזם, דר' יגאל קרונהאוז, במסגרת עבודתו באקדמיה. 

ניורוקט – החברה עוסקת בפיתוח מערכת הנעה חללית לשלב עליון במשגר ולוויינים גדולים. מנועים רקטיים כימיים לשימושי חלל מבוססים כיום בעיקר על הידרזין, המשמש כחד-הודף, וחומרים מבוססי הידרזין המשמשים בהרכבי דו-הודף אנרגטיים. מטרת הפרויקט היא שיפור והמשך הבשלת טכנולוגיות חומרים, תהליכים ובקרה למערכת הנעת הכוון והכנסה למסלול לשלב עליון במשגר לוויינים, מבוססת מנועים רקטיים מונעי דו-הודף ג'ל (Bi-propellant) "ירוק" – קרי, הודף אשר אינו רעיל. 

רמון ספייס - החברה הוקמה בניסיון לתת מענה על צורך אסטרטגי של ישראל בזמנו לבניית שבבים ללוויינים, מאחר וקיימות מגבלות רבות על יבוא שבבים לצורכי חלל, בעיקר מארה"ב. כיום מפתחת רמון ספייס את הדור הבא של שבבי החלל שיתמחה בעיבוד אותות ומידע שמקבלים לוויינים.

איך זה מרגיש לשהות בחלל, כל כך רחוק מכדור הארץ? מה עושים בזמן הפנוי בתחנת החלל הבינלאומית? כיצד אוכלים, שותים, מתקלחים, ישנים? למה הכי מתגעגעים? ומה הדבר הראשון שעושים כשחוזרים לכדור הארץ? 

 

אם גם אתם מוצאים עצמכם שואלים שאלות ומעלים תהיות שכאלה, יש לנו את ההזדמנות המושלמת עבורכם!

 

במהלך שבוע החלל הישראלי (פרטים בהמשך), אשר יערך ב-23 - 27 בינואר 2022, נקיים מפגשים אונליין של אסטרונאוטיות ואסטרונאוטים מכל רחבי העולם – עם הקהל הישראלי.

 

אנו מזמינים אתכם ואתכן לשלוח אלינו שאלות אשר תרצו להפנות אל אחד מהאסטרונאוטים (או לכולם). מי יודע, אולי תזכו להעלות לשידור חי אל מול האסטרונאוט ולשאול אותו את שאלתכם בעצמכם!

 

שליחת השאלות - באמצעות הטופס להגשת שאלות בקישור כאן.

 

מידע נוסף על השידורים הישירים עם מפגשי האסטרונאוטים יתפרסם בקרוב בעמוד הראשי לפעילויות שבוע החלל הישראלי - 

 

אלה הם האסטרונאוטים אשר ישתתפו בשבוע החלל הישראלי ואליהם ניתן להפנות שאלות:

 

קייטלין רובינס – Kathleen H. Rubins

Kate_Rubins (1).jpg

קייטלין רובינס - אסטרונאוטית אמריקאית של נאס"א, נולדה ב-14 באוקטובר 1978, בפארמינגטון קונטיקט, בארה"ב.

 

עוד כילדה הייתה קייטלין נלהבת מחלל, ועבדה במשך חודשים לחסוך כסף כדי לצאת למחנה חלל, שנתן לה מוטיבציה גבוהה להמשיך וללמוד על התחום גם בהמשך. היא תמיד ידעה שתרצה להיות אסטרונאוטית, ובחרה לפנות ללימודי מדעים. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית, ותואר ד"ר עם התמחות בסרטן.

 

רובינס היא חובבת ספורט אתגרי, אוהבת לטוס, וגם לצנוח, לצלול, לרוץ, לשחות לרכב על אופניים, ואפשר לומר שהיא בכושר מצוין. 

 

רובינס טסה לחלל בשתי משימות שונות, ובסה"כ שהתה בחלל מעל 300 ימים, בהם ביצעה שלל של ניסויים ומחקרים בתחומי התמחותה ובתחומים נוספים. רובינס נבחרה כחלק מנבחרת האסטרונאוטים של תכנית ארטמיס – התכנית של נאס"א להנחית אסטרונאוטים על הירח, כחלק מהמאמצים להגיע בעתיד הלא רחוק למאדים.

 

 

פאולו נספולי – Paolo Nespoli

PAOLO NESPOLI.JPG

 

אסטרונאוט איטלקי של סוכנות החלל האירופאית. נולד בעיר וראנו בריאנזה, איטליה ב 1957. נשוי ואב לשני ילדים. הוא טייס קרב בהכשרתו, צנחן וירטואוז ומדריך צניחה, צוללן עם ניסיון עשיר בצלילות עומק, וידוע כאיש מצחיק מאוד

.

בעל השכלה כמהנדס אווירונאוטיקה וחלל, ותואר שני באווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה, ובעל הכשרה כטיס בחיל האוויר האיטלקי. 

 

נספולי יצא ל-3 משימות חלל, במהלכן הספיק לטוס גם על מעבורת החלל האמריקאית, וגם על חלליות הסויוז הרוסיות, ולשהות לא פחות מ-313 ימים בחלל! 

במהלך שהותו בחלל ביצע נספולי מספר רב של מחקרים מדעיים, ביצע הדגמות של טכנולוגיות שונות לסוכנויות חלל שונות, ואף הקפיד להיות מעורב לאורך כל פעילותו כאסטרונאוט בפעילות חינוכית, כולל פעילות שהתקיימה במהלך שהותו בחלל.

. 

 

ג'סיקה מאיר – Jessica Meir

Jessica_U._Meir.jpg

 

אסטרונאוטית אמריקנית ממוצא יהודי של נאס"א. נולדה ב-1 ביולי 1977 בקאריבו שבמדינת מיין, ארה"ב. 

 

אמה שוודית מרקע נוצרי, ואביה רופא יהודי-ישראלי. מאיר מזדהה תרבותית גם כיהודייה, הלכה לבית כנסת, ואף חגגה בת מצווה, ויש לה גם קרובי משפחה רבים בישראל.

 

בשנת 1999 קיבלה תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בראון, בשנת 2000 קיבלה תואר שני בחקר החלל מאוניברסיטת החלל הבינלאומית ובשנת 2009 קיבלה דוקטורט בביולוגיה ימית ממכון סקיפס לאוקיינוגרפיה. מחקר הדוקטורט שלה התמקד בפיזיולוגית הצלילה של הפינגווין הקיסרי ושל פיל הים הצפוני.

 

מאיר עבדה במתקן מחקר טיסה המאוישת הנמצא במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א, וחקרה את ההשפעות של טיסה ממושכת בחלל על גוף האדם. בשנת 2002 השתתפה מאיר כאקוונאוטית במשימה NEEMO ‏4, משימה משותפת לנאס"א ולמנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי, בה שהתה יחד עם שאר חברי הצוות במעבדת מחקר תת-ימית במשך חמישה ימים.

 

בשנת 2019 מאיר שוגרה על גבי סויוז MS-15 יחד עם עמיתיה אולג סקריפוצ'קה והזא אל-מנסורי (מאיחוד האמירויות) לתחנת החלל הבינלאומית. במהלך המשימה יצאה מתחנת החלל להליכת חלל יחד עם האסטרונאוטית כריסטינה קוק, ובכך הן ביצעו את הליכת החלל הראשונה שבוצעה בידי צוות נשי בלבד.

 

אסטרונאוטים רשאים להביא עמם מספר חפצים אישיים לתחנת החלל הבינלאומית, כשחלק מבחירותיה של מאיר היו דגל ישראל, גרביים מעוטרות מגני דוד, חנוכיות, גלויות של ישראל, מדליה לזכרו של טייס החלל הישראלי אילן רמון, וציור שציירה רעייתו רונה רמון. מאיר אף צילמה את ישראל מהחלל.

 

בסך הכל שהתה מאיר 205 יום בחלל.

 

 

הזאע אל מנסורי – Hazza Al Mansouri 

800px-hazza_al_mansouri_-1-.jpg

הזאע אל מנסורי, האסטרונאוט הראשון מאיחוד האמירויות, נולד ב 13 בדצמבר 1983, באל-וואטבה, איחוד האמירויות.

 

כבר כשהיה ילד היה אל מנסורי מרותק מכוכבי השמים המרהיבים של מדבריות אזור מגוריו, וחלם להיות טיס. הוא בילה שעות בקריאה על מטוסים ומסעות חקר בחלל.

אל מנסורי בעל הכשרה כטייס קרב בחיל האוויר של איחוד האמירויות, ובעל תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה. 

 

לאל מנסורי יש ארבעה ילדים, וככשטס לראשונה לחלל - הקפיד לקחת איתו תמונה של משפחתו איתו, דגל איחוד האמירויות, ואף דגלי מדינות נוספות - ביניהם דגל ישראל!

את דגל ישראל שלקח איתו לחלל העניק הזאע אל מנסורי למשלחת הישראלית שהגיעה לאיחוד האמירויות במסגרת תערוכת האקספו שהתקיימה שם.

 

 

ויקטור גלובר – Victor Glover 

victor-glover.jpg

 אסטרונאוט אמריקאי של נאס"א, נולד ב-30 באפריל 1976, בפומונה, קאליפורניה, בארה"ב.

שיחק פוטבול כשהיה צעיר והיה ספורטאי מצטיין, בעל תואר ראשון בהנדסה, ולא פחות מ 3 תארים מתקדמים, בתחומי הנדסה אווירונאוטית של טיסות ניסוי, הנדסת מערכות, ולימודים צבאיים.

גלובר שירת בחיל הים של הצבא האמריקאי, והוא בעל דרגת קומאנדר.

 

בנובמבר 2020, היה גלובר חבר בצוות הראשון של אסטרונאוטים שטסו על חללית הדראגון של חברת SpaceX. גלובר היה טיס המשימה, וזו הייתה הפעם הראשונה שאסטרונאוטים אמריקאים טסים לחלל בחללית אמריקאית, מאז טיסתה של מעבורת החלל האחרונה, אי שם בשנת 2011. לאורך כל העשור האורך בין שנים אלה, טסו האסטרונאוטים של נאס"א בחלליות הסויוז הרוסיות, הממריאות מבסיס בייקונור בקזחסטן.

 

אי סו-יון – Yi So-yeon 

Yi_So-yeon.jpg

 

‏האסטרונאוטית הדרום קוריאנית הראשונה ששהתה בחלל. נולדה ב־2 ביוני 1978 בקוואנגג'ו, דרום קוריאה. בעלת תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות, ודוקטורט בביוטכנולוגיה.  

 

במסגרת תכנית החלל הקוריאנית, הוחלט להתחיל באימון אסטרונאוטים. סו-יון הייתה אחת משני המועמדים הסופיים לתפקיד, וכבר נדמה היה שמשרד המדע והטכנולוגיה הקוריאני בוחר במועמד השני על פניה. אולם, ממש בסיום התהליך ואחרי שכבר הוכרז על המועמד השני על פניה – הצליחה סו-יון להתעלות ולקבל את התפקיד הנכסף – ולהיות לקוריאנית הראשונה בחלל. סו-יון היא האישה השלישית, אחרי הלן שרמן (בריטניה) ואנושה אנסארי (איראן) אשר ייצגה לראשונה את מדינתה בחלל. במהלך משימתה ביצעה ניסויים ומחקר מדעי נרחב. 

 

צ'ארלי בולדן – Charlie Bolden

Charles_F._Bolden,_Jr.jpg

 

מנהלה של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מיולי 2009 ועד ינואר 2017. נולד ב-19 באוגוסט 1946.

 

חובב ריצה וכדורגל. בעל תואר במדעים ובמדעי החשמל, ותואר שני במדעים. בעל הכשרה כטייס קרב בצבא האמריקאי.

 

בולדן טס לחלל ארבע פעמים במסגרת תכנית מעבורות חלל, והיה לאפרו-אמריקני הראשון בתפקיד טייס במעבורת החלל. במהלך משימות אלה ביצע אינספור משימות מדעיות וטכנולוגיות, ביניהן הצבת טלסקופ החלל האבל בחלל. 

 

הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים בצבא האמריקאי ובנאס"א, וגולת הכותרת הוא תפקידו כמנהל נאס"א, כאשר היה לאפרו-אמריקני הראשון שעמד בראש נאס"א.