סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

חום השמש אחראי לרוחות בכדור הארץ – אז איך זה שדווקא בכוכבי הלכת הרחוקים מהשמש הרוח מהירה יותר?

רוח היא כאמור אוויר קר ודחוס שנושב כדי לתפוס את מקומו של אוויר חם ולכן פחות דחוס. אבל ההסבר הזה לא ממש מסתדר עם העובדה הבאה: הרוחות החזקות ביותר במערכת השמש נושבות בכוכבי הלכת החיצוניים והקרים, לא הפנימיים והחמים.

 

3_hires (1).jpg

סילונים אטמוספיריים בצדק, כפי שצילמה הגשושית ג'ונו של נאס
סילונים אטמוספיריים בצדק, כפי שצילמה הגשושית ג'ונו של נאס

 

הרוח המהירה ביותר שנמדדה בכדור הארץ נשבה במהירות 408 קמ"ש בשנת 1996. בענק הגזי צדק רוחות יכולות לנשוב במהירויות של עד 620 קמ"ש. בשבתאי, רוחות באטמוספירה העליונה יכולות לנשוב גם במהירות 1,800 קמ"ש. באורנוס – עד 900 קמ"ש. ובנפטון, כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש, נמדדה הרוח המהירה בכל מערכת השמש: 2,400 קמ"ש. לשם השוואה, מהירות הקול בכדור הארץ (באוויר יבש וב-20 מעלות) היא 1,234 קמ"ש. כן, בנפטון הרוח מהירה ממטוס על-קולי.

 

איך זה ייתכן? אנחנו לא יודעים בוודאות, כי רק חללית אחת, וויאג'ר 2, חלפה לצד אורנוס ונפטון, ואילו שבתאי זכה לביקורה של מקפת אחת בלבד (החללית קאסיני), וצדק – לשתיים (גלילאו וג'ונו). אך מהמידע שצברנו עולות כמה השערות מלומדות.

 

ראשית, יש לזכור שכאן, בכדור הארץ, הרוח נתקלת בהתנגדות רבה: פני השטח מהווים מעין "גרר אטמוספירי" שמאט את הרוחות. בענקים הגזיים, לעומת זאת, אין "פני שטח", והרוח משייטת על מעין אוקיינוס רותח ודחוס של מימן נוזלי (בצדק), הליום (בשבתאי) ואמוניה ומתאן (באורנוס ובנפטון). הדבר דומה להחלקה בגלגיליות לעומת החלקה על הקרח.

 

4Neptune_storms.jpg

עננים בנפטון, כפי שצילמה וויאג'ר 2 ב-1989. הכתמים הכהים הגדולים הם סופות ענק. קרדיט: נאס
עננים בנפטון, כפי שצילמה וויאג'ר 2 ב-1989. הכתמים הכהים הגדולים הם סופות ענק. קרדיט: נאס
 

יתרה מזאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שהשמש ממש לא אשמה בסופות האדירות באורנוס ובנפטון. אומנם הטמפרטורה הממוצעת בשני ענקי הקרח היא 200 מעלות מתחת לאפס, אבל זאת הטמפרטורה באטמוספירה החיצונית. בליבת כוכב הלכת, הטמפרטורה בנפטון יכולה להגיע ל-7,000 מעלות (מעל לאפס) – בדומה לטמפרטורה על פני השמש, וגם החלק שאנחנו היינו מכנים "פני השטח" עדיין רותח.

 

אומנם גם בכדור הארץ יש הפרשי טמפרטורות קיצוניים בין הליבה (כ-6,000 מעלות) לפני השטח, אבל האדמה שביניהם מבדדת. בנפטון ואורנוס, לעומת זאת, נוצרים הפרשי טמפרטורות קיצוניים בין משבי רוחות: רוח שבאה מהשכבות האטמוספיריות הפנימיות של אורנוס ואנפטון תהיה חמה בהרבה מהרוח שבאה מהשכבות החיצוניות יותר, והיא תתפשט ותעלה למעלה – והרוח הקרה תדהר במהירות עצומה כדי לתפוס את מקומה בתחתית.

 

אבל יש כוכב לכת אחד שנמצא בין כדור הארץ לכוכבי הלכת החיצוניים ועוד לא דיברנו עליו: מאדים. בסרט "להציל את מארק וואטני", האסטרונאוט וואטני נפצע בסופת חול אימתנית על מאדים ונותר לבדו בכוכב. האם זה מדויק; האם מאדים הוא עולם סחוף רוחות? לא ממש.