ירח מלא נחשב בדרך כלל למלך הבלתי מעורער של שמי הלילה- בציורים, בשירים, או סתם בבחירת לילה רומנטי לצאת בו להליכה; הכי גדול, הכי מאיר וכולי. הלילה לעומת זאת, הוא לילה של רבע ראשון של ירח. תרשו לנו להציע כי דווקא רבע ירח, שנראה סתמי ביותר, הוא המיוחד ביותר להתבונן בו. לפחות באמצעות טלסקופ ואפילו משקפת. לא סתם מוצ"ש הזה הוא ליל הצפיה בירח הבינלאומי, מועד שבמסגרתו מתקיימים מאות אירועי צפיה בירח ברחבי העולם.
למה כדאי להביט למעלה בירח חלקי?
דווקא כאשר הירח מואר בחלקו, הוא צופן הפתעות משלו. דווקא כאשר הירח מואר על ידי השמש מהצד, הטופוגרפיה שלו נחשפת במלוא הדרה: מכתשים והרים מתגלים בתלת-ממד הרבה יותר מאשר צפיה בעת ירח מלא, שפני השטח שלו מוארים ישירות ונראים שטוחים יותר.
בעת ירח מלא השמש נמצאת בדיוק מעל לתוואי הנוף ולכן הם אינם מטילים צל. ממש כמו שמש בשעת צהריים בכדור הארץ. לכן, כשאנו מביטים בירח מלא הוא גדול ואפילו מסנוור, אבל איננו מקבלים תחושת עומק. לעומת זאת, כאשר מסתכלים בכל ירח שאינו מלא ומכוונים את מבטינו לאזור של קו הצל, זהו המקום שבו השמש נמצאת כעת בשעת זריחה או שקיעה. הקו הזה, שמפריד בין השטח המואר לשטח המוצלל נקרא קו הטרמינטור אז הצללים ארוכים ולכן קל לנו יותר לראות את תוואי השטח בתלת ממד. אז העולם הרחוק והזר הזה, מתגלה לנו פתאום כשטח מוכר.
תעלומת הירח והשמש
ועכשיו חידה לסיום: האם שמתם לב פעם לירח חלקי בשמים לאור יום? היינו מצפים שיעבור קו ישר בין השמש לבין החלק המואר של הירח, כי אחרי הכל, החלק המואר הוא כזה משום שהוא מחזיר את קרני השמש. אבל באופן די מוזר, במיוחד כאשר השמש והירח רחוקים זה מזה בשמים, זה לא המצב!
השאלה היא, איך ייתכן מצב שבו נביט לשמים ונראה תמונה כזו-
התשובה כאן:
