הביטו היטב בתמונות המשונות הללו. מה אתם רואים פה? כתמים ירקרקים על רקע כחול מפוקסל? מבחן רורשאך? אמנות קונספטואלית? לא. אתם רואים פה היסטוריה.   התמונות הללו מראות את HE85 (מימין) ו-HZ84 (משמאל), שני אסטרואידים מחגורת קויפר. חגורת קויפר היא חגורה עצומה של אסטרואידים וכוכבי לכת ננסיים המקיפים את השמש במסלול מרוחק יותר ממסלולו של נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.  

 מי מאיתנו לא חולם להגיע לכוכב לכת לא מוכר, למסור ד"ש להורים ובעיקר להירשם בדפי ההיסטוריה כראשון שכף רגלו דרכה במקום? מחר, 15 בפברואר, "ינחתו" שישה מדענים ומומחים במקום סודי ומבודד באזור מצפה רמון, כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-MARS, הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים.

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הכריזה באחרונה על שיתוף פעולה חדש עם סוכנות החלל הצרפתית במסגרתו יפותחו, ייבנו וישוגרו לחלל שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי האקלים. מערך הלוויינים יחקור לראשונה את מהירות הגידול של העננים מהחלל, ויסייע לפתרון החידה של תפקיד העננים בשינויי אקלים ומכאן למציאת פתרונות לבעיות שנובעות מכך.

באש ותימרות עשן, המשגר החזק ביותר בעולם השלים אמש טיסת בכורה מרשימה ונשא את שאיפותיו הגדולות של אילון מאסק (ואת מכוניתו) למאדים

צוות חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה השתמש בחור שחור כזכוכית מגדלת לצפייה בכוכבי לכת בגלקסיה רחוקה, רחוקה מאוד.

היום כולנו יודעים שנוגה היא גיהינום: עולם עם טמפרטורה כמעט בלתי משתנה של 462 מעלות צלזיוס – מספיק כדי להתיך עופרת – ולחץ אטמוספרי על פני השטח שמקביל לצלילה של 1 ק"מ מתחת לפני הים בכדור הארץ. כשבני האדם חושבים על עתידם, הם חולמים על מאדים וחרדים מאפקט החממה שיכול להפוך גם את עולמם לכבשן דמוי-נוגה.  

מחקר חדש של ד"ר לוניה פרידלנדר שהוצג באירועי שבוע החלל הישראלי, בדק באמצעות דגימות קרקע אזורים שונים בארץ ובעולם ומדד את רמות הזיהום ממתכות כבדות. כעת מפתחת החוקרת שיטה להשלים את הנתונים גם באמצעות צילומי לוויינים מהחלל. המחקר, שבעבורו זכתה החוקרת השבוע במלגת רמון ממשרד המדע, חושף כי רמת העופרת בחלק מהקרקעות באזור ירושלים מגיעות ל-7,000 חלקים למיליון, בעוד הגבול המומלץ לעופרת בקרקע הוא 400 חלקים למיליון - פי 18 מהמומלץ.

 שישה משתתפים ייכנסו בעוד כחודש למתקן מבודד ומנותק במצפה רמון ויצטרכו לחיות יחד. לא מדובר בעוד תכנית של "האח הגדול" אלא בפרויקט הדמיית מאדים הראשון בישראל שבו ידמו ה"אסטרונאוטים" המשתתפים את התנאים על מאדים ויחקרו את ההיבטים השונים של החיים על מאדים.

היכונו לשלל תצפיות, הרצאות, תערוכות וחדר בריחה בסימן העתיד בחלל! כל זאת ועוד במגוון פעילויות ללא תשלום ברחבי הארץ.

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פתחה בשיתוף פעולה מפתיע עם מעצב האופנה אלון ליבנה לעיצוב שלוש חליפות חלל. החליפות ישמשו להדמיית מאדים שתוקם לראשונה בישראל במצפה רמון על ידי פרוייקט D-MARS.

 צבירי כוכבים כדוריים (globular star clusters) הם מהמבנים העתיקים והיפים ביותר בשמי הלילה. הצבירים מורכבים מעשרות ומאות אלפי כוכבים עתיקים שנוצרו בראשית היקום ומוחזקים יחד על ידי כוחות משיכה הדדיים, כשהם מקיפים את מרכזי הגלקסיות הגדולות מעל או מתחת למישור הגלקסיה. את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מקיפים כ-150 צבירים שכאלה – ומומלץ מאוד לצפות בהם בטלסקופ.  

 זה לא סוד שמתחת לפני השטח של הכוכב האדום יש מרבצים של מי קרח. ראינו אותם בהדמיות, ראינו אותם באילוסטרציות, ראינו אותם בטבלאות מדעיות מורכבות. אבל אף פעם לא ראינו אותם ממש – על פני השטח, בתמונה צבעונית.   

החברה הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית עתידה להצמיד את לווייניה ללוויינים שאזל להם הדלק וכך להאריך את חייהם

חברות ברחבי העולם נמצאות בתחרות להשיק את רשת התקשורת העולמית הראשונה שתהיה מבוססת על לוויינים זולים