ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי חשף טפח נוסף מתוכניות החלל של המדינה הגדולה בעולם – הכוללות שיגור אדם לחלל, בניית תחנת חלל, הנחתת אדם על הירח ובהמשך גם משימות מאוישות למאדים ולנוגה.
מודי מסר את דבריו בהודעה מוקלטת ששודרה שלשום (שלישי) בכנס הבינלאומי לחקר החלל (GLEX) שנערך בניו דלהי. "המרקיעים ההודים נושאים הרבה יותר ממטענים", אמר מודי. "הם נושאים את חלומותיהם של 1.4 מיליארד הודים". בנאומו אף הדגיש מודי כי תוכנית החלל של ארצו אינה בתחרות עם אף אחד. "מטרת מסע החלל של הודו אינה תחרות, היא התעלות – ביחד".
מודי סקר את ההיסטוריה של הודו בחלל, מרקטה מטאורולוגית צנועה ב-1963 לאומה הראשונה שנחתה סמוך לקוטב הדרומי של הירח במשימת צ'אנדריאן 3 (בסנסקריט: "רכב חלל") ב-2023. עד כה, הודו שיגרה בהצלחה למעלה מ-400 לוויינים עבור 34 מדינות – לרבות ישראל. בין הישגיה הנוספים ניתן למנות מקפת למאדים ב-2014 ופיתוח בזמן שיא של מנועים קריוגניים (מנועים המשתמשים בדלק נוזלי בטמפרטורות קרות מאוד). בינואר השנה הדגים הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) עגינה אוטונומית של שני לוויינים במסלול – המעצמה הרביעית שמוכיחה יכולת זו, אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.
העתיד אף מעניין יותר: אחרי טיסת ניסוי לא-מאוישת בשנה הבאה, ב-2027 תשגר הודו שלושה אסטרונאוטים לחלל על גבי החללית ההודית המאוישת הראשונה, הגאגאניאן (בסנסקריט: "רכב שמיימי"). השלושה יקיפו את כדור הארץ במשך שבוע, ובגובה של כ-400 ק"מ מעל פני הים. ב-2024 נבחרו ארבעה טייסים מחיל האוויר ההודי (כשאחד מהם ישמש כטייס גיבוי לשלושה שיטוסו במשימה הראשונה), ולאחרונה הם סיימו הכשרה מפרכת בת 13 חודשים במרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים של סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס. אם המשימה תעלה יפה, הודו תהפוך למדינה הרביעית בהיסטוריה שמשגרת בעצמה בני אדם לחלל, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין.
למעשה, אחד מארבעת פרחי האסטרונאוטים – קפטן שובהנשו שוקלה – יצבור ניסיון חלל ממשי עוד בסוף החודש הזה, במסגרת משימת אקסיום 4 הפרטית לתחנת החלל הבינלאומית. שובהנשו ועמיתיו ישוגרו ב-29 במאי בחללית מסוג דרגון של חברת ספייס אקס, ויעגנו בתחנת החלל למשך שבועיים. שוקלה יהפוך בכך להודי השני בחלל, אחרי ראקש שרמה, שב-1984 טס בטיסת סויוז T-11 במסגרת התוכנית הסובייטית אינטרקוסמוס. שרמה שהה שבוע על סיפון תחנת החלל הסובייטית סאליוט 7.
שנה אחר כך, ב-2028, צפוי להשתגר המודול הראשון בתחנת החלל ההודית. התחנה, שעתידה להיות מושלמת עד 2035, תכלול חמישה מודולים שיאכלסו שלושה עד ארבעה אסטרונאוטים – ועד שישה כאשר חללית גאגאניאן עוגנת בתחנה. גם כאן תעשה הודו היסטוריה, ותהפוך למדינה הרביעית שמשגרת בעצמה תחנת חלל, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין (תחנת החלל הבינלאומית, כזכור, נבנתה על ידי מספר שותפות).
ואילו עד 2040, הודו מתכננת להנחית אדם על הירח. זאת לא הפעם הראשונה שבה הודו מצהירה על כוונתה לשגר משימה מאוישת לירח, אלא שהפעם מודי לא הסתפק בכך, והוסיף: "גם מאדים ונוגה על הרדאר שלנו".
הודו מהדקת את האבטחה סביב האינטרנט מהחלל
בינתיים על הארץ, תת-היבשת המתעצמת מתחילה לעשות שרירים. משרד התקשורת במדינה הודיע ביום שני על 29 תקנות אבטחה ומידע חדשות, שעתידות להכתיב תנאים נוקשים לספקיות אינטרנט מהחלל – כמו סטארלינק של ספייס אקס. יצוין כי התקנות חלות גם על חברות שכבר קיבלו רישיון לפעול בהודו.
בין היתר, התקנות החדשות קובעות כי חובה לאפסן את כל רישומי ההתחברות ונתוני השימוש באינטרנט הלווייני בהודו עצמה, וכי על הספקיות לאפשר ניטור ויירוט של התחברות – לפי החוק. בנוסף, התקנות קובעות כי על מפעילות השירותים להראות כיצד בכוונתן לקנות לפחות 20% מציוד הקרקע – כמו אנטנות למשל – מהודו עצמה, וזאת בתוך חמש שנים מיום התחלת השירות.
המגבלות באות על רקע המתיחות הגואה בין הודו לפקיסטן, אך נראה שלמפעילות הלוויינים לא תהיה ברירה אלא להסכים להן. בסטארלינק למשל שואפים להגיע ל-6.5 מיליון משתמשים פעילים עד סוף השנה. קשה להאמין שהם יוותרו על שוק פוטנציאלי של 1.4 מיליארד משתמשים. ואותו הדבר נכון לוואן ווב (OneWeb), שמנסה בימים אלה לקבל את הרישיון הנכסף מהרשויות בהודו.