ממשלת יפן אישרה הצעת חוק לייסוד קרן חלל אסטרטגית (Space Strategic Fund) בת 6.7 מיליארד דולר (1 טריליון ין יפני) לפיתוח יוזמה, אוטונומיה ותחרותיות בינלאומית של תעשיית החלל שלה על פני עשר שנים. את הקרן תנהל סוכנות החלל היפנית, JAXA, במטרה לחזק את תעשיית החלל המקומית לאור הצלחות תעשיות חלל פרטיות של מעצמות חלל מבוססות כמו ארה"ב ומעצמות חלל חדשות כמו הודו.
הצעת החוק עצמה אושרה עוד בנובמבר, אך בימים אלה ועדת מדיניות החלל, האחראית על הקרן, מגדירה את יעדי ההשקעה חסרת התקדים. בין יעדים אלה אפשר למנות את שימור העצמאות היפנית בחלל (למשל בתחום השיגורים), את חידוד היתרונות הטכנולוגיים של יפן ואת חיזוק האוטונומיה של שרשראות הייצור בתחום תעשיית החלל. במילים אחרות, יפן רוצה לוודא שהיא מסוגלת לייצר לבד את כל הכלים שנדרשים לה כדי לשגר בני אדם ומטען לחלל, באופן שיכול להתחרות – מדעית ומסחרית – בשיתופי הפעולה המוצלחים של השנים האחרונות בין סוכנויות חלל ממשלתיות כמו נאס"א לחברות פרטיות כמו ספייס אקס.
הקרן החדשה עונה למעשה על קריאת תוכנית החלל הבסיסית (Space Basic Plan), שעודכנה ביוני שנה שעברה, כדי לאפשר ל-JAXA לתמוך כספית בעזרת הקרן ביוזמות מסחריות מהשוק הפרטי ובמחקרים מדעיים מהעולם האקדמי.
לפתוח את שוק השיגורים לתחרות
יפן היא מעצמת חלל ותיקה, במיוחד בתחום הרובוטיקה. כך למשל, יפן הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שהביאה דוגמיות קרקע מאסטרואידים לכדור הארץ – במשימות היאבוסה והיאבוסה-2. אלא שרקורד השיגורים שלה לא אחיד. ב-2018 שברה יפן את השיא כששיגרה שש משימות לחלל, ב-2022 היא לא שיגרה אף משימה אחת ובשנה שעברה –משימה אחת בלבד. אחת הסיבות לכך היא המעבר מהמשגר הוותיק H-2A של JAXA למשגר החדש שלה, הרב-פעמי והתחרותי H3, ששוגר בהצלחה בחודש שעבר. ביפן מקווים להגיע לקצב של עשרה שיגורים בשנה ל-H3 עד שנת 2030.
לפי התוכנית החדשה, כ-20 שיגורים נוספים לשנה אמורים להגיע מהמגזר הפרטי, ולהציע מגוון רחב של אפשרויות שיגור ללוויינים קטנים וגדולים, הן מתוצרת בית, הן ללקוחות בינלאומיים. החברות הפרטיות ספייס וואן (Space ONE) ואינטרסטלר (Interstellar Technologies) מקוות להפוך בקרוב לחברות היפניות המסחריות הראשונות בהיסטוריה שמטיסות עצם לחלל. זה לא יהיה קל, ועובדה שהלילה (13 במרץ) התפוצץ משגר קריוס של ספייס וואן רגעים ספורים אחרי שיצא לטיסת הבכורה שלו. הקרן החדשה נועדה לתת לתעשיית החלל היפנית את הדחיפה הממשלתית הנחוצה, ובעיקר להרחיב ולגוון את החברות הפעילות בתחום.
מתמיכה ממשלתית לעצמאות כלכלית
יפן נשענת כאן על התקדים המוצלח של תוכנית המטען המסחרית ותוכנית הצוותים המסחרית בארה"ב, שהשקיעה מיליארדי דולרים בחברות כמו ספייס אקס – וכעבור כמה שנים החזירה את ההשקעה בענק כשהשוק הפרטי הצליח לייצר משגרים טובים וזולים יותר. גם שכנותיה – ומתחרותיה – של יפן, סין והודו, משקיעות סכומים הולכים וגדלים בטיפוח תעשיית החלל שלהן, מתוך הבנה שיכולות שיגור אינן בנות-קיימא אם הן נשענות על המגזר הממשלתי בלבד.
התוכנית היפנית מזכירה גם את זו הישראלית. ב-2022 הציגה סוכנות החלל הישראלית את התוכנית האסטרטגית של ישראל לפיתוח תחום החלל, הכוללת השקעה של 600 מיליון דולר על פני חמש שנים – במטרה להכפיל את מספר חברות החלל המקומיות ולהגדיל פי ארבעה את היקף המכירות בתחום.