אתמול (שני), בשעה 13:57 לשעון ישראל, העולם צפה בנשימה עצורה בחללית האוריון מתקרבת עד כדי 130 ק"מ מפני השטח של הירח. התמרון הגורלי הועבר בשידור חי ממצלמה הממוקמת בקצה הכנף הסולארית של חללית האוריון במשימת ארטמיס 1, והראה את כדור הארץ נעלם מאחורי הירח – ואחר כך זורח מחדש באופק, בתמונה שמזכירה את "זריחת הארץ" שצילם אסטרונאוט אפולו 8 ויליאם אנדרס ב-1968.
שעה שכדור הארץ נעלם מאחורי האופק, נותק הקשר עם חללית האוריון – שכן הירח חסם את אותות הרדיו לרשת החלל העמוק (Deep Space Network), מערכת של אנטנות המוצבות בקליפורניה, בספרד ובאוסטרליה. כמו בימי אפולו, אובדן הקשר עורר חרדה בקרב מפעילי המשימה, שנותרו למעשה ללא כל שליטה בחללית. הקשר חודש בהצלחה ב-14:59 לשעון ישראל, כשהאוריון יצאה חזרה מצדו הרחוק של הירח – ובאמתחתה תמונות יפיפיות של צד זה, שלעולם אינו נגלה לעינינו מכדור הארץ.
כדור הארץ עולה מעל האופק הירחי.
השידור החי אמנם עשה רושם איטי ומהפנט, אבל בפועל האוריון "נפלה" לירח במהירות מסחררת 3,424 קמ"ש. אחרי שמנועי החללית ביצעו בעירה בת 2.5 דקות, האוריון האיצה ל-8,210 קמ"ש – המהירות הנדרשת כדי להכניס אותה למסלול מיוחד בשם "מסלול רחוק לאחור" (distant retrograde orbit) סביב הירח כעבור ארבעה ימים, כלומר ב-25 בנובמבר.
המסלול נקרא כך מאחר שהוא "רחוק" מפני הירח והולך "נגד" כיוון הקפת הירח את כדור הארץ. במסלול זה, שאותו תקיף האוריון במשך שישה ימים, החללית תעבור בנקודות לגראנז' 1 ו-2 היציבות כבידתית של מערכת הארץ-ירח, ובכך תחסוך דלק בהשוואה למסלול "רגיל".
ב-28 בנובמבר, החללית תגיע למרחק הגדול ביותר שלה מכדור הארץ: 432,108 ק"מ, והיא צפויה ליפול לאוקיינוס השקט ב-11 בדצמבר, אחרי שגמעה מרחק פנטסטי של כשני מיליון ק"מ בחלל.
רוצים לדעת איפה ארטמיס 1 עכשיו? כנסו לתוכנת המעקב האינטראקטיבית של נאס"א.