סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל

אפולו 8

news Image
איור אפולו 8, מעל אתר הנחיתה המתוכנן. קרדיט: NASA

כשאנחנו חושבים על תוכנית אפולו, אנחנו מן הסתם חושבים על "הצעד הקטן" של ניל ארמסטרונג באפולו 11. אבל לצעד הקטן הזה על אדמת הירח קדמו צעדים רבים – שחלקם היו זינוקים ממש. כזאת הייתה אפולו 8, ששלחה שלושה גיבורים אל הלא-נודע.

 

566px-Apollo_8_Crewmembers_-_GPN-2000-001125.jpg

משמאל לימין: לוול, אנדרס ובורמן בסימולטור של מרכז החלל קנדי. קרדיט: נאס
משמאל לימין: לוול, אנדרס ובורמן בסימולטור של מרכז החלל קנדי. קרדיט: נאס


אפולו 8, ששוגרה ב-21 בדצמבר 1968, הייתה ההיסטורית והדרמטית מכל משימות אפולו. במשך שישה ימים, מפקד המשימה פרנק בורמן, טייס תא הפיקוד ג'יימס לוול וטייס רכב הנחיתה הירחי ויליאם אנדרס שברו שורה ארוכה של שיאים – והוכיחו לעולם שהמסע לירח אפשרי: הם היו בני האדם הראשונים שהרחיקו לכת מעבר למסלול לווייני נמוך; הראשונים שראו במבט אחד את כל כדור הארץ; הראשונים שנכנסו לבאר הכבידה של גוף שמימי אחר, הראשונים שהקיפו אחד כזה ולבסוף גם השתחררו ממנו וחזרו לכדור הארץ; הראשונים שראו את הצד הרחוק של הירח; והראשונים שראו את כדור הארץ זורח מגוף שמימי אחר.

 

כל הדברים האלה נראים לנו מובנים מאליהם היום, אבל בזמן אמת איש לא ידע מה יקרה לחללית או לגוף האדם מחוץ לבאר הכבידה של כדור הארץ. איש לא ידע לבטח אם החללית הזעירה תצליח להשתחרר מכוח המשיכה של הירח כשתגיע השעה לחזור הביתה, או אילו סכנות אורבות לשלושה בצידו הרחוק, הצד שפונה בכיוון הנגדי לכדור הארץ.

 

ככל שהשעות והימים נקפו ועולם הבית הלך והתרחק מהם, הדיווחים של צוות אפולו 8 הפכו מלנכוליים יותר ויותר. עדשות המצלמות שנועדו לצלם את הירח – ואיתם הדיווחים השוטפים בכלי התקשורת – הופנו בהדרגה לאחור, לנקודת המוצא. לוול דיווח שהוא מביט בכדור הארץ מבעד לחלון – והחלון גדול יותר מכדור הארץ כולו. בהמשך עדכן: "כעת כדור הארץ חולף בחלון שלי. הוא פחות או יותר בגודל קצה האגודל שלי".

 

בחלוף 69 שעות מתוחות, ועם מעט מאוד שעות שינה, הגיעו השלושה לירח –  אבל כדי להיכנס למסלול סביב הירח הם נאלצו להפעיל את המנועים בצד הרחוק של הירח (הצד שנקרא בטעות "הצד האפל"), שבו לא הייתה להם כל יכולת לתקשר עם כדור הארץ. המנועים בערו כדי לתקן את המסלול במשך ארבע דקות ושבע שניות, אולם כל השלושה הסכימו שאלה היו ארבע הדקות הארוכות ביותר בחייהם. אם המנועים היו בוערים כמה שניות פחות מדי, הם היו עפים לחלל. ואם המנועים היו בוערים כמה שניות יותר מדי, הם היו נתקעים על הירח. זאת למעשה הייתה המטרה העיקרית של אפולו 8: להראות שרכב הנחיתה הירחי יכול להיכנס למסלול סביב הירח – ולחזור בשלום לכדור הארץ, כהכנה לקראת המשימה של אפולו 11.

 

640px-Ap8-S68-56531.jpg

פרנק בורמן בתא הפיקוד הירחי. קרדיט: נאס
פרנק בורמן בתא הפיקוד הירחי. קרדיט: נאס


 

paper.jpg

כותרת עיתון
כותרת עיתון

 

ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, הגיחה אפולו 8 מהצד הרחוק של הירח, וחוּדש הקשר עם האסטרונאוטים מוכי הגעגועים. בורמן תיאר את המחזה כ"חיזיון רחב ידיים של בדידות וקדרות". לוול אמר: "הבדידות של הירח מעוררת יראת כבוד. היא גורמת לך להבין בדיוק מה השארת מאחור, שם בכדור הארץ. מכאן, כדור הארץ הוא נווה מדבר נהדר במרחבים האינסופיים של החלל".

 

רצה הגורל ובעת ההקפה הרביעית סביב הירח כדור הארץ זרח עליו – מראה מרהיב שהונצח במצלמתו של אנדרס. הטייסים הנרגשים קראו בשידור חי את עשרת הפסוקים הראשונים בספר בראשית, ובורמן חתם את השידור במילים: "ומצוות אפולו 8, אנו מסיימים בלילה טוב, מזל טוב, חג מולד שמח ושאלוהים יברך את כולכם, את כולכם שם על כדור הארץ הטוב".


 

Image
"זריחת הארץ". ב-2003 בחר המגזין "לייף" בתצלום הזה למקום הראשון ב-100 התצלומים המשפיעים ביותר בכל הזמנים. קרדיט: נאס"א

ניווט בכוכבים: הטעות החשובה של אפולו 8

אפולו 8 לא רק אפשרה את אפולו 11, אפשר לומר שהיא גם הצילה את אפולו 13. במסע חזרה לכדור הארץ לוול שיחק קצת עם החללית כדי לצפות בכוכבים שונים – ובטעות מחק את זיכרון המחשב לגבי מקומה. כשהבין את הטעות הצית את המבערים עד שמיקם בחלונו את הכוכבים סיריוס וריג'ל. כמו כל נווט טוב, לוול הצליח לחשב את מקומו לפי הכוכבים, הזין את הקואורדינטות במחשב והכול בא על מקומו בשלום.

 

שנתיים לאחר מכן, כשמכל החמצן של אפולו 13 יתפוצץ על סיפונה והצוות ייאלץ לכבות את המחשב כדי לחסוך בחשמל, לוול ישתמש בניווט הידני שלמד באפולו 8 כדי להציל את חייו. בסרט "אפולו 13" יגלם אותו טום הנקס. לוול הוא האדם היחיד שטס לירח פעמיים, ובגלל התקלה הזאת – לא זכה לנחות עליו.

 

Image
"בראשית, אלוהים...". בול ההנצחה של אפולו 8.