חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

לא, אסטרואיד לא "יתנגש" בכדור הארץ בעוד חודשיים

אם כבר, הוא יישרף באטמוספרה ככדור אש

עודד כרמלי
24.08.2020
כדור אש (סוג של מטאור) ירוק במטר האקוורידים. זה כל מה שצפוי וגם את זה איש כנראה לא יראה. קרדיט: Diana Robinson
כדור אש (סוג של מטאור) ירוק במטר האקוורידים. זה כל מה שצפוי וגם את זה איש כנראה לא יראה. קרדיט: Diana Robinson

חדשות לבקרים מתפרסמות ידיעות על אסטרואיד זה או אחר שעושה את דרכו לכדור הארץ. על פי רוב, כתבות אלו עוסקות באסטרואידים ידועים, שנמצאים במעקב מתמיד ומתקרבים לכדור הארץ במסלולם הרגיל – שאינו מהווה כל סכנה להתנגשות. לא כך האסטרואיד 2018 VP1, שאכן עלול "להתנגש" בכדור הארץ בעוד כחודשיים.

 

אתמול (ראשון) פורסם בכלי התקשורת בארץ ובעולם שישנו סיכוי של 0.41%, כלומר סיכוי ממשי של 1 ל-240, שהאסטרואיד 2018 VP1 יפגע בכדור הארץ ב-2 בנובמבר, יום לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב. אלא שאין כל סיבה לפחד מפני VP1 2018, שכבר זכה לכינוי "אסטרואיד הבחירות". זה לא רק הסיכוי המזערי למפגש. הוא פשוט קטן מדי.

 

כפי ששמו מרמז, VP1 2018 התגלה כבר ב-2018, כשהיה במרחק 450,000 ק"מ, בערך כמרחק כדור הארץ מהירח. המעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א העריכה אז שיש סיכוי של 1 ל-240 שהאסטרואיד יחדור לאטמוספרה שלנו. ואילו בסוכנות החלל האירופית מעריכים את הסיכוי ב-1 ל-400.

 

asteroid_course.png

המסלול של 2018 VP1. קרדיט: JPL Small-Body Database Browser
המסלול של 2018 VP1. קרדיט: JPL Small-Body Database Browser

 

אלא שכבר ב-2018 התברר ש"אסטרואיד הבחירות" אינו מהווה כל סכנה לכדור הארץ, שכן קוטרו הוא בין 2 ל-4 מטרים. בגודל כזה, אפילו אם האסטרואיד יפגע בכדור הארץ הוא ככל הנראה יישרף באטמוספרה ככדור אש (בוליד). ככלל, עצמים קרובי ארץ נחשבים למסוכנים רק מקוטר של 140 מטרים ומעלה.

 

אז האם אנו צפויים לראות כדור אש מרהיב, כפי שראינו בחודש ינואר השנה מעל כביש 6? גם לא. לפי הערכות, גם אם מסלול האסטרואיד יחצה את מסלול הארץ, הוא יחדור לאטמוספרה שלנו אי שם מעל האוקיינוס השקט, עם סיכוי קטן מאוד שיישרף מעל מזרח רוסיה, יפן או ארה"ב. הוא גם צפוי להגיע מכיוון השמש, כך שלאסטרונומים חובבים לא תהיה אפילו את האפשרות לנסות ולצפות בו.

 

מקום לאופטימיות בחלל

VP1 2018 לא אמור לעורר חרדה, אלא בדיוק להיפך. על כולנו להרגיש בטוחים יותר בזכות העובדה שמערכות הניתור וההתראה המוקדמת של סוכנויות החלל השתפרו בשנים האחרונות עד כדי כך שהן מסוגלות לאתר גם עצמים קטנים מאוד כמו 2018 VP1. ב-19 באוגוסט, נאס"א הודיעה כי האסטרואיד GQ 2020 שבר שיא של כל הזמנים כשחלף בגובה 2,950 ק"מ בלבד מעל האוקיינוס ההודי ארבעה ימים קודם לכן, ב-15 באוגוסט. כמו VP1 2018, גם האסטרואיד הזה קטן מאוד, בקוטר 3 עד 6 מטרים, אבל בכלי תקשורת רבים בחרו להדגיש את העובדה שהאסטרואיד התגלה רק לאחר המעבר הקרוב – במקום לציין לשבח את נאס"א, שזיהתה עצם קטן כל כך, בגודל מיני-וואן, שאפילו לא מהווה סכנה.

 

הסכנה האמיתית בדיווחים לא אחראיים כאלה היא בהמעטת הסכנה הממשית שנשקפת לנו מפני אסטרואידים. סטטיסטית, פעם בשנה עצם בקוטר כמה מטרים, דוגמת VP1 2018 או GQ 2020, מתנגש בכדור הארץ ונשרף באטמוספרה ככדור אש; פעם ב-60 שנה, עצם בקוטר של כמה עשרות מטרים פוגע בכדור הארץ, כמו המטאור שהתפוצץ מעל העיר הרוסית צ'ליאבינסק ב-2013 ופצע מאות בני אדם. במקרה של פגיעה בקרקע, עצם כזה יכול להשמיד עיר; פעם ב-2,000 שנה לערך, עצם בקוטר מגרש כדורגל מתנגש בכדור הארץ בעוצמה שיכולה להשמיד מדינה שלמה; ופעם בכמה עשרות מיליוני שנים, עצם בקוטר כמה עשרות קילומטרים פוגע בכדור הארץ, בעוצמה שיכולה לסכן את האנושות כולה.

 

ב-2005 הורה הקונגרס לנאס"א לבנות מערכות לאיתור לניטור 90% מהאסטרואידים בקוטר העולה על 140 מטרים – והיא עומדת במשימתה. במקביל, רשתות ניתור והתראה אחרות ברחבי העולם מגבירות את מאמציהן לאתר עצמים קרובי-ארץ המהווים סכנה. גם סוכנות החלל הישראלית הצטרפה למערכת הבינלאומית החדשה להגנה מפני אסטרואידים שהקים האו"ם.

 

החדשות הטובות: נכון לכתיבת שורות אלו, אין אף עצם גדול שעלול להתנגש בכדור הארץ במאה הנוכחית.

 

עוד באותו נושא: