תחום יזמות החלל נפתח לשחקנים חדשים וסוכנות החלל הישראלית מעודדת חברות לקחת חלק

שתף: 
  • space_pharma2.jpg

    הדמיית אסטרונאוט עם המעבדה של ספייס פארמה

18 סטארטאפים וחברות קטנות צמחו בשנים האחרונות בתחום החלל על פי נתוני סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. כעת מבקשים בסוכנות, באמצעות מגוון תוכניות וכינוס ראשון מסוגו ליזמים, להגדיל את מספר החברות שנכנסות לתחום ולהביא לגידול הנתח של ישראל בשוק החלל העולמי השווה מיליארדים.  


עשרות שנים היה החלל נחלתם של ממשלות וגופים גדולים, בעיקר בשל העלויות הגבוהות של הפיתוח ושל השיגור לחלל. בעשור האחרון מסתמן עידן חדש של יזמי חלל המכונה בעולם NewSpace - חברות פרטיות שמפתחות יישומים מסחריים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות וניצול החלל על יתרונותיו לקידום עסקיהם. בדומה למהפכת האינטרנט שהנגישה את המידע למשתמשים במחירים ברי השגה, הצליחו חברות שיגור פרטיות כגון ספייס-אקס להוזיל את מחיר השיגור מעשרות אלפי דולרים לק״ג לאלפים בודדים והורידו משמעותית את סף עלות הכניסה לחלל.  במקביל, התפתחה מגמה של לוויינים זעירים, השוקלים קילוגרמים בודדים, שהתבססו על מערכות אלקטרוניות זולות הלקוחות מעולם האלקטרוניקה הצרכנית, ואפשרו הוזלה נוספת של מחיר הכניסה לחלל, בין היתר בשל האפשרות לשגר כמות גדולה של לוויינים זעירים במשגר אחד, תוך שיתוף בעלויות והוזלתן באופן דרמטי. 


על פי דוח של Space Foundation  שווי שוק החלל בשנת 2017 היה 383 מיליארד דולר ותחזית אחרת שפורסמה בקיץ 2018 צופה שעד 2026 יגיע השוק למעל 550 מיליארד דולר. 


 

"כדי להצליח כיזם בתחום החלל צריך קודם כל רעיון טוב שיש מולו צורך אמיתי בקרב לקוחות פוטנציאליים וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית", אומר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "ההבדל בין יזמות רגילה לבין כזו שתתאים לחלל היא בעיקר הרבה אורך רוח וכן התאמת המוצר לעמידות בתנאי הקיצון של החלל". 

 

יזמות חלל עם תנופה

 

כחלק מתהליך עידוד יזמים ויזמיות להיכנס לתחום החלל מקיימת סוכנות החלל הישראלית בשיתוף רשות החדשנות ואינקובטור חברות החלל של סוכנות החלל האירופאית, סדנת יזמות חלל, אשר תתקיים בין 21 ל-28 בינואר, ובה יוכלו יזמים שאינם עוסקים בתחום החלל כיום, להבין סוגיות מפתח ומגמות חמות בתחום זה -המהוות כר פורה ליזמים לפיתוח יישומים מסחריים חדשים. הסדנא תלווה ע"י יזמי חלל מהארץ ומחו"ל ונציגי סוכנויות חלל, שיעבירו מניסיונם וחוויותיהם מהעולם החדש והמתפתח. בנוסף בכנס החלל ע"ש אילן רמון שיתקיים בסוף הסדנא, ב-29 בינואר,  יוכלו המשתתפים להיפגש עם בכירים בתחום החלל מהארץ והעולם כולל פגישות עם כמה מראשי סוכנויות החלל המובילות בעולם בהם בכירים מנאס"א, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הצרפתית והגרמנית. בכנס עצמו ירצו בכירים מסוכנויות חלל בעולם ומומחים ישראלים בתחום וביניהם יו"ר הסוכנות פרופ' יצחק בן ישראל ועופר דורון מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית.


בסיום הסדנה יוכלו המשתתפים במידה ויעמדו בקריטריונים לקבל מענק ״תנופה״ מרשות החדשנות בסך של עד 200,000  ₪ להקמת חברה, לכתיבת תכנית עסקית ורישום פטנטים. 


"אתה לא חייב להיות מדען טילים כדי להיכנס לתחום החלל", מסביר מציין עפר לפיד יועץ סוכנות החלל הישראלית לנושא יזמות חלל. "סטרטאפים רבים יכולים לנצל ידע ויכולות קיימות להתאמת מוצריהם לצרכי שוק החלל. החסמים שבעבר הרתיעו יזמים להיכנס לתחום כמו מחיר שיגור, מחיר הלוויינים והקושי בגיוס השקעות ירדו בשנים האחרונות משמעותית". 

 


בין המגמות החמות בתחום החלל שחברות יכולות לחפש להם פתרונות:  מזעור רכיבים – סוכנויות חלל רבות מחפשות פתרונות קטנים למרכיבים שונים בחלליות, לוויינים ומשגרים, כדי להאריך את זמן השהייה בחלל, לחסוך דלק ולהוזיל מחירי שיגור. בנאס"א למשל מחפשים פתרונות שיוכלו לעבוד לאורך זמן במסעות לתוך החלל העמוק במינימום אנרגיה.  מגמות נוספות הן המעבר מתקשורת רדיו לתקשורת אופטית המגיעה לטווחים רחוקים יותר ובקצבי תקשורת גבוהים יותר. כמו כן, הצורך באינטרנט מהיר בכל מקום על כדור הארץ מייצר כבר מיזמים של מבנים של עשרות עד אלפי לווייני תקשורת במסלולים נמוכים שיאפשרו אספקת אינטרנט גם למקומות נידחים בהם אין תשתית תקשורת קרקעית. יחד עם זאת מתקרת השקת הדור החמישי של רשתות הסלולאר המתוכנן מראש לניצול יכולות לווייניות. ״בקרוב נראה הרבה יותר רובוטיקה ובינה מלאכותית שיפעלו לצידם של בני האדם ואף יחליפו את מקומם במשימות חלל״ מציין עפר לפיד יועץ סוכנות החלל הישראלית לנושא יזמות חלל.


כיוון נוסף ליזמים הוא פיתוח יישומים מבוססי Big-Data ועיבוד תמונה מתקדם למיצוי מידע מצילומי לוויינים למגוון שימושים על פני כדור הארץ. כך למשל תחום החקלאות המדייקת שנעזר לא מעט בצילומי לוויינים כגון הלוויין ונוס שפותח על ידי סוכנות החלל הישראלית והצרפתית. ״החקלאים מחפשים כיום יישומים שיעזרו להם להבין איך לייעל את תהליכי הגידול, לצמצם את כמות חומרי ההדברה ולדייק את כמות מי ההשקיה תוך הגדלת התנובה מכל דונם של קרקע״ מציין לפיד. 

 


פוטנציאל ללא ממוצה
 

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע כבר נוקטת מספר צעדים כדי לעודד יותר יזמים ויזמיות להיכנס לתחום החלל ובשנים האחרונות החלה להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות יישומים לצורכי חלל. זאת במטרה לעודד פיתוח טכנולוגיות, רכיבים ומערכות אשר יעלו את אטרקטיביות מוצרי תעשיית החלל הישראלית בשוק החלל האזרחי העולמי. 

בשנים האחרונות תמכה הסוכנות בחברות צומחות בתחום, כאשר כל חברה מקבלת מענקי פיתוח בהיקפים של מיליוני שקלים בשנה. "היוזמות יכולות להיות כאלו שנותנות מענה לשוק של תוכניות החלל כמו לוויינים ושיגורים ושירותים שונים בחלל ", מסביר בלסברגר, "ויש יוזמות שמשתמשות במידע שמגיע מהחלל כגון צילומים של כדור הארץ או צילומים של החלל העמוק, ומפתחות להן יישומים מסחריים לשימוש בכדור הארץ".

בין החברות שבהן תמכה הסוכנות וכבר הוכיחו עצמן: הסטארט-אפ ספייס פארמה המציע שירות של ניסויים מדעיים בחלל עבור חברות פארמה ומדענים וכבר שיגר שתי מעבדות לחלל; חברת רמון צ׳יפס שמפתחת רכיבי מחשב מיוחדים לשימוש בתנאי החלל החיצון ומותקנים במשימות חלל רבות; הסטארט-אפ NSLComm שפיתח אנטנה נפרשת בחלל לצורכי תקשורת; חברת סטמראד שפיתחה חליפה להגנה על האסטרונאוטים מפני קרינה קוסמית במהלך מסעות ממושכים בחלל ונבחרה על ידי נאס"א; חברת אפקטיב ספייס אשר מציעה שירותי הארכת אורך חיים ללווינים בחלל; חברת ניורוקט המפתחת טכנולוגיית הנעת טילים ולוויינים על בסיס ג'ל ראשון מסוגו וחברות נוספות אשר עוסקות בפיתוח טכנולוגיות ובפיתוח יישומים לנתונים המגיעים מהחלל.

לצד ההישגים המרשימים של חברות ישראליות בעידן החדש, זיהו בסוכנות החלל הישראלית כי הפוטנציאל ללא ממוצה ועל כן מבקשים להגיע לקהלים חדשים ולחשוף בפניהם את פוטנציאל השוק. בין הצעדים שמבוצעים בסוכנות: השתתפות בהקמת מאגד תקשורת לוויינים רחבת סרט – בשיתוף עם הרשות לחדשנות, קבוצה של חברות וגופי מחקר שעובדים במשותף על נושאים עתידיים בתחום החלל שיתמקד בנושא תקשורת לוויינית רחבת סרט ללוויינים במסלולים נמוכים;  הסוכנות יחד עם הראשות לחדשנות שוקלות להקים מעבדת לחדשנות בה יוכלו יזמים לפתח ולבחון קונספטים חדשים תוך הסתייעות בידע ותשתיות קיימות של תעשייה גדולה ומבוססת; הקמה של קהילת חלל לתמיכה בפעילויות שמטרתן לעודד הנבטת רעיונות ותקשורת בלתי אמצעית בין יזמים לעידוד התחלות של יוזמות חלל. 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}