קיוריוסיטי שולחת סלפי ממאדים, לפני כיבוש פסגה נוספת

הגשושית של נאס"א, שחוקרת את מאדים מאז 2012, שלחה תמונה פנורמית בת 360 מעלות – שמאפשרת לכם להיות גשושית ליום אחד
שתף: 
  • למישהו יש מטאטא? הקיוריוסיטי המאובקת, כפי שצילמה את עצמה ב-9 באוגוסט. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
 
הגשושית קיוריוסיטי של נאס"א סקרה את סביבתה על רכס ורה רובין, והפיקה תמונה פנורמית אינטראקטיבית בת 360 מעלות. הפנורמה כוללת שמים חומים-אדמדמים, שעוד לא התבהרו מאז סופת החול הענקית שכיסתה את כל כוכב הלכת – וממשיכה לסכן את הגשושית הוותיקה אופורטוניטי
 
פסיפס התמונות, שצולמו באמצעות מצלמת התורן של הקיוריוסיטי, כוללות סלפי נדיר של הגשושית עצמה. הסלפי מראה שגם הקיוריוסיטי יצאה מאובקת למדי מהסופה, שהיא הקשה ביותר מאז שהחל האדם לחקור את כוכב הלכת האדום. עם זאת, לקיוריוסיטי החדישה לא נשקפת סכנה, שכן היא אינה תלויה באנרגיה סולארית כדי להמשיך לפעול.
 
 

האזור הגיאולוגי המעניין ביותר במאדים

 
הפרט המעניין ביותר בתמונה נמצא דווקא למרגלות הרובוט. הקיוריוסיטי חפרה לא מזמן חור קטן בשם סטור, שנקרא כך על שם העיירה הסקוטית שבה נמצאו כמה מהעדויות הדרמטיות ביותר לגבי ראשית החיים בכדור הארץ, בתקווה למצוא במשקעי האגם העתיק של מאדים עדויות לחיים קדומים גם שם. 
 
ככלל, לצוות הקיוריוסיטי אין דרך לדעת כמה קשה הסלע שלפניהם לפני תחילת הקידוח. למעשה, הקיוריוסיטי התרחקה משולי הרכס בגלל הניחוש המושכל של הצוות לפיו הסלעים בקצה קשים יותר, כי עובדה שהם עומדים בשחיקת הרוח במשך מיליארדי שנים. לפי החוקרים, הקיוריוסיטי מעולם לא הגיעה למקום מגוון יותר מבחינת צבע ומרקם כמו רכס ורה רובין, שנקרא על שם האסטרונומית האמריקנית.
 

השאלה הגדולה, שנותרה פתוחה, היא מה הופך את הסלעים הללו לקשים כל כך מלכתחילה. משימתה של הקיוריוסיטי היא לקדוח בסלעים ולאחר מכן לנתח את האבק בשתי המעבדות הפנימיות שלה, במטרה לגלות מה מתפקד בסלעים העתיקים כבטון. הרכס מכיל כמויות גדולות של המטיט, מינרל של ברזל שנוצר במים, והחוקרים מעריכים כי מים שזרמו בעבר במרכז הרכס הם שחיזקו את הסלעים – אבל זאת תיאוריה שעוד טעונה הוכחה.

 

צילום אינטראקטיבי של קיוריוסיטי: גררו את התמונה עם העכבר כדי להתרשם מהסביבה שבה הרובר נמצא | NASA/JPL-Caltech/MSSS
 

טיפוס הרים – באוקטובר

 
במהלך חודש ספטמבר תערוך הקיוריוסיטי שני קידוחים נוספים במטרה לפצח את חידת הרכס. לאחר מכן, בראשית חודש אוקטובר, תתחיל הגשושית לטפס במעלה הר שארפ, עד שתגיע לפסגת ההר, העשירה בחרסית ובסולפט. הר שארפ הוא ההר הגבוה ביותר במכתש גייל. הקיוריוסיטי נחתה ב-2012 למרגלות ההר, הגיעה להר ב-2014 ומאז היא חוקרת את שיפוליו. כך, למשל, ב-2015 נמצאו במורד הר שארפ העדויות הראשונות להיתכנות מים נוזליים על פני השטח, כמעט נחלים. מאז התפרסם מחקר שהטיל ספק בכך שאמנם מדובר במים, אך התעלומה בעינה עומדת.
 
אולם עד כה הגשושית לא הרהיבה עוז לטפס לפסגה. זאת מאחר שהר שארפ וסביבתו הוכיחו את עצמם כאזור גיאולוגי פעיל באופן יחסי, לרבות זרימות עונתיות של מים מלוחים. החוקרים מאמינים שאם היו חיים קדומים במאדים, הם יימצאו עדויות לקיומם במשקעי החרסית.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}