חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

ננו-לוויין המחקר הישראלי BGUSAT ישוגר בהמשך השנה

הננו-לוויין, פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשיה וסוכנות החלל הישראלית, עומד להיות פלטפורמת מחקר ייחודית עבור חוקרים ישראלים

19.01.2017
הדמיה של הננו-לוויין
הדמיה של הננו-לוויין
הננו-לוויין BGUSAT – פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע – ישוגר בקרוב לחלל במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. גודלו של הלוויין אומנם זעיר - 10*10* 30 ס"מ, כגודלו של קרטון חלב - ומשקלו 5 ק"ג בלבד, אך הוא מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן גוריון כדי לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל ולנתח את הנתונים. הלוויין ישוגר בקרוב על גבי משגר PSLV מבסיס שיגור בהודו.
 
שר המדע אופיר אקוניס אמר כי מדובר ב"צעד נוסף בקידום שיתוף הפעולה בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה במטרה להזניק את תעשיית החלל הישראלית. פרויקטים מסוג זה יסייעו בשמירה על מעמדה של תעשיית החלל הישראלית בעולם ויאפשרו לקדם את המחקר בתחום".
 
בלוויין, ששמו מורכב מראשי תיבות של "לוויין אוניברסיטת בן גוריון", שולב לראשונה מחשב יעודי בעל יכולות מחשוב דומות למחשבי הלוויינים הגדולים, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן גוריון ובמפעל חלל. באמצעות המצלמות של  הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר גזים באטמוספרה כמו CO2 ובוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.  
 
הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטה שילבו ידע מתחומים רבים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. השילוב הביא להקמת תחנת הקליטה לקבלת התמונות ויאפשר מחקר בתחום מזג האוויר.
בנוסף על מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו מנתונים שיקלוט הלוויין במימון הסוכנות. זו הפעם הראשונה שתהיה לחוקרים ישראלים אפשרות לקבל מידע ישיר מלוויין כחול-לבן ללא צורך במעבר דרך מדינות אחרות. 
 
פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אמר כי "ננו לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת חלל וחקר חלל בעלויות קטנות מאד ביחס למה שהיה מקובל בעבר.  דבר זה מאפשר לאקדמיה להשתתף השתתפות הרבה יותר פעילה בתחום ומעודד חדשנות ויזמות שמגיעים מחוקרים וסטודנטים".
 
מנכ"ל מפעל חלל בתעשייה אווירית אל"מ (מיל') עפר דורון אמר כי:" אנו גאים להיות חלק מפרויקט טכנולוגי חדשני הפותח את עולם הננו-לווייניות  למשימות מדעיות חדשות ומגוונות. ננו לוויין זה מצטרף לשורה של פעילויות חינוכיות ואקדמיות שבתעשייה האווירית כמפעל החלל הלאומי של ישראל רואים בהן חלק בלתי נפרד מתעשיית החלל הישראלית ואנו שמחים להוביל כתעשייה מובילה ומרכזית".