חופי הכנרת שוממים לאחרונה, בעקבות סגירתם בתקופת משבר הקורונה, אך קו החוף משתנה דרמטית בעקבות המשקעים הרבים שהרימו את מפלס הכנרת לגובה חסר תקדים בשנים האחרונות. איך ניתן לראות את השינוי הזה בירור? מהחלל. בתמונות הלווין הסביבתי ונוס, של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, ניתן לראות כיצד קו החוף נסוג והשתנה בהשוואה בין תמונות הכנרת בחודש ספטמבר 2018 לבין אלה שבאפריל 2020.
ezgif-7-c4bc818c6ebf.gif
בתחילת חורף 2018-19 מפלס הכנרת עמד על 214.55 מ' מתחת לפני הים, שהם 21 ס"מ מעל למה שהוגדר כקו השחור. זהו רום המפלס הנמוך שנמדד אי פעם ואשר מתחתיו צפויות להתרחש בעיות תפעוליות בשאיבת המים מהאגם אל המוביל הארצי. חשוב לציין כי ימת הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל. ביום שני שעבר, 20.4.2020, מפלס הכנרת עמד על -208.94 מ', כלומר 14 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. רום זה מהווה את המפלס המרבי שמעליו צפויים נזקים למתקנים בגדות האגם ולהצפות בחופים. לכן, לקראת הגעת המים למפלס הקו האדום העליון ישנה המלצה לפתוח את סכר דגניה ולשחרור מים מהכנרת אל הירדן הדרומי.
השטחים שנוספו לכנרת בעקבות עליית המפלס נצפים בעיקר בבקעת גינוסר (צפון מזרח האגם) ובקעת הבטיחה (צפון-צפון מזרח האגם). כמו כן הוצף ונעלם האי מול עין גב (ממזרח לשפך הכינרת לירדן).
עליית מפלס המים בשני החורפים האחרונים סייעה ליציבות אקולוגית ולשיפור איכות המים באגם. מליחות המים ירדה והאצות הטבעיות (פרידיניום) פורחות. לעומתן נעדרות האצות הכחוליות (צינובקטריה), המאפיינות מפלס מים נמוך וחלופת מים מועטה, ועלולות לייצר רעלנים. כיוון שלונוס מצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין, הלוויין גם עוקב אחר פריחת אצות מסוגים שונים, סחף הקרקע בכנרת ואף חומרים אורגניים מסיסים.
ב- 2.8.17 שוגר לחלל VENμS (ונוס), לוויין חדשני פרי שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית. במסגרת המשימה המדעית הלווין מתעד ימות, וחלקות אדמה מהחלל, אחת ליומיים במשך שנתיים. בכך הוא מאפשר עריכת מחקרים ופיתוח שיטות לניטור מצב קרקע, צמחייה יעור וחקלאות מדוייקת, שימור סביבה ואיכות מקווי מים.
התמונות עובדו במרכז המדעי של וונוס, המעבדה לחישה מרחוק, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון.