Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין- קידום תחום המדע והחלל בישראל

סוכנות החלל הישראלית
24.06.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וחברת לוקהיד מרטין ישתפו פעולה במגוון מיזמים לקידום מדע, חלל וטכנולוגיה בישראל. בין היוזמות גם תכנית מיוחדת לקידום נושאי מדע וטכנולוגיה בגן, פרויקטים ליום המדע והשתתפות בכינוס החלל העולמי שיתקיים באוקטובר בישראל.  היום, 24 ביוני, חתם שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון וסגן נשיא לוקהיד מרטין אינטרנשיונל, פטריק דיואר על מזכר ההבנות לקידום התכנית.
 
"מחקרים מראים כי קיימים פערים גדולים בידע בנושאי מדע וטכנולוגיה בין ילדים משכבות חלשות לבין ילדים משכבות חזקות וכי הפערים מתחילים להצטבר מגיל הגן, לכן חשיפה למדע וטכנולוגיה כבר מגיל גן הילדים חיונית לעתידה של מדינת ישראל" אומר דני דנון שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. "החשיפה לסקרנות, ליופי שבמדע ולעקרונות המדע בצורה חווייתיות, תגדיל את הביטחון העצמי של הילדים בעיסוק בתחומים אלו גם בהמשך ובשאיפה תצמצם את הפערים החברתיים. הדבר נכון במיוחד בקרב בנות צעירות, אשר התפיסה החברתית לגבי נושאי מדע וטכנולוגיה כתחומים גבריים מתחילה להתעצב בהן כבר בגילאים אלו והתכנית מבקשת להראות צד אחר". 
 
״הישראלים מייחסים ערך תרבותי רב לטכנולוגיה וחדשנות, ובמיוחד לפיתוח יכולות אבטחת סייבר, שיוכלו להתמודד עם איומים מורכבים שטרם דמיינו שניאלץ להתמודד מולם", אומר פטריק דיואר, נשיא לוקהיד מרטין אינטרנשיונל. ״אנחנו נרגשים לתרום את המומחיות שלנו בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי להעשרת התלמידים בישראל ושמחים על נדבך משמעותי נוסף בפעילות החברה לטובת מדינת ישראל וחינוך הדור הבא של תלמידיה למובילות טכנולוגית״.
לוקהיד מרטין ישראל היא הזרוע הישראלית של תאגיד לוקהיד מרטין המעסיק כ-112,000 איש ברחבי העולם ועוסקת בעיקר במחקר, תכנון, פיתוח, יצור, אינטגרציה ותחזוקה של מערכות, מוצרים ושירותים טכנולוגיים מתקדמים. במישור הבינלאומי, ללוקהיד מרטין יש למעלה מ-300 שותפויות ב-70 מדינות. המכירות נטו של התאגיד עמדו ב-2014 על  45.6 מיליארד דולר, כולל 20% ממכירות בינלאומיות.
ללוקהיד מרטין מערכת ענפה ורבת-שנים של שיתופי פעולה עם תעשיות היי-טק והתעשייה הביטחונית בארץ.
 

GPOMN2_6428.jpg

class=
 

Space Generation Congress 2015

The Space Generation Advisory Council (SGAC) is a global non-governmental organization and network which aims to represent university students and young space professionals to the United Nations, space agencies, industry, and academia. Membership in the SGAC is free and it only requires its members to be students or young professionals under the age of 35 working in the space sector or interested in space related activities. The SGAC connects its members in the local, national and international levels with activities done year round such as online discussions, local meetings and international events held in different locations around the world.
The Space Generation Congress (SGC) is one of the major events held by the SGAC it is held for three days every year in the week prior to the International Astronautical Congress (IAC) in September-October. This year the IAC is held in Jerusalem and therefore the SGC will be held in Jerusalem Bloomfield Science Museum between October 8-10, 2015. The congress will include 3 day working groups in current space related subjects. The products and conclusions of these workshops are then presented at the UN COPOUS (Committee on Peaceful Use of Other Space) as well as at conferences and policy papers. The working group topics for this year include space policy, satellite communications, space entrepreneurship, as well as space exploration. SGC15 will also include activities such as distinguished guest lectures and a gala dinner with executives from the space community.
The Space Generation Congress is a great opportunity to familiarize yourself with the space community, develop personal and professional connections with young space activists from around the globe, as well as get to know the SGAC and the activities done year round.
How to register
1. In order of registering to SGC15 you must be a member of the SGAC. Membership is free and registration takes several minutes at the following link
2. Once you have registered you can apply to SGC15 at the congress webpage.
 
Note that the number of delegates to SGC15 is limited and the applications are evaluated. If you are accepted to the congress you will be informed and instructed for further registration and payment.
The congress costs are 180 Euros (140 for students) in early registration (till July 31st) and includes participation in all SGC events and meals during SGC15.
For more details you can approach the Israeli National Point of Contact –
 
Yevgeny Tsodikovich- 
yevgeny.tsodikovich@spacegeneration.org
+972-52-8718099
 
 Daniel Brack
daniel.brack@spacegeneration.org
+972-50-8447176

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בואו להיות חלק מהדור הבא של יזמי וחוקרי החלל בכנס SGC

סוכנות החלל הישראלית
18.06.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כמדי שנה, כנס ה- Space Generation Congress ׁהמתקיים באוקטובר מהווה את אחת ההזדמנויות הטובות בעולם עבור צעירים המעוניינים להשתלב ולהתקדם בתעשיית החלל הבינלאומית. כמיטב המסורת, הכנס מתקיים בסמוך לכינוס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) באוקטובר והשנה, ישראל היא המדינה המארחת את שני הכנסים, אשר יתקיימו בירושלים. 
 
כנס SGC15, שיתקיים השנה ב- 8.10 – 10.10, הוא האירוע המרכזי של המועצה המייעצת של דור החלל (SGAC- Space Generation Advisory Council), ארגון לא ממשלתי עולמי שמטרתו ייצוג סטודנטים ואנשי מקצוע צעירים העוסקים בתחומי החלל מול האו"ם, סוכנויות החלל, התעשייה והאקדמיה. החברות בארגון הינה בחינם ומתאפשרת לכל סטודנט או איש מקצוע מתחת לגיל 35 העוסקים ומתעניינים בחלל. פעילות הארגון מתקיימת לאורך כל השנה וכוללת דיונים מקוונים, פגישות מקומיות ואירועים בינלאומיים.
 
מתכונת הכנס הינה בקבוצות עבודה שידונו בנושאים אקטואלים מעולם החלל יחד עם הרצאות אורח של מומחים מתחומים שונים בעולם החלל. תוצרי קבוצות העבודה יוצגו באו"ם וכן בכנסים ובמאמרים מדעיים. 
 
"התוכנית השנה מגוונת מאוד", אומר דניאל ברק, אחד משני הנציגים הישראלים של ה- SGAC ומלגאי לשעבר באוניברסיטת החלל הבינלאומית, "לצד דיון הקבוצות במדיניות חלל, תקשורת לוויינית, יזמות חלל וחקר החלל, יתקיימו בכנס גם הרצאות מרתקות של בכירים מארגוני חלל מובילים, ערב גאלה בהשתתפות ובתמיכה של גופים מובילים בתעשיית החלל ופעילויות נוספות". הפוטנציאל הטמון בכנס עבור המשתתפים, הוא בעיקר בהזדמנות שלהם לפתח  קשרים אישיים ועסקיים עם מקצוענים צעירים מרחבי העולם, להכיר מקרוב בכירים בתעשיית החלל וכן להיחשף לפעילותו של ארגון ה-SGAC ולתמיכה אותה הוא מעניק לצעירים העוסקים בחלל בתחילת דרכם. 
 
לפרטים נוספים אודות ההרשמה, כנסו לעמוד הכנס>>
Conferences & Events
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

קונגרס דור החלל SGC

המועצה המייעצת של דור החלל (SGAC- Space Generation Advisory Council) הוא ארגון לא ממשלתי עולמי שמטרתו ייצוג סטודנטים ואנשי מקצוע צעירים העוסקים בתחומי החלל מול האו"ם, סוכנויות החלל, התעשייה והאקדמיה. החברות בארגון הינה בחינם ומתאפשרת לכל סטודנט או איש מקצוע מתחת לגיל 35 העוסקים ומתעניינים בחלל. פעילות הארגון מתקיימת לאורך כל השנה וכוללת דיונים מקוונים, פגישות מקומיות ואירועים בינלאומיים.
 
הכנס המרכזי של הארגון (SGC-Space Generation Congress) מתקיים באופן מסורתי בסמוך לכינוס האסטרונאוטי הבינ"ל (IAC) בחודשים ספטמבר-אוקטובר. השנה ה-IAC יתקיים בירושלים ולכן גם ה-SGC15 יתקיים במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים בתאריכים 8-10.10. הכנס מתקיים במתכונת של סדנה ומורכב ברובו מקבוצות עבודה הדנות בנושאים אקטואליים מעולם החלל יחד עם הרצאות אורח של מומחים מתחומים שונים בעולם החלל. תוצרי קבוצות העבודה מוצגים באו"ם וכן בכנסים ובמאמרים מדעיים. השנה הקבוצות ידונו במדיניות חלל, תקשורת לוויינית, יזמות חלל וכן חקר החלל בנוסף, יתקיימו בכנס מספר הרצאות של בכירים מארגוני חלל מובילים, ערב גאלה בהשתתפות ובתמיכה של גופים מובילים בתעשיית החלל ופעילויות נוספות.
 
כנס ה-SGC15 הינו הזדמנות מצוינת להתקדם בתעשיית החלל הבינלאומית, פיתוח קשרים אישיים ועסקיים עם מקצוענים צעירים מכל רחבי העולם, להכיר מקרוב בכירים בתעשיית החלל וכן להיחשף לפעילותו של ארגון ה-SGAC ולתמיכה אותה הוא מעניק לצעירים העוסקים בחלל בתחילת דרכם.
 
לעיון בתוכנית קונגרס דור החלל לחצו כאן>>
 
כיצד נרשמים
בכדי להירשם יש להיות חבר בארגון ה-SGAC. ההרשמה לארגון היא חינמית ואורכת מספר דקות בקישור למטה. 
בתום תהליך ההרשמה ניתן להגיש בקשה להשתתף בכנס ה-SGC15 בעמוד של הכנס (קישור למטה).
 
שימו לב: מספר המשתתפים בכנס מוגבל כך שהבקשות להשתתפות נשקלות. במידה והתקבלתם תקבלו על כך הודעה עם הפרטים אודות השלמת ההרשמה והתשלום עבור הכנס.
עלות הכנס היא 180 יורו (לסטודנטים: 140 יורו) בהרשמה מוקדמת (עד ה-31/7) וכוללת השתתפות בכל אירועי הכנס וארוחות במהלך ימי הכנס. פרטים נוספים בלינק ההרשמה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל שני נציגי הארגון בארץ:
דניאל ברק- daniel.brack@spacegeneration.org
יבגני צודיקוביץ'- yevgeny.tsodikovich@spacegeneration.org
לאירועי חלל
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ישראל והאו"ם יחתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום החלל

סוכנות החלל הישראלית
11.06.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
ועידה בנושאי חלל באו"ם
ועידה בנושאי חלל באו"ם
על רקע קריאות לחרם שמגיעות ממקומות שונים בעולם, מגיעה נקודת אור דווקא מהאו"ם: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תחתום היום (חמישי) על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי חלל עם משרד האו"ם לענייני חלל. ההסכם מקנה בסיס משפטי לשיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל לאו"ם. 
 
ההסכם ייחתם היום בביקורו של מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עידו שריר בוינה, ובמסגרת קבלת פנים לקראת כינוס החלל העולמי שיתקיים בירושלים באוקטובר הקרוב, כנס יוקרתי שיביא לישראל אלפי משתתפים ונציגי מתעשיית החלל העולמית. על ההסכם חתמו שגריר ישראל בוינה צבי חפץ ומנהל משרד האו"ם בוינה יורי פדוטוב והוא קודם בסיוע האגף לארגונים בין-לאומיים ומחלקת האמנות במשרד החוץ. 
 
"מדובר בצעד קטן למשרד וצעד גדול לישראל" אמר היום שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון. "ההסכם מוכיח שוב שישראל היא חלק מהמדינות המובילות בעולם בתחום החלל ויש לה הרבה מה לתרום בנושא לעולם כולו - במיוחד בהיבטים של מחקר ושל פיתוח רכיבים ולוויינים. בימים בהם ארגונים בינלאומיים קוראים להחרים את אנשי האקדמיה מישראל ומחקריהם, אנחנו נמשיך לפעול בכל העוצמות ובכל התחומים על מנת ששמה של המדינה יתנוסס בגאון מעל לכל מקום". 
 
 
 
השימוש בחלל לצרכים אזרחיים
 
משרד האו"ם לענייני חלל הוא הארגון הבין-לאומי המרכזי העוסק בכלל ההיבטים הנוגעים לפעילות חלל בעולם למען רווחת האנושות - מדע, טכנולוגיה, משפט, חינוך, התמודדות עם איומים על כדור הארץ מהחלל ועוד. מנהלת משרד האו"ם לענייני חלל פרופ' סימונטה די פיפו הגיעה לשבוע החלל הישראלי בינואר האחרון והתרשמה מיכולות החלל, מישראל ומתרומתה הפוטנציאלית לשיתופי פעולה בין לאומיים ולאחר חזרתה קידמה את ההסכם. 
 
ההסכם יאפשר לבנות מנגנונים ספציפיים לשיתוף פעולה בנושאי שימוש בחלל לצרכים אזרחיים שבהם יוכלו לקחת חלק האקדמיה, תעשיית החלל וסוכנות החלל הישראלית כגון הפצה של תצלומי לוויין לאזורים מוכי אסונות טבע, התארגנות בין לאומית להתמודדות מפני פגיעת גופים מהחלל בכדור הארץ ועוד.  
 
צילום: UNOOSA 

מחנה אסטרונומיה לנוער במדבר

23-25.6.2015
מרכז הנוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית ירושלים, מארגן "מחנה מעולם אחר" – אסטרונומיה במדבר לעולים לכיתות ח' עד י"ב (כולל מסיימי י"ב). 
במסגרת המחנה נצא למסע קוסמי מדעי מרתק בנגב! נראה שמים זרועי כוכבים במדבר, נצפה בטלסקופים משוכללים, נכיר את קבוצות הכוכבים ותופעות שמימיות שונות ואולי גם נקבל מושג לגבי מקומנו ביקום. 
המחנה כולל ביקור במצפה הכוכבים למחקר במצפה רמון וביקור במרכז המחקר הסולרי-שדה בוקר. נכיר את החיים במדבר ונקיים דיונים בנושאים מתחום האסטרונומיה, הקוסמולוגיה, בהתפתחות החיים בכדור הארץ ואולי אף התפתחות חיים בכוכבי לכת אחרים בגלקסיה.
מחנה כולל הרצאות, פעילויות חברתיות, קומזיץ, פעילות מים והפתעות נוספות...
 
  • עלות: 1,335 שקל למשתתף. המחיר כולל תוכן מדעי, לינה, כלכלה, אבטחה והסעות. 
  • פרטים נוספים: 02-6585346; לו"ז מפורט באתר נוער שוחר מדע.
  • הרשמה: להרשמה לחצו כאן. 
 
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מביאים את תעשיית החלל לחטיבות ותיכונים

סוכנות החלל הישראלית
2.06.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
קבוצת תלמידים מחטיבת הביניים רבין מאזוּר, שהשתתפו בפרויקט המיוחד
קבוצת תלמידים מחטיבת הביניים רבין מאזוּר, שהשתתפו בפרויקט המיוחד
מה קורה כאשר מחברים מהנדסים בתעשיית החלל עם תלמידי חטיבות ותיכונים? מערכת חדשנית להגנה מפני מטאוריטים, לוויין ייעודי לאיתור וזיהוי מוקשים ועוד. שיתוף פעולה חדשני, שמתקיים בשנתיים האחרונות  בין תעשיידע, תעשייה אווירית, מדעטק ו- SpaceIL, מביא את התעשייה לבתי הספר ויוצר כר פורה לרעיונות ופתרונות יצירתיים. חלק מהרעיונות והפתרונות הללו יוצגו מחר (יום רביעי, 3.6), ביריד במדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. אחרים יוצגו בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) שיתארח בירושלים באוקטובר. 
 
אירועי הסיום שהתקיימו לאחרונה בתיכון מקיף יהוד וחטיבת "רבין" באזוּר, סימנו את אחד הפרויקטים החינוכיים החדשניים במערכת החינוך. שלוש קבוצות תלמידים בכיתות ט' עבדו במהלך השנה האחרונה באופן הדוק עם מהנדסי חלל מהתעשייה האווירית ולאחר קורס עיוני מזורז, פיתחו אפיון מערכת מלא הכולל דגם והדמיה לפרויקט לאיתור מוקשים ומערכת לסילוק פסולת חלל. כלומר, אין מדובר ברעיון כללי "על הנייר", אלא בתכנון ברזולוציה גבוהה הכולל מפרט מלא, מידות וכיו"ב, המאפשר לפרויקטים לעבור ישר לשלב היישום. הלוויין הייעודי לאיתור וזיהוי מוקשים, למשל, יוזמת תלמידי אזוּר, הוא מסוג הפרויקטים עם פוטנציאל להשפעה עולמית. 
 
חשיבה פורצת גבולות
 
בשנים האחרונות מתבצע מיפוי שדות מוקשים באמצעות מצלמות היפר ספקטרליות מוטסות. החדשנות התפיסתית שהביאו התלמידים, היא בשילוב שתי מערכות מוכחות מתוצרת התעשייה האווירית–  לוויין "ונוס" של סוכנות החלל הישראלית, ומערכת CIMS לאיתור מוקשים ומטעני צד – ושילובן בפלטפורמה חללית אחת, המכילה מצלמה היפר ספקטרלית יחד עם מכ"מ חודר קרקע. 
 
כיצד זה עובד? חומר הנפץ הטמון במוקשים משחרר כימיקלים (חנקן 15) לצמחיה המקומית. בדומה לטכניקות מעולם הארכיאולוגיה (תיארוך פחמן 14) ניתן לקלוט פערי חנקן 15 בצמחיה על ידי שימוש במצלמה המיוחדת. בשילוב המכ"מ הייחודי שמזהה את המוקשים הטמונים באדמה, ניתן למפות בצורה מאוד מדויקת את שדה המוקשים ללא צורך בסיכון חיי אדם או בזבוז משאבים, ותוך נגישות מידית למידע המתקבל מהלוויין בתחנות קרקע. הלוויין אינו מוגבל בכיסוי שלו ויכול לאתר מוקשים בכל מקום בעולם.     
 
מה שאפשר את הרעיון החדשני המשלב שני מטענים ייעודים, הוא החשיבה פורצת הגבולות של התלמידים בהנחיית מהנדסי לוויינים מנוסים; מחשבה רעננה, חשיבה "מחוץ לקופסה" שאינה נצמדת לפתרונות קיימים או אסכולות ישנות. על רקע אילוצים פיסיקליים שונים, חשבו התלמידים על תצורה שונה מהרגיל הכוללת פתרון ייחודי של טלסקופ "שוכב" שמביט אל הקרקע בעזרת מראות, הממוקם במקביל למטען יעודי מכ"מי.
 
 
הקורסים המועברים על ידי מהנדסי החלל, הם למעשה תחנה אחרונה בשרשרת של שיתופי פעולה בין התעשייה למערכת החינוך. בכיתות ו' – ז' נפתחים כ- 160 קורסים בשם "הממציא הצעיר- השמיים הם לא הגבול", בשיתוף חברת SpaceIL המשתתפת בתחרות Google Lunar X Prize להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. ב"ממציא הצעיר" התלמידים לומדים על האתגרים הטמונים במשימת SpaceIL ואז מעצבים דגם ומצגת שנועדו להוות הצעה לפתרון בעיות אלה. 30 עבודות יגיעו ליריד במדעטק מחר, ב- 3.6. 
 
בכיתות ח' עד י', כעין קורס המשך ל"ממציא הצעיר" מגיעה תוכנית "מבט לחלל", המפגישה בין התלמידים למהנדסי חלל מהתעשייה האווירית המעבירים קורס עיוני עם היבטים חווייתיים. בקורס זה לומדים על בעיות הנדסיות שונות בהקשר של חקר החלל ולבסוף, נדרשים לחשוב גם על פתרונות יצירתיים באמצעות דגמים ומצגות. בחלק מהקורסים המועברים לתלמידים הבוגרים יותר – אשר מנו השנה שלוש קבוצות בשני בתי ספר והשאיפה להרחיב היקף זה בעתיד – התלמידים עובדים על אפיון מערכת ברמת גמר בסטנדרטים מקצועיים, כולל תחקיר על פתרונות קיימים בעולם, מחקר ופיתוח וכיו"ב. 
 
הזדמנות לסקרן תלמידים
 
אביבה מישאל, מנכ"לית תעשיידע, מציינת כי מזה שנים התאחדות התעשיינים מתריעה על חוסר חמור במהנדסים, הנדסאים וטכנאים בתעשייה ובצה"ל, ומספר הפונים למקצועות מדעיים טכנולוגיים בתיכון עומד על 6% בהשוואה ל15%-20% בארה"ב ואירופה, ולמעלה מ 25% במזרח. "תעשיידע ראתה באתגר זה הזדמנות לסקרן תלמידים בעולמות חדשים ואטרקטיביים  ובכך לעודד אותם לבחור במקצועות המדע והטכנולוגיה למען התעשייה הישראלית", מוסיפה מישאל. "אנו מאמינים כי חשיפת התלמידים לתחום החלל והיכרותם עם המהנדסים הצעירים יעוררו סקרנות בקרב התלמידים ויעודד פנייה למקצועות ה- STEM בעתיד". 
 
ע', מנהלת תחום מצוינות וחינוך במפעל החלל בתעשייה האווירית, מסבירה כי עבור מהנדסי תעשיה אווירית המשתתפים בפרויקט זו בעיקר הזדמנות להביא גם את הפן היישומי (שאינו קיים בדרך כלל במסגרת החינוכית) וגם לשמש דוגמה אישית. "מהנדס שהיה בצעירותו סקרן, חוקר ובעל רצון עז להרחיב אופקים – בדיוק  כמו התלמידים מולם הוא עומד – מדבר אליהם בגובה העיניים על תחום החלל הנחשב בעיניהם כתחום אקזוטי השמור לנאס"א או גיבורים מהסרטים. מורה-מהנדס כזה הוא דמות שעשויה לעודד את התלמידים ולגרום להם להאמין שהעיסוק בתעשיית החלל הוא אפשרות ריאלית גם עבורם. אנו מביאים את הערך המוסף שלנו כבעלי ידע ייחודי ויישומי בחלל ולוויינות ועל ידי כך ממחישים את תוצאות ההשקעה במקצועות הריאליים – טכנולוגיים". 
 
בשנה שעברה, אחד הפרויקטים המלהיבים שיצאו מתוכנית זו, שאף יוצג בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) שיתקיים באוקטובר בירושלים, היה פרויקט חלו"ם: "חיישן לאיתור וזיהוי מטאוריטים". המערכת שפותחה על ידי תלמידי כיתות ט' בחטיבת הביניים רבין, נועדה לאתר מטאוריטים במסלול התנגשות עם כדור הארץ וגם לספק דרך מעניינת להתגוננות. הרעיון מבוסס על מיפוי רשתי באמצעות טלסקופים על גבי עשרות לווייני התקשורת המשוגרים לחלל מדי שנה. לצורך מיגון, הציעו התלמידים לנצל לוויינים ישנים לקראת סוף פעילותם בחלל ולהשתמש בהם כדי לבלום מטאוריטים שזוהו כמסוכנים. 
בהנחיית המהנדסים הציעו התלמידים, להשתמש בלוויינים אלו שישמשו מעין 'חומה' נגד מטאוריט מסוכן. ההתנגשות עם "חומת הלוויינים" תסיט את המטאוריט ממסלולו ותרחיק אותו מפגיעה בכדור הארץ. הפרויקט פותח כחלק מתכנית חינוכית שמפעילה התעשייה האווירית בחטיבות ובתיכונים ברחבי הארץ בשיתוף עמותת "תעשיידע" להנגשת תחומי המדעים לתלמידים. כאמור, באחרונה אף הוזמנו התלמידים להציג את רעיונותיהם בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שתארח סוכנות החלל הישראלית באוקטובר בישראל. 
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כיצד לצפות בכוכב הלכת שבתאי

סוכנות החלל הישראלית
26.05.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הנוף משבתאי על כדור הארץ במרחק 1.44 מיליארד ק"מ | צילום:  NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
הנוף משבתאי על כדור הארץ במרחק 1.44 מיליארד ק"מ | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
בחג השבועות, בתאריך 23 במאי השנה, הגיע כוכב הלכת שבתאי לניגוד (מצב בו הוא ימצא מול השמש, כאשר כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש). באותו יום, נמצא שבתאי גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, ומרחקו היה 1.34 מיליארד ק"מ (8.9 יחידות אסטרונומיות). בימים שלאחר הניגוד וכן במהלך חודשי הקיץ, ייראה כוכב הלכת שבתאי בכל שעות הערב המוקדמות כאשר הוא נוח ביותר לתצפית.
 
השנה שבתאי מצוי סמוך לגבול המזרחי של קבוצת מאזניים, כשהוא הכוכב הבולט ביותר באיזור זה של השמים, הזורח בכיוון דרום מזרח בשעות הערב המוקדמות של חודשי האביב והקיץ. רק אנטרס, הענק האדום בקבוצת עקרב הגובלת בקבוצת מאזניים ממזרח, המפגר אחרי שבתאי בזריחתו דומה לו בבהירותו אך נבדל ממנו בגונו האדמדם. אפשר למצוא את שבתאי וכן את קבוצת מאזניים בשימוש באחת מהאפליקציות המיועדות לטלפונים סלולריים.
 
שבתאי נראה בשעות הערב המוקדמות, מיד עם תום הדמדומים, מעל האופק הדרום מזרחי. בשעות הערב המאוחרות יותר עולה שבתאי גבוה יותר מעל האופק ולקראת חצות הוא מצוי מדרום לזניט (הנקודה מעל הראש) אז הוא מצוי בגובה המירבי מעל האופק. השנה ובשנתיים הבאות, שבתאי יהיה נמוך יחסית מעל האופק גם בעת שהוא מצוי בגובה המירבי שלו מעל האופק כיוון שהוא מצוי סמוך לנקודה הדרומית ביותר במסלולו על כיפת השמים.
 
קל מאוד לראות את שבתאי בעין. אפשר להבחין בטבעותיו גם בטלסקופ קטן ואיכותי וכן אפשר להבחין בכמה מירחיו ובראשם הירח טיטאן. את שבתאי וטבעותיו ניתן לצלם גם בטלסקופים קטנים יחסית.
 
שבתאי הוא כוכב הלכת המרוחק ביותר שזכה שחללית תקיף אותו ותצלם אותו ואת ירחיו. המקפת קאסיני הגיעה אל שבתאי בסוף שנת 2004 והנחיתה גשושית – הויגנס - על פני הגדול בירחיו של שבתאי – טיטאן. בכך הפך טיטאן להיות גרם השמים המרוחק ביותר שגוף מעשה ידי אדם נחת על פניו. טיטאן נראה ככוכב חיוור סמוך לשבתאי מבעד לטלסקופים קטנים. קאסיני ממשיכה להקיף את שבתאי גם בימים אלה ולשלוח אלינו מידע רב עליו ועל ירחיו.
 
גם כוכבי הלכת נוגה וצדק נראים היטב בתקופה זו של השנה – נוגה נראה היטב מיד לאחר שקיעת החמה בכיוון מערב. אין לטעות בנוגה, הוא גרם השמים הבוהק ביותר בשמי הערב לאחר הירח. מבעד לטלסקופ קטן ייראה נוגה כחצי עגול – רק מחצית מפניו המוארות על ידי קרני השמש מופנית אלינו. סמוך לנוגה, מעט מזרחית לו, מצוי צדק. גם צדק בוהק מאוד ומבעד לטלסקופ קטן ואף מבעד למשקפת שדה ייראו ארבעת ירחיו הגדולים.
 
תצפיות מאורגנות בכוכבי הלכת שבתאי, נוגה, צדק והירח
 
לאלה המבקשים לצפות בשבתאי וכן בירח ובכוכבי הלכת נוגה וצדק מארגנות האגודה הישראלית לאסטרונומיה יחדיו עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל, שבוע של תצפיות בשבתאי בשישה מצפים ברחבי הארץ. תצפיות אלה נעשות במסגרת המיזם המשותף – מביטים למעלה, שבמסגרתו מתקיימות תצפיות מאורגנות בגרמי שמים שונים בששה מצפים ציבוריים ברחבי ישראל. לפרטים נוספים כנסו לכאן>> 
 
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נפתחה תחרות גוגל Moonbots לבני נוער חובבי חלל ורובוטיקה

סוכנות החלל הישראלית
20.05.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
במקביל לתחרות שליחת החללית לירח, Google Lunar X Prize, חברת גוגל הכריזה לאחרונה על Moonbots, תחרות המיועדת לבני נוער חובבי חלל ורובוטיקה. המשתתפים, קבוצות של שניים עד ארבעה בגילאי 8 עד 17, יתחילו בהכנת סרטון וידאו בו הם יסבירו מה בירח מעורר בהם השראה. 30 הקבוצות שיעפילו לשלב השני יעצבו דגם של סביבה ירחית ולתכנן משחק משימות עבור רובוט שיסופק מאחת החברות המשתתפות בתחרות ה- Lunar X Prize. שלוש הקבוצות הזוכות יטוסו ליפן כדי לפגוש את המשתתפים היפניים בתחרות והממהרים להירשם עד ה- 23.5.15, ייכנסו להגרלה של רובוט במתנה בשווי 350 דולר. 
 
תחרות ה- Lunar X Prize היא תחרות בה גוגל מציעה פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה הלא ממשלתית הראשונה שתצליח להנחית חללית בלתי מאוישת על הירח, לנוע 500 מטר על פני השטח ולשדר וידאו איכותי. בשנים האחרונות גוגל מקיימת תחרות מקבילה המקרבת בני נוער לתחום הרובוטיקה והחלל בכלל, ולתחרות בפרט. חברת SpaceIL, המשתתפת בתחרות, הכריזה כי תרכז את המעקב אחרי הקבוצות הישראליות, תפרסמן באתרה ותסייע בשאלות הנדסיות ומדעיות. 
 
ההרשמה מסתיימת ב- 23 ביוני 2015, התחרות תתקיים בין ה- 7 ביולי ועד ה- 31 באוגוסט, וההכרזה על הזוכים ב- 15 בספטמבר. 
להנחיות ומידע נוסף באתר SpaceIL>> 
לאתר התחרות>>
 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ההרשמה לתחרות האירופית למערכות ניווט לווייניות בעיצומה

סוכנות החלל הישראלית
19.05.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של מערכת לווייני גלילאו | צילום: German Aerospace Center DLR
הדמיה של מערכת לווייני גלילאו | צילום: German Aerospace Center DLR
תחום הניווט הלווייני שהוגדר על-ידי האיחוד האירופי כענף קריטי מבחינה אסטרטגית ומסחרית, מצוי במרכזו של מרוץ החלל הבין-לאומי. התחרות העולמית שנפתחה החודש מזמינה יזמים להציע יישומים טכנולוגיים מגוונים לשימוש בפלטפורמה שעתידה לספק מערכת הניווט האירופאית "גלילאו" שבאחרונה שוגרו עוד שני לוויינים במסגרתה והיא עתידה להגיע למבצעיות מלאה ב-2028. את  התחרות הבין-לאומית מובלים בארץ ISERD (המנהלת הישראלית למו"פ האירופי) וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הזוכה בתחרות בישראל יעפיל לתחרות העולמית.
 
מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון קורא ליזמים ישראלים להגיש מועמדות לתחרות: "תחום הניווט הלווייני הוא אחד היישומים הטכנולוגים האזרחיים המבטיחים ביותר של תעשיית החלל כיום. ביכולתם להשפיע ולשנות את חייהם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. מיזמים החלל הישראלים בולטים במקוריות ובחדשנות שלהם, והעולם זקוק לטכנולוגיות שישפרו את חיינו ויתנו פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות". 
 

בוקרי החלל

 
במהלך השנים, רבים מהרעיונות שזכו בתחרות מיושמים כיום בשוק ולזוכים מוענקות חשיפה רחבה בארץ ובאירופה, וגישה ללקוחות ולקהילות משתמשים. בשנה שעברה המיזם שזכה לייצג את ישראל בתחרות היה מיזם כ-  SAT406, שמאחוריו עומדים  דני כץ, אוהד ברק ודני קרן, והינו שעון לווייני הנענד על מפרק היד ויכול לשלוח אות מצוקה במקרה חירום לטווח של 36,000 קילומטר וגם לקבל אישור על קליטת אות המצוקה. אחד המיזמים המסקרנים ביותר שהשתתפו בתחרות המקומית, היה קאטל ווטץ' (cattle-watch) קולר חכם הכולל חיישן המשדר את המידע ללווייני אירידיום, ומשם לאפליקציה תומכת במחשב ובסמארטפון של הבוקרים, וכך מאפשר להם לרעות עדרים מרחוק וללא מאמץ.
 
קאטל ווטץ', אותו הגה היזם אילן ארבל, זכה אמנם במקום השני אולם הינו דוגמה מובהקת ליישום מעניין הזוכה לשימוש מעשי בשטח. מלבד מעקב לווייני אחר תנועת העדר בכרי המרעה, הקולר החכם גם מנטר ומשדר מדדים פיזיולוגיים, המאפשרים לעקוב אחר בריאותו של כל פרט ומספקים מידע על היריון, מצוקה שנובעת מחום יתר ותחלואה, לפני שאלו ניכרים בהתנהגותה של הפרה. המערכת אפילו מתריעה מפני גניבה או טריפה גם בשעות הלילה, עם אפשרות להזניק מזל"ט שיצלם את ההתרחשות מהאוויר ביום או בלילה. 
 
יזמים יכולים להגיש את מועמדותם כאן עד ה- 30 ביוני. ועדה מטעם סוכנות החלל הישראלית, ISERD, ולשכת המדען הראשי של משרד הכלכלה, תבחר את ההצעה הזוכה. הזוכה הישראלי יוזמן על חשבון המארגנים לטקס הגמר שיתקיים במינכן באוקטובר 2015, לאחר שפאנל מומחים בינלאומי יבחר את המנצח.
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חוקרים ישראלים ואמריקאים: עדות לכמות מים עצומה ביקום הקדום

אוניברסיטת תל אביב
10.05.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הערפילית NGC604- "בית חרושת לכוכבים" | צילום: NASA, Hui Yand University of Illinois
הערפילית NGC604- "בית חרושת לכוכבים" | צילום: NASA, Hui Yand University of Illinois
מים, ככל הידוע לנו, הם תנאי סף להיווצרות חיים ולכן, גם המפתח לחיפוש אחר חיים אחרים ביקום הוא, בראש ובראשונה – מים. כעת גילה צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת הרווארד כי ביקום הקדום היו הרבה יותר מים משסברו המדענים עד היום. המשמעות: סיכוי מוגבר להימצאותם של מים – ומכאן גם חיים – בכוכבי לכת במרחבי היקום והזמן. 
 
"כל הגלקסיות, הכוכבים וכוכבי הלכת המוכרים לנו כיום נולדו מתוך ענני גז גדולים, שנוצרו במפץ הגדול, לפני 13.7 מיליארד שנים", מסביר שמואל ביאלי, שהוביל את המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב, תחת הנחייתו של פרופ' עמיאל שטרנברג. "עד היום מקובל היה לחשוב שהתנאים באותם עננים קדמוניים מנעו היווצרות של מים בכמויות משמעותיות. במחקר שלנו גילינו, להפתעתנו, שכמות אדי המים בענני הגז הייתה גדולה בהרבה משסברנו".
 
המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, במסגרת התכנית לאסטרונומיה אוניברסיטת תל-אביב – אוניברסיטת הרווארד על שם ריימונד ובברלי סאקלר. המאמר התקבל לפרסום בכתב העת Astrophysical Journal Letters. 
 
ענני גז קדמוניים
 
"כשהיקום היה צעיר, בן כמיליארד שנה בלבד, הכוכבים שאנו מכירים היום רק החלו להיווצר", אומר ביאלי, "רוב החומר ביקום התרכז בענני גז גדולים, שהורכבו בעיקר מהיסודות הכימיים הקלים ביותר – מימן והליום. הכוכבים, כמו השמש שלנו וכוכבי הלכת שמסתובבים סביב הכוכבים, נוצרו בהמשך כתוצאה מהתכווצות וקריסה של ענני הגזים, בתהליך שארך מיליארדי שנים ונמשך גם היום".
 
עד היום מקובל היה לחשוב שאותם ענני גז ראשוניים הכילו מעט מאוד מולקולות של מים (H2O), וזאת משתי סיבות עיקריות, כפי שמסביר ביאלי: "ראשית, החמצן הדרוש ליצירת מים היה נדיר מאוד בראשית היקום. שנית, מולקולות שבכל זאת נוצרו בעננים היו חשופות לקרינה אולטרה-סגולית (UV) בעוצמה גדולה מאוד – קרינה  המפרקת מולקולות. בענני גז הקיימים היום בגלקסיה שלנו, המולקולות מוגנות על ידי כמות גדולה של אבק, שסופג את הקרינה. אך האבק הזה התהווה רק במהלך העידנים, כתוצר של תהליכי יצירה ופיצוץ של כוכבים. ענני הגז הקדומים היו נקיים כמעט לחלוטין מאבק, ולכן הקרינה שחדרה אליהם הייתה חזקה והרסנית הרבה יותר."
 
 
שכיחות גבוהה פי 100 
 
כדי לבדוק כמה מים היו באמת בענני הגז הקדומים, ביצעו חברי הקבוצה מחקר תיאורטי: הם פתרו משוואות כימיות המבטאות את קצב היצירה וההריסה של מולקולות המים בתנאים ששררו בענן. "בחרנו לבסס את החישוב על סביבה (תיאורטית) שבה כמות החמצן קטנה פי אלף מזו שאנו מוצאים היום בענני גז בגלקסיה שלנו," אומר ביאלי. "לכן ציפינו למצוא כמות זניחה של מולקולות מים - קטנה פי אלף מזו שבעננים העכשוויים. אך התוצאות היו מפתיעות: על פי החישובים שלנו, שכיחות אדי המים בעננים הקדמונים הייתה גבוהה פי 100 מששיערנו – ודומה מאוד לשכיחותם בענני הגז כיום! אם כי חשוב מאוד לציין שבעידן הנוכחי, העננים מכילים, בנוסף לאדי המים, גם כמות גדולה של קרח – כלומר מים במצב צבירה מוצק".
 
מה ההסבר לכך? מדוע בכל זאת, על אף התנאים הקשים, נוצרה בענני הגזים הקדומים כמות גדולה יחסית של מולקולות מים? לדברי ביאלי, התשובה טמונה בטמפרטורה: "מחקרים קודמים, של פרופ' אבי לייב ואחרים, הראו כי בעננים של ראשית היקום שררה טמפרטורה גבוהה יחסית, הדומה לטמפרטורת החדר - כ-30 מעלות צלסיוס. לעומת זאת, הטמפרטורה בענני הגזים היום נמוכה מאוד – מתחת למינוס 200 מעלות צלסיוס. ההתקררות נגרמת על ידי יסודות כמו פחמן וחמצן – תוצרים של כוכבים וכוכבי לכת, שהיו נדירים ביקום הקדום, אך מצויים בשפע בענני הגז של היום". בעקבות הממצאים סבורים החוקרים כי הטמפרטורה הגבוהה האיצה את תהליך יצירתן של מולקולות המים בענני הגז הקדומים - במידה שהצליחה לפצות ואף להתגבר על פגיעת הקרינה ומיעוט החמצן. 
 
"ענני הגז הקדמונים היו חומר הגלם שממנו נוצרו כל הכוכבים וכוכבי הלכת הקיימים היום", מסכם ביאלי. "לכן ניתן להניח שהמים שהכילו העננים מצאו את דרכם לכוכבי לכת, בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות. ייתכן בהחלט כי התנאים להיווצרות חיים היו קיימים כבר בשלב מוקדם מאוד בתולדות היקום, ויותר מכך: ככל שכמות המים גדולה יותר – כך גדל הסיכוי למצוא חיים במקומות אחרים ביקום".
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בעזרתכם נמשיך לקדם את תעשיית החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית
8.05.2015
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
צילום: יוליה גולדברג, המחלקה לצילום בצלאל
צילום: יוליה גולדברג, המחלקה לצילום בצלאל
אם אתם נמצאים בתהליך פיתוח מוצר טכנולוגיה או שירות בתחום החלל, אתם אצלנו על המפה- סוכנות החלל הישראלית פונה לבקשת מידע אודות פרויקטים בתעשיית החלל כדי לגבש את האופן, התחומים והיקף המשאבים שיושקעו בתחומים אלו בשנים הקרובות על ידי הסוכנות. זאת על מנת לעודד את הגופים העוסקים בתחום החלל האזרחי בארץ להעמיק ולהרחיב את מעגל העוסקים בתחום החלל האזרחי ולהמשיך ולפתח את מוסדות המחקר ותעשיית החלל המקומית. 
 
תחומי העיסוק בחלל האזרחי ברחבי העולם מתפתחים במהירות בשנים האחרונות. עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות בתחום, נפתחת ההזדמנות ליישומים חדשים ומגוונים. יכולות שיגור מוזלות ופיתוח לווייניות זעירה מאפשרים את כניסתם לשוק של משתתפים ושחקנים חדשים. כל אלה עשויים להשפיע ולשנות את אופי השימוש בחלל, למול המוכר לנו כיום. 
 
מדינת ישראל נמצאת כיום בחזית הטכנולוגית בתחומי החלל והיא אחת מבין מספר מדינות בודדות בעלות יכולות ייצור ושיגור של לוויינים לחלל, ובעלת יתרון יחסי במזעור לוויינים והתקנים שונים המשוגרים לחלל. על מנת לשמר את יתרונה של ישראל ולפתח את תעשיות החלל (הן במספר העוסקים בתחום והן בהיקפי פעילותן), יש צורך להשקיע במחקר יישומי ופיתוח תעשייתי, במטרה לעודד פיתוח טכנולוגיות, רכיבים ומערכות אשר יעלו את אטרקטיביות מוצרי תעשיית החלל הישראלית בשוק החלל האזרחי הבינלאומי.
 
על כן, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרסמה RFI (בקשה לקבת מידע) שנועד למפות את כלל הפרויקטים ופיתוח המוצרים והשירותים בתחום החלל, וכן להמשיך ולפתח את מוסדות המחקר ותעשיית החלל הישראלית. כאמור, הבקשה מופנית לא רק לתעשיה העוסקת באופן ישיר בחלל, אלא גם פרויקטים וסטרטאפים העוסקים במתן שירותים מסוגים שונים, כמו לדוגמה שבבי המחשב של חברת רמון צ'יפס העמידים בתנאי החלל. 
 
לפרטים נוספים, כנסו לכאן והורידו את קובץ הבקשה לקבלת מידע. 
 

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 282
  • 283
  • 284
  • 285
  • 286
  • 287
  • 288
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית