ספייס-אקס (SpaceX) מביאה את מהפיכת המיחזור לחלל ואתמול (שני) הצליחה להנחית בשלום טיל שיגור בקייפ קנאווראל (Cape Canaveral) שבפלורידה, לאחר ששחרר 11 לווייני תקשורת של חברת אורבקום למסלול היקפי סביב כדור הארץ. בכך ספייס-אקס בבעלותו של אילון מאסק עשתה היסטוריה.

 

מיחזור טילי שיגור אינו דבר של מה בכך ולמעשה, עד לפני כמה שנים איש לא חשב בכלל להחזיר חלק כבד זה, שנועד לשאת טונות של דלק וחמצן. כדי להנחית את את הפאלקון 9 בבטחה, טיל באורך של כחמישים מטר (23 קומות בניין), הגישה של ספייס-אקס היא שימוש בחלק מתשעת מנועיו. לאחר שחרור הלוויינים לחלל, השלב הראשון נופל נפילה חופשית עד שמנועי ניהוג בסיוע חלק מתשעת המנועים העיקריים, מתחילים לייצב אותו באוויר. 

 

האפשרות לעשות שימוש חוזר בטילי שיגור אינה נובעת מהשקפה ירוקה כמובן (או לכל הפחות, לא ממנה בעיקר), אלא טומנת בחובה היגיון כלכלי. היכולת להחזיר טילים ולהשתמש בהם שוב נועדה לחתוך בהוצאות התפעוליות של החברה, תאפשר הנחה ללקוחות שישגרו חלליות ולוויינים, ותגדיל בפועל את מספר השיגורים השנתיים לחלל. 

 

כזכור, הניסוי הראשון שנועד להשיב את הטיל נערך בתחילת השנה, אולם אז הטיל פגע בפינת אסדת הנחיתה והתפוצץ על הסיפון. אמנם כלי התקשורת הפופולאריים בעולם התייחסו לכך ככישלון מעורר דאגה, אך כיום ניתן לראות כי כשלונות הם החומר שממנה עשויה הצלחה בסופו של דבר, וגם להזדהות עם שמחתו של מאסק אשר צייץ בטוויטר בתום החזרת הטיל: "ברוכה הבאה, מותק!". 

 

צפו בחגיגות עובדי ספייס-אקס בעת נחיתת הטיל.

פעמים רבות בהיסטוריה המצאת הטכנולוגיה קודמת לרעיונות השימושים בה. כפי שאיש לא דמיין מה יהיה ניתן לעשות עם רשת האינטרנט בתחילת דרכה, או לאילו המצאות וחידושים ארציים יוביל מרוץ החלל בין ארה"ב לבריה"מ, כך גם סביר להניח ששימושים רבים בטכנולוגיית GPS לא נלקחו בחשבון עד לפני כמה שנים. זהו בדיוק ההיגיון שעומד מאחורי התחרות לניווט לווייני "מאסטר גלילאו" שמנהיגה ESNC, המהווה כיום את רשת החדשנות הגדולה בעולם בתחום זה. 

 

התחרות השנתית, שנפתחה במאי השנה והסתיימה לאחרונה, מחפשת מוצרים וחידושים עסקיים בחיי היומיום אשר עושים שימוש בטכנולוגיית GPS. בכך, ESNC שואפת לדחוף את התעשייה קדימה ולדרבן יזמים צעירים לנסות לדמיין מה עוד ניתן לעשות עם טכנולוגיה זו. בין אם מדובר במערכת רחפנים למטרות חיפוש והצלה בים (הקבוצה הספרדית שזכתה השנה), שעון לווייני הנענד על מפרק היד ויכול לשלוח אות מצוקה במקרה חירום בטווח של 36 אלף ק"מ או מעקב לוויני אחר תנועת עדרים בכרי מרעה עצומים (שתי קבוצות ישראליות שהתחרו בשלב המוקדמות בארץ), נדמה שליזמים לא נגמרים הרעיונות. 

 

המוטיבציה מאחורי התחרות ברורה: תחום הניווט הלווייני הוגדר על-ידי האיחוד האירופי כענף קריטי מבחינה אסטרטגית ומסחרית, במיוחד לאור מערכת הניווט הלווייני האירופי החדשה, גלילאו, שעתידה להגיע למבצעיות מלאה ב- 2028. השנה נרשמו לתחרות כאלף מועמדים מ- 44 מדינות, כאשר 515 מתוכם עמדו בקריטריונים והשתתפו בתחרות שנערכה בברלין. שניים מהם היו ישראלים: רונן ביתן, שפיתח אפליקציה לאיתור וניווט במסלולי שטח, ורונן קורמן, שפיתח אפליקציית "ערים חכמות" שבין היתר מאתרת חניות פנויות ברחבי העיר. אמנם כל מדינה רשאית לשלוח נציג אחד בלבד, אולם כללי התחרות מתירים לכל אדם בעולם להגיש את מועמדותו בכל מדינה וכך, בעוד שביתן ייצג את ישראל, קורמן, שהוא בכלל תושב פתח תקווה, ייצג את מחוז בוואריה שבגרמיה. 

בישראל התחרות מובלת על ידי ISERD ובחסות פרוייקט EGNIS, ונרשמו אליה 34 מתמודדים אשר מתוכם הגיעו 5 פיינליסטיים לשלב הגמר בשיפוט וועדת מומחים מטעם סוכנות החלל הישראלית, לשכת המדען של משרד הכלכלה ו- ISERD. 

 

ביתן, שכאמור ייצג את ישראל בתחרות, ייסד את טריילז (Trailze) שהינה אפליקציית מפה עם מספר רב של משתמשים המדווחים בזמן אמת על המסלולים והדרכים בהם הם מטיילים/רוכבים. ניווט שטח כיום מתבצע על ידי מפות טופוגרפיות שרק מעטים יודעים לקרוא ולנווט על פיהן. בנוסף, על מנת למצוא את המסלול, המטייל צריך להשתמש במספר מקורות מידע. טריילז, המכילה כיום מידע על כאלפיים מסלולים בישראל, מאפשרת למשתמש לנווט באופן עצמאי בשטח וכן להרגיש שהמידע וההדרכה על ידי האפליקציה אמינים. 

 

כששאלנו את ביתן אם הדמיון בשם החברה ל- WAZE הוא מקרי, הוא השיב, "יש כמובן דמיון בין טריילז לווייז במובן שהמיפוי מתבצע על ידי חוכמת המונים, אבל זהו ניווט שונה במהותו. ביווט שטח אתה לאו דווקא מחפש את הדרך המהירה ביותר, אלא המשמעותית ביותר. אתה רוצה שהדרך תהיה מעניינת ולאו דווקא תכליתית ולכן המהות שונה מאוד מווייז". לדברי ביתן, טריילז תזהה אם מטייל סטה ממסלול מוכר וידוע ואם יהיו אנשים נוספים שיסטו באותו כיוון, המערכת תדע להציע את המסלול החדש למטיילים אחרים. בגרסה החדשה שתושק בתחילת 2016, מטיילים יוכלו גם להוסיף המלצות וחוות דעת על מסלולים ואתרים באזור ובכך להרחיב את המידע שהמערכת מספקת.

 

המיזם של קורמן, היי-פאק (Hi Park), הוא איסוף מידע עירוני באמצעות מצלמות הסמארטפון של נהגים ברחבי העיר. מיקור ההמונים שואב את המידע בעיקר מהנהגים המקצועיים (נהגי אוטובוסים, מוניות, שליחויות וכיו"ב) והמערכת מנטרת בזמן אמת את מצב החניות בעיר ומחשבת את המרחק מהם למחפשי חניה. למידע החזותי שנאסף ברחבי העיר יש ערך רב גם בהיבטים אחרים. לדברי קורמן, אפליקציית היי-פארק, אשר כבר צלחה פיילוט בתל אביב ותשיק את השירות בחודשים הקרובים, תוכל לדווח לעיריות על מפגעים בתשתיות (עמודי תאורה שאינם עובדים, חסימות למיניהן וכיו"ב) וגם תצבור מידע בעל ערך מסחרי, כמו מיפוי שעות שיא של ריכוזי הולכי רגל ועוד.  

קורמן מספר כי ההתגובות במסגרת התחרות להיי-פארק היו חיוביות מאוד ומבין 24 זוכי המדינות בעולם, הוא קיבל הזדמנות, יחד עם עוד 16 מתמודדים בולטים נוספים, להרצות על המיזם במסגרת התחרות. "מאסטר גלילאו" של ESNC אינה המסגרת התחרותית היחידה בה ניסה קורמן את מזלו. בתור "מתחרה סדרתי" הוא קיבל גם הזדמנות לפתח את המוצר במסגרת תוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי וגם נבחר יחד עם 11 קבוצות נוספות (מתוך כ- 1,500 שהגישו את מועמדותם) לתוכנית Challenge Up להאצת תחום האינטרנט של הדברים (Internet of Things). 

 

 

תחום החניות באמצעות ניווט לווייני הוא כיום אחד התחומים החמים ביותר בחזון "הערים החכמות". למעשה, אחד הפיינלסטים בשלב המוקדמות בישראל, הוא ספייסיק (Spaceek) אשר, בניהולם המשותף של איתמר מימון, אורן אלזם ותמיר דאלי, מספק למשתמש הקצה מידע על חניה פנויה בקרבתו. ואולם, באופן שונה מקורמן, מיפוי החניות כאן מתבצע באמצעות חיישנים שיוטבעו באספלט ברחבי העיר. החיישנים יתקשרו ביניהם כרשת, ידעו לחשב את מצב החניה בזמן אמת ויפנו לחנייה הזמינה הקרובה. 

 

לדברי מימון, סמנכ"ל הכספים של המיזם, לאחר פיילוט מוצלח בכפר סבא, העירייה מתכוונת כיום להרחיב את הפעילות. "הנושא הזה חם כיום פשוט משום ששלושים אחוז מנהגי המכוניות באזורים העירוניים נמצאים במצב של חיפוש חנייה ולוקח להם בדרך כלל 20 דקות ואף יותר", אומר מימון. "הנהג העירוני הטיפוסי מבלה 106 ימים מחייו בחיפוש חניה והפתרונות הנוכחיים אינם מצליחים לספק מידע מדויק בזמן אמת. בפריסת חיישנים, עם זאת, אנחנו יכולים לדעת בזמן אמת אילו חניות מתפנות ונתפסות 24/7". 

 

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, הציג שבוע שעבר בפני ועדת המדע של הכנסת את תכנית העבודה של המשרד לשנת 2016 וחזון המשרד לשנים הקרובות, וביניהם אחד מנושאי הדגל של המשרד, תחום החלל. 

המשרד יזום פרוייקטי פיתוח חדשים בתעשיות החלל לצד המשך תמיכה בקיימים. כמו כן יחתור המשרד לסיום פיתוח הלוויין האזרחי "ונוס", יקדם את פיתוח מערכת הנעה חשמלית זעיר בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית ואת פרויקט "שלום" לפיתוח לוויין היפר-ספקטראלי בשיתוף איטליה ויפעל למימוש ההסכם שנחתם באחרונה עם נאס"א. בהיבט החינוכי ימשיך המשרד לקיים השנה את שבוע החלל הישראלי, וכן חוגים ותצפיות לקהל הרחב. 

 

בהתייחס ליוזמות החרמות (bds) אמר השר אקוניס: "שיתוף פעולה, לימוד, השקעות משותפות עם המדע, המחקר והטכנולוגיה הישראליים, מהווים תרומה אדירה לכל מי ששותף להם, בעולם כולו. כל מי שיחרים צרך לדעת: ההפסד כולו שלו!".

 

לדברי השר אקוניס: "אנחנו מעמידים בראש סדר העדיפויות של המשרד שלושה יעדים עיקריים: הנגשת מדע וטכנולוגיה לפריפריה וצמצום הפער הדיגיטלי ובמרכזה, תקציב מרכזי מו"פ בפריפריה ורפורמה מקיפה בלהב"ה; ביסוס והעמקה של הקשרים הבין-לאומיים במחקר ופיתוח והגדלת מספר ההסכמים הדו-לאומיים; וביסוס מעמדה של ישראל כמדינה פורצת דרך שמדינות רבות בעולם מביטות בה בהתפעלות ובהערכה".

 

לעניין תקציב המשרד אמר השר: "סך יכולת ההתקשרות של המשרד תעמוד בשנת 2016 על 419 מיליון ₪, גידול של כ-21% בהשוואה לתקציב השנתיים האחרונות. מדובר על צעד המביא את משרד המדע והטכנולוגיה, לעמוד בשורה אחת עם ייתר המשרדים הממשלתיים אשר תקציבם משקף את נחיצותם, השפעתם ותרומתם למדינת ישראל ואזרחיה בתחומים רבים". 

 

סוכנות החלל הגרמנית (DLR) וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמו היום, 11 בנובמבר, על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום החלל האזרחי, בטקס חגיגי בתל-אביב. במסגרת ההסכם, שנחתם על ידי מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון וד"ר גרד גרופה סגן ראשת סוכנות החלל הגרמנית, ישתפו הצדדים פעולה בנושאי מחקר ופיתוח טכנולוגי לשימוש בחלל לרווחת האנושות. 

 

בין הנושאים שבהם יהיה ניתן לשתף פעולה: מחקרים משותפים בתחומי תצפיות כדה"א, משימות חלל, תקשורת, ניווט והחלל העמוק. ההסכם יאפשר שיתוף פעולה בין תעשיות החלל הגרמניות והישראליות,  חילופי מדענים, סדנאות וכינוסים משותפים, אפשרות לפיתוח רכבי חלל ולוויינים, חלליות, פעילויות חינוך, ועוד. מטרת ההסכם היא לספק תשתית לשיתוף פעולה בין הסוכנויות וממנו יגזרו בהמשך גם הסכמים לשיתוף פעולה בתכניות ספציפיות שעליהן יחליטו הצדדים. 

 

ההסכם האחרון עם הגרמנים נחתם בשנת 1995 וכעת, לאחר ביקור ראשת סוכנות החלל הגרמנית בישראל לרגל כינוס החלל העולמי באוקטובר האחרון, החליטו הצדדים לחדשו. שר המדע אופיר אקוניס אמר עם חתימת ההסכם: "אנו גאים שגם סוכנות החלל הגרמנית רואה בישראל שותף טבעי למחקר ופיתוחים בתחום החלל. ישראל הייתה ותישאר פורצת דרך. המדענים ואנשי תעשיות החלל משני הצדדים יוכלו להפיק רבות משיתוף הפעולה. חשיבותו של ההסכם איננה רק בעצם חתימתו אלא בעיתוי החתימה. ביום בו החליט האיחוד האירופי על סימון מוצרים ומטיל כתם מוסרי מהדהד על מצחה של אירופה, חותמות גרמניה וישראל על הסכם לשיתוף פעולה", הסביר אקוניס.

 

סוכנות החלל הגרמנית היא אחד הגופים המרכזיים הפועל כיום באירופה בתחום המחקר והפיתוח בחלל. אחד מפרוייקטי הדגל של הסוכנות הוא פיתוח ותפעול הגשושית "פילאה" שנחתה לראשונה בהיסטוריה על שביט, בנובמבר 2014.

 

ההסכם הנוכחי מצטרף לשורה של הסכמים שנחתמו בחודש האחרון בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנויות חלל זרות, הכוללת הסכם שיתוף פעולה עם נאס"א, הסכם פיתוח התקן לבדיקת סביבת החלל עם סוכנות החלל הצרפתית, ושיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקית בתחום התצפיות על כדור הארץ. ובכך השלימה ישראל מהלך של חתימת הסכמים עם ארבע סוכנויות חלל מהמובילות במערב. הסכמים אלה מצטרפים גם להישג של צירוף ישראל לאחרונה לוועדת האו"ם לשימוש בחלל לצורכי שלום (COPUOS). 

 

תארו את החיים למשך יום אחד ללא טלפון סלולרי, טלוויזיה, GPS, נחיתות והמראות של מטוסים, ניווט ספינות מסחר בים, תחזית מזג אויר ועוד – כולם שירותים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיות המבוססות על לוויינים בחלל. תרחישים אלה עשויים להתממש אם יתרחשו חלק ממגוון האירועים המאיימים על מערכות חלל. אחד האיומים שעלולים לממש את התרחישים הללו ולשבש את חייהם של רבים, הוא השתלטות ופגיעה של גורמים עוינים במערכות לווייניות על הקרקע או בחלל, באמצעות תקיפת סייבר.

לאחרונה נערך מושב בנושא איומי סייבר בכנס החלל העולמי בבנייני האומה בירושלים ובו דנו מומחי סייבר ומומחי חלל מהארץ ומהעולם בסוגיות הנוגעות להבטחת הביטחון והקיימות של מערכות חלל לאור איומי הסייבר. 

החיים המודרניים על פני כדור הארץ הופכים תלויים יותר ויותר בטכנולוגיות מבוססות מערכות לוויינים וכיום פעילים בחלל למעלה מ-1200 לוויינים, המעניקים שירותים שונים לארגונים מסחריים ולממשלות. בעשור האחרון שוגרו בממוצע כ-120 לוויינים בשנה ובשלוש השנים האחרונות, הודות למגמת המזעור, מספר הלוויינים המשוגרים עלה באופן משמעותי. "מגמת העלייה בכמות המשתמשים המפעילים לווינים הנעים סביב כדור הארץ מציבה שלל אתגרים וסכנות חדשים. החל מעומס על משאבים מוגבלים, כמו למשל עומס בשימוש ותחרות על מנעד התדרים בהם פועלים הלוויינים ומפעיליהם לקבלת והעברת תשדורות מהקרקע ואליה, ועד לסכנות ואיומים הנובעים מפעילות מכוונת נגד לוויינים לדוגמה באמצעות התקפות סייבר על מערכות ערוצי התקשורת, מערכות הפיקוד והשליטה של לוויינים ותחנות הקרקע", מסבירה ד"ר דגנית פייקובסקי, חוקרת בתחום האסטרטגיה והביטחון בחלל ויועצת למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שיחד עם מר סטפאנו זאטי מסוכנות החלל האירופית ניהלו את המושב. לדבריה מעת לעת מתפרסמות עדויות לפגיעות מכוונות בתחום הסייבר כנגד מערכות חלל, בהם חדירה למחשבי סוכנויות חלל לצורך איסוף מידע, החדרת וירוסים, ואף ניסיונו השתלטות על לוויינים. לדוגמה, לפני כשנתיים פרסמה נאס"א כי הייתה נתונה למתקפת סייבר שנועדה לגנוב מידע ממערכות המחשוב. מקרה אחר אירע בתחנת החלל הבינלאומית, במחשבים שם נמצאו וירוסים שהוחדרו ככל הנראה באמצעות חיבור USB.  אירועים דומים הוזכרו גם ביחס לסוכנויות חלל נוספות, בהן גרמניה ויפן. 

 

בהתאם להיקף הפעולות, הנזקים עלולים להיות חמורים ולגרום לפגיעה כלכלית וביטחונית בממשלות ובאזרחים. ד"ר פייקובסקי מספרת כי לפני מספר שנים אירעה ככל הנראה תקלה בלוויין תצפית כתוצאה ממנה פנה הטלסקופ שעל הלוויין לכיוון השמש , הקרינה החזקה פגעה בלוויין ופעילותו הושבתה. "אירוע זה, שלא ברור אם מקורו אכן בתקלה או בפעולה מכוונת, הוא דוגמה למגוון האיומים והסכנות למערכות חלל חיוניות", אומרת ד"ר פייקובסקי. מאפייני מתקפות הסייבר המאפשרים לשמור על דיסקרטיות מצד התוקף וגם מצדו של הנתקף מקשים על חשיפת המקרים, וניתוח מקורות הפגיעה והנזק. דוגמאות נוספות לפגיעות בשירותי לוויינים בפעילות חוזרת של צפון קוריאה לשיבוש אותות GPS באזור הימי הקרוב לשטחה של קוריאה הדרומית, במטרה לפגוע בניווט הימי של ספינותיה. דוגמא נוספת היא ניסיונות ממושכים מצד איראן לשבש את שידורי התקשורת של ערוצי ה-BBC למדינה, במטרה למנוע מתושבי אירן לקלוט את השידורים בשטחה.

 

אחת מאורחות המושב היא עורכת דין דבורה האוסן-כוריאל, מומחית לדיני טלקום ודיני סייבר בינלאומיים. המשפט הבין-לאומי פוגש את עולם החלל גם בהקשר של חשיפות לוויינים לפעילות עוינת במרחב הסייבר. דיני הסייבר הם מצויים כעת בשלב ראשוני של התפתחות, בדומה לדיני האוויר והחלל בתחילת דרכה של הפעילות האנושית במרחבים אלו, במהלך המאה העשרים. "הדין הסייבר-חללי הוא למעשה מהווה סוג של "צומת משפטי", המחבר ארבעה משטרים של הדין הבין-לאומי מתחומים שונים: דיני החלל, דיני הטלקום הבין-לאומיים, חופש המידע (העברת מידע מעבר לגבולות המדינה) ומשטר הביטחון הקולקטיבי שמוזכר במגילת  האו"ם)", מסבירה עו"ד האוסן-כוריאל "ועל כל אלה יש להוסיף את דיני הסייבר המתפתחים בתקופה הנוכחית".

 

כדי להבין טוב יותר את הסוגיות המשפטיות הבין-לאומיות שעל הפרק ניתן לדמיין מקרה של סכסוך בין מדינות  סביב הניצול לרעה בספקטרום האלקטרומגנטי מצד מדינה א', כדי לפגוע בפעילותו התקינה של לוויין ששייך למדינה ב'. מקרה כזה מערב את דיני החלל, דיני הטלקום, דיני זכויות האדם (אם למשל הלוויין שנפגע שידר לציבור תכנים שמדינה א' החליטה לחסום או לשבש). בנוסף יש כאן שאלה שמתעוררת לגבי החלת הדין שאוסר על השימוש בכוח בין מדינות – במיוחד אם נגרם נזק פיזי ללוויין - וזכותה של מדינה ב' להגיב על פעילות כזו בהגנה עצמית". 

 

לדברי עו"ד האוסן-כוריאל כיום קיימות מספר יוזמות במישור הבינלאומי לגבש נורמות שיסדירו פעילות מדינתית במרחב הסייבר, במטרה להקטין את חוסר הוודאות לגבי תגובות מותרות מול  התקפות סייבר על לוויינים ובכלל. שתי דוגמאות לכך הן העבודה שנעשתה במסגרת ועדת המומחים הממשלתיים של האו"ם (ה-GGE), בה השתתפו נציגים של ישראל ושפרסמה דו"ח בשבועות האחרונים; והעבודה במסגרת תהליך טאלין 2 שמתבצעת במרכז המצוינות בתחום סייבר של נאט"ו – ושאמור להתפרסם במהלך 2016.

 

סוכנות החלל הישראלית, במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, החלה בתהליך איתור מועמדים לממשיך או ממשיכת דרך ראוי/ה לראש הסוכנות הפורש לגמלאות, מנחם קדרון. 

 

סוכנות החלל עומדת כיום בפני אתגרים חדשים ומרתקים. מי שתעמוד או יעמוד בראשה ת/יידרש לקיים מעקב שוטף אחר התפתחות בתחום בארץ ובעולם, לנהל מו"מ לגיבוש הסכמים לשיתופי פעולה בינלאומיים, ולהמליץ לשר המדע בכל הנוגע למדיניות החלל של מדינת ישראל. 

 

המשרה מאופיינת בהיבט מקצועי ומדעי מובהק ובמסגרתה ראש הסוכנות ת/יקיים קשרי גומלין מקצועי עם גורמי ממשלה, מפעלים, מוסדות וארגוני מחקר, ובתוך כך, ת/יהיה אחראי/ת לניהול והפעלת תקציבי החלל במשרד בהיקף של עשרות מליוני שקלים. 

 

הגשת מועמדות מקוונת וקבלת מענה על ידי נציג שירות באמצעות צ'אט, ניתן לבצע באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

קישור להנחיות מדויקות כיצד להגיש מועמדות.

בשאלות ניתן לפנות לגב' אפרת בת-אל כהן בטלפון: 02-6705213/4

 

המועד האחרון לקבלת המועמדויות הוא 19.11.15, ז' כסלו תשע"ו.