Moon Experimant - zoom.jpg

"מפתח להתפתחות אנושית מחוץ לכדור הארץ"

"החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל, מעל ל-60% ממשקל הרקטות בעת השיגור," אומר יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס. "חללית לירח צפויה לצרוך מאות טונות של חמצן לבעירת מנועי הטילים ולשימוש האנושי של האסטרונאוטים. קרוב למחצית ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק אותו במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וכך להוזיל משמעותית את עלויות ההטסה בעתיד ולצמצם את התלות במשלוח חומרי גלם מכדור הארץ. הצלחה ביצור חמצן על הירח היא המפתח להתפתחות אנושית מחוץ לכדור הארץ ולהפחתה דרמטית בעלויות חקר החלל."

ייצור החומרים נעשה בתהליך של אלקטרוליזה אשר מפרקת את המינרלים והתחמוצות המרכיבים את החול לחמצן ברזל וסיליקון. לטכנולוגיה של הליוס, אותה היא מפתחת במעבדותיה בישראל, יישומים רבים גם על פני כדור הארץ ביצור ברזל וסיליקון בתהליך ידידותי לסביבה היכול להפחית מעל 10% מכלל פליטות גזי החממה בעולם.

"הקמת בסיס קבוע על הירח דורשת שיתופי פעולה בינלאומיים רחבים," אומר תא"ל (מיל.) אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית. "חברת הליוס היא דוגמה לחברה שתהפוך לשחקן עולמי מרכזי במאמצים לחזור לירח. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המשולש בין שתי החברות יחד עם התעשייה האווירית שמבטא את הקשרים הטכנולוגיים החזקים בין ישראל וגרמניה ואת היכולת של שיתופי פעולה חוצי גבולות להביא לפריצות דרך מדעיות."

הליוס היא חברה ישראלית אשר הוקמה בשנת 2018 בתמיכת סוכנות החלל הישראלית, משרד האנרגיה ורשות החדשנות. חזון החברה הוא לאפשר קיום בר־קיימא על כדור הארץ ומעבר לו. לחברה מספר פיתוחים טכנולוגיים, הכוללים הפקת חמצן מחול ירח והפקת סיליקון ופלדה ללא פליטת גזי חממה על כדור הארץ.

טקס החתימה נערך בשגרירות יפן בישראל בהשתתפות מיזושימה קויצ'י, שגריר יפן, הגברת אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית, יונתן גייפמן, מנכ"ל חברת הליוס, וטאקשי האקאמדה, מנכ"ל חברת ispace אשר הצטרף בשיחת וידאו מיפן.

החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל ומגיע עד ל-70% ממשקל הרקטות  בעת השיגור. חמצן נחוץ לאסטרונאוטים להבטחת מערכות החיים על פני הירח וזאת בנוסף לחמצן הנדרש לדלק של החלליות להבטיח יכולת חזרה לכדור הארץ. לדוגמה חללית סטארשיפ של ספייס אקס אשר לאחרונה נבחרה על ידי NASA להיות כלי התחבורה שיקח אסטרונאוטים לירח, צפוי לצרוך מאות טונות של חמצן לתדלוק בחלל. הבשורות הטובות שכ-40% ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שיאפשר להפיק במקום, ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וזאת באמצעות הטכנולוגיה שמפותחת בישראל על ידי חברת הליוס.

thumbnail (1).jpg

 

על פי התוכנית תשתלב הליוס בטיסה השניה של ispace לירח שצפויה להתקיים בסוף 2023, המערכת של הליוס תקרא Lunar Extractor-1. במהלך השהות על הירח תפעיל החברה הישראלית מערכת אשר תתיך חול, ותבצע בו אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות. הפקת החמצן תמדד בזמן אמת לצורך שיפור המערכת, ואת תוצר הלוואי המתכתי, המערכת תיצוק לתבנית – מה שיצור את הפריט מעשה אדם הראשון שנוצר על פני הירח בהיסטוריה.

לדברי טאקשי האקאמדה, מייסד ומנכ"ל ispace, הפקת חומרי גלם על הירח תניע את תעשיית הירח, אשר בסופו של דבר תשפיע לטובה על הקיימות של כדור הארץ. חברת ispace אשר מובילה בפיתוח האקוסיסטם הירחי גאה לאפשר להליוס לבצע הדגמה של טכנולוגיה פורצת דרך על פני הירח. 

 

Moon Experimant - zoom.jpg

 

לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "החזרה לירח וביסוס שהייה קבועה עליו מחייבת שיתופי פעולה בין מדינות ובין חברות. סוכנות החלל הישראלית מברכת על שיתוף פעולה זה בין חברת ispace היפנית וחברת הליוס הישראלית ומקווה שיוביל לשיתופי פעולה נוספים בין סוכנויות החלל של שתי המדינות. להערכתנו, החזרה לירח תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל העולמית וvחברות הליוס ו-ispace הן דוגמה לחברות שיובילו ויהיו גורם מרכזי במגמה זו. סוכנות החלל הישראלית פועלת לתמוך ולקדם חברות חלל ישראליות במטרה להפוך לגורם משמעותי בכלכלת החלל העולמית הצומחת ובכך לתרום גם לכלכלת ישראל". 

חברת ispace אשר פועלת ביפן, אירופה וארה"ב צפויה לשגר את המשימה הראשונה לירח כבר בשנה הבאה וישתלבו בו מיזמים וארגונים מיפן, דובאי וקנדה. כלי הטיסה נמצא בימים אלו בבניה בגרמניה והשיגור יעשה מארה"ב על רקטת פלקון 9 של ספייס אקס בבעלות היזם אילון מאסק.

לחברת הליוס משרדים בצור יגאל, ישראל ואורלנדו בפלורידה. הפיתוח נעשה בסיוע של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האנרגיה, רשות החדשנות ומשקיעים פרטיים. בין הגורמים שמלווים את החברה נמנים וויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט הפקת משאבים בחלל של נאס"א, פרופסור ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה, ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת החללית בראשית. 

ממשלות וחברות פרטיות ברחבי העולם ממשיכות בהכנות הקדחתניות לפרויקט ארטמיס – שיחזיר אסטרונאוטים לירח עד 2024 ויבסס נוכחות אנושית קבועה על הירח עד שנת 2030. ענקית התעופה לוקהיד מרטין הודיעה כי תשתף פעולה עם ענקית כלי הרכב ג'נרל מוטרוס בניסיון לייצר רכב נדידה ירחי שיהיה חשמלי ואוטונומי, ושיוכל לנסוע למרחקים ארוכים יותר מ"לונר רובר" ששימש את האסטרונאוטים במשימות אפולו.

בדרך לקוטב הדרומי – עוצרים לתדלק

רכב הנדידה הירחי של משימות אפולו היה מעין טרקטורון מגושם למדי, עם טווח נסיעה מרבי של 6.5 קילומטרים ומהירות מרבית של כ-13 קמ"ש. לעומת אפולו, מטרת תוכנית ארטמיס היא ליצור תחנת מחקר מאוישת על פני הירח, ולצאת ממנה למסעות מחקר ארוכים. לשם כך האסטרונאוטים של ארטמיס יזדקקו לכלי רכב מהירים, חסכוניים וארוכי טווח יותר. לכן בלוקהיד מרטין שחררו בשנה שעברה קול קורא להצעות לדור הבא של רכבי נדידה ירחיים – ובג'נרל מוטורס נענו לקריאה עם הצעה לבניית רכב חשמלי ואוטונומי.

לשני החידושים האלה יתרונות בירח. את רכב הנדידה החשמלי, להבדיל מרכבי הנדידה באפולו שנסעו על בטריות ללא יכולת הטענה, ניתן יהיה להטעין מחדש על ידי התקנת לוחות סולאריים על גבי הרכב עצמו – או לעצור רגע בבסיס הירחי ולהטעין את הרכב לפני שממשיכים בנסיעה. לפחות במהלך השבועיים בחודש שבו חציו פונה לשמש, הירח שלנו טובל באור חזק מאוד, שאינו מסונן על ידי אטמוספרה.

אבל זאת רק ההתחלה. החידוש הגדול הוא האוטונומיות של הרכב. רק כ-5% מפני הירח נחקרו באופן ישיר – בין אם על ידי אסטרונאוטים ובין אם על ידי רוברים – ולהבדיל מהאסטרונאוטים של אפולו, שבעיקר ניתחו ואספו סלעים – צוותי ארטמיס יהיו עסוקים בשנים הראשונות של התוכנית בבניית הבסיס והתשתית הנדרשת. הרכבים האוטונומיים, בדומה לרוברים על הירח ועל מאדים, יוכלו לעשות את העבודה הזאת עבור האסטרונאוטים: למפות את פני השטח, לנתח תצורות גיאולוגיות ולאסוף על הדרך חומרי בנייה לבסיס. למעשה, רכב הנדידה הירחי החדש ישמש גם כרובר עצמאי (שלא זקוק לאסטרונאוטים כלל) וגם ככלי רכב (לשימוש האסטרונאוטים).

כמובן, במקרה של תקלה במערכת האוטונומית, לאסטרונאוטים תהיה אפשרות לעבור לשליטה ידנית. הסכנה החמורה יותר היא תקלה במערכת בזמן שרכב הנדידה הירחי פועל אוטונומית – כי אז האסטרונאוטים יצטרכו ללכת לאסוף אותו.

סרטון שפרסמו לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס של הרכב הירחי החדש.

רובר יפני, רובר ערבי ורובר קנדי – מעבר לפינה

יצוין כי נאס"א עוד לא בחרה את יצרן רכב הנדידה הירחי הבא, וכי ייתכן שהרכב האוטונומי של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס לא ייבנה בסופו של דבר. עם זאת, מעניין לראות שגם חברה כמו ג'רנל מוטורס מעוניינת להצטרף למהפכת החלל החדש – ולהתרחב אל מחוץ לגבולות כדור הארץ. והיא ממש לא היחידה.

אתמול (שלישי) הפכה ניו זילנד למדינה ה-11 שחותמת על "הסכמי ארטמיס", אחרי ארה"ב אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, בריטניה, איחוד האמירויות, איטליה ודרום קוריאה. בשבוע שעבר הודיעו שלוש מהחברות בתוכנית, קנדה, יפן ואיחוד האמירויות, כי ישגרו רוברים קטנים לחלל במסגרת "משימה 1" לבדיקת טכנולוגיות שונות לקראת ארטמיס – כבר בשנה הבאה. 

סוכנות החלל היפנית, JAXA, תנחית רובר קטן, בערך בגודל של כדור בייסבול. הרובר הזעיר מתוצרת טויוטה יתפצל לשני חצאים אחרי הנחיתה, ולאחר מכן ינסה לנוע באופן אוטונומי על הירח – כדרך לבדיקת היתכנות של טכנולוגיה כזאת גם ברכב נדידה ירחי כמו זה שמציעות JAXA וטויוטה, שיתחרה בהצעה של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס.

Thumbnail_2_555x357_tcm-11-1697137.jpg

 

כפי ששמה מרמז, משימה 1 היא המשימה הראשונה של חברת ispace היפנית, שתשוגר לירח על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס. יחד עם הרובר האוטונומי הזעיר, ispace תנחית גם את הרובר ראשיד – הרובר הירחי הראשון איחוד האמירויות הערביות. הרובר הערבי הראשון על הירח יצויד במכשירים משלוש חברות קנדיות, שזכו לתמיכת סוכנות החלל הקנדית במסגרת תוכנית ארטמיס, והן כוללות מחשב ברובר ראשיד שישתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, מצלמה שמסוגלת לצלם ב-360 מעלות ומערכת ניווט שתשתמש בתמונות שצולמו ממסלול סביב הירח כדי לדייק את מיקום הרובר.

בנוסף, קנדה ממשיכה בתוכניות לשגר רובר זעיר משל עצמה, שישוגר לירח ב-2024 – ויהיה הרובר העצמאי הראשון של המדינה שנוחת על הירח.