אחת השגיאות הנפוצות לגבי נאס"א היא שסוכנות החלל הגדולה בעולם עוסקת יום וליל בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. האמת היא שהמשימה הפעילה היחידה של נאס"א שהחיפוש הזה נכלל בכלל ברשימת מטרותיה היא הרובר החדש פרסיוורנס, וגם אז מדובר בחיפוש אחר חיים מיקרוביים בצורת מאובנים שהשתמרו על מאדים – לא בחיים תבוניים שאפשר לתקשר איתם.
במשך שנים רבות תחום האסטרוביולוגיה (החיפוש אחר ביולוגיה מחוץ לכדור הארץ) היה נחשב לענף פרינג'י וספקולטיבי שלא מסוגל להביא תוצאות מדעיות – ותת-תחום החיפוש אחר חתימות טכנולוגיות (technosignatures) היה בכלל עניין למשוגעים לדבר כמו אנשי SETI (הפרויקט הפרטי לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, שמחפש בעיקר אחר אותות רדיו מלאכותיים) או יוזמת Breakthrough Listen של המיליארדר יורי מילנר. כעת, בשקט-בשקט, נאס"א משנה כיוון: לראשונה בתולדותיה, הסוכנות החלה לממן מחקרים לחיפוש אחר מבני-על (megastructures).
מה מקיף את הכוכב של טאבי?
הרעיון מאחורי מבני-על הוא שציוויליזציות מתקדמות מספיק יבנו מבנים גדולים עד כדי כך שניתן יהיה לזהותם מהחלל. הדוגמה המפורסמת ביותר למבנה-על הוא "כדור דייסון", או "נחיל דייסון", שהציע המתמטיקאי זוכה פרס נובל, פרימן דייסון. מאחר שתצרוכת האנרגיה של האנושות נמצאת במגמת עלייה קבועה לפחות מאז המהפכה החקלאית, אפשר להניח שבעתיד נצטרך לגשת ישירות למקור האנרגיה שלנו, השמש, ולעטוף אותה במעין לוחות סולאריים – בין אם בצורת כדור כמעט-אטום ובין אם בצורת נחיל של לוויינים קטנים ומסונכרנים.
במאמר שפרסם ב-1960 בכתב העת Science, דייסון הציע לחפש אחר ציוויליזציות מתקדמות בחלל על ידי סריקת חתימות אלקטרומגנטיות בתחום התת-אדום של מבנים כאלה, שכן הם צפויים לפלוט חום רב לחלל ולהשאיר חתימה שתיראה שונה מאוד מחתימת חום רגילה של כוכב. אפשרות אחרת היא לחפש אחר כדורי או נחילי דייסון לא-שלמים, או בבנייה, על ידי ההתעמעמות המחזורית באור הכוכב כתוצאה ממעבר מבנה כזה על פניו.
ב-2015 הודיעה קבוצה של אסטרונומים-חובבים על התעמעמות מחזורית כזאת של עד 22% בכוכב KIC 8462852, שזכה לכינוי "הכוכב של טאבי". היפותזה אחת לפתרון התעלומה הייתה שמדובר בנחיל דייסון חלקי, אלא שמניתוח ספקטרוגרפי של ההתעמעמות עולה כי העצמים אינם אטומים (כפי שהיה אפשר לצפות מעצם מלאכותי שנועד לאסוף אור ולהמירו לאנרגיה), וההנחה היום היא שמדובר בטבעת אבק או שביטים. כך או כך, אנחנו עדיין לא יודעים מה מקיף את הכוכב של טאבי, ומדובר לפי שעה באנומליה חד-פעמית ביקום.
התעמעמות אור בתבנית של המספר פאי
כעת, האתר בעל השם ההולם סופרקלאסטר (Supercluster, או "צביר-על") מדווח כי מאז סוף 2019 העניקה נאס"א ארבעה מענקי מחקר למציאת מבני-על מלאכותיים בחלל. היוזמה הגיעה מכיוון הציבור, וליתר דיוק מנציגיו בקונגרס – שהורו ב-2018 לנציגי סוכנות החלל לחפש גם אחר חתימות טכנולוגיות ביקום. בתגובה, נאס"א ערכה סדנת חתימות טכנולוגיות, במסגרתה מדענים שונים הציעו דרכי פעולה – שארבעה מהם אומצו על ידי נאס"א.
הגדול והמעשי ביותר, בסך חצי מיליון דולר, הוענק בתחילת השנה לאסטרונום סטיב קרופט, מנהל Breakthrough Listen, ולאסטרונומית אן מארי קודי ממרכז המחקר איימס של נאס"א. קרופט וקודי מתכוונים לסרוק את כל השמיים בחיפוש אחר התעמעמויות יוצאות דופן, כמו התעמעמות הכוכב של טאבי, באמצעות ניתוח ממוחשב של מאגרי הנתונים מטלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite, או TESS.
1677_TOIs_1280.jpeg
TESS, ששוגר ב-2018, מחפש ההתעמעמויות שנגרמות על ידי מעברים מחזוריים של כוכבי לכת על פני כוכבי השבת שלהם ביחס לטלסקופ. קרופט וקודי, לעומת זאת, יחפשו אחר התעמעמויות לא-מחזוריות. מטרת הפרויקט החדש, בלשונו הישירה של קרופט, היא "לחפש אחר כל דבר מוזר", והוא צפוי להניב תוצאות עד סוף 2023.
TESS סורק 85% מכלל השמיים ומזהה מיליוני שינויים באור הכוכבים, לכן הקושי העיקרי יהיה לתכנת אלגוריתם שידע להבחין בין שינויים באור הנגרמים על יד כוכבי לכת לשינויים הנגרמים על ידי מעברים של מבנים, נחילים או כל עצם ענק אחר שאין לו הסבר – ולשם כך החוקרים מתכוונים להשתמש בלמידת מכונה. בין היתר, החוקרים מתכוונים גם לחפש אחר איתותים מכוונים של חייזרים. כך, למשל, ציוויליזציה מתקדמת יכולה להשתמש בנחיל דייסון שלה כדי לייצר התעמעמות אור בתבנית של המספר פאי – וכך להודיע ליקום על קיומה.
כמובן, גם אם החוקרים לא ימצאו כל עדות למבני-על מלאכותיים, כל תופעה חריגה מוסיפה להבנה שלנו את החלל סביבנו. היקום הוא מקום עצום, ורוב מכריע של מערכות הכוכבים חוזרות על עצמן. כל חריגה מהתבנית – כמו הכוכב של טאבי למשל – יכולה לגלות לנו חוקיות חדשה, בין אם טבעית ובין אם לא.