כאשר צוות אפולו 17 צילם בדרך לירח את כדור הארץ ב- 7 בדצמבר, 1972, זו הפכה להיות אחת התמונות שזכו לפרסום ולהפצה הנרחבים ביותר בהיסטוריה. אפשר להבין מדוע. הצילום, שזכה לשם "הגולה הכחולה" (The Blue Marble) חשף את העולם הגדול כקפסולה מרוכזת ויפהפייה של יבשות וימים עטופים בשכבת אטמוספרה עדינה אך דינמית.   

ישנם סיפורים שמתבקש לעשות מהם סרט הוליוודי. בתחילת שנות השישים, כשבארה"ב עוד היתה נהוגה הפרדה גזעית מעוגנת בחוק ברוב מדינות הדרום, והדרך לשוויון זכויות לנשים עוד היתה ארוכה, שלוש נשים אפרו-אמריקאיות השתלבו כמתמטיקאיות בנאס"א והיו מעורבות בתכנון שיגור האסטרונאוט האמריקאי הראשון לחלל.   

הננו-לוויין, פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשיה וסוכנות החלל הישראלית, עומד להיות פלטפורמת מחקר ייחודית עבור חוקרים ישראלים

כמו לפני כל מסע לחו"ל, גם רואי נאור היה צריך לחשוב מה לארוז בתיקו. אלא שה"חוצלארץ" של נאור, תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע, הוא קצת שונה: מתחם נידח בארה"ב שאמור להוות סימולציה לכוכב הלכת מאדים, שם הוא מייצג את ישראל במשימה מדעית, כנציג סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע.  במסגרת המשימה יתגורר נאור בשבועיים הקרובים עם חמישה אנשי צוות ממדינות שונות במבנה מבודד דמוי גליל במדבר יוטה.

לכבוד שבוע החלל הישראלי 2017 שבפתח, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשיתוף כתב העת גלילאו צעיר,  מגישים לכם גיליון מיוחד שכולו חלל.

חוקרים מהטכניון וממכון ויצמן מציגים מודל חדש, לפיו הירח נוצר מסדרה של התנגשויות בין ירחים שונים וקטנים יותר שחגו בעבר סביב כדור הארץ

חוקרים מהוואי פרסמו מפה של שלושה מיליארד גופים שמימיים, שתאפשר לזהות אסטרואידים וכוכבי לכת חדשים, לחקור את החומר האפל אצל שכנתנו הגלקסיה אנדרומדה ועוד

בחודש האחרון נתקלנו באתגר ויראלי חדש: תחת ההאשטאג MannequinChallenge הועלו כבר אינספור סרטונים בהם המצלמה משייטת בין דמויות (אנושיות לרוב) במצב קפוא, מעין קפסולת זמן ברגע סתמי אך ספציפי.  השיוט הזה בין סיטואציות שונות ומוזרות מזכיר אולי יותר מכל סצנות בסרטים שבהם הזמן קופא, במיוחד כשכוכבים הוליוודיים עושים זאת בבית הלבן.   

סיורים בחליפת חלל, תקשורת מוגבלת עם כדו"א, ומחקר גאולוגי על עברו של מאדים. רואי נאור הוא הנציג שלנו באתר בארה"ב המדמה את תנאי מאדים.

מדענים הצליחו למדוד לראשונה את הספקטרום של אנטי-חומר, אותו יצרו במעבדה. מדובר בצעד חשוב בניסיון לפצח את אחת החידות הגדולות בקוסמולוגיה

 מבין סיכומי השנה שכבר מתחילים לעלות ברשת, אי אפשר שלא להקדיש מבט לצילומי החלל המרהיבים של שנת 2016. החל מהסופרמון שמרחקו מכדור הארץ הוא הקטן ביותר מאז 1948, דרך צילומי כוכב הלכת צדק שהגשושית ג'ונו הגיע אליו השנה, ועד גלקסיות וערפיליות מרהיבות בחלל עמוק.    מבין האוספים השונים, יש לנו בשבילכם שתי המלצות:

ועדת החלל שהוקמה בעקבות אסון עמוס 6: נדרשת תוספת של 120 מיליון לשנה לשיקום תכנית החלל של ישראל

בשנה שעברה אסטרונומים חשבו שהם תיעדו את ההתפוצצות העצמתית ביותר של כוכב עד כה. מסתבר עתה שמדובר בתופעה נדירה יותר שמערבת חור שחור אחד ופרץ של אלימות קוסמית

ישראל והודו עתידות לשתף פעולה בתחום טכנולוגיות חלל בעקבות פגישת ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי בלסברגר, עם מקבילו, ראש ארגון מחקר החלל ההודי, קירן קומר. הפגישה נערכה בשבוע שעבר בעיר בנגאלור, במסגרת ביקור שר המדע, אופיר אקוניס, וצוות המשרד,בהזמנת שר המדע ההודי, הרש ורדהאן. בהמשך הביקור נחתם הסכם גם בין משרדי המדע של שתי המדינות. השר אופיר אקוניס, אמר כי ״החתימה היא ביטוי נוסף למערכת היחסים ההולכת ומתהדקת בין ישראל לבין הודו.