תמיד מפתיע אותנו מחדש כאשר אנחנו נתקלים בסדרת צילומים מעוררי השראה של אסטרונאוטים על גבי תחנת החלל הבינלאומית. לכאורה זה כלל לא אמור להפתיע, לאור העובדה שמושאי הצילום הם מלכתחילה כה מרהיבים ובלתי רגילים ונדמה שכל מה שדרוש זה לקחת כמה שיעורי צילום, לכוון את המצלמה וללחוץ על הכפתור. אבל כשמגיעים צילומים כמו אלה של האסטרונאוט ד"ר דון פטיט שיש בהם נשמה יתרה, אנחנו לא יכולים שלא להתפעל ולהתרגש.   

סביב כוכב קטן וקר בהרבה משלנו, ובמרחק 40 שנות אור מאתנו, מצטופפת לה שכונת כוכבי לכת. מה הסיכוי שהיא מאוכלסת בחיים?

מה חדש בתעשיית החלל הישראלית והעולמית? מה קורה בחזית משימות החיפוש אחר חיים במערכת השמש? אילו הבדלים התגלו בין מארק קלי ואחיו התאום סקוט, שחזר משהות בת שנה בחלל?   למי שמעוניין להתעדכן וללמוד בכל מה שקורה בתחום החלל יש כיום יחסית מעט מקורות בעברית. אז לצד אתר סוכנות החלל זה, יש לנו כמה המלצות בשבילכם (בהנחה שאינכם מכירים עדיין):  

 לאחר השיגור המוצלח ברביעי של המשגר ההודי PSLV-C37, אפשר לדווח כי מבין 102 הלוויינים ששוגרו שני הלוויינים הישראלים, שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, נכנסו למסלול ופועלים כשורה.  מאחורי הידיעה היבשה לכאורה הזו, מסתתר למעשה פלא גדול. 102 לוויינים, מספר שיא של לוויינים ששוגרו אי פעם בשיגור אחד, שולחו לדרכם בגובה 500 ק"מ תוך חמש דקות, במרווחי זמן של 20 שניות זה מזה.

מעוניינים להשתלב בחקר או תעשיית החלל אבל אינכם יודעים מאין להתחיל? שאלנו בעבורכם את בכירי התעשייה והאקדמיה בארץ כיצד עושים זאת. כתבה ראשונה בסדרה

לאחר ניסיון לא מוצלח אחד אתמול, חברת התעופה לחלל ספייס-אקס תנסה היום (16:38 שעון ישראל) שוב לשגר את מטען האספקה של נאס"א בקפסולת "דראגון" על גבי משגר פאלקון 9 ואתם יכולים לצפות בשידור החי כאן.  

אחד הפיתוחים יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה במיוחד והשני הוא מעבדה הנושאת 4 ניסויים בהם חוקים ישלטו באמצעות אפליקציה

 נסו לנחש אם הסיפור הבא אמיתי או שמא אגדה אורבנית: בתקופת המרוץ לחלל נאס"א השקיעה הון עתק בפיתוח עט לשימוש האסטרונאוטים שלה; עט משוכלל שיוכל לפעול היטב גם במצב של מיקרו-כבידה. ואילו הסובייטים? הם פשוט השכילו להשתמש בעיפרון!   

הדור הרביעי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית מגיע לאנטרקטיקה בזכות מיזם ישראלי, נובלסאט

תנועה במהירות האור בסרטי מדע בדיוני נראית כמו נסיעה לילית רגילה-אך-מהירה, הכוללת אפקט מריחה של הכוכבים מסביב. ממש לא סיפור גדול. אבל מה באמת היה קורה לתפיסת הזמן והמרחב לו היינו נעים במהירות האור?   

הלוויין הישראלי למטרות איכות סביבה, פרי שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית מבסס את ישראל בחזית טכנולוגיית החלל בעולם

הסוכנויות חתמו היום על הסכם שנועד לבחון פיתוח ייחודי של חברת סטמראד, שנועד להגן על אסטרונאוטים במאדים

תצפיות, סדנאות, הרצאות ופעילויות לכל המשפחה: כל המידע על אירועי שבוע החלל ברחבי הארץ בין ראשון 29.1.17 לחמישי 2.2.17

במהלך שבוע החלל הישראלי ארבעת האסטרונאוטים שהזמינה סוכנות החלל הישראלית יסיירו במרכזי הפעילות ברחבי הארץ ויעניקו לקהל הרחב הרצאות על חייהם ומקצועם המרתק